Crishcamantami tucuita pajtashcacuna
1Crinaca, japisha nicushcata japinataj cashcata yuyanami. Manaraj ricushpapish, chashnataj canata crinami. 2Ñaupa yayacunapish chashna crishcamantami, Dios alli nishca tucurcacuna.
3Crishpallami cai pachata, jahua pachata tucui ima tiyajcunatapish, rimashpalla Taita Dios rurashcataca yachanchij. Chashna cajpica cunan tiyajcunataca, ñaupaman mana ricushcata rurashcatami cunanca ricunchij.
4Crishcamantami Abelca, paipaj huauqui Caín cushcata yalli allita Taita Diosman cushpa huañuchirca. Chaita chasquishpami Diosca, Abeltaca ‘Cashcata rurajmi’ nirca. Pai chashna crishcataca huañushca cashpapish huillacunrajmi.
5Crishcamantami Enoctaca ama huañuchun, Taita Diosca causajta jahua pachaman aparca. Chaimantami pai mana ricurijpica, mashcashpapish mana japircacuna. Enocta Dios manaraj apajpimi: “Paica Dios munashcata rurajmi carca” nishpa quillcashca tiyan. 6Mana crishpaca, Taita Dios munashcataca, ima shina mana rurai tucuipajmi. Chashna cajpimi, maijanpish Taita Diospajman cʼuchuyanapajca Pai tiyashcatapish, Paita mashcajcunamanca allicunata cuj cashcatapish crina.
7Noepish crishcamantami, Taita Dios llaquita cachasha nijpica, chai punllacunapi manaraj ima chashna tiyashcata ricushpapish Diosta manchashpa, huambuj huasita rurashpa, paipaj familiandij quishpirirca. Crishpallami paica cai pachapi causaj millaita rurajcunataca, paicunataj jatun llaquipi japi tucushcata ricuchirca. Crishpallami ima juchachina illajta Dios rurana tucunatapish chasquirca.
8Crishcamantami Abrahampish Dios cayajpica, caźushpa paiman cusha nishca llajtata japinamanca, maiman ricushcata mana yachashpapish, paipaj llajtamanta llujshishpa rircalla. 9Crishcamantami Abrahamca, Dios: “Cai llajtatami canman cusha” nishca cajpipish, chai llajtapica, catishpa causaj runa shinalla causashca. Chai llajtallapitajmi Isaacpish, Jacobopish Dios cusha nishcapica Abraham shinallataj carpa huasicunallapi causarcacuna. 10Abrahamca, alli rumicunahuan shayachishca, mana urmaipaj pueblopi causanatami shuyacurca. Chai pueblota shayachij arquitectoca, Taita Diosllatajmi.
11Crishcamantami Sarapish mana huachaj, ña yuyaj huarmi cashpapish huachashca. Diosca, Pai cusha nishcata pajtachij canata crishcamantami, paica shuj cʼari huahuata huachashca. 12Chashnami ña huañushca shina yuyaj Abraham runamantaca, jahua pachapi tiyaj luźerocuna shina, mama cucha uripi tiyaj tʼiyu shinapish, mana yupaipaj achcata mirarirca.
13Ñaupa yayacunaca, tucuicunami paicunaman Dios cusha nishcata crishpapish, manaraj japishpa huañurcacuna. Paicunaca crishcallamantami, qʼuipata ima shina canataca carumanta ricushpa alabaduj shinalla yachashpa, achcata cushicurcacuna. Chaimantami: ‘Cai pachapica shujtaj llajtamanta cajcuna shinalla, ñanta maiman ricuj shinallami canchij’ nishcacuna. 14Chashna nishpaca, shujtaj llajtata mashcacushcallatami yuyachincuna. 15Paicuna llujshimushca llajtata yuyarishpalla, chashna nicushca cashpaca, tigrashun nishpapish tigranmanllami carca, ima jarcaj mana tiyarcachu. 16Ashtahuanpish paicunaca, tucuita yalli alli llajtatami mashcacurcacuna. Chai llajtaca, jahua pachamari. Diosca paicunapajca, chaipi shuj pueblota allichishcatami charicun. Chaimantami Pai Diosca, ‘Paicunapaj Taita Diosmi’ cani ninataca, mana pinganachin.
