1-2יום אחד, כשהתאסף סביבו קהל גדול, עלה ישוע עם תלמידיו על מדרון הגבעה, התיישב שם והחל ללמד:
3”אשרי האנשים המודים בעניותם הרוחנית, כי להם שייכת מלכות השמים.
4אשרי הבוכים והמתאבלים, כי הם ינוחמו.
5אשרי הצנועים והענווים, כי העולם כולו שייך להם.
6אשרי השואפים בכל לבם לעשות את הטוב והישר, כי אלוהים ימלא את שאיפתם.
7אשרי האדיבים והרחמנים, כי אלוהים יגלה כלפיהם רחמים.
8אשרי האנשים שלבם טהור, כי הם יראו את אלוהים.
9אשרי האנשים הרודפים שלום, כי הם ייקראו ’בני־אלוהים‘.
10אשרי הסובלים והנרדפים בגלל עשותם את רצון ה׳, כי להם שייכת מלכות השמיים.
11”אם יקללו אתכם, יעלילו עליכם שקרים וירדפו אתכם בגלל אמונתכם בי, 12שמחו מאוד! כן, שמחו מאוד, כי שכר רב לכם בשמים, וזכרו שכך רדפו גם את הנביאים!
13”אתם מלח הארץ. מה יקרה לעולם אם תאבדו את המליחות שלכם? מלח תפל הוא חסר תועלת, ואינו ראוי אלא שיזרקו וירמסו אותו.
14”אתם אור העולם – בדומה לעיר הבנויה על הר, אשר כל אחד יכול לראות את אורותיה בלילה. 15-16אל תסתירו את אורכם! הניחו לו להאיר לכולם! תנו לכל אדם לראות את התנהגותכם הטובה, ואז יודו כולם לאביכם שבשמים.
17”אל תחשבו שבאתי לבטל את תורת משה או את אזהרותיהם של הנביאים; באתי לקיים ולמלא אותן! 18אני אומר לכם בכל הכנות והרצינות: מצוות התורה תישארנה בתוקף עד שיתקיים הכול. 19מי שיעבור על המצווה הקטנה ביותר או שיעודד אחרים לעשות זאת, הוא יהיה קטן במלכות השמים. ואילו מי שילמד את תורת ה׳ ואף יקיים את מצוותיה, יהיה גדול במלכות השמים.
20”אולם אני מזהיר אתכם: אם לא תהיו טובים יותר מהפרושים והסופרים, לא תוכלו להיכנס למלכות השמיים.
21”תורת משה אומרת: ’לא תרצח‘, והרוצח יחויב לדין. 22אולם אני אומר לכם שאם אדם אף כועס על אחיו, עליו לעמוד לדין. גם מי שיקרא לחברו ’אידיוט!‘ עליו לעמוד לדין, ואם יקלל את חברו הריהו בסכנת גיהינום! 23לכן אם אתה עומד לפני המזבח בבית־המקדש ומביא קורבן לה׳, ולפתע אתה נזכר שלאחד מחבריך יש דבר מה נגדך, 24השאר את קורבנך לפני המזבח, מהר אל חברך ובקש את סליחתו. לאחר מכן חזור לבית־המקדש והקרב את הקרבן לה׳. 25התפייס מהר עם אויבך, אחרת יהיה מאוחר מדי והוא יסגירך לידי החוק, ואז ישליכו אותך לכלא – 26שם תישאר עד שתשלם את האגורה האחרונה!
27”תורת משה אומרת: ’לא תנאף‘. 28אולם אני אומר לכם: כל מי שמסתכל על אישה בתאווה, כאילו נאף אותה בלבו. 29משום כך, אם עינך גורמת לך לחשוק ולחמוד, עקור והשלך אותה. מוטב שתאבד חלק מגופך, מאשר שיושלך כל גופך לגיהינום. 30ואם ידך – ולו גם הימנית – גורמת לך לחטוא, קצץ והשלך אותה! מוטב כך, מאשר למצוא את עצמך בגיהינום.
31”תורת משה אומרת שאם איש רוצה לגרש את אשתו, עליו לתת לה ספר כריתות, וזה הכל. 32אולם אני אומר שאיש המגרש את אשתו מלבד במקרה שבגדה בו, גורם לכך שתנאף אם תינשא בשנית. גם מי שיתחתן איתה לאישה נחשב לנואף!
