New International Version

Luke 19

Zacchaeus the Tax Collector

1Jesus entered Jericho and was passing through. A man was there by the name of Zacchaeus; he was a chief tax collector and was wealthy. He wanted to see who Jesus was, but because he was short he could not see over the crowd. So he ran ahead and climbed a sycamore-fig tree to see him, since Jesus was coming that way.

When Jesus reached the spot, he looked up and said to him, “Zacchaeus, come down immediately. I must stay at your house today.” So he came down at once and welcomed him gladly.

All the people saw this and began to mutter, “He has gone to be the guest of a sinner.”

But Zacchaeus stood up and said to the Lord, “Look, Lord! Here and now I give half of my possessions to the poor, and if I have cheated anybody out of anything, I will pay back four times the amount.”

Jesus said to him, “Today salvation has come to this house, because this man, too, is a son of Abraham. 10 For the Son of Man came to seek and to save the lost.”

The Parable of the Ten Minas

11 While they were listening to this, he went on to tell them a parable, because he was near Jerusalem and the people thought that the kingdom of God was going to appear at once. 12 He said: “A man of noble birth went to a distant country to have himself appointed king and then to return. 13 So he called ten of his servants and gave them ten minas.[a] ‘Put this money to work,’ he said, ‘until I come back.’

14 “But his subjects hated him and sent a delegation after him to say, ‘We don’t want this man to be our king.’

15 “He was made king, however, and returned home. Then he sent for the servants to whom he had given the money, in order to find out what they had gained with it.

16 “The first one came and said, ‘Sir, your mina has earned ten more.’

17 “‘Well done, my good servant!’ his master replied. ‘Because you have been trustworthy in a very small matter, take charge of ten cities.’

18 “The second came and said, ‘Sir, your mina has earned five more.’

19 “His master answered, ‘You take charge of five cities.’

20 “Then another servant came and said, ‘Sir, here is your mina; I have kept it laid away in a piece of cloth. 21 I was afraid of you, because you are a hard man. You take out what you did not put in and reap what you did not sow.’

22 “His master replied, ‘I will judge you by your own words, you wicked servant! You knew, did you, that I am a hard man, taking out what I did not put in, and reaping what I did not sow? 23 Why then didn’t you put my money on deposit, so that when I came back, I could have collected it with interest?’

24 “Then he said to those standing by, ‘Take his mina away from him and give it to the one who has ten minas.’

25 “‘Sir,’ they said, ‘he already has ten!’

26 “He replied, ‘I tell you that to everyone who has, more will be given, but as for the one who has nothing, even what they have will be taken away. 27 But those enemies of mine who did not want me to be king over them—bring them here and kill them in front of me.’”

Jesus Comes to Jerusalem as King

28 After Jesus had said this, he went on ahead, going up to Jerusalem. 29 As he approached Bethphage and Bethany at the hill called the Mount of Olives, he sent two of his disciples, saying to them, 30 “Go to the village ahead of you, and as you enter it, you will find a colt tied there, which no one has ever ridden. Untie it and bring it here. 31 If anyone asks you, ‘Why are you untying it?’ say, ‘The Lord needs it.’”

32 Those who were sent ahead went and found it just as he had told them. 33 As they were untying the colt, its owners asked them, “Why are you untying the colt?”

34 They replied, “The Lord needs it.”

35 They brought it to Jesus, threw their cloaks on the colt and put Jesus on it. 36 As he went along, people spread their cloaks on the road.

37 When he came near the place where the road goes down the Mount of Olives, the whole crowd of disciples began joyfully to praise God in loud voices for all the miracles they had seen:

38 “Blessed is the king who comes in the name of the Lord!”[b]

“Peace in heaven and glory in the highest!”

39 Some of the Pharisees in the crowd said to Jesus, “Teacher, rebuke your disciples!”

40 “I tell you,” he replied, “if they keep quiet, the stones will cry out.”