17Abrahamca crishcamantami, Dios paita ima shina crij cashcata ricusha nijpica, paipaj churi Isaacta Diosman cushpa huañuchingapaj aparca. Dios cusha nishcata chasquijmari, paipaj shujlla churita Diosman cungapaj aparca. 18Diosca: «Isaacmantami achca huahuacunata mirachisha» nishca jahuami, Isaacta cuchun mañarca. 19Huañushcacunapaj chaupimantapish Taita Diosca causachi tucunata crishpami, Diosman curcalla. Chaimantami Abrahamca paipaj churitaca, causachishcata shina cutin chasquishca.
20Crishcamantami Isaacca, paipaj churi Jacobomanpish, Esaumanpish shamuj punllacunapi, bendiciachun Diosta mañarca.
21Crishcamantami Jacobopish ña huañucushpaca, Josepaj churicunamanca Dios allicunata cuchun nishpa, taunapi huancarishpalla Diosta adorashpa mañarca.
22Crishcamantami, Josepish ña huañucushpaca, israelcunataca Egiptomanta llujshina cashcata huillashpaca, paipaj tullucunatapish apachun mandashpa saquirca.
23Moisespaj yaya mamapish pai huacharijpica, crishcamantami quimsa quillacama pacashpa charircacuna. Paicunaca sumaj huahua cashcata ricushpami, chai llajtata jatun mandaj huañuchichun nishpa mandashcatapish mana mancharcacuna.
24Crishcamantami, Moisés ña jatunyashpaca, Faraonpaj ushushipaj churi nishca canataca mana munarca. 25Chaimantami juchata rurashpa ashacama cushicushpa causanapaj randica, Taita Dios agllashcacunahuan llaquita apanataraj agllarca. 26Egiptopi achcata charij canatapish yalli alli cajpimi, Cristomanta pʼiñashpa rimashca canataca agllarca. Dios paiman cunata ña ricuracuj shina cashpami, chaita agllarca. 27Crishcallamantami Moisesca, Egipto llajtata jatun mandaj pʼiñarishpa imata rurana cashcatapish mana manchashpa, chai llajtamantaca llujshishpa rirca. Paica, mana ricuipaj Diostaca ricucuj shinami, crishcataca chai yuyailla carca. 28Crishcamantami Moisesca, Pascua fiestata rurarca. Shinallataj huañuchij ángel israelcunapaj punta cʼari huahuacunata ama huañuchichun, yahuarta pungupi llihuirca.
29Crishcallamantatajmi israelcunaca, Puca Cucha yacutaca, chaquishca allpata shina chʼimbarcacuna. Egipto runacunapish chashnallataj chʼimbashun nishpa yaicujpica, chai yacuca millpurcallami.
30Jericó pueblo muyundij pircatapish israelcunaca, crishcallamantami canchis punllata muyushpalla urmachircacuna.
31Crishcallamantami Rahab shuti huainayaj huarmipish, caishuj mana caźujcunandij mana huañurca. Paica, israelcuna chai llajtata pacalla ricunaman cachashca runacunataca sumajta chasquishpami pacarca.
32¿Imatataj ashtahuanca huillashari? Gedeonmanta, Baracmanta, Sansonmanta, Jeftemanta, Davidmanta, Samuelmanta, Dios ima nishcata huillajcunamantapish huillanataca mana pajtarinichu. 33Paicunaca crishcallamantami, llajtacunata quichushpa japircacuna, alli mandarcacuna, Dios cusha nishca allicunatapish japircacuna, leoncunapaj shimicunatapish huichcarcacuna. 34Crishcamantami manchanayajta lunyacuj ninatapish huañuchircacuna, espadahuan huañuchishca canamantapish quishpirircacuna, fuerza illajcuna cashpapish, fuerzayuj tucurcacuna. Jatun macanacuicunapipish jahualla mishashpami, shujtaj llajta soldadocunataca catishpa callpachircacuna. 35Shinallataj huaquin huarmicunaca, huañushcamanta causachishcacunata chasquircacunami. Cutin shujtajcunaca, jatun llaquita apashpapish, Dios causachishca huasha ashtahuan alli causaita japishun nishpami, cacharishun nijpipish mana nishpa huañurcacuna. 36Shinallataj shujtajcunaca pugllashpa asishca, azotishca, cadenahuan huatashca, carcelpi churashcami llaquita aparcacuna. 37Shujtajcunataca rumicunahuan shitashpa, sierrahuan chaupita cuchushpami huañuchircacuna. Shujcunataca, mana allita rurachingapaj llaquichircacunami. Espadahuan huañuchishcacunapishmi. Ima illaj huajcha tucushpami, oveja carata, chivo carata pʼachallishcalla, caita chaita purishpa llaquinayajta ñacarcacuna. 38Paicunapajca, cai pachaca mana causaipajmi carca. Mai shitashca pambacunapi, urcucunapi, jutcucunapi, allashca jatun jutcucunapimi llaquinayajta causajcuna carca.
