Pabloca Felixpaj ñaupajpimi mitsaringapaj huillashca
1Pichca punlla qʼuipami, curacunata mandaj Ananiasca, Felixpaj ñaupajpi Pablota juchachingapaj Cesareaman rirca. Chaipajca maijan cunaj yuyajcunandij, Tértulo shuti abogadondijmi rirca. 2Pablota Felixpaj ñaupajman pushamujpica, chai Tértulo runaca Pablota juchachishpami cashna nirca:
—Quiquinca alli yachaj cashpami, ñucanchijtaca alli mandacungui. Canmantamari ñucanchijca alli, sumajta causacunchij. 3Alli nishca quiquin Felix chashna sumajta mandacujpimi, quiquin mandacun llajtapica, quiquintaca tucuicuna maipipish alli ninchij. 4Cunanca, ama achcata unaiyashpa pʼiñachingapaj, ñucanchij huillashcata quiquinpaj alli shunguhuan ashallata uyahuai. 5Cai runaca, judiocunatami maipipish pandata yachachishpa, macanacuita jatarichishpa, purij ungüi shina llaquichishpa puricushca. Paimari, nazarenocunapaj yuyaita yachachishpa pushaj uma tucushca. 6Diospaj huasitapish mapayachisha nicushcata yachashpami, paita japishpa, ñucanchij Mandashcapi nishca shina tapucurcanchij. 7Paita tapujllapimi, huaranga soldadocunata mandaj Lisiasca shamushcahuan, ñucanchij maquimanta aisashpa quichurca. 8Chai huashami, paita juchachijcunataca quiquinpajman shamuchun nirca. Imamanta ñucanchij paita juchachicushcataca, quiquinllataj tapushpa uyapailla— nircami.
9Chashna nijpica, chaipi caj judiocunapish, ‘Chaica chashnatajmari’ nircacunami. 10Shina nijpica Pablo rimachun, chai mandaj maquihuan ricuchijpimi, paica cashna nirca:
—Quiquin ña tauca huatacunata cai llajtata alli mandaj cashcata yachanimi. Chaimantami ñucata juchachijcunamantaca, cushicushpa quiquinpaj ñaupajpi mitsarisha nini. 11Quiquinllataj tapushpa alli yachailla. Jerusalenpi Diosta adorangapaj ñuca rishcaca, cunan chunga ishqui punllallami tucun. 12Ñucataca, Diospaj huasipipish, tandanacuna huasicunapipish, pueblollapitaj mai shujtajpipish pita tandachishpa imata rimanacucujta, macanacuiman jatarichicujtapish mana japircacunachu. 13Cunan ñucata juchachicushcatapish, paicunaca, ima shina mana chashnataj cashcata ricuchi tucuncunachu. 14Caitatajcarinpish quiquinman huillanimi: Ñucaca, Jesuspaj Ñanta catishpami, ñaupa yayacuna shinallataj Taita Diosta servini. Chaitami paicunaca, mana allita catij nishpa juchachihuancuna. Ñucaca, Mandashcapi imalla quillcashcatapish, Dios ima nishcata huillajcuna huillashcatapish tucuitamari crishpa caticuni. 15Huañushcacunataca cashcata rurajcunatapish, millaicunatapish Taita Dios tucuicunata causachina cashcatami, paicuna shinallataj crishpa shuyani. 16Chaimantami ñucaca Taita Diospaj ñaupajpipish, runacunapaj ñaupajpipish, pi ama imata juchachichun, chai yuyai alli causani.
17Ñucaca, unai huatacunapimari, Diosman cushca cullquita ñuca llajtapi causajcunaman cungapajpish, ñuca quiquin imallatapish Diosman cungapajpish Jerusalenman tigramurcani. 18Tucui chaicunata cungapaj shamushpami, ña chuyayashca huasha Diospaj huasi ucupi carcani. Chaipica, ñapish Asiamanta maijan judiocuna chai ucupi ricurircallami. Paicuna yaicushpaca ñucataca, pi taucacunata tandachishpa, ima pʼiñanacuita jatarichicujta mana japircacunachu. 19Paicunami, ñucata imata juchachinata charishpaca, quiquinpaj ñaupajpi juchachinaman shamuna carca. 20Tandanacushca mandajcunapaj ñaupajpi ñucata juchachicushpa, ima mana allita japishca cashpapish, caipi cajcunallataj quiquinman huillachunlla. 21Paicunapaj ñaupajpi shayacushpaca: “Huañushcacuna causarinata crishcallamantami, cunan cancunapaj ñaupajpi juchachishca shayacuni” nishpallami caparircani— nircami.
22Chashna nijpica, mandaj Felixca:
—Huaranga soldadocunata mandaj Lisias shamujpimi, caitaca imatapish nisha— nishpa saquircallami. Paica, Jesuspaj Ñan ima shina cashcata alli yachashcamantami, mana imata ashtahuan nisha nirca.
23Shina nishpaca, patsaj soldadocunata mandajtaca: “Pablotaca ama imata nishpa charicunguilla. Paipaj rijsishcacuna imahuan paita ricuj shamujpipish, ama jarcanguichu” nishpami mandarca.
24Asha punllacuna qʼuipami Felixca, judiocunapurallataj caj paipaj huarmi Drusilandij shamurca. Paica, Pablota cayachishpami, Jesucristota ima shina crinata parlachirca. 25Pabloca, Dios munashca shina cashcata rurashpa causanatapish, quiquin munaita jarcarina cashcatapish, imalla rurashcata Dios ricuchina cashcatapishmi huillarca. Chaita huillajpica Felixca, achcata mancharishpami Pablotaca: «¡Cunanca rilla! Cutin uyasha nishpaca, cayashallami» nirca.
