1תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, 2על־פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. 3גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, 4כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת.
5בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה1.5 א 5 הכוהנים הרבים במקדש חולקו לעשרים־וארבע מחלקות (ראה דברי הימים א פרק כד). כל מחלקה שרתה בתורנות פעמיים בשנה למשך שבוע בכל פעם. מחלקת אביה הייתה המחלקה השמינית. – ממשרתי בית־המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. 6זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים, אשר אהבו את ה׳ ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. 7אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים.
8-9יום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית־המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה׳ ולהקטיר קטורת. 10בינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת הקטורת.
11לפתע נראה מלאך ה׳ אל זכריה מימין למזבח הקטורת. 12זכריה נבהל ונמלא פחד.
13”אל תירא, זכריה“, הרגיע אותו המלאך. ”באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו ’יוחנן‘. 14לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, 15כי ה׳ הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. 16יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה׳ אלוהיהם. 17הוא ילך לפני ה׳ ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון.“ 18”כיצד אדע שדבריך נכונים?“ שאל זכריה. ”הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה.“
19”אני המלאך גבריאל!“ השיב המלאך. ”אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. 20דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!“
21האנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב. 22לבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון. 23זכריה נשאר בבית־המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו.
24כעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים.
25”מה טוב הוא אלוהים!“ קראה אלישבע בשמחה רבה. ”ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!“
26בחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל, 27אל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית־דוד.
28גבריאל נגלה אל מרים ואמר לה: ”שלום לך, אשת חן, ה׳ עמך!“
29מרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון.
30”אל תפחדי, מרים,“ הרגיע אותה המלאך, ”כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך. 31בעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם ’ישוע‘ תקראי לו. 32הוא יהיה רם־מעלה וייקרא בן־אלוהים. ה׳ ייתן לו את כסא דוד אביו, 33והוא ימלוך על עם־ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם.“ 34”כיצד אוכל ללדת?“ שאלה מרים בתמיהה. ”הרי אני בתולה!“ 35השיב לה המלאך: ”רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן־אלוהים.“ 36המלאך המשיך: ”לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה ’העקרה‘ – וגם היא תלד בן! 37כי אין דבר בלתי אפשרי לאלוהים“.
38”הנני שפחתך, אדוני,“ אמרה מרים בענווה, ”ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך.“ לאחר מכן נעלם המלאך.
39-40כעבור ימים אחדים מיהרה מרים אל הרי יהודה, אל ביתו של זכריה, ובהיכנסה אל הבית ברכה את אלישבע לשלום. 41לשמע ברכתה של מרים התנועע התינוק בבטנה של אלישבע, והיא נמלאה ברוח הקודש.
42”ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!“ פרצה אלישבע בקריאת שמחה. 43”מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי? 44התינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך! 45אלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו.“
46השיבה מרים:
”ברכי נפשי את ה׳;
47אגיל ואשמח באלוהים מושיעי!
48כי עשה חסד עם שפחתו,
ומעתה יברכוני כל הדורות.
49גדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו.
50מדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו.
51בזרוע נטויה עשה מעשי גבורה,
הפר מזימות גאים ורשעים,
52והוריד שליטים מכיסאם.
אולם את השפלים והנחותים הוא רומם!
53את העניים האכיל ואת העשירים הרעיב!
54-55אלוהים תמך בעבדו ישראל,
ולא שכח כי הבטיח לאבותינו
– לאברהם ולזרעו –
לרחם על ישראל לעולם ועד!“
56מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה. 57בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. 58השמועה על החסד שעשה איתה ה׳ התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה.
59ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית־המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא ”זכריה“ – על שם אביו, 60אולם אלישבע אמרה: ”לא, שם התינוק יוחנן!“
61”יוחנן?“ התפלאו האורחים. ”אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה“. 62הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק.
63זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו: ”שם הילד יוחנן“. 64באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים.
65כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. 66כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו: ”מעניין למה נועד הילד הזה.“ כי היה ברור להם שאלוהים איתו.
67לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה:
68”ברוך ה׳ אלוהי ישראל,
כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו.
69ה׳ שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו –
70כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב –
71כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו.
72אלוהים יעשה חסד עם אבותינו
ויזכור את בריתו
73ואת שבועתו לאברהם אבינו:
74-75להצילנו מיד אויבינו,
ולהעניק לנו את הזכות
לשרתו כל ימי חיינו בקדושה,
ובצדקה וללא פחד.“
76”ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון,
כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך.
77אתה תלמד את בני־ישראל
כיצד הם יכולים להיוושע על־ידי סליחת חטאיהם.
78בזכות אהבתו, רחמיו וטוב־לבו של אלוהים
יזרח עלינו אור ממרום,
79כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה,
וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום.“
80הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם־ישראל.
1-2提阿非羅大人，已經有很多人根據最初的目擊者和傳道者給我們的口述，把我們中間發生的事記載下來。 3我把一切事情從頭至尾仔細查考之後，決定按次序寫出來， 4使你知道自己所學的道都是有真憑實據的。
天使預告施洗者約翰出生
5猶太王希律執政期間，亞比雅的班裡有位祭司名叫撒迦利亞，他妻子伊莉莎白是亞倫的後裔。 6夫妻二人遵行主的一切誡命和條例，無可指責，在上帝眼中是義人。 7但他們沒有孩子，因為伊莉莎白不能生育，二人又年紀老邁。
8有一天，輪到撒迦利亞他們那一班祭司當值， 9他們按照祭司的規矩抽籤，抽中撒迦利亞到主的殿裡去燒香。 10眾百姓都在外面禱告。 11那時，主的天使在香壇的右邊向撒迦利亞顯現， 12撒迦利亞見了，驚慌害怕起來。
13天使對他說：「撒迦利亞，不要害怕，你的禱告已蒙垂聽。你的妻子伊莉莎白要為你生一個兒子，你要給他取名叫約翰。 14你必歡喜快樂，許多人也會因為他的誕生而欣喜雀躍， 15因為他將成為主偉大的僕人。他必滴酒不沾，並且在母腹裡就被聖靈充滿。 16他將勸導許多以色列人回心轉意，歸順主——他們的上帝。 17他將以先知以利亞的心志和能力作主的先鋒，使父親的心轉向兒女，使叛逆的人回轉、順從義人的智慧，為主預備合用的子民。」
18撒迦利亞對天使說：「我已經老了，我的妻子也上了年紀，我如何知道這是真的呢？」 19天使回答說：「我是侍立在上帝面前的加百列，奉命來向你報這喜訊。 20我說的這些話到時候必定應驗。但因為你不肯相信我的話，所以這事成就以前，你將變成啞巴，不能說話。」