39Tucui paicunami crishcamanta, Dios alli nishca carcacuna. Shina cashpapish, Dios cusha nishcataca manaraj japircacunachu. 40Taita Diosca, ñucanchijpajca tucuita yalli sumajtamari allichishca. Chaita ñucanchijpish paicunahuan tandalla pajtachunmi, chashna rurarca.
1מהי אמונה? אמונה היא ביטחון מלא בדברים שלהם אנו מקווים, ומצב שבו אנו משוכנעים במציאותם של דברים שאיננו יכולים לראותם. 2אבותינו זכורים לטובה בשל אמונתם הגדולה באלוהים. 3על־ידי אמונה באלוהים אנו מקבלים את העובדה שהעולם כולו נברא בפקודת ה׳, אשר ברא את כל מה שאנו רואים מדברים בלתי־נראים.
4הבל – בשל אמונתו הביא הבל לה׳ קורבן טוב מזה של קין. כאשר קיבל ה׳ את מנחתו של הבל העיד למעשה שהבל צדיק בעיניו. למרות שהבל מת לפני שנים רבות יכולים אנו עדיין ללמוד ממנו שיעור באמונה.
5חנוך – בזכות אמונתו של חנוך העלה אותו אלוהים לשמים בלי שימות. חנוך נעלם לפתע מן העולם הזה, מפני שאלוהים לקחו. עוד לפני שעלה חנוך לשמים נאמר עליו שמצא חן בעיני אלוהים. 6בלי אמונה לא תוכל למצוא־חן בעיני אלוהים. מי שרוצה להתקרב לאלוהים חייב להאמין שיש אלוהים, ושהוא גומל למחפשים אותו באמת.
7נוח – מתוך אמונה ציית נוח לאזהרת אלוהים בדבר העתיד להתרחש. אף כי לא היה סימן למבול האמין נוח לה׳, ובלי לבזבז זמן בנה תיבה כדי להציל את בני־משפחתו. אמונתו של נוח באלוהים הייתה ניגוד מוחלט לחוסר־האמונה של בני דורו בעולם. נוח מצא־חן בעיני אלוהים בזכות אמונתו.
8אברהם – כאשר ציווה ה׳ על אברהם לעזוב את מולדתו וללכת לארץ שהבטיח לו, ציית אברהם לה׳ מתוך אמונתו בו. הוא נשמע לה׳ למרות שלא ידע לאן אלוהים מוביל אותו. 9מתוך אמונתו בה׳, גם לאחר שהגיע אברהם אל ארץ ההבטחה חי בה כזר וכנכרי; הוא גר באוהלים, כמו יצחק ויעקב שקיבלו אותה הבטחה. 10כי אברהם המתין בסבלנות ובביטחון שה׳ יביאו אל העיר שאלוהים מתכנן ובונה. 11שרה – גם שרה האמינה בה׳ ולכן, למרות שהייתה זקנה מאוד, העניק לה אלוהים את היכולת הפיזית ללדת את בנה. 12וכך, מאב שהיה זקן מכדי להוליד אפילו בן אחד, נולד עם שלם שמספרו ככוכבי השמים וכגרגירי החול שעל שפת הים.
13כל אנשי האמונה שציינתי לעיל מתו לפני שזכו לראות את התגשמות כל הבטחות ה׳, אך הם ראו את התגשמותן בעתיד ושמחו על כך, שכן הודו כי ביתם האמיתי אינו בעולם הזה, וראו את עצמם כזרים שנמצאים בעולם הזה. 14מדבריהם משתמע שציפו לארץ מושב. 15אילו הצטערו לעזוב את הארץ שממנה יצאו, הייתה להם אפשרות לשוב אליו, 16אך הם לא רצו לשוב; נפשם יצאה אל הבית השמימי. עתה אלוהים אינו מתבייש להיקרא אלוהיהם, שהרי הכין להם עיר בשמים.