26Felixca, cullquita cujpi Pablota cacharisha yuyashpapishmi, tauca cutin cayachishpa paihuan parlarca.
27Ña ishqui huata tucujpimi, Felixca, pai mandacushcamanta llujshirca. Paipaj catica, Porcio Festomi mandaj tucurca. Felixca judiocunapi alli ricurisha nishpami, Pablotaca preźullataj saquirca.
1כעבור חמישה ימים הגיע חנניה הכהן הגדול לקיסריה, ואיתו אחדים מזקני היהודים ועורך־דין בשם טרטולוס. הם באו אל המושל והגישו את תלונתם נגד פולוס.
2כשהכניסו את פולוס אל החדר פתח טרטולוס בנאום התביעה:
”הוד מעלתך, המושל! הנהגתך הנבונה הביאה לנו, היהודים, שלום ושלווה, והפחיתה במידה ניכרת את ההפליה נגדנו. 3על כל אלה אנחנו מודים לך מאוד. 4איני רוצה לשעמם אותך ולבזבז את זמנך, אולם אני מתחנן לפניך שתואיל להקשיב לתלונתי נגד האיש הזה, ואני מבטיח לקצר בדברי. 5איש זה הוא מנהיג התנועה המשיחית; הוא מעורר מהומות, משלהב יצרים ומסית את היהודים בעולם כולו למרוד בקיסר. 6מלבד זאת הוא ניסה לחלל את בית־המקדש בשעה שאסרנו אותו.
”רצינו לתת לו את העונש המגיע לו, 7אבל לוסיאס המפקד בא וחטף אותו מידנו בכוח הזרוע, 8ודרש שפולוס יישפט על פי החוק הרומאי. אם תחקור אותו, תיווכח שדיברתי אמת.“
9כל היהודים שנכחו שם אישרו את דברי טרטולוס.
10עתה הגיע תורו של פולוס לדבר. המושל רמז לו לקום על רגליו ולשאת את דברו.
”ידוע לי, אדוני, שאתה שופט בענייני היהודים כבר שנים רבות,“ פתח פולוס, ”ועל כן אני שמח להגן על עצמי לפניך. 11לא יקשה עליך לוודא שלא עברו למעלה משנים־עשר יום מאז שעליתי לירושלים, כדי להשתחוות לה׳ בבית־המקדש. 12כמו־כן תוכל לוודא בנקל שמעולם לא עוררתי מהומות בבתי־הכנסת ולא ברחובות העיר. 13איש מן האנשים האלה לא יוכל להוכיח אף אחת מההאשמות הרבות שהם טופלים עלי.
14”אולם אני מודה בדבר אחד: אני מאמין בדרך הישועה, שהם מתייחסים אליה כאל כת או תנועה, ובדרך זאת אני עובד את אלוהי אבותינו; אני מאמין באמונה שלמה בכל מה שכתוב בספרי התורה והנביאים. 15כמו כן אני מאמין, בדיוק כמו אנשים אלה, שתהיה תחיית המתים – לצדיקים ולרשעים. 16משום כך אני משתדל בכל כוחי לשמור על מצפון נקי לפני אלוהים ולפני בני אדם.
17”לאחר היעדרות של שנים אחדות חזרתי לירושלים, כדי להביא סכום כסף לעזרת היהודים המשיחיים וכדי להקריב קרבן לאלוהים. 18מאשימי ראו אותי במקדש בשעה שהקרבתי מנחה לה׳. ראשי היה מגולח, לפי דרישת התורה, ובאותה שעה לא היה קהל סביבי ולא הייתה כל מהומה. 19אולם היו שם יהודים אחדים מאסיה, ואם יש להם טענות נגדי, מדוע אין הם נמצאים כאן עתה? 20שאל־נא את האנשים העומדים כאן עתה איזה חטא מצא בי הסנהדרין שלהם, 21מלבד משפט אחד שצעקתי לעברם: ’אני עומד לפני המועצה הזאת כדי להגן על עצמי, משום שאני מאמין בתחיית המתים!‘ “
22בנקודה זאת, פליקס, אשר ידע היטב את לימודי ישוע, סגר את התביעות ואמר: ”חכו עד שיגיע לוסיאס, מפקד הכוח, ורק אז אחליט במשפט.“ 23הוא ציווה לכלוא את פולוס בבית־הסוהר, אולם ציווה על הסוהרים להקל עליו את מאסרו, להתייחס אליו בעדינות ובאדיבות, ולהרשות לידידיו לבקר אותו, לטפל בו ולהביא לו מתנות.
24כעבור ימים אחדים בא פליקס עם אשתו היהודייה דרוסילה ושלח לקרוא לפולוס. פליקס ואשתו הקשיבו לפולוס בתשומת לב בשעה שסיפר להם על האמונה במשיח. 25הוא שוחח איתם על צדקה, על כיבוש היצר ועל הדין העתיד לבוא.
פליקס, שנמלא פחד נורא, אמר לפולוס: ”לך עכשיו, בבקשה. אקרא לך שוב בהזדמנות אחרת.“
26בסתר לבו הוא קיווה שפולוס יציע לו שוחד, ועל כן קרא לו מדי פעם לשיחה. 27כך חלפו שנתיים ימים, ואז מונה פורקיוס פסטוס למושל במקומו של פליקס. אולם פליקס רצה למצוא־חן בעיני היהודים, ולכן השאיר את פולוס בבית־הסוהר.
