1לאחר מכן, בשבת אחת, עברו ישוע ותלמידיו דרך שדה תבואה. מאחר שהתלמידים היו רעבים הם קטפו שיבולים ואכלו את הגרעינים. 2פרושים אחדים ראו את הדבר ומחו לפני ישוע: ”תלמידיך עוברים על התורה! הם מחללים את השבת!“
3אולם ישוע השיב להם: ”האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך כשהוא ואנשיו היו רעבים? 4דוד נכנס לאוהל מועד, ויחד עם אנשיו אכל את לחם הפנים שהיה מיועד לכוהנים בלבד. גם מעשה זה היה עבירה על התורה! 5והאם מעולם לא קראתם בתורה שמותר לכוהנים התורנים לעבוד בשבת בבית־המקדש? 6אני אומר לכם: יש כאן אחד שהוא גדול מן המקדש! 7אילו הבינותם את הפסוק:12.7 יב 7 הושע ו 6 ’חסד חפצתי ולא זֶבַח‘, לא הייתם מרשיעים חפים מפשע! 8כי בן האדם הוא אדון השבת.“
9ישוע המשיך בדרכו ונכנס אל בית־הכנסת המקומי. 10באותה שעה היה בבית־הכנסת איש שידו משותקת. שאלו הפרושים את ישוע: ”האם מותר לרפא בשבת?“ (הם קיוו שישוע יאמר ”כן“, כדי שיוכלו להרשיע ולאסור אותו).
11אולם ישוע השיב להם: ”אילו הייתה לכם כבשה אחת בלבד, והיא הייתה נופלת בשבת לתוך הבאר, האם לא הייתם עובדים באותו יום וטורחים להציל אותה? 12וכמה יקר האדם מן הכבשה! כן, מותר לעשות טוב בשבת.“ 13ישוע פנה אל האיש ואמר: ”הושט את ידך.“ וכאשר זה הושיט את ידו היא נרפאה כליל ונראתה כמו היד השנייה.
14כשראו הפרושים את המעשה של ישוע, כינסו אספה כדי לתכנן את מאסרו והוצאתו להורג.
15אולם ישוע ידע את מזימתם, ולכן הלך משם. אנשים רבים הלכו בעקבותיו, וישוע ריפא את החולים שביניהם, 16אולם ישוע ציווה עליהם לשתוק ולא לגלות את זהותו. 17כך התקיימה נבואת ישעיהו:12.17 יב 17 ישעיהו מב 1-4
18”הן עבדי, בחירי רצתה נפשי.
נתתי רוחי עליו, משפט לגויים יוציא.
19לא יצעק ולא יישא ולא ישמיע בחוץ קולו;
20קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה
עד יוציא לנצח משפט,
21ולשמו גוים ייחלו.“
22לאחר מכן הובא אל ישוע אדם אחוז שד, שהיה עיוור ואילם. ישוע ריפא את האיש והשיב לו את ראייתו ואת כושר הדיבור. 23הקהל, שהופתע מאוד, קרא: ”אולי ישוע הוא המשיח בן־דוד!“
24אולם כששמעו זאת הפרושים, אמרו: ”אין פלא שהוא יכול לגרש שדים; הרי הוא מקבל את כוחו מבעל־זבוב שר השדים!“
25ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן ענה: ”ממלכה מפולגת בתוך עצמה תתפרק. בית מפולג או עיר מפולגת לא יחזיקו מעמד ויקרסו גם הם. 26אם השטן מגרש את השטן, הרי שהוא נלחם בעצמו והורס את ממלכתו. 27ואם, לפי טענתכם, אני מגרש את השדים בכוחו של בעל־זבוב – אז בכוחו של מי מגרשים בניכם את השדים? לכן הם יהיו לאמות מידה. 28אולם אם אני מגרש את השדים בכוחו של אלוהים וברוחו, אז עובדה שמלכות האלוהים הגיעה אליכם. 29איש אינו יכול לשדוד את מלכות השטן לפני שיכבול אותו תחילה. לאחר שיכבול את השטן, יוכל לשדוד את רכושו. 30מי שאינו אתי נגדי הוא, ומי שאינו אוסף אתי – מפזר.
