1”אל תשפטו אחרים, ולא ישפטו אתכם. 2כי יתייחסו אליכם לפי איך שאתם מתייחסים לאחרים. ישפטו אתכם במידה שאתם שופטים אחרים. 3כיצד יכול אתה לראות שביב־עץ קטן בעין חברך, ולא להבחין בקרש הגדול שבעינך?
4”איך אתה יכול לומר לחברך: ’תן לי לסלק את השביב מעינך‘ בזמן שבעינך יש קרש כזה גדול? הרי כלל לא תוכל לראות את השביב! 5צבוע שכמותך! סלק תחילה את הקרש מעינך, ורק לאחר מכן תוכל לסלק את שביב העץ מעין חברך!
6”אל תתנו דברים קדושים לאנשים מושחתים, אל תתנו פנינים לחזירים. הם ירמסו את הפנינים, ולאחר מכן יפנו לתקוף אתכם.
7”אם תבקשו – תקבלו; אם תחפשו – תמצאו; ואם תדפקו תיפתח לפניכם הדלת. 8כי כל המבקש מקבל, כל המחפש מוצא, ולפני כל דופק נפתחת הדלת. 9אם ילד מבקש מאביו פרוסת לחם, האם האב ייתן לו אבן במקום לחם? 10אם הילד מבקש דג, האם אתם חושבים שיקבל נחש? 11ואם אנשים רעים וחוטאים כמוכם נותנים לילדיכם מתנות טובות, האם לא ייתן אביכם שבשמים מתנות הרבה יותר טובות למבקשים ממנו?
12”עשו לאחרים את מה שהייתם רוצים שיעשו לכם – זאת תמצית התורה ודברי הנביאים.
13”הלכו דרך הפתח הצר, כי השביל המוביל לאבדון הוא רחב, ושער הכניסה רחב גם הוא. 14אולם שער החיים הוא קטן, השביל צר, ורק מעטים מוצאים אותו.
15”היזהרו לכם מהמורים המפיצים תורות שקר. הם מתחפשים לכבשים תמימים, בעוד שלמעשה הם זאבים רעים הרוצים לטרוף אתכם. 16תוכלו לזהות אותם על־פי התנהגותם, כשם שאפשר לזהות עץ על־פי פירותיו. הלא יודעים אתם להבחין בין גפן ענבים לבין ברקנים, בין תאנים לבין קוצים! 17עץ משובח נותן פרי משובח, ועץ רקוב נותן פרי רקוב. 18עץ טוב לא ייתן פרי רקוב, ועץ רקוב לא ייתן פרי טוב. 19משום כך יש לכרות ולשרוף כל עץ שאינו נותן פרי טוב. 20אכן, גם עצים וגם בני־אדם אפשר לזהות על־פי פירותיהם.
21”לא כל מי שמדבר כאיש דתי ואדוק הוא באמת מאמין. הם יכולים לקרוא לי: ’אדוני, אדוני‘, אבל אין זה מספיק כדי להכניסם לשמים. החשוב הוא אם הם שומעים לקול אבי שבשמים. 22ביום־הדין יאמרו לי אנשים רבים: ’אדון, אדון, הלא בשמך ניבאנו, ובשמך גירשנו שדים וחוללנו נסים רבים‘. 23אולם אני אענה: ’מעולם לא הכרתי אתכם. הסתלקו מכאן, פושעים שכמותכם!‘
24”כל מי שמקשיב לדברי ומקיים אותם, דומה לאדם חכם הבונה את ביתו על סלע איתן. 25שכן גם אם ירד גשם שוטף ותתחולל סערה, לא ייפול הבית ולא יתמוטט, כי נבנה על הסלע. 26לעומתו, מי שמקשיב לדברי ואינו מקיים אותו דומה לאדם טיפש הבונה את ביתו על החול. 27שהרי בבוא שיטפון וסערה יתמוטט הבית וייהרס כליל.“
28ההמונים נדהמו מאוד כששמעו את הדרשות של ישוע, 29כי הוא דיבר אליהם בסמכות רבה ולא כמו הסופרים.
Shujtajcunata ama juchachinguichij
(Luc 6:37-38, 41-42)
1Cancunata ama juchachichunca, cancunapish ama pita juchachijchu. 2Shujtajcunata juchachijpica, Diospish cancunataca juchachingami. Shujtajcunata cancuna imatami ruranguichij, cancunatapish shinallatajmi ruranga.
3Cambaj huauquipaj ñahuipi uchilla ujsha tiyacujtaca, ¿ima shinataj ricungui? Cambaj ñahuipicarin, jatun caspimari tiyacun. ¿Chaitaca mana ricunguica? 4Cambaj ñahuipi jatun caspi tiyacujta manaraj anchuchishpaca, ¿ima shinataj cambaj huauquipaj ñahuipi tiyacuj, uchilla ujshataca anchuchisha ninguiari? 5¡Mishqui shimi, jayaj shungu! Cambaj ñahuipi tiyacuj jatun caspitaraj anchuchiari. Chaipitajcarinpish cambaj huauquipaj ñahuipi tiyacuj uchilla ujshataca alli ricushpa anchuchi tucunguimi.