41 As he approached Jerusalem and saw the city, he wept over it 42 and said, “If you, even you, had only known on this day what would bring you peace—but now it is hidden from your eyes. 43 The days will come upon you when your enemies will build an embankment against you and encircle you and hem you in on every side. 44 They will dash you to the ground, you and the children within your walls. They will not leave one stone on another, because you did not recognize the time of God’s coming to you.”

Jesus at the Temple

45 When Jesus entered the temple courts, he began to drive out those who were selling. 46 “It is written,” he said to them, “‘My house will be a house of prayer’[c]; but you have made it ‘a den of robbers.’[d]

47 Every day he was teaching at the temple. But the chief priests, the teachers of the law and the leaders among the people were trying to kill him. 48 Yet they could not find any way to do it, because all the people hung on his words.

Footnotes

  1. Luke 19:13 A mina was about three months’ wages.
  2. Luke 19:38 Psalm 118:26
  3. Luke 19:46 Isaiah 56:7
  4. Luke 19:46 Jer. 7:11

Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 19

1ישוע הגיע ליריחו ועבר ברחובות העיר. אדם אחד בשם זכי, אשר היה מנהל בכיר ברשויות המכס, בעל השפעה וכמובן עשיר גדול, רצה לראות את פניו של ישוע. אבל זכי היה נמוך-קומה, והקהל הרב הסתיר ממנו את ישוע. זכי רץ לפני הקהל הרב וטיפס על עץ שיקמה בצד הדרך על מנת שיוכל להתבונן בישוע ללא הפרעה.

כאשר עבר ישוע ליד העץ, הרים את עיניו והביט בזכי. "זכי," קרא לו ישוע בשמו, "רד מהר מהעץ, כי היום עלי להתארח בביתך." זכי מיהר לרדת מהעץ וקיבל את פניו של ישוע בשמחה ובששון.

הדבר לא מצא-חן בעיני הקהל. "ישוע עומד להתארח בביתו של חוטא ידוע!" רטנו.

אולם זכי עמד לפני האדון ואמר: "אדוני, מהיום והלאה אתן את מחצית רכושי לעניים וכל מי שלקחתי ממנו כסף במרמה, אחזיר לו פי ארבע!" "היום באה ישועה לבית הזה!" קרא ישוע. "כי זכי הוא בן-אברהם. 10 ואכן בן-האדם בא לחפש ולהושיע את האובדים."

11 כשהתקרבו לירושלים, ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי לתקן את הרושם המוטעה שהיה להם שמלכות האלוהים עומדת לבוא בכל רגע. 12 "אציל אחד נקרא לארץ רחוקה כדי לקבל את כתר המלוכה על מחוז מגוריו. 13 לפני צאתו לדרך קרא לעשרה ממשרתיו, נתן לכל אחד מהם מטבע זהב ואמר: 'השקיעו את הכסף וסחרו בו עד שאחזור.' 14 רבים מבני ארצו של המלך המיועד שנאו אותו, ואף שלחו בעקבותיו משלחת שהודיעה לו: 'איננו רוצים שתמלוך עלינו!"

15 "מחאתם לא הועילה, והאציל הוכתר למלך. כשחזר המלך לביתו קרא אליו את עשרת המשרתים, ושאל אותם מה עשו בכסף שנתן להם וכמה הרוויחו. 16 "המשרת הראשון בא ואמר: 'אדוני, ממטבע הזהב שנתת לי הרווחתי עשרה מטבעות זהב.'

17 "'יפה מאוד, משרתי הטוב!' שיבח אותו המלך. 'מאחר שהוכחת את נאמנותך במעט שהפקדתי בידך, אני ממנה אותך שליט על עשר ערים.'

18 "גם המשרת השני דיווח על רווח, פי חמישה ממה שקיבל.