31-32”כל חטאיכם יכולים להיסלח, גם אם אתם מקללים אותי, רק חטא אחד לא ייסלח לכם לעולם: גידוף רוח הקודש.“ 33”את העץ מכירים על־פי הפרי שהוא נותן. עץ משובח נותן פרי טוב, ועץ רקוב נותן פרי רקוב. 34ילדי נחשים שכמוכם! כיצד יכולים אנשים רשעים כמוכם לומר דבר טוב? הרי אדם מדבר מתוך הממלא את לבו! 35אדם טוב מפיק מעשים טובים מהטוב שבלבו, בעוד שאדם רע מפיק מעשים רעים מהרוע שבלבו. 36ואני אומר לכם: ביום־הדין יהיה עליכם לתת דין וחשבון על כל מילה בטלה שיצאה מפיכם! 37הדברים שאתם אומרים כאן עכשיו יקבעו את גורלכם: או שהם יזכו אתכם, או שהם יחייבו אתכם בדין.“
38יום אחד באו אל ישוע סופרים ופרושים אחדים וביקשו שיחולל לפניהם נס (כדי להוכיח שהוא המשיח). 39-40אולם ישוע השיב: ”רק דור רע וכופר יכול לדרוש נסים נוספים! אבל האות היחיד שתקבלו יהיה אות יונה הנביא. כשם שיונה הנביא היה בבטנו של הדג שלושה ימים ושלושה לילות, כך גם בן־האדם יהיה בבטן האדמה שלושה ימים ושלושה לילות. 41ביום־הדין יקומו אנשי נינווה וירשיעו אתכם. כי לאחר שיונה דיבר אליהם, הם חזרו בתשובה, חדלו ממעשיהם הרעים ופנו לה׳, ואילו לפניכם עומד אדם גדול מיונה, ואתם מסרבים לשמוע לו. 42גם מלכת שבא תרשיע את העם הזה ביום־הדין. שהרי היא באה מארץ רחוקה כדי להקשיב לחכמת שלמה, ואילו לפניכם עומד אדם גדול משלמה.“
43-45”דור רשע זה דומה לאדם אחוז שד. כאשר יוצא השד מן האדם, הוא הולך למדבר לזמן מה ומחפש לו מנוחה. משאינו מוצא את המנוחה שחיפש, הוא אומר לעצמו: ’אשוב לאדם שמתוכו יצאתי‘. בשובו מוצא השד את לבו של אותו אדם מטואטא, מסודר ומטופח, ואז מוצא השד שבעה שדים אחרים ורעים ממנו, וכולם יחד נכנסים לתוך אותו אדם וחיים בו. וכך מצבו של אדם זה גרוע משהיה.“
46בשעה שישוע דיבר בתוך בית מלא אנשים, עמדו אמו ואחיו בחוץ וביקשו לראות אותו. 47מישהו בא אל ישוע והודיע לו שאמו ואֶחָיו עומדים בחוץ ורוצים לדבר אתו.
48”מי היא אמי?“ קרא ישוע. ”מי הם אחי?“ 49הוא הצביע על תלמידיו והכריז: ”אלה הם אמי ואחי! 50כל מי שמציית לאבי שבשמים הוא אמי, אחי ואחותי!“
Jesusca sabadopipish allita rurachun mandai tucunmi
(Mar 2:23-28; Luc 6:1-5)
1Chai qʼuipami Jesusca, Paipaj yachacujcunandij sabadopi chagra chaupi ñanta ricurca. Yachacujcunaca yaricachishpami, trigo umata pʼitishpa, cʼacushpa micurcacuna. 2Chashna ruracujta fariseocuna ricushpami, Jesustaca cashna nircacuna:
—Riquiari, Cambaj yachacujcunaca sabadopi ama rurachun nishcatamari ruracuncuna— nircacuna.
3Shina nijpipish Jesusca, cashnami nirca:
—David paipaj runacunandij yaricaihuan cashpa imata rurashcataca, ¿manachu yachanguichij? 4Illu, paica, Diospaj huasiman yaicushpaca, Diosman cushca tandacunatami paipaj runacunandij micurca. Chai tandacunataca, mandashcapi nishca shinaca, pi shujtaj mana micunallachu carca, curacunallami micuna carca. 5Mandashcallapitajmi, curacuna Diospaj huasipi sábado punllata mana huaquichishcatapish parlan. Shina cajpipish paicunataca, mana juchachishcachu. Chaitaca, ¿manachu ricushcanguichij? 6Caita uyaichij: Ñucacarin Diospaj huasitapish yallimari cani. 7Dios Quillcachishcapica: “Animalcunata ñucaman cushpa huañuchinapaj randica, shujtajcunata llaquij cachunmari munani” nishcata yachashpaca allichari canguichijman. Chaita yachashpaca, manapish ima millaita rurajcunataca, mana yanga juchachinguichijmanchu. 8Runa Aichayuj ñucaca, sábado punllapipish ima allita rurachunca, mandai tucunimari— nircami.