21人們在等候撒加利亞，見他在聖殿裡遲遲不出來，都感到奇怪。 22後來他出來了，卻成了啞巴，不能說話，只能打手勢，大家意識到他在聖殿裡看見了異象。 23撒迦利亞供職期滿，就回家去了。 24不久，伊莉莎白果然懷了孕，她有五個月閉門不出。 25她說：「主真是眷顧我，除掉了我不生育的羞恥。」
天使預告耶穌降生
26伊莉莎白懷孕六個月的時候，天使加百列又奉上帝的命令到加利利的拿撒勒， 27去見一位童貞女，她叫瑪麗亞。瑪麗亞已經和大衛的後裔約瑟訂了婚。
28天使到了瑪麗亞那裡，說：「恭喜你！蒙大恩的女子，主與你同在！」
29瑪麗亞聽了覺得十分困惑，反覆思想這話的意思。
30天使對她說：「瑪麗亞，不要害怕，你在上帝面前已經蒙恩了。 31你要懷孕生子，並給祂取名叫耶穌。 32祂偉大無比，將被稱為至高者的兒子，主上帝要把祂祖先大衛的王位賜給祂。 33祂要永遠統治以色列1·33 「以色列」希臘文是「雅各的家」。，祂的國度永無窮盡。」
34瑪麗亞對天使說：「這怎麼可能呢？我還是童貞女。」
35天使回答說：「聖靈要臨到你身上，至高者的能力要蔭庇你，所以你要生的那聖嬰必稱為上帝的兒子。 36看啊，你的親戚伊莉莎白年紀老邁，一向不能生育，現在已經懷男胎六個月了。 37因為上帝無所不能。」
38瑪麗亞說：「我是主的婢女，願你所說的話在我身上成就。」於是天使離開了她。
瑪麗亞看望伊莉莎白
39不久，瑪麗亞便動身趕到猶太山區的一座城， 40進了撒迦利亞的家，向伊莉莎白請安。 41伊莉莎白一聽見瑪麗亞的問安，腹中的胎兒便跳動起來，伊莉莎白被聖靈充滿， 42高聲喊著說：「在婦女中你是最蒙福的！你腹中的孩子也是蒙福的！ 43我主的母親來探望我，我怎麼敢當呢？ 44我一聽到你問安的聲音，腹中的孩子就歡喜跳動。 45相信主所說的話必實現的女子有福了！」
46瑪麗亞說：
「我的心尊主為大，
47我的靈因我的救主上帝而歡喜，
48因祂眷顧我這卑微的婢女，
從今以後，
世世代代都要稱我是有福的。
49全能者在我身上行了奇事，
祂的名是神聖的。
50祂憐憫敬畏祂的人，
直到世世代代。
51祂伸出臂膀，施展大能，
驅散心驕氣傲的人。
52祂使當權者失勢，
叫謙卑的人升高。
53祂使饑餓的得飽足，
叫富足的空手而去。
54祂扶助了自己的僕人以色列，
55祂要施憐憫給亞伯拉罕和他的子孫，
直到永遠，
正如祂對我們祖先的應許。」
56瑪麗亞和伊莉莎白同住了約三個月，便回家去了。
施洗者約翰出生
57伊莉莎白的產期到了，生下一個兒子。 58親戚和鄰居聽見主向她大施憐憫，都和她一同歡樂。 59到了第八天，他們來給孩子行割禮，想照他父親的名字給他取名叫撒迦利亞。
60但伊莉莎白說：「不！要叫他約翰。」
61他們說：「你們家族中沒有人用這個名字啊！」 62他們便向他父親打手勢，問他要給孩子起什麼名字。 63撒迦利亞就要了一塊寫字板，寫上：「他的名字叫約翰。」大家看了都很驚奇。 64就在那時，撒迦利亞恢複了說話的能力，便開口讚美上帝。 65住在周圍的人都很懼怕，這消息很快就傳遍了整個猶太山區。 66聽見的人都在想：「這孩子將來會怎樣呢？因為主與他同在。」
撒迦利亞的預言
67孩子的父親撒迦利亞被聖靈充滿，便預言說：
68「主——以色列的上帝當受稱頌，
因祂眷顧、救贖了自己的子民，
69在祂僕人大衛的家族中為我們興起了一位大能的拯救者1·69 「拯救者」希臘文是「拯救的角」。，
70正如祂從亙古藉著祂聖先知們的口所說的。
71祂要從仇敵和一切恨我們之人手中拯救我們。
72祂憐憫我們的祖先，
持守自己的聖約，
73就是祂對我們的先祖亞伯拉罕所起的誓，
74要把我們從仇敵手中拯救出來，
75使我們一生一世在聖潔和公義中坦然無懼地事奉祂。
76至於你，我的兒子啊！
你將要被稱為至高者的先知，
因為你要走在主的前面，
為祂預備道路，
77使百姓因罪得赦免而明白救恩的真諦。
78由於上帝的憐憫，
清晨的曙光必從高天普照我們，
79照亮那些生活在黑暗中和死亡陰影下的人，
帶領我們走平安的道路。」
80那孩子漸漸長大，心靈強健，在向以色列人公開露面之前，一直住在曠野。
