Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Juan 1

Rimashca Shimimi Aichayuj tucushca

1Callaripajca, Rimashca Shimica ñami tiyarca. Chai Shimica, Taita Dioshuanmi carca. Chai Shimica, Diosllatajmi carca.

Paica callarimantapachami, Taita Diosllahuantaj carca.

Diosca tucui ima tiyajtaca, Paihuanmi rurarca. Imata rurashpapish, Paillahuantajmi rurarca.

Paipimi causaica tiyarca. Chai causaimi, tucui runacunata achijyachij Luz carca.

Chai Luzmi amsataca achijyachicun.

Amsaca chai Luztaca manataj mishai tucurcachu.

Taita Dios cachajpimi, Juan shuti runa shamurca. Tucuicuna crichun nishpami, Luzta paiman ricuchishpa, chaita tucuicunaman huillachun cacharca. Mana Juanllatajchu Luz carca. Luz shamushcata huillachunllami paita cacharca. Tucuicunata achijyachij chai Luzmi, ña cai pachaman chayamurca.

10 Pai quiquintajmi, cai pachapi carca. Cai pachaca Pai rurashcami. Cai pachapi causajcunaca, Pai rurashca cashpapish Paitaca mana rijsircacunachu. 11 Paipaj cajcunapajmanmi shamurca. Paicunapish mana chasquircacunachu. 12 Chashna cajpipish maijanlla Paita crishpa chasquijcunataca, Diosca Paipaj quiquin huahuacunatami rurarca. 13 Diospaj huahua tucungapajca mana yahuarmanta, mana aicha munaimanta, mana c'aripaj munaimanta huacharishcachu, ashtahuanpish Taita Diospaj munaimantamari Diospaj huahua tucun.

14 Rimashca Shimi aichayuj tucushpami, ñucanchijpurapi causarca. Paitaca, Diospaj shujlla Churi cashpa, Yaya shinallataj tucuita yalli sumaj cajtami ricurcanchij. Paica mana c'uyaipajta c'uyajpish, cashcatataj huillajpishmi carca.

15 Juanca, Paimanta huillacushpaca: «Caitamari sarunca: “Ñucapaj q'uipa shamucujca, ñucapaj ñaupami ña tiyarca. Chaimanta Paica ñucata yalli jatunmari” nishpa huillarcani» nircami. 16 Paica tucuita charij cashpa, mana c'uyaipajta c'uyashpa cujpimi, allicunataca tucuicuna jahuanpi jahuanpi chasquicunchij. 17 Mandashcahuanca Moisestami cachashca. Ashtahuanpish mana c'uyaipajta c'uyangapajpish, cashcatataj huillaj Shimicunahuanpish, Jesucristomari shamurca. 18 Taita Diostaca, pi manataj ricushcachu. Paihuan causaj, Paipaj shujlla Churillami ricushca. Paimi ñucanchijmanca rijsichirca.

Bautiźaj Juanca ‘Mana Cristochu cani’ nishcami

19 Jerusalenpi causaj judiocunami:

–Canca, ¿pitaj cangui?– nishpa, Juanta tapuchun curacunata, levitacunata cacharcacuna.

Paicuna tapujpimi, Juanca pi cashcata huillarca.

20 Juanca cashcallatatajmi huillarca, mana pacarcachu. Chaimantami:

–Ñucaca, mana Cristochu cani– nishpa huillarca.

21 Chashna nijpica:

–Shinashpaca, ¿pitaj canguiari? ¿Eliaschu cangui?– nijpi:

–Mana chaichu cani– nircami.

Shina nijpica:

–Shinashpaca, ¿Dios ima nishcata huillangapaj shamuna cashca, chai huillajchu cangui?– nijpipish:

–¡Mana!– nircami.

22 Chashna nijpica:

–Shinashpaca, ¿pitaj canguiari? ¿Canllatajca pi cashcatataj yuyanguiari? Ñucanchijta cachajcunaman huillagringapajmari, yachashun ninchij– nircacunami.

23 Chashna nijpimi, Juanca:

–Dios ima nishcata huillaj Isaiasca: “Shuj runamari shitashca pambapica: ‘Mandaj Diospaj ñanta allichichij. Pai purichunca, ama quingushpalla chaqui ñancunatapish ruraichij’ nicunmari” nishpami huillarca. Chai runamari cani– nishpami cutichirca.