19 "'אותך אני ממנה שליט על חמש ערים,' אמר לו המלך. 20 "אחר כך בא המשרת השלישי ואמר: 'אדוני, הנה המטבע שנתת לי; שמרתי אותו במטפחת ולא נגעתי בו. 21 כי פחדתי ממך, מפני שאתה איש קשה; אתה לוקח מה שלא שייך לך וקוצר את מה שלא זרעת.'

22 "'רשע שכמוך!' קרא המלך בזעם. 'איש קשה אני? מיד אראה לך כמה קשה אני יכול להיות! אם ידעת שאני לוקח מה שלא שייך לי וקוצר את מה שלא זרעתי, 23 מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית!'

24 "המלך פנה אל העומדים סביבו ופקד: 'קחו ממנו את המטבע ותנו לאיש שהרוויח את הסכום הגדול ביותר!'

25 "'אבל, אדון,' אמרו במחאה, 'יש לו מספיק!' 26 "'נכון,' השיב המלך. 'אני אומר לכם, מי שיש לו – יקבל עוד; מי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו. 27 ובנוגע לאויבי אשר לא רצו שאמלוך עליהם – הביאו אותם הנה והוציאו אותם להורג לפני.

28 ישוע סיים את דבריו והמשיך בדרכו לעלות לירושלים יחד עם תלמידיו. 29 בהתקרבם אל בית-פגי ובית-עניה שעל הר הזיתים, קרא אליו ישוע שנים מתלמידיו ואמר: 30 "לכו אל הכפר ממול; בכניסה תראו עיר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. 31 אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו: 'האדון זקוק לעיר.'"

32 שני התלמידים הלכו אל הכפר ומצאו את העיר ממש כפי שאמר להם ישוע. 33 כשהתירו את העיר בא אליהם בעליו ושאל בתימהון: "מדוע אתם מתירים את העיר שלי?"

34 "האדון זקוק לו," השיבו התלמידים בפשטות.

35 הם הביאו את העיר אל ישוע, ריפדו את גבו במעיליהם וישוע רכב עליו. 36 אנשים רבים פרשו את מעיליהם וגלימותיהם על השביל לפניו. 37 כשהתקרב ישוע לראש השביל היורד מהר הזיתים, החלה חבורת תלמידיו לשיר ולשבח את אלוהים בקולי קולות על כל הנסים והנפלאות שחולל ישוע.

38 "ברוך הבא בשם ה'!" צהל ההמון. "יחי המלך! שמחו השמים והארץ! שבח ותהילה לאלוהים במרומים!"

39 פרושים אחדים שהיו בקרב הקהל אמרו לישוע: "רבי, נזוף בתלמידיך על הדברים שהם אומרים!"

40 אך הוא השיב להם: "אם הם ישתקו האבנים האלה תזעקנה!"

41 כאשר התקרב ישוע לירושלים, הביט בה בעצב ובכה עליה. 42 "הלוואי שידעת גם את כיצד לעשות שלום! אולם הדבר נסתר ממך," אמר ישוע בצער ובדמעות. 43 "יבוא היום שאויביך יקימו סוללות חול סביב חומותיך, יקיפו אותך ויצורו עליך מכל עבר. 44 אויביך יהרסו כליל אותך ואת בניך; הם לא ישאירו אבן אחת במקומה, משום שדחית את הישועה שהציע לך ה'."

45 לאחר מכן הוא נכנס אל בית-המקדש והחל לגרש משם את הסוחרים ואת הקונים. 46 " בכתבי-הקודש כתוב[a]: 'ביתי בית תפילה,'" קרא ישוע, "אבל אתם הפכתם את בית ה' למאורת גנבים!"

47 ישוע לימד יום-יום בבית-המקדש. הסופרים, ראשי הכוהנים והזקנים חיפשו דרך להיפטר ממנו, 48 אך הם לא ידעו מה לעשות, מפני שכל העם אהב אותו והקשיב לדבריו בתשומת לב מרובה.

Footnotes

  1. הבשורה על-פי לוקס 19:46 ישעיה נו 7