1כעבור זמן מה חזר ישוע לירושלים לרגל אחד החגים. 2ליד שער הצאן בירושלים הייתה ברכה שנקראת בעברית5.2 ה 2 בארץ ישראל בתקופה הזו היהודים דיברו בעברית ובארמית. כאשר מופיע תעתיק ביוונית המקורית בברית החדשה, מלבד מקרים בודדים (התגלות ט 11, טז 16), הציטוט מובא בארמית ולא בעברית (גם כאשר כתוב שזה עברית). עובדה זו מומחשת במעשי השליחים א 19: ”הדבר הזה נודע לכל יושבי ירושלים ולפיכך נקרא אותו שדה בלשונם ’חקל דמא‘, שפירושו שדה הדם“. ”בית־חסדא“, וסביבה חמישה רציפים. 3על רציפים אלה שכבו חולים רבים, עיוורים, פיסחים, משותקים וכדומה (כשהם מחכים שהמים יסערו, 4כי מדי פעם ירד מלאך ה׳ אל הברכה והסעיר את המים, והחולה הראשון שנכנס אל המים לאחר מכן נרפא). 5בין החולים הרבים היה אדם שסבל ממחלתו במשך שלושים ושמונה שנים. 6ישוע הביט באיש ומיד ידע את משך מחלתו. ”אתה רוצה להירפא?“ שאל ישוע.
7”איני יכול!“ השיב האיש בייאוש. ”אין מי שיעזור לי להיכנס למים בעת הסערה, ובזמן שאני מנסה להיכנס לברכה בכוחות עצמי, מישהו זריז ממני מקדים אותי ונכנס למים לפני.“
8”קום, קפל את האלונקה שלך והתהלך!“ פקד ישוע. 9האיש נרפא מיד, עמד על רגליו, קיפל את האלונקה והלך לדרכו. מאחר שהמעשה התרחש בשבת, 10לא מצא הדבר חן בעיני היהודים.5.10 ה 10 בברית החדשה כאשר משתמשים במונח ”היהודים“, לעתים הכוונה לכלל העם היהודי או לתושבי ירושלים והאזור, הרשויות היהודיות בירושלים, או למתנגדיו של ישוע. כאן, כמו ברוב המקרים בספר זה, הכוונה לרשויות של היהודים בירושלים. ”אסור לך לשאת את האלונקה, כי שבת היום!“ קראו לעבר הנרפא.
11”האיש שריפא אותי פקד עלי לקפל את האלונקה וללכת“, ענה האיש.
12”מיהו האיש הזה?“ שאלו.
13אך הנרפא לא יכול היה להשיב להם, כי הוא בעצמו לא ידע מי הוא כי בינתיים נעלם ישוע בקהל הרב שהיה במקום.
14מאוחר יותר פגש ישוע את הנרפא בבית־המקדש ואמר לו: ”עתה, לאחר שהבראת, אל תמשיך לחטוא, פן יבוא עליך משהו יותר רע.“ 15האיש הלך מהר וסיפר ליהודים כי ישוע הוא זה שריפא אותו. 16ואז החלו מנהיגי היהודים לרדוף את ישוע, מפני שחילל את השבת. 17אבל ישוע אמר להם: ”אבי לא הפסיק לעבוד עד עתה, ואני נוהג כמוהו!“
18דבריו עוררו עוד יותר את חמת מנהיגי היהודים, והם רצו להרגו לא רק על שום שחילל את השבת, אלא גם על שקרא לאלוהים ”אביו“, ובכך השווה את עצמו לאלוהים.
19”הבן אינו יכול לעשות דבר בעצמו,“ אמר ישוע, ”הוא עושה רק מה שראה את אביו עושה, ובאותה דרך. 20כי האב אוהב את בנו ומלמד אותו את כל מעשיו, ואפילו מלמדו לעשות מעשים גדולים יותר מריפוי האיש הזה. אתם יודעים מדוע? כדי שתתפלאו ותשתוממו! 21הבן אף יקים מהמתים את מי שירצה, ממש כפי שעושה האב. 22האב לא ישפוט איש – הוא נתן לבנו את סמכות המשפט, כדי שכולם יכבדו את הבן כפי שהם מכבדים את האב. 23מי שאינו מכבד את הבן אינו מכבד גם את האב אשר שלח אותו.
