1”היזהרו שלא תעשו את מעשיכם הטובים לפני כולם, כדי שכולם יראו ויכבדו אתכם, כי ככה אין לכם שכר מאביכם שבשמים. 2אם אתה נותן נדבה, אל תספר על כך לכולם, כפי שעושים הצבועים. הם אף תוקעים בשופר בבית־הכנסת לכבוד זה, כדי שכולם יעריצו את צדקנותם. אני אומר לכם: הם יקבלו את מה שמגיע להם. 3אם אתה נותן נדבה, עשה זאת בסתר – אל תספר לידך השמאלית מה שעושה ידך הימנית. 4ואז אביכם שבשמים, הרואה במסתרים, יגמול לכם.
5”כשאתם מתפללים, אל תנהגו כמו הצבועים, המתפללים בפינות רחוב ובבית־הכנסת כדי שכולם יראו אותם. אני אומר לכם: שכרם אתם. 6כשאתם מתפללים, היכנסו לחדר לבד, נעלו את הדלת והתפללו בסתר אל אביכם. ואז אביכם שבשמים, הרואה את הנעשה במסתרים, ייתן לכם שכר בגלוי.
7-8”אל תחזרו שוב ושוב על אותה תפילה, כפי שנוהגים עובדי האלילים. הם חושבים שיקבלו תשובה רק אם יחזרו על תפילתם פעמים רבות. זכרו: אביכם יודע מה שאתם צריכים לפני שאתם מבקשים זאת ממנו! 9לכן התפללו כך:
’אבינו שבשמים, יתקדש שמך.
10תבוא מלכותך,
שרצונך ייעשה בארץ כמו בשמים.
11ספק לנו מדי יום את המזון הדרוש לנו.
12אנא סלח לנו על חטאינו, כשם שאנו סולחים לאלה שחטאו נגדנו.
13עזור לנו לעמוד נגד פיתויים וניסיונות,
והצל אותנו מכל רע
(כי שלך המלכות, הכוח והתפארת לעולמי עולמים. אמן‘).
14”אביכם שבשמים יסלח לכם אם תסלחו גם אתם לאלה שחוטאים נגדכם. 15אם לא תהיו מוכנים לסלוח להם, לא יסלח ה׳ גם לכם על חטאיכם.
16”כאשר אתם צמים, אל תפגינו זאת לפני כולם, כפי שעושים הצבועים. הם מנסים להראות עצובים ושהם בצום. הם יקבלו את מה שמגיע להם. 17אך אתם, כאשר אתם צמים, סדרו וטפחו את מראכם, 18כדי שאיש לא יחשוב שאתם רעבים – מלבד אביכם שבשמים הרואה במסתרים, והוא ייתן לכם את השכר המגיע לכם.
19”אל תצברו לכם רכוש בארץ, במקום שהוא עלול להחליד, להירקב או להיגנב. 20צברו את רכושכם בשמים, כי שם הוא בטוח מפני גנבה ולא יאבד את ערכו לעולם. 21במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם.
22”עין האדם היא אור גופו. אם עינך טהורה, תמיד יזרח אור השמש בתוך נפשך. 23אבל אם עינכם רעה, אזי תחשך כולך. מה רבה חשכה זאת! 24אינך יכול לעבוד שני אדונים; אתה תשנא את האחד ותאהב את האחר, או להיפך – תהיה נאמן לאחד ותזלזל באחר. אינך יכול לעבוד את האלוהים ואת הכסף!
25”משום כך אני אומר לכם שלא תדאגו לדברים חומרניים ויום־יומיים כמו מה לאכול ולשתות ומה ללבוש. הלא החיים חשובים מאוכל, והנפש חשובה מהלבוש. 26תחשבו על הציפורים למשל: אין הן דואגות למה שתאכלנה – הציפורים אינן זורעות, אינן קוצרות ואינן אוגרות מזון – כי אביכם שבשמים מאכיל אותן ודואג להן. והלא יקרים אתם לאלוהים הרבה יותר מהציפורים. 27חוץ מזה, מה תועיל דאגתכם? האם היא יכולה להוסיף עוד יום לחייכם, או עוד סנטימטר לקומתכם?
28”ומדוע אתם דואגים ללבוש? הביטו בפרחי הבר! אין הם דואגים למה שילבשו! 29ואילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יותר יפה מהם! 30ואם אלוהים מלביש את פרחי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם?