24 Tapunaman shamujcunapuramanta fariseocunami, 25 Juantaca cashna nircacuna:

–Canca ‘Cristopish, Eliaspish, chai shamuna cashca huillajpish mana canichu’ ninguica. Shinashpaca, ¿ima nishpataj bautiźacunguiari?– nircacunami.

26 Chashna nijpimi, Juanca cashna nirca:

–Ñucaca, yacullahuanmari bautiźacuni, ashtahuanpish shujmari quiquincunapurallapitaj tiyan. Paitaca, manaraj rijsinguichijchu. 27 Paica ñucapaj q'uipa shamucushpapish, ñucapaj ñaupamari tiyashca. Chaimanta, ñucaca Paipaj pargate huatashcallatapish mana pascaipaj canichu– nircami.

28 Jordán yacu ch'imbanij Betabarapi Juan bautiźacujpimi, chashna tucurca.

Jesusca Taita Dios cachashca Malta Ovejami

29 Chai cayandij punllami Juanca, Jesús paipajman chayamucujta ricushpaca, cashna nirca:

–¡Riquichij, cai pachapi causajcunapaj juchata anchuchij, Taita Diospaj Malta Ovejaca Paimari! 30 Paitamari ñucaca: “Ñucapaj q'uipa shamucuj runaca, ñucapaj ñaupa ña tiyashcamanta, ñucata yalli jatunmari” nicurcani. 31 Ñucapish Paitaca manaraj rijsircanichu. Israelcunaman Paita rijsichingapajmi, yacuhuan bautiźashpa shamurcani– nircami.

32 Juanca caitapishmi pai quiquin ricushcata huillarca:

–Jahua pachamanta Diospaj Espíritu paloma shina uriyamushpa, Paipaj jahuapi tiyarishpa saquirijtami ricurcani. 33 Chaicamaca, Paitaca manaraj rijsircanichu. Yacuhuan bautiźachun ñucata Cachajmi: “Pipaj jahuapimi Ñuca Espíritu uriyashpa tiyarijta ricungui, chaimi jucha illaj Espirituhuan bautiźanga” nircami. 34 Ñuca quiquintaj chashna tucujta ricushpami: “Caimari Taita Diospaj Churica” nishpa huillani– nircami.

Punta yachacujcunatami Jesús cayashca

35 Cayandij punllapish cutinmi Juanca, paipaj yachacujcunamanta ishquihuan puricurca. 36 Jesús chaita puricujta ricushpami, Juanca:

–¡Riquichigari, Taita Diospaj Malta Ovejaca Paimari!– nirca.

37 Juan chashna nijpica, paipaj ishqui yachacujcunami Jesusta caticurcacuna. 38 Paicuna caticujpimi, Jesusca tigralla ricushpaca:

–¿Imatataj mashcacunguichij?– nijpi:

–Rabí, ¿maipitaj causangui?– nircacuna.

(Rabí nishcaca: “Yachachij” nisha ninmi).

39 Chashna tapujpi Jesusca:

–Jacuchij, ricunguichij– nijpimi, maipi causacushcata rijsigrircacuna.

Ña chuscu horas shina chishi cajpimi, chai chishica paihuan saquirircacuna.

40 Juan huillashcata uyashpa, Jesusta catishpa rij chai ishquimanta shujca, Simón Pedropaj huauqui Andresmi carca. 41 Paica, paipaj huauqui Simonhuanraj tupashpaca:

–Mesiashuanmari tupanchij– nircami.

(Mesías nishcapish, Cristo nishcapish “aceitehuan llihuishca” nisha ninmi).

42 Chashna nishpami Simontaca, Jesuspajman pushamurca. Jesusca Simonta ricurashpaca:

–Canca Jonaspaj churi Simonmi cangui. Cunanca, Cefas shutitami shutichini– nircami.

(Cefas nishcaca: “Pedro” nisha ninmi).

Jesusca Felipeta Natanaeltami cayashca

43 Jesusca, chai cayandij punlla Galileaman llujshiricushpami, Felipehuan tuparca. Paitami:

–Ñucata cati– nirca.