24”אני מבטיח לכם שכל השומע את דברי ומאמין באלוהים אשר שלח אותי, יחיה חיי נצח ולא יישפט על חטאיו לעולם, משום שהוא כבר עבר מהמוות לחיים. 25אני מבטיח לכם, יגיע הזמן, ולמעשה הוא כבר הגיע, שהמתים ישמעו את קולו של בן־האלוהים – וכל השומעים יחיו. 26כשם שלאב עצמו יש כוח המעניק חיים, כך גם לבן יש אותו כוח, שהוא מתנת האב. 27כבן־האדם יש לו זכות וסמכות לשפוט את חטאיהם של כל בני־האדם. 28אל תתפלאו על כך, כי יבוא הזמן שכל המתים ישמעו בקבריהם את קולו של בן האלוהים, 29והם יקומו מקבריהם – עושי הטוב לחיי נצח, ועושי הרע למשפט.
30”איני שופט איש לפני התייעצות עם אבי; אני שופט רק לפי מה שהוא אומר לי. משפטי ישר וצודק, כי איני מבקש את טובת עצמי, אלא את רצון אבי שבשמים אשר שלחני.
31”אם אני מעיד על עצמי, תאמרו שעדותי אינה מהימנה. 32אולם מישהו אחר מעיד עלי – יוחנן המטביל, ואני יודע שאפשר לסמוך על דבריו. 33אתם שלחתם את אנשיכם אל יוחנן כדי להקשיב לדבריו, ויוחנן אמר את האמת. 34אל תחשבו שאני זקוק לעדות בני־אדם; אני מספר לכם כל זאת רק כדי שתאמינו ותיוושעו.
35”יוחנן הפיץ אור כנר דולק כדי להאיר לכם את הדרך, ולזמן קצר אף שמחתם להתענג על האור הזה. 36ברם יש לי עדות גדולה יותר מעדותו של יוחנן: המעשים שאני עושה. אלוהים אבי הטיל עלי לעשות את המעשים האלה, והם מוכיחים שהוא שלח אותי. 37האב עצמו מעיד עלי, למרות שמעולם לא שמעתם את קולו, ואת מראהו לא ראיתם. 38אולם דברו אינו שוכן בכם כלל, כי אתם מסרבים להאמין שאני שליחו.
39”אתם דורשים בכתובים מתוך תקווה למצוא בהם חיי נצח, אך הכתובים מצביעים עלי! 40למרות זאת אינכם רוצים לבוא אלי כדי שאעניק לכם חיי נצח.
41”איני לוקח כבוד ושבחים מבני־אדם ואיני דואג לדעתכם עלי, 42אבל אני רוצה לומר לכם שאינכם אוהבים את אלוהים. 43אני באתי בשם אבי ולא קיבלתם אותי; אך אם יבוא מישהו אחר בשם עצמו, כן תקבלו אותו. 44אין פלא שאינכם מאמינים, שכן אתם מבקשים כבוד איש מרעהו, וכלל אינכם דואגים לכבוד שחולק אלוהים.