17גם כאשר ניסהו ה׳ בטח בו אברהם והאמין להבטחותיו, ומשום כך היה מוכן להקריב את בנו יחידו. 18אכן, אברהם היה מוכן להקריב את יצחק אשר דרכו הבטיח לו אלוהים: ”ביצחק ייקרא לך זרע“. 19אברהם האמין שאילו מת יצחק היה אלוהים משיב אותו לתחייה – וזה אכן מה שקרה, כי לגבי אברהם נועד יצחק למוות, אך ה׳ השיב לו את חייו. 20יצחק, יעקב ויוסף – מתוך אמונה ידע יצחק שאלוהים יברך את שני בניו, יעקב ועשו. 21כאשר הזדקן יעקב ועמד למות ברך מתוך אמונה את שני בני יוסף, והשתחווה על ראש המטה. 22כשעמד יוסף למות הוא דיבר מתוך אמונה על העובדה שאלוהים יוציא את בני־ישראל ממצרים. יוסף לא הטיל ספק בדבר, ולכן השביע את בני־ישראל שייקחו עמם את עצמותיו בצאתם ממצרים.
23עמרם ויוכבד – גם להורי משה הייתה אמונה גדולה. בראותם שאלוהים ברכם בילד מיוחד, האמינו שה׳ יכול להצילו מגזר־דין המוות שהוציא פרעה. משום כך הם לא פחדו מהמלך והסתירו את משה שלושה חודשים.
24משה – כאשר גדל משה הוא סירב, מתוך אמונתו באלוהים, להיקרא בנו של בת־פרעה. 25הוא העדיף להשתתף בסבל עמו, עם אלוהים, על־פני תענוגות החטא. 26משה חשב שמוטב לסבול לשם המשיח, מאשר ליהנות מאוצרות מצרים, כי משה נשא את עיניו אל הגמול שעמד אלוהים להעניק לו. 27מכיוון שמשה בטח באלוהים הוא לא פחד מזעם פרעה והוציא את בני־ישראל ממצרים, בשאבו כוח וגבורה מהאלוהים הבלתי־נראה. 28מתוך אמונה ציווה משה על בני־ישראל לשחוט שה בפסח הראשון, ולהתיז את דמו על המשקוף ועל המזוזות, כדי שמלאך ה׳ יפסח על בתיהם בצאתו להכות את המצרים במכת בכורות.
29בני־ישראל – מתוך אמונתם באלוהים חצו בני־ישראל את ים־סוף כאילו היה יבשה, ואילו כשניסו המצרים לחצותו – טבעו. 30מכוח האמונה נפלו חומות יריחו לאחר שבני־ישראל צעדו סביבן שבעה ימים.
31רחב – בזכות אמונתה באלוהים לא הושמדה רחב הזונה יחד עם בני־עירה שמרדו בה׳, משום שאספה אל ביתה את המרגלים, העניקה להם מחסה ועזרה להם להימלט מרודפיהם.
32הזקוקים אתם לדוגמאות נוספות? קצר הזמן מלספר על אמונתם של גדעון, ברק, שמשון, יפתח, דוד, שמואל, וכל שאר הנביאים. 33הודות לאמונתם באלוהים אנשים אלו כבשו ממלכות, השליטו צדק, אישרו את אמיתות הבטחות ה׳, ניצלו מגוב־אריות 34ומלהבות אש. היו מהם שבזכות אמונתם ניצלו ממוות בחרב, אחרים התחזקו לאחר שנחלשו או חלו, היו כאלה שעשו חיל במלחמות והביסו צבאות שלמים. 35היו נשים שבזכות אמונתן באלוהים שבו אליהן יקיריהן מן המתים. אחרים בטחו בה׳ והעדיפו מוות בעינויים על התכחשות לה׳, שהייתה מצילה אותם. הם ידעו בביטחון שאלוהים יקים אותם לחיים טובים מאלה. 36היו כאלה שסבלו לעג, הצלפות שוט, כבילה בשרשראות, מאסר בבור־כלא, 37-38מוות בסקילה ואפילו ניסור גופם. לאחרים הובטח חופש אם יתכחשו לאמונתם, וכשסירבו – נרצחו בחרב. לנשארים בחיים לא נותר אלא עור־צאן לגופם. הם נדדו במדבריות ובהרים, הסתתרו במערות ובנקיקי־סלעים, רעבו ללחם ולקו במחלות. העולם לא היה ראוי לצדיקים כאלה!
39למרות שאמונתם של אנשים אלה הייתה חזקה, ולמרות שבטחו בה׳ בכל לבם, לא זכה איש מהם בכל מה שה׳ הבטיח להם. 40מדוע? כי אלוהים רצה שימתינו וישתתפו יחד אתנו בגמול הטוב יותר שהכין למעננו.
