1-2הפרושים שמעו שישוע מושך אליו אנשים רבים, ושהטביל תלמידים רבים יותר משהטביל יוחנן (למעשה, תלמידי ישוע הם שהטבילו, ולא הוא עצמו). 3כשנודע הדבר לישוע, הוא עזב את אזור יהודה וחזר לגליל. 4לשם כך היה עליו לעבור דרך שומרון.
5-6בשעת הצהריים הגיע ישוע לעיר השומרונית סוכר, השוכנת מול חלקת האדמה שנתן יעקב אבינו ליוסף בנו, ובה באר יעקב. ישוע עייף מהדרך הארוכה ומהחום הכבד, וישב לנוח ליד הבאר. 7-8הוא ישב שם לבדו, כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אוכל. עד מהרה הגיעה לבאר אישה שומרונית שרצתה לשאוב מים.
”אנא, תני לי לשתות“, ביקש ישוע. 9האישה תמהה על בקשתו הבלתי־רגילה וקראה: ”הרי יהודי אתה, ואילו אני שומרונית! אתה יודע שהיהודים אינם מתערבים עם השומרונים. כיצד אתה מבקש ממני לתת לך לשתות?“
10”אילו ידעת מהי מתנתו של אלוהים ומי הוא האומר לך ’תני לי לשתות‘, היית מבקשת ממני מים חיים והייתי נותן לך אותם!“ השיב ישוע.
11”מאין לך מים חיים?“ תמהה האישה. ”הבאר הזאת עמוקה מאוד ואין לך דלי או חבל. 12מלבד זאת, האם גדול אתה מיעקב אבינו שנתן לנו את הבאר? יעקב עצמו, בני־ביתו וצאנו שתו מהמים האלה!“
13”כל השותה מהמים האלה ישוב ויצמא, 14אולם מי שישתה מהמים שאני נותן, לא יצמא יותר לעולם! כי מים אלה יהיו בקרבו למעיין של מים חיים לחיי נצח.“
15”באמת?“ קראה האישה בהתפעלות. ”אנא, תן לי מן המים האלה, כדי שלא אצמא יותר לעולם, ולא אצטרך ללכת את הדרך הארוכה הזאת לשאוב מים.“
16”ברצון“, אמר ישוע. ”לכי קראי לבעלך, ושובו אלי שניכם.“
17”אולם אין לי בעל“, השיבה האישה.
”נכון הדבר“, אמר ישוע. 18”כי חמישה בעלים היו לך, והגבר שאתו את חיה עכשיו אינו בעלך!“
19”אדוני,“ קראה האישה בתימהון הולך וגובר, ”אני רואה שאתה נביא! 20אולי תוכל לומר לי מדוע אתם, היהודים, עומדים על כך שירושלים היא המקום היחיד לעבודת האלוהים, בעוד שאנחנו, השומרונים, טוענים שאבותינו עבדו אותו בהר גריזים הזה?“
21-24”האמיני לי,“ השיב ישוע, ”המקום אינו חשוב! יבוא יום שלא תשתחוו לאלוהים כאן ולא בירושלים. חשוב לעבוד את האלוהים באמת ובתמים – מכל הלב ובהשראת רוח הקודש, כי זהו מה שאלוהים רוצה מאתנו. אלוהים הוא רוח, והמשתחווה לו צריך להשתחוות בהשראת רוח הקודש. אולם אתם, השומרונים, משתחווים בחוסר דעת כאשר אנחנו, היהודים, משתחווים למה שאנחנו יודעים. כי הישועה באה דרך היהודים.“
25”אני יודעת שהמשיח עומד לבוא, ושהוא יסביר לנו הכל“, אמרה האישה.
26”אני המדבר אליך, אני הוא!“ השיב ישוע. 27בינתיים חזרו תלמידיו של ישוע מהעיר, והתפלאו לראות אותו מדבר עם אישה, אך איש מהם לא העיר דבר ולא שאל שאלות. 28האישה השאירה את כדה ליד הבאר ומיהרה חזרה העירה. היא קראה לכולם בהתלהבות: 29”בואו לראות את האיש שסיפר לי את כל מה שעשיתי! אני חושבת שהוא המשיח!“ 30אנשים באו מהעיר אל הבאר כדי לראות אותו.