44 Felipepish Andreshuan, Pedrohuan causan Betsaidamantami carca. 45 Felipeca, Natanaelhuan tupashpaca:

–Moisés Quillcashca Mandashcapipish, Dios ima nishcata huillajcunapish huillashca runahuanmari tuparcanchij. Paica Nazaretmanta Josepaj churi Jesusmari– nircami.

46 Chashna nijpi Natanaelca:

–Nazaretmantaca, ¿ima alli llujshipajchari?– nijpi Felipeca:

–¡Shinashpaca jacuari, ricungui!– nircami.

47 Jesusca, Natanael Paipajman c'uchuyacujta ricushpami:

–Caitajcarinpish Israel runatajmi, paica umanata mana yachanchu– nircami.

48 Chashna nijpi Natanaelca:

–¿Ima shinataj ñucataca rijsingui?– nijpi, Jesusca:

–Cantaca, Felipe manaraj cayajpimari, higo yura ucupi cajpiraj ricurcani– nircami.

49 Chashna nijpimi, Natanaelca:

–Rabí, Canca Diospaj Churimari cangui. Canca, israelcunata jatun Mandajmari cangui– nircami.

50 Shina nijpi Jesusca, cashnami nirca:

–¿“Cantaca higo yura ucupi cajpirajmi ricurcani” nijllapichu, ñucataca cringui? Caita yallicunatapishmari ricungui. 51 Cancunaca, cunanmantapachami jahua pacha pascarishcatapish, Runa Aichayujpajman Taita Diospaj angelcuna huichiyacujtapish, uriyacujtapish ricunguichij. Chaica chashnatajmari– nircami.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי יוחנן 1

1בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. הוא היה בראשית עם האלוהים. דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על-ידו. בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני-אדם. האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו.

אלוהים שלח אדם בשם יוחנן להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו. יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח לזהות את האור האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני-האדם.

10 האור בא אל העולם שנברא על ידיו, אך העולם לא הכיר אותו. 11 הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו. 12 אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני-אלוהים. 13 כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים. 14 הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת.

15 יוחנן העיד עליו וקרא: "הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני." 16 כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו. 17 כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. 18 איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא סמוך אל חיקו, והוא סיפר לנו על אביו.

19 זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא, 20 יוחנן הודה מיד: "אינני המשיח!"

21 "אם כן, מי אתה?" דרשו לדעת. "האם אתה אליהו?"

"לא," השיב יוחנן.

22 "מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו."

23 "אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו[a]: 'פנו דרך לה'!" השיב יוחנן.

אנשים אלה, שנשלחו על-ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו: "אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?" 26 "אני מטביל רק במים," השיב יוחנן, "אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם. 27 למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו."

28 כל זה התרחש בכפר בית-עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל.

29 למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז: "הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם. 30 אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שבקרוב יבוא אליכם אדם אשר היה עוד לפני שנולדתי. 31 אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל." 32 יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע.

33 "לא הכרתי את ישוע לפני כן," חזר ואמר יוחנן, "אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי: 'בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש.' 34 אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים."

35 למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו. 36 בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא: "הנה שה האלוהים!"

37 כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע.

38 ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו. "מה רצונכם?" שאל אותם.

"רבי, היכן אתה גר?" השיבו בשאלה.

39 "בואו וראו," ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר-הצהריים עד הערב.

40 אנדרי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו. 41 אנדרי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות: "מצאנו את המשיח!"

42 כשהביא אנדרי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר: "אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – כיפא[b]!"

43 למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו: "בוא אחרי." 44 פיליפוס היה מבית-צידה, עירם של אנדרי ופטרוס.

45 פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא: "מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!"

46 "נצרת?" קרא נתנאל בחוסר אמון. "איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?"

"בוא וראה במו עיניך," הפציר בו פיליפוס.

47 כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא: "הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה."

48 "כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?" תמה נתנאל.

"ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך," ענה ישוע.

49 "אדוני, אתה באמת בן-האלוהים, מלך ישראל!" קרא נתנאל.

50 "האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?" שאל ישוע. "עוד תראה דברים גדולים מאלה! 51 אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן-האדם."

Notas al pie

  1. הבשורה על-פי יוחנן 1:23 ישעיהו מ 3
  2. הבשורה על-פי יוחנן 1:42 פירושו בעברית:"סלע"