Jesucristoca shuj cutinllami juchayujcunamanta huañurca
1Mandashcacunaca, qʼuipata shamuna tiyacuj allicunata ricuchij llandullami. Mana chai imalla shamuna cashcatajchu. Mandashcapi nishca shina, Diosman animalcunata cushpa huañuchingapaj huatanta cʼuchuyajcunataca, manataj ima juchachina illajtaca rurai tucunchu. 2Chaicunalla runacunata ima juchachina illajta ruraj cajpica, Diosta yuyarishpa Diosman animalcunata cushpa huañuchinataca, ñamari saquina canman carca. Ña shuj cutin jucha illaj tucushca cashpaca, ña mana cutinca juchayuj cashcataca ashtahuan yuyarinmanchu. 3Juchata anchuchinapaj randica, Diosman animalcunata cushpa huañuchishcaca, juchayujcuna cashcata huatanta yuyachingapajllami. 4Huagracunapaj, cʼari chivocunapaj yahuarllaca juchacunataca, mana anchuchi tucunchu.
5Chaimantami, Cristo cai pachaman shamushpaca, Diostaca cashna nishca:
«Animalcunata Quiquinman cushpa huañuchichunpish, imalla cuna cashcata Quiquinman cushcatapish mana nircanguichu.
Ashtahuanpish ñucatamari, aichayujta rurarcangui.
6Quiquinman cushca animalcunata tucui rupachishcapish,
juchacunata anchuchichun imallata Quiquinman cushcapish,
Quiquintaca mana cushichircachu.
7Chaimantami: “Taita Dioslla, riqui, caipimi cani.
Quiquin munashcata rurangapajmi shamuni.
Libropi ñucamanta quillcashca shinatajmi rurasha” nircani» nishca.
8Puntaca cashnami nin: «Quiquinman animalcunata cushpa huañuchishcatapish, imalla cuna cashcata cushcatapish, animalcunata cushpa tucui rupachishcatapish, juchacunata anchuchichun imallata cushcatapish mana nircanguichu, Quiquintaca mana cushichircachu» nishcami. (Chaicunataca Mandashcapi nishca shinataj rurashca cajpipish, shinamari nin). 9Chai qʼuipaca: «Taita Dioslla, riqui, caipimi cani. Quiquin munashcata rurangapajmi shamuni» ninmi. Ñaupaman imalla rurajcuna cashcata anchuchishpami, shujtaj mushujta rurachun churarca. 10Jesucristoca Diospaj munaita rurashpa, shuj cutinlla huiñaipaj, Paipaj quiquin aichata huañuchichun Diosman cujpimi, Diosca ñucanchijtaca, Paipajlla chʼicanchirca.
11Curacunaca, tucuicunallatajmi punllanta Diospajta rurashpa, animalcunata huañuchishpa cutin cutin chai shinallatataj Diosmanca cuncuna. Chashna rurashcacunaca, juchacunataca manataj anchuchi tucunchu. 12Ashtahuanpish Cristoca, juchacunamanta Diosman curishpami, shuj cutinlla huañurca. Cunanca, Taita Diospaj alli ladopimi tiyacun. 13Chaipica Paita pʼiñajcunata, Paipaj chaqui sarunapi churangacamami shuyacun. 14Paica Diospajlla cajcunataca, shuj cutin Diosman cushcallahuanmi huiñaipaj ima juchachina illajta rurarca.
15Diospaj jucha illaj Espiritupish ñucanchijmanca, chaillatataj nishpami puntaca cashna nin:
16«—Shamuj punllacunapica,
paicunahuanca cashna ruranatami ari nini:
Ñuca mandashcacunataca, paicunapaj shungupimi churasha.
Paicunapaj yuyaipimi quillcasha— ninmi Mandaj Diosca» nishcami.
17Shinallataj qʼuipatapish:
«Paicunapaj juchacunatapish,
paicuna ima millaita rurashcatapish
manataj cutinca yuyarishachu» nishcami.
18Juchacunata chashna perdonashca cajpica, juchamantaca ña mana ashtahuan Diosmanca imata cunachu.
Amataj huashaman tigranguichij
19Chaimanta huauqui, panicuna, Diospajlla chʼicanchishca Ucumanca Jesucristopaj yahuarmantami, mana manchashpa yaicui tucunchij. 20Chaimanca Pai huañushpa, chai jarcachishca linsota pascajpimi, causaiman pushaj mushuj ñanta yaicui tucurcanchij. Chai linsota nishpaca, Paipaj aichatami nicun. 21Ñucanchijca, Taita Diospaj tucui huasipi mandaj, shuj jatun curatamari charinchij. 22Shina cajpica Diospajmanca mana nij tucushpalla, tucui shunguhuan crishpa, cʼuchuyashunchigari. Ñucanchij shungutapish, tucui mapa yuyaicunamanta chuyayachishpa, ñucanchij aichatapish, chuya yacupi armashca yaicushunchij. 23Ñucanchij crishpa shuyacushcataca ama saquishpa, chai yuyai catishunchijlla. Diosca, Pai imata cusha nishcataca pajtachingallamari. 24Caishuj chaishuj llaquinacushpa, cʼuyanacunatapish, allita ruranatapish ama saquingapaj yuyachinacushunchij. 25Ñucanchij tandanacuiman maijancuna mana shamunayachijcuna shina ama tucushunchij. Chaipaj randica, Jesucristo shamuna punlla ñalla chayamucushcata ricushcamantacarin, caishuj chaishuj yuyachinacunamari canchij.