31לפני שהגיע אליהם ההמון האיצו התלמידים בישוע לאכול דבר מה.
32”יש לי מזון אחר שאינכם יודעים עליו“ השיב ישוע.
33”מי הביא לו אוכל?“ שאלו התלמידים איש את רעהו.
34”מאכלי הוא לעשות את רצון האלוהים אשר שלחני ולהשלים את עבודתו“, הסביר ישוע. 35”אתם באמת חושבים שמלאכת הקציר תחל רק בעוד ארבעה חודשים? הביטו סביבכם, הקמה כבר בשלה ומוכנה לקציר! 36הקוצרים יקבלו שכר טוב, והם יאספו קציר לחיי נצח כדי שגם הזורע וגם הקוצר ישמחו יחדיו. 37כך תתאמת האמרה: האחד זורע והשני קוצר. 38שלחתי אתכם לקצור את מה שלא זרעתם; אחרים עבדו וטרחו, ואתם קוצרים את פרי עמלם.“
39שומרונים רבים מהעיר האמינו שישוע הוא המשיח, כי האישה אמרה: ”הוא סיפר לי את כל מה שעשיתי!“
40-41הקהל הרב ביקש מישוע להאריך את שהותו אצלם, והוא נשאר שם יומיים נוספים. בזמן הקצר הזה האמינו בו עוד אנשים רבים לאחר ששמעו את דבריו. 42”הוא באמת מושיע העולם!“ אמרו השומרונים לאישה. ”עתה אנחנו מאמינים בו מפני ששמענו אותו בעצמנו, ולא רק משום הדברים שאת סיפרת לנו.“
43בתום שני ימי שהותו בשומרון הלך ישוע לגליל, 44למרות שאמר: ”הנביא זוכה לכבוד ולהערכה בכל מקום, מלבד בעיר מולדתו.“ 45ברם, אנשי הגליל התאספו בהמוניהם וקיבלו אותו בזרועות פתוחות, שכן היו בירושלים בחג הפסח וראו את הנפלאות שחולל.
46ישוע חזר לכפר־קנה שבגליל, היכן שחולל את נס היין. בכפר־נחום היה פקיד אחד בשירות־המלכותי, שבנו היה חולה מאוד. 47כששמע הפקיד שישוע עזב את יהודה ובא לגליל, הוא הלך לכפר־קנה לפגוש אותו, והתחנן לפניו שיבוא לרפא את בנו הגוסס. 48”אם לא תראו נסים ונפלאות לא תאמינו“, אמר ישוע.
49”אנא, אדוני, בוא מהר לפני שבני ימות“, התחנן הפקיד.
50”לך לביתך,“ הרגיע אותו ישוע. ”בנך חי ובריא!“
הפקיד האמין לדברי ישוע והלך לביתו. 51בדרך פגשו אותו משרתיו ובישרו לו שבנו הבריא.
52”באיזו שעה חל השינוי לטובה במצבו?“ שאל הפקיד.
”אתמול בשעה אחת בצהריים ירד חומו באופן פתאומי“, השיבו המשרתים.
53האב ידע כי בשעה זו בישר לו ישוע על החלמת בנו, והוא וכל בני־ביתו האמינו בישוע.
54זה היה הנס השני שחולל ישוע בגליל לאחר שובו מיהודה.