31”לכן אל תדאגו לאוכל או ללבוש. 32בני־אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום־יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. 33בקשו לפני הכול את מלכותו של אלוהים וחיו ביושר, והוא ייתן לכם את כל מה שאתם צריכים.
34”אם כן אל תדאגו למחר; אלוהים ידאג למחר שלכם, ודיה לצרה בשעתה.“
Ama ricuringaraiculla allita ruraj tucungui
1Runacuna ricuchun nishpalla, ama ima allita ruraj tucunguichijchu. Paicuna ricuchun nishpalla rurajpica, jahua pachapi caj cancunapaj Yayaca cancunaman ima allita mana cungachu. 2Chaimanta canca, huajchacunaman imata cushpaca, ama tucuicunaman parlarishpa puringui. Mishqui shimi, jayaj shungucunallami tandanacuna huasicunapi, ñancunapi chaita parlarishpa purincuna. Paicunaca, shujtajcuna alli nichunllami chashna ruran. Paicuna chashna rurashpaca, ña caillapitajmi paicuna japisha nishcata japin, chaica chashnatajmi. 3Huajchacunaman can alli maquihuan cushcataca, ‘Lluqui maquipish ama yachashca canman’ yuyashpa cungui. 4Can chashna pacalla cushcamantaca, pacallatapish ricuj cambaj Yayami tucuicunapaj ñaupajpi allita cunga.
Ama ricuringaraiculla Diosta mañaj tucunguichij
(Luc 11:2-4)
5Canca, Diosta mañacushpaca, ama chai mishqui shimi, jayaj shungucuna shina mañangui. Paicunaca, shujtajcuna ricuchun nishpallami, tandanacuna huasicunapi, ñan muyurincunapi shayarishpa Diosta mañancuna. Chashna rurashpaca, caillapitajmi japisha nishcata japincuna. Chashnatajmi tucun. 6Ashtahuanpish can mañashpaca, cambaj huasiman yaicui, punguta huichcari. Chaipi cambaj Yayataca, pacallapi mañai. Can chashna pacallapi mañashcamantaca, pacallatapish ricuj cambaj Yayami, tucuicunapaj ñaupajpi can mañashcataca cunga. 7Cancuna mañacushpaca, ama chaillatataj cutin cutin rimarishpa mañaichijchu. Diosta mana caźujcunallami, ‘Chashna mañajpica Diosca uyangami’ yuyashpa, cutin cutin chaillatataj rimarishpa mañancuna. 8Ama paicuna shina mañaichijchu. Cancunapaj Yayaca, cancunapaj imalla illashcataca, cancuna manaraj mañajllapitaj ña yachanmi.
9Chaimanta, cashna mañaichij:
“Jahua pachapi caj ñucanchij Yaya,
cantaca jucha illaj cashcamanta tucuicuna alli nichun.
10Can mandana punlla shamuchun.
Jahua pachapi shinallataj, cai pachapipish Can munashca rurarichun.
11Punllanta caraj shinallataj, cunapish micunata carahuai.
12Ñucanchijta llaquichijcunata ñucanchij perdonashca shinallataj,
ñucanchij juchacunatapish perdonapai.
13Ima mana alli munaicuna shamujpipish,
ama urmachun saquihuanguichu.
Millaipaj maquimanta huaquichihuangui.
Canca, huiñaita Jatun Mandaj, tucuita rurai tucuj, alli,
sumajmi cangui. Chashna cachun” nishpa mañanguichij.
14Cancunata llaquichijcunata perdonajpica, jahua pacha cancunapaj Yayapish cancunapaj juchacunataca perdonangami. 15Cancunata pi llaquichijpi mana perdonajpica, cancunapaj Yayapish cancunapaj juchacunataca mana perdonangachu.
Ayunashpaca cashna ayunanguichij
16Cancuna ayunashpaca, ama chai mishqui shimi, jayaj shungucuna shina llaquilla ñahui tucunguichijchu. Shujtajcuna ricuchunllami chashna llaquilla ñahui tucushpa ayunancuna. Chaicunaca caillapitajmi paicuna japisha nicushcataca japin, chashnatajmi tucun. 17Ashtahuanpish can ayunashpaca, ñahuita maillari, umatapish sumajta aceitehuan ñajchari. 18Can ayunacushcataca, pipish ama yachachun, pacallapi caj cambaj Yayalla yachachun. Can chashna ayunashcamantaca, pacallatapish ricuj cambaj Yayami, tucuicunapaj ñaupajpi allita cunga.