26Cashcatataj huillashcata yachashca jahua, quiquin munaihuan juchaman tigrajpica, chai juchacunamanta pi shujtaj huañujca ña mana tiyanchu. 27Ashtahuanpish Diosta pʼiñajcunata rupachingapaj allichishca, tʼimbucuj jatun ninallami paicunataca shuyacun. 28Moisés Mandashcata maijan pʼaquijta, ishqui cashpa, quimsa cashpa ricushpa huillajpica, paitaca mana llaquishpami huañuchin. 29Huashaman tigrajcunacarin, Diospaj Churitamari saruncuna. Dios ari nishcata pajtachishpa jichashca yahuarhuan paicunata Diospajlla chʼicanchishca cajpipish, chai yahuartapish yangatamari rurancuna. Manapish cʼuyaipajta Dios cʼuyashpa cushca Espiritutapish cʼamincunami. Chashna rurashcamantacarin, Dios ashtahuan jatunta llaquichina cashcataca yachaichigari. 30«‘Llaquichina cajcunataca, ñucami llaquichisha, Ñucami paicuna japina cashcata cusha’ ninmi Mandaj Diosca» nijtaca rijsinchijmi. Paillatajmi shujtajpica: «Mandaj Diosmi, Paipaj cajcuna imalla rurashcataca ricunga» nishca. 31¡Ai, causacuj Diospaj maquipi urmanaca, tucuita yalli jatun llaquimari!
32Chashna cajpipish, ñaupa punllacunapi cancunapaj yuyaita Dios achijyachijpi, ima tucushcata yuyarichigari. Chai punllacunapica, jatun llaquicunata apacushpapish, alli macanacuj shinamari misharcanguichij. 33Huaquinpica pʼiñashpa, tucuicunapaj ñaupajpi rimashpa llaquichishcami purircanguichij. Huaquinpica, shujtaj huauquicunata chashna llaquichicujpimi, paicunahuan llaquita aparcanguichij. 34Preźucunatapish llaquircanguichijmi. Cancuna imalla charishcacunata quichujpipish, jahua pachapica huiñaita mana tucurij charinacunata charishcata yuyarishpami, cushicushpa saquircanguichijlla.
35Jatun allicunata japingapaj, Diospi shunguta churashpa chashna caticushcataca, amataj saquichijchu. 36Cancunaca, mana pʼiñarishpa alli shunguhuan Diospaj munaita rurashpa catishpami, Pai cusha nishca allicunataca japinguichij.
37Asha punllacunallapica:
«Chai shamuna Tiyacujca ñallamari shamunga, mana uniyangachu.
38Ashtahuanpish cashcata ruraj ñuca runaca, crishcallamantami causanga.
Shina cashpapish tigrarijpica,
ñucaca mana cushicushachu» ninmi.
39Chashna cajpipish ñucanchijca, ña mana catisha nishpa tigrarijcunaca mana canchijchu, chashnacunaca chingaringacunami. Ashtahuanpish ñucanchij almata quishpichichun Diosta crijcunami canchij.
1התורה רק רומזת על הברכות שהביא לנו המשיח; התורה עצמה לא יכלה לתת את אותן הברכות, ולכן לא היה בכוחה לטהר באופן מוחלט את מקריבי הקורבנות שבאו מדי שנה.
2אילו יכלה התורה לטהר אותם באופן מושלם, אזי היה מספיק קורבן אחד; מקריבי הקורבנות היו מקבלים סליחת חטאים פעם אחת ולתמיד ומצפונם היה נקי מחטא. 3אולם המציאות שונה: הקורבנות שהקריבו החוטאים מדי שנה הזכירו להם שוב ושוב את אשמתם וחטאיהם, במקום שיטהרו אותם! 4מדוע? מפני שדם הפרים והשעירים אינו יכול לטהר מחטא.
5משום כך, כאשר בא המשיח לעולם אמר:10.5 י 5 תהלים מ 7-9
”זבח ומנחה לא חפצת,
גוף כוננת לי,
6עולה וחטאה לא שאלת“.
כלומר, המשיח אומר שהוא יודע כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים, ועל כן הכין למשיח גוף שיוקרב כקורבן. 7ועוד אמר:
”הנה באתי – במגילת ספר כתוב עלי –
לעשות רצונך, אלוהי“.
8לאחר שאומר המשיח כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים שדורשת התורה, 9הוא מוסיף: ”הנה באתי לעשות רצונך, אלוהי“.