井邊談道
1-3耶穌得知法利賽人聽見祂收門徒、為人施洗比約翰還多，便離開猶太回加利利。其實不是耶穌親自施洗，而是祂的門徒施洗。 4祂回加利利的路上必須經過撒瑪利亞。 5於是，祂來到撒瑪利亞的一座城，名叫敘加，靠近雅各留給他兒子約瑟的那塊地。 6雅各井就在那個地方。耶穌走路疲乏，坐在井旁休息。那時是中午時分， 7-8門徒都進城買食物去了。有一個撒瑪利亞的婦人來打水，耶穌說：「請你給我一點水吧。」
9撒瑪利亞婦人說：「你是個猶太人，怎麼向我這撒瑪利亞婦人要水喝？」原來猶太人和撒瑪利亞人互不往來。
10耶穌回答說：「要是你知道上帝的恩賜，又知道向你要水喝的是誰，你早就求祂了，祂也早就把活水給你了。」
11婦人說：「先生，你沒有打水的器具，井又深，你從哪裡得到活水呢？ 12我們的祖先雅各把這口井留給我們，他自己和他的兒女、牲畜都喝這井裡的水，難道你比他更偉大嗎？」
13耶穌說：「人喝了這井裡的水，還會再渴， 14但是喝了我所賜的活水，永遠不會再渴。我所賜的水要在他裡面成為生命的泉源，湧流不息，直到永生。」
15婦人說：「先生，請你把這種水賜給我，我就不會再渴了，也用不著來打水了。」
16耶穌說：「去叫你的丈夫來。」
17婦人說：「我沒有丈夫。」耶穌說：「你說的對，你沒有丈夫， 18因為你已經有過五個丈夫了，現在和你同居的也不是你的丈夫。你說的是實話。」
19婦人說：「先生，你一定是先知。 20我們的祖先一向都是在這山上敬拜上帝，你們卻說耶路撒冷才是敬拜的地方。」
21耶穌回答說：「婦人，你當信我。時候快到了，你們將不在這山上，也不在耶路撒冷敬拜父。 22你們不知道你們敬拜的是誰，我們知道我們敬拜的是誰，因為救恩是從猶太人出來的。 23時候快到了，其實就是現在，真正敬拜父的，要用心靈按真理敬拜祂，因為父尋找的正是這樣敬拜祂的人。 24上帝是靈，所以必須用心靈按真理敬拜祂。」
25婦人說：「據我所知，那被稱為基督的彌賽亞要來。祂來了，會把一切都告訴我們。」
26耶穌說：「我這跟你說話的人就是祂。」
27這時，門徒回來了，看見耶穌和一個婦人談話，感到驚奇，可是沒有人問：「你想要什麼？」或問：「你為什麼和她說話？」
28那婦人撇下水罐，回到城裡，對人們說： 29「你們快來看啊！有一個人把我過去的事全部說了出來。莫非祂就是基督？」 30眾人聽了就到城外去看耶穌。
撒種與收割
31其間，門徒對耶穌說：「老師，請吃點東西吧。」
32耶穌說：「我有食物吃，是你們不知道的。」
33門徒彼此議論說：「難道有人給祂吃的了？」
34耶穌說：「我的食物就是遵行差我來者的旨意，完成祂的工作。 35你們不是說還有四個月才到收割的時候嗎？舉目向田觀看吧，莊稼已經熟了，可以收割了。 36收割的人不但可以得到報酬，而且可以為永生收穫果實，叫撒種的和收割的一同快樂。 37俗語說得好，『那人撒種，這人收割。』 38我派你們去收割那些你們沒有勞作的莊稼，別人勞苦，你們享受他們勞苦的成果。」
39那城裡有許多撒瑪利亞人信了耶穌，因為那婦人做見證說：「祂將我以前做的一切事情都說了出來。」 40撒瑪利亞人來見耶穌，懇求祂留下來，祂就在那裡住了兩天。 41因為耶穌傳的道，信的人更多了。 42他們對那婦人說：「現在我們信，不再是因為你的話，而是我們親耳聽見了，知道祂真的是救世主。」
耶穌治好大臣的兒子
43兩天後，耶穌動身前往加利利。 44祂以前說過：「先知在他本鄉不受人尊敬。」 45然而，祂回到加利利卻受到當地的人歡迎，因為他們上耶路撒冷過節時，看見了祂所做的一切。
46祂又到了加利利的迦拿，就是祂從前把水變成酒的地方。有一個大臣的兒子在迦百農患了病。 47大臣聽說耶穌從猶太來到加利利，立刻趕來見祂，求祂去醫治他病危的兒子。
48耶穌對他說：「你們不看見神蹟奇事，總不相信。」
49大臣說：「先生，趁我的孩子還沒死，求你趕快去！」
50耶穌說：「回去吧，你的兒子好了。」他相信耶穌的話，就回去了。
51他途中遇見奴僕來報信說他兒子好了， 52就問什麼時候好的。僕人說：「昨天下午一點鐘，燒就退了。」
53他想起正是那時候耶穌對他說：「你的兒子好了！」他和全家都信了。
54這是耶穌從猶太回到加利利後所行的第二個神蹟。