6Diospaj cashcataca ama allcucunaman shitaichijchu, ñataj pʼiñarishpa cancunata llaquichinman. Shinallataj cancunapaj sumaj perlastapish, cuchicunamanca ama shitaichijchu, chaicunataca sarushpa tucuchingallami.
Chasquina yuyaihuantaj Diosta mañanguichij
(Luc 11:9-13; 6:31)
7Diosta mañaichij, Paica cungami. Mashcaichij, japinguichijmi. ‘Huasiyuj’ nichij, Paica punguta pascangami. 8Pipish mañajca chasquingami, mashcajpish japingami, ‘Huasiyuj’ nijtapish yaicuchingami.
9¿Maijan cancunataj tandata cambaj huahua mañajpica, rumita cushcanguichij? 10¿Chalhuata mañajpica, culebrata cunguichij? 11Cancuna mana alli cashpapish, cancunapaj huahuacunamanca, imatapish allicunatami cunguichij. Jahua pachapi caj cancunapaj Yayacarin Paita mañajcunamanca, ashtahuan yalli allicunatamari cunga.
12Shina cajpica, ima shinami shujtajcuna cancunapaj allita rurachun munanguichij, cancunapish paicunapajca chashnallataj allita ruraichij. Mandashcapish, Dios ima nishcata huillajcuna huillashcapish chaitami yachachin.
Ishqui ñanmi tiyan
(Luc 13:24)
13Quichqui punguta yaicuichij. Chingarinaman yaicuna punguca jatunmi, ñanpish purinalla jatunmi. Achcacunami chaita yaicuncuna. 14Ashtahuanpish huiñai causaiman yaicuna punguca quichquimi, ñanpish quichquimi. Huaquincunallami chai ñanpi yaicuncuna.
Ima yura cashcataca granopi rijsinallami
(Luc 6:43-44)
15Llulla huillajcunataca pajta uyanguichijman. Paicunaca, oveja shina alli ricurishpami, cancunapajman shamunga. Ashtahuanpish shunguca millai atuj millpunachicuj shinami. 16Paicuna imalla rurashcata ricushpami yachanguichij. Uvasca, casha yurapi mana pʼucunchu, higopish chinipi mana pʼucunchu. 17Chashnatajmari, alli yurapimi alli grano pʼucun, mana alli yurapica ima alli mana pʼucunchu. 18Alli yurapica, mana alli granoca mana pʼucui tucunchu, mana alli yurapipish ima alli grano mana pʼucui tucunchu. 19Tucui yuracuna ima allita mana pʼucujpica, urmachishpa ninapi rupachinllami. 20Yurataca pai pʼucushca granopi ricuj shinallataj, paicuna imalla rurashcata ricushpami ima cashcata yachanguichij.
Dios mandacunmanca mana tucuicuna yaicungachu
(Luc 13:25-27)
21Ñucataca: “Apunchij Jesús, Apunchij Jesús” nishpami purincuna. Chaicunaca mana tucuicuna jahua pacha Dios mandacunmanca yaicungachu. Ashtahuanpish jahua pachapi caj ñuca Yaya munashcata rurajcunallami chaimanca yaicunga. 22Qʼuipa punllaca, achcacunami ñucataca: “Apunchij Jesús, Apunchij Jesús, Cambaj shutipimi Dios ima nishcata huillarcanchij, Cambaj shutipimi supaicunata llujshichircanchij. Shinallataj Cambaj shutipimi achca milagrocunata rurarcanchij” ningacunami. 23Ashtahuanpish ñucaca: “Cancunaca mana ñucapajchu canguichij. Caimanta anchuichij millaita rurajcuna” nishami.
Uyajcunatami huasichijcunahuan chʼimbapurashca
(Mar 1:22; Luc 6:46-49)
24Pipish cai ñuca yachachishcata uyashpa chaitataj rurajca, alli yuyaiyujmi. Paica, yacu rumicuna jahuapi huasichij runa shinami. 25Chashna huasichishca qʼuipa achcata tamyajpica, yacucuna jatarishpa, achca huaira shamushpa chai huasita urmachisha nircami. Chashna cajpipish, yacu rumicuna jahuapi shayachishca cashcamanta, chai huasica mana urmarcachu. 26Maijanpish ñuca yachachishca cai shimicunata uyashpapish manataj rurajca, tʼiyu allpa jahuapi huasichij yuyai illaj runa shinami. 27Chashna huasichishca qʼuipa achcata tamyajpi, yacucuna jatarishpa achca huaira shamushpa chai huasita urmachijpica, jatun mancharina llaquimi tucurca» nircami.
28Jesús chashna yachachijpica, Paita tucui uyajcunami Pai ima shina yachachishcamanta mancharinacurca. 29Jesusca Mandashcata yachachijcuna shinallaca mana yachachircachu. Ashtahuanpish Pai quiquintaj mandashpami yachachirca.