33”התורה אומרת שאם נשבעת, עליך לקיים את שבועתך. 34ואילו אני אומר: אל תישבע כלל! אל תאמר: ’אני נשבע בשמים‘, כי כסא ה׳ נמצא בשמים. 35אם אתה נשבע ’בארץ‘, אתה נשבע למעשה בהדום רגליו של אלוהים. כמו כן אל תישבע ’בירושלים‘, כי היא ’קרית מלך רב‘.5.35 ה 35 תהלים מח 3 36גם אל תישבע על ראשך, כי אפילו שערה אחת אין ביכולתך לשנות ללבן או שחור. 37אמור פשוט: ’כן‘, או ’לא‘. יותר מזה מן הרע הוא.
38”התורה אומרת ’עין תחת עין, שן תחת שן‘.5.38 ה 38 שמות כא 24, ויקרא כד 20 39ואילו אני אומר לכם: אל תתקוממו נגד מי שעושה רע נגדכם. אם מישהו סוטר לך על הלחי, הושט לו גם את הלחי השנייה. 40אם דורשים ממך בבית המשפט לתת את חולצתך, תן להם גם את מעילך. 41אם חייל כופה עליך לשאת את תרמילו קילומטר אחד, שא אותו שני קילומטרים. 42תן למי שמבקש ממך, ואל תדחה את מי שרוצה ללוות ממך כסף.
43”שמעתם שנאמר: ’ואהבת לרעך, ושנאת את אויבך‘. 44אולם אני אומר: אהבו את אויביכם והתפללו בעד אלה שרודפים אתכם, 45כי כך תהיו בנים לאביכם שבשמים. שהרי אלוהים נותן את אור השמש גם לטובים וגם לרעים, ואף את הגשם הוא מוריד על צדיקים ועל רשעים כאחד. 46אם אתם אוהבים רק את אלה שאוהבים אתכם, מה מיוחד בכך? גם הפושעים נוהגים כך! 47ואם אתם חברים רק לחבריכם, במה שונים אתם מכל האחרים? הלא גם עובדי אלילים נוהגים כך! 48שאפו להיות שלמים כשם שאביכם שבשמים שלם.“
Ima shina cajcuna cushi canata huillashcami
(Luc 6:20-23)
1Jesusca, chai tucui gentecunata ricushpaca, urcu quinrimanmi huichiyarca. Chaipi tiyarijpimi, Paipaj yachacujcunaca Paipajman tandanacumurca.
2Chaipimi Jesusca, cashna nishpa yachachi callarirca:
3«Cushicuichij, huajcha shunguhuan Diosta mashcajcuna,
jahua pacha Dios mandacunca cancunapajmi.
4Cushicuichij, cunan huacacujcuna, cancunataca Diosmi cushichinga.
5Cushicuichij, mana jatun tucushcacuna, cancunamanmi Diosca cai pachata cunga.
6Cushicuichij, yaricaihuan, yacunaihuan caj shina allita rurana yuyailla cajcuna,
cancuna yuyacushcataca, Diosca pajtachingatajmi.
7Cushicuichij, shujtajcunata llaquijcuna, cancunatapish Diosca llaquingami.
8Cushicuichij, chuya shunguyujcuna. Cancunami Taita Diosta ricunguichij.
9Cushicuichij, pʼiñanacushcata allichijcuna, cancunatami Taita Diosca: ‘Ñuca huahuacuna’ ninga.
10Cushicuichij, cashcata ruraj cashcamanta, llaquichishca causacujcuna.
Jahua pacha Dios mandanaca cancunapajmi.
11Ñucata catishcamanta cancunata pʼiñashpa, cʼamishpa, imatapish llullashpa llaquichijpipish, cushicuichij. 12Mai jatunta cushicuichij, Diosmi cancunamanca, jahua pachapi jatun allicunata cunga. Cancunapaj ñaupapish, Dios ima nishcata huillajcunataca chashnallatajmi llaquichircacuna.