המשיח ביטל את הברית הישנה כדי לתת תוקף לברית החדשה, 10ובברית חדשה זאת נסלחו לנו חטאינו, טוהרנו וקודשנו על־ידי קורבנו של המשיח למעננו – קורבן שהוקרב פעם אחת ולתמיד.
11על־פי הברית הישנה, על־פי התורה, הקריבו הכוהנים מדי יום קורבנות שמעולם לא יכלו לטהר מחטא. 12ואילו המשיח, לאחר שהקריב את עצמו לאלוהים בעד חטאים כקורבן אחד ולתמיד, ישב לנצח על כסא הכבוד לימין האלוהים. 13ומאז הוא מצפה שכל אויביו יוכנעו לרגליו. 14כי על־ידי הקורבן האחד השלים המשיח לנצח את פועלו למען אלה שאותם הוא משחרר מחטא.
15רוח הקודש מאשר דברים אלה באמירתו:10.15 י 15 ירמיהו לא 33-34
16”זאת הברית אשר אכרת את בית־ישראל
אחרי הימים ההם, נאם ה׳:
נתתי את תורתי בקרבם
ועל לבם אכתבנה…
17כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכר עוד“.
18ואם נסלחו החטאים אחת ולתמיד, הרי שאין צורך בקורבנות נוספים כדי להשתחרר מהחטא.
19אם כן, אחי, מאחר שדם המשיח מאפשר לנו עתה לבוא בביטחון אל קודש הקודשים 20בדרך חדשה וחיה, (דרך שפילס למעננו המשיח בקרעו את הפרוכת שהיא גופו), 21ומאחר שיש לנו כהן גדול הממונה על בית אלוהים, 22הבה ניכנס פנימה – אל אלוהים עצמו – בלב שלם ובביטחון מלא, מתוך ידיעה שלבנו ונפשנו טוהרו על־ידי דם המשיח שנשפך, וגופנו נרחץ במים טהורים.
23עתה יכולים אנו לצפות לישועה שהבטיח לנו אלוהים. אין לנו כל ספק שאלוהים באמת יקיים את הבטחתו, ואנו יכולים להכריז על כך לפני כולם. 24כהוקרה על כל מה שאלוהים עשה למעננו, הבה נקדיש תשומת־לב איש לרעהו, נעודד ונאהב איש את אחיו ונעזור זה לזה.
25אל תזניחו את אסיפות הקהילה שלכם כפי שנוהגים אחדים מכם, אלא השתדלו כמיטב יכולתכם לעזור לאמונת הזולת, במיוחד עתה כשאנו רואים שקרב יום בואו של המשיח.
26אם אנו חוטאים בזדון לאחר שידענו את האמת והאמנו במשיח, קורבנו של המשיח אינו מכפר על חטאינו. 27כן, מי שדחה את המשיח לאחר שידע את האמת, יוכל לצפות רק לעונש נורא – עונש שיבוא בעקבות זעמו של אלוהים אשר ישמיד את כל אויביו. 28הרי אם אדם שסירב לקיים את תורת משה נידון למוות ללא רחמים (בתנאי ששניים, שלושה עדים ראוהו בחטאו), 29תארו לעצמכם מה נורא יהיה עונשם של אלה שרומסים ברגליהם את בן־האלוהים, שמחללים את דם הברית הקדוש, ושמחרפים את רוח הקודש שמביא רחמים לבני־האדם. 30כי אנו מכירים היטב את מי שאמר:10.30 י 30 דברים לב 36-35 ”לי נקם ושלם“. ו”ידין ה׳ עמו“. 31מה נורא ליפול בידי אלוהים חיים!
32לעולם אל תשכחו את הימים הנפלאים שבהם למדתם לראשונה על המשיח. לאחר שנפקחו עיניכם וראיתם את האמת נשארתם נאמנים למשיח, אף כי מחיר הנאמנות הזאת היא סבל נורא. 33לפעמים לעגו לכם והכו אתכם, ופעמים אחרות אתם בעצמכם השתתפתם בצערם של הסובלים כמוכם. 34ריחמתם על אחיכם שהושלכו לכלא, וקיבלתם בשמחה את העובדה שכל רכושכם נגזל, כי ידעתם שמצפה לכם בשמים אוצר טוב מזה – אוצר שיהיה שלכם לנצח.
35יקרה אשר יקרה, שימרו על ביטחונכם באדוננו! זכרו, ביטחונכם זה יזכה אתכם בשכר רב. 36אם אתם רוצים שה׳ יקיים את כל אשר הבטיח לכם, עליכם למלא בסבלנות את רצונו, 37כי בואו לא יתעכב עוד זמן רב. 38אלה שאמונתם הקנתה להם מעמד של צדיקים בעיני אלוהים, צריכים לחיות באמונה ולבטוח באלוהים שיספק את כל מחסורם. אם ייסוגו, אלוהים לא ירצה בהם יותר.
39אבל אנחנו איננו מן הנסוגים ואיננו מפנים עורף לאלוהים, כי בכך נחרוץ את גזר דיננו. אנחנו מאמינים באלוהים מושיענו.