Jahua pachapi charinacunata huaquichichij
(Luc 12:32-34)
19Cai pachallapi charijyanata ama mashcaichijchu. Chai charishcacunataca, polilla cʼurucuna micunllami, ismushpa tucurinllami. Shuhuacunapish huasita jutcushpa shuhuanllami. 20Chaipaj randica, jahua pachapi charijyangapaj rurana cashcata ruraichij. Chaipica, polilla cʼurucunapish mana micunchu, mana ismunchu, huasita jutcushpa pi shujpish mana tiyanchu. 21Maipimi imatapish huaquichishcata charinguichij, chaillapimi cancunapaj shunguca yuyacunga.
Ñahuicunaca cuerpopaj luzmi
(Luc 11:34-36)
22Cambaj ñahuicunaca, cuerpopaj luzmi. Cambaj ñahuicuna alli cajpica, tucui cambaj cuerpopish achijllapimi canga. 23Imapish allillapi cambaj ñahuita churashpaca, tucui canmi achijpi causangui. Cambaj luzllataj amsayashca cajpica, amsatajcarin mancharinamari canga.
Diosta cashpa, charinacunata cashpa, shujllata mashcaichij
(Luc 16:13)
24Pipish ishqui amotaca, mana servi tucunchu. Shujta pʼiñanman, caishujtaca cʼuyanmanmi. Shuj amo mandashcataca allimi ruranman, caishujtaca mana ricunachinmanchu. Shinallataj cancunapish charijyangapaj imata ruracushpaca, mana chaita rurashpandij Taita Diostaca servi tucunguichijchu.
Taita Diosmi Paipaj huahuacunataca cuidacun
(Luc 12:22-31)
25Chaimanta ñucaca, cashnami nini: “¿Imatataj micushun, imatataj ubyashun?” nishpa, cancunapaj causaimanta ama chai yuyailla caichijchu. Cancunapaj cuerpopipish: “¿Imatataj churashun?” nishpa, ama chai yuyailla caichijchu. Causaimari micunamantapish, churanamantapish ashtahuan alli. Cuerpomari churanatapish yalli alli. 26Pajarocunata ricushpa yuyarichij: Chaicunaca mana tarpunchu, mana tandanchu, mana huaquichinchu. Shina cajpipish jahua pacha cancunapaj Yayaca paicunaman caranllami. ¡Cancunacarin chaicunatapish yallimari valinguichij! 27Maijan cancuna chuscu chunga pichca centimetrohuan jatunta huiñasha nishpa, chai yuyailla cashpapish, mana huiñai tucunguichijchu. 28¿Ima nishpataj ‘¿Imatataj churashun?’ nishpa chai yuyailla puringuichij? Chagrapi huiñacuj lirio sisacunata ricushpa yuyarichij: Paicunaca imata mana ruranchu, mana puchcanchu. 29Ashtahuanpish cancunamanca cashnami nini: Salomonca, yallitaj charij cashpapish, chai sisacuna shinatajca mana churarircachu. 30Taita Diosca, chagramanta aisashpa, cayandijca hornopi rupachinalla qʼuihuatapish sumajtami sisachin. Cancunamancarin maihuan yallita churachina cashcataca, ¿manachu tucui shunguhuan cringuichij? 31Chashna cashcamantaca: ‘¿Imatataj micushun, imatataj ubyashun, imatataj churashun?’ nishpa, ama chai yuyailla causaichijchu. 32Diosta mana caźujcunami chai yuyailla causancuna. Ashtahuanpish cancunapaj jahua pacha Yayaca, cancunapaj ima illashcataca ñami yachan. 33Chaimanta cancunaca, yallica Taita Dios mandashca shina, cashcata rurashpa causanata mashcaichij. Chashna rurajpica, Diosca cancuna ima charinatapish cungallami. 34Chashna cajpica, ‘¿Cayaca imataj tucushun?’ nishpa, ama chai yuyailla causaichijchu. Punllantami ima llaqui cashpapish tiyan. Chaimanta caya punllapajca, cayallatajmi yuyari tucunguichij.