Cachi shina, luz shinami cana canguichij
(Mar 9:50; Luc 14:34-35)
13Cancunaca cai pachapica, cachi shinami canguichij. Cachi jamllayajpica, ña imahuan mana cachi canaman tigrachipajchu. Imapaj mana valinchu, purijcuna saruchun, ñanpi shitanallami.
14Cancunaca cai pachapica, luz shinami canguichij. Urcu jahuapi tiyaj huasicunaca, mana pacallachu. 15Pipish lamparataca, cajonta urisingashpa, chai ucupi churangapajca, mana japichinchu. Ashtahuanpish huasi ucupi tucui tiyajcunata achijyachichun, jahuamanmi tiyachin. 16Cancunapish, chai shina tucuicunapaj ñaupajpi, luz achijyachij shina alli causaichij. Cancuna chashna allita rurashpa causajta ricushpamari, jahua pachapi caj cancunapaj Yayataca, pipish, ‘Allimari cangui’ ningacuna.
Mandashcata pajtachingapajmi shamurcani
17Ñucataca Mandashcatapish, Dios ima nishcata huillajcuna huillashcatapish anchuchij shamushcataca, ama yuyaichijchu. Anchuchinapaj randica, pajtachingapajmari shamurcani. 18Jahua pacha cai pacha tucuringacamapish, tucui Mandashcacuna pajtacungallami. Shuj puntollapish, shuj shimillapish mana chingaringachu, chashnatajmi canga. 19Chaimanta maijanpish cai mandashcacunapi nishcata ashallatapish anchuchishpa, shujtajcunatapish chashna rurachun yachachijpica, jahua pacha Dios mandacunpica, uchilla nishcami canga. Ashtahuanpish cai mandashcacunapi nishcata rurashpa, shujtajcunapish chaita rurachun yachachijca, jahua pacha Dios mandacunpica, jatun nishcami canga. 20Cancunaman caita huillanimi: Mandashcata yachachijcunatapish, fariseocunatapish yallimi, Dios munashca shinataj, allita rurashpa causana canguichij. Chashna causashpallami, jahua pacha Dios mandacunmanca yaicunguichij.
Pita mana pʼiñanachu canguichij
(Luc 12:57-59)
21Cancunapaj ñaupa yayacunataca: “Ama huañuchingui. Maijanpish huañuchijtaca, juezpajman apashpa jatunta llaquichishca cangami” nircami. Chaitaca uyashcanguichijmi. 22Cunan ñucaca, cancunataca cashnami nini: Pipish maijanta pʼiñajtaca, juezpajman pushashpa jatunta llaquichishca cangami. Pipish maijanta “Upa, muspa” nishpa rimajtaca, tandanacushca mandajcunami juchachishpa, jatunta llaquichinga. Pipish maijanta pʼiñarishpa millai shimicunahuan cʼamijtaca, ucu pacha ninaman cachashca cangami.
23Chaimanta canca, Diosman imata cungapaj altarman apamushpaca, cambaj huauquihuan llaquirinacushcata chaipi yuyaringuichari. 24Chaita yuyarishpaca, Diosman cungapaj apashcata altar ñaupajpi saquishpa, cambaj huauquihuanraj alli tucugringui. Chai huashaca, apashcataca Diosman cunguilla.
25Maijan canta demandashpa juezpajman apajpica, ñanta ricushparaj paihuan alli tucungui. Can mana chashna rurajpica, juezpajman canta chayachijpi, juezca soldadotami canta carcelpi churachun cachanga. 26Canca tucui dibita cutichingacama chaimantaca manataj llujshinguichu, chashnatajmi canga.
Mana huainayanachu
27Cancunaca: “Ama huainayangui” nishcata uyashcanguichijmi. 28Cunan ñucacarin, cancunataca cashnami nini: Maijanpish shujtaj huarmita ricushpa munajca, paipaj shungupi paihuan ñami huainayan.
29Chashna cashcamanta cambaj alli lado ñahui canta juchapi urmachisha nijpica, surcushpa shitai. Canllataj ucu pachapi shitashca canapaj randica, cambaj aichamanta shujllata surcushpa shitanami alli. 30Shinallataj cambaj alli lado maqui millaita rurachisha nijpica, pʼitishpa shitai. Canllataj ucu pachapi shitashca canapaj randica, aichamanta shujllata surcushpa shitanami alli.