45”אל תחשבו שאטען עליכם לפני אבי. משה רבנו – שבו אתם מאמינים – הוא הטוען עליכם! 46אילו האמנתם למשה הייתם מאמינים גם לי, שהרי הוא כתב עלי. 47ואם אינכם מאמינים למה שכתב משה, איני מתפלא שאינכם מאמינים לדברי.“
耶穌在畢士大池邊治病
1這事以後，猶太人的一個節期到了，耶穌便上耶路撒冷。 2耶路撒冷靠近羊門的地方有一個水池，希伯來話叫畢士大，池邊有五條走廊， 3裡面躺著瞎眼的、瘸腿的、癱瘓的等許多病人。 4他們都在等候天使來攪動池水。水動時，第一個下去的，無論患了什麼病都會痊癒。5·4 有些經卷無「他們都在等候天使來攪動池水。水動時，第一個下去的，無論患了什麼病都會痊癒。」
5那裡有一個人病了三十八年。 6耶穌看他躺著，知道他病了很久，就問他：「你想痊癒嗎？」
7那人回答說：「先生，水動的時候，沒有人把我放進池子裡，我要下去的時候，別人總是先我一步。」
8耶穌對他說：「起來，拿起你的墊子走吧！」
9那人立刻痊癒了，拿起墊子開始行走。那天正好是安息日， 10猶太人便對那人說：「今天是安息日，你不可拿著墊子走路。」
11他說：「那位醫好我的叫我拿起墊子走。」
12他們問他：「叫你拿起墊子走的人是誰？」
13那人不知道是誰，因為那裡人多，耶穌已經躲開了。
14後來，耶穌在聖殿裡遇見他，對他說：「現在你已經完全好了，別再犯罪了，免得你遭遇更不幸的事。」
15那人便去告訴猶太人醫好他的是耶穌。 16因為耶穌在安息日給人治病，猶太人開始迫害祂。 17耶穌對他們說：「我父一直在工作，我也一直在工作。」
18猶太人聽了，更想殺祂，因祂不但違犯了安息日的規矩，還稱上帝為父，把自己看作與上帝平等。
聖子的權柄
19耶穌說：「我實實在在地告訴你們，子憑自己什麼都不能做，唯有看見父做什麼，子才做什麼。無論父做什麼，子也照樣做。 20父因為愛子，便把自己的一切作為給祂看，而且還要把比這些更大的作為給祂看，叫你們驚奇。 21父如何使死人復活、賜生命給他們，子也照樣想賜生命給誰，就賜給誰。 22父不審判人，祂將審判的事全交給子， 23叫人尊敬子如同尊敬父。不尊敬子的，就是不尊敬差子來的父。
24「我實實在在地告訴你們，誰聽從我的話，又信差我來的那位，誰就有永生，不被定罪，已經出死入生了。 25我實實在在地告訴你們，時候快到了，現在就是，死人將聽見上帝兒子的聲音，聽見的將存活。 26因為正如父自己是生命的源頭，祂也同樣讓子作生命的源頭， 27又把審判的權柄交給祂，因為祂是人子。 28你們不要因此而驚奇，時候一到，一切在墳墓裡的死人都要聽見上帝兒子的聲音， 29他們都要從墳墓裡出來。行善的人復活後得永生，作惡的人復活後被定罪。」
見證耶穌
30耶穌繼續說：「我憑自己不能做什麼，我按父上帝的旨意審判，我的審判是公平的；因為我不是按自己的旨意行，而是按差我來者的旨意行。
31「如果我為自己做見證，我的見證是無效的。 32然而，有別的人給我做見證，我知道他為我做的見證是真實的。 33你們曾派人到約翰那裡，他為真理做過見證。 34其實我並不需要人的見證，我之所以提起這些事是為了使你們得救。 35約翰是一盞點亮的明燈，你們情願暫時享受他的光。 36但是我有比約翰更大的見證，因為父交待我去完成的工作，就是我現在所做的工作，證明我是父差來的。 37差我來的父曾親自為我做過見證。你們從未聽過祂的聲音，從未見過祂， 38心裡也沒有祂的道，因為你們不信祂所差來的那位。 39你們研讀聖經，以為從聖經中可以得到永生。其實為我做見證的正是這聖經， 40但你們卻不肯到我這裡來得生命。
41「我不接受人所給予的榮耀， 42我知道你們沒有愛上帝的心。 43我奉我父的名來，你們不接受我；若有人奉自己的名來，你們卻接受他。 44你們喜歡互相恭維，卻不追求從獨一上帝來的榮耀，怎能信我呢？ 45不要以為我會在父面前控告你們，其實控告你們的是你們一直信賴的摩西。 46你們若信摩西，就應該信我，因為他的書裡也提到我。 47如果你們連他寫的都不信，又怎能信我的話呢？」