Mana shitanacunachu canguichij
(Mat 19:9; Mar 10:11-12; Luc 16:18)
31Ñaupaca cancunaca: “Maijanpish huarmita shitashpaca, firmata cuchunlla” nishcatami uyashcanguichij. 32Ashtahuanpish cunan ñucaca cashnami nini: Maijan cusapish huarmita manapish huainayajpi, yanga juchachishpa shitajpi, shujtaj cusata japijpica, paimi huarmitaca huainayachin. Shinallataj maijan cʼaripish, chai cusa shitashca huarmihuan caźarajca, huainayanmi.
Diospaj shutita ama yanga rimanguichij
33Shinallataj ñaupa yayacunataca: “Mandaj Diosmanca, manapish pajtachingapajca ama, ‘Caita chaita rurashatajmi’ ningui. Paipaj imata rurana tucushpaca, pajtachinatajmi cangui” nishcatami uyashcanguichij. 34Cunan ñucaca, cancunataca cashnami nini: Imamantapish ‘Jahua pachita’ nishpa, ama rimaichijchu. Jahua pachaca, Taita Diospaj jatun tiyanami. 35Imamantapish ‘Cai pacha’ nishpapish, ama yanga rimaichijchu. Cai pachaca, Diospaj chaqui sarunami. ‘Jerusalén’ nishpapish, ama yanga rimaichijchu. Jerusalenca, Jatun Mandajpaj pueblomari. 36‘Ñucatajchari imapish tucusha’ nishpapish, ama yanga rimaichijchu. Cancunaca, uma ajchata shujllatapish yurajta yanata mana rurai tucunguichijchu. 37Imatapish “ari” nina cajpica, “ari” ninguichij. “Mana” nina cajpica, “mana” ninguichij. Diablomi imatapish yallihuan mirachishpa rimana yuyaita cun.
Pʼiñajcunatapish cʼuyanguichij
(Luc 6:27-36)
38Ñaupaca: “Maijan pʼiñarishpa ñahuita surcujpica, paitapish ñahuita surcunami. Quiruta surcujpica, paitapish quiruta surcunami” nishcatami uyashcanguichij. 39Ashtahuanpish cunan ñucaca, cashnami nini: Maijan canta ima mana allita rurajpipish, mana cʼariyanachu cangui. Maijan canta alli lado quijadospi huajtajpica, caishuj ladopipish huajtachilla. 40Maijan cambaj ponchota quichusha nishpa demandajpica, camiźatapish cushpa cachailla. 41Maijan, ‘Caita shuj kilometrocama apai’ nijpica, ishqui kilometrocamapish apanguilla. 42Pi imata mañajpica, cunguilla. Pi ‘Imata mañachi’ nijpica mañachinguilla, ama mitsanguichu.
43Ñaupaca: “Cambaj alli rijsishcacunallata cʼuyangui, canta pʼiñajcunataca pʼiñangui” nishcatami uyashcanguichij. 44Ashtahuanpish cunan ñucaca, cashnami nini: Cancunata pʼiñajcunatapish cʼuyanguichij. Cancunata llaqui tucushca cachun nijcunatapish bendicianguichij. Cancunata cʼamijcunamantapish, llaquichijcunamantapish Diosta mañanguichij. 45Cancuna chashna allita rurashpami, jahua pachapi caj cancunapaj Yayapaj huahuacunataj canguichij. Paica allicunamanpish, mana allicunamanpish intita cunllami, shinallataj cashcata rurajcunamanpish mana cashcata rurajcunamanpish tamyata cachanllami. 46Cancunata cʼuyajcunallata cʼuyashpaca, ima allita mana japinguichijchu. Impuestota japijcunapish, cʼuyajcunataca cʼuyanllatajmi. 47Cancunaca, huauquicunallata ‘Sumaj causaita charipai’ nishpaca, ima allita mana ruranguichijchu. Chashna ruranataca, Diosta mana caźujcunapish ruranllatajmi. 48Jahua pachapi caj cancunapaj Yaya ima shinami alli, shinallataj cancunapish alli caichij.