Maqui chaquishca runatami Jesús alliyachishca
(Mar 3:1-6; Luc 6:6-11)
9Chaimanta rishpaca Jesusca, tandanacuna huasimanmi yaicurca. 10Chai ucupica, chaquishca maquiyuj runami tiyacurca. Chaipi caj fariseocunaca, juchachingapajmi Jesustaca:
—¿Mandashcapica, sabadopipish ungushcacunata alliyachinalla ninchu?— nishpa tapurcacuna.
11Chaita tapujpimi, Jesusca cashna nirca:
—Maijan cancuna charicushca shujlla oveja, sábado punllapitaj jutcuman huashicujpica, ¿manachu llujshichinguichijman? 12Runacarin ovejatapish yallimari. Chashna cashcamantaca sábado punllapipish, allita ruranataca mandashcapica mana jarcanchu— nircami.
13Shina nishpa Jesusca, chai ungushca runataca:
—Maquita chutai— nijpi chutajpica, alliyashpa, caishuj maqui shinallataj allimi saquirirca.
14Jesús chashna rurajpimi, fariseocunaca chai huasi ucumanta llujshishpaca, Jesusta ima shina huañuchinata yuyarinacurca.
Jesusca Dios agllashca Servijmi
15Jesusca, Paita huañuchisha nicujta yachashpaca, chaimanta llujshishpa rircallami. Achcacuna Paita catishpa rijpi, Jesusca tucui ungushcacunatami alliyachirca. 16Chai alliyachishcacunataca cutin cutinmi:
—Ñuca pi cashcata, pajta piman huillanguichijman— nirca.
17Dios ima nishcata huillaj Isaías, ñaupaman Jesusmanta huillashcami pajtarca. Paimi cashna nishca:
18“Paica ñucata Servijmi, ñucami Paitaca agllarcani.
Paica ñuca cʼuyashcami, Paillami ñuca shunguta cushichin.
Ñuca Espirituta Paipi churashami.
Paica ñuca mandanatami, mana israelcunamanpish huillanga.
19Paica mana quichunacungachu, mana caparingachu.
Mai ñancunapi mana sinchita rimangachu.
20Paica ñalla urmacuj huishtu carrizotapish mana pʼaquingachu.
Ña huañunallata cushnicuj ninatapish, Pai tucuita mishashpa
mandana punllacama mana huañuchingachu.
21Paipaj shutipimi mana israelcunapish, shunguta churashpa shuyangacuna” nishcami.
Diospaj Espiritutami cʼamishcacuna
(Mar 3:20-30; Luc 11:14-23)
22Chai qʼuipami, Jesuspajmanca shuj runata pushamurcacuna. Chai runaca, supai japishca cashcamanta mana ricuj, mana rimajmi carca. Jesús alliyachijpica chai runaca rimarcallami, ricurcallami. 23Tucui chaita ricujcunaca, achcata mancharishpami:
—¿Cai Runaca Davidpaj Churichu imashi?— ninacurcacuna.
24Chashna ninacujta fariseocuna uyashpaca, cashnami nircacuna:
—Cai Runaca, supaicunata mandaj Beelzebuhuan cashpamari, supaicunataca llujshichin— nircacunami.
25Paicuna chashna yuyacujta yachashpami, Jesusca cashna nirca: «Maijan llajtata mandajcunapura pʼiñanacushpa chaupirishpa, caishuj chaishuj macanacujpica, paicuna mandacushcaca chingarinmanllami. Shinallataj maijan pueblopi causajcuna cashpa, huasi ucupuracuna cashpapish pʼiñanacushpaca, chʼicanyarinmanllami. 26Shinallataj Satanaspish, pai mandacushca supaicunallatataj llujshichishpa cachacushpaca, paicunapura pʼiñanacushca cashpallamari chashna ruranman. Shina ruracushpaca, paica ña mana mandashpa cati tucunmanchu. 27Caita yuyarichigari. Ñucataca: “Beelzebuhuan cashpamari, supaicunata llujshichin” nicunguichijmi. Cutin cancunapaj yachacujcunaca, ¿pihuan cashpataj supaicunataca llujshichin? Riquichij, paicunallatajmari, cancuna ñucata panda juchachicushcataca ricuchin. 28Ashtahuanpish ñucaca, Diospaj Espirituhuan cashpamari supaicunata llujshichini. Chashna rurashcamari, Taita Dios ña cancunata mandai callarishcata ricuchin. 29Pipish, maijan cʼari cʼari runapaj huasimanta imata shuhuasha nishpaca, paitarajmi huatan. Mana paitaraj huatashpaca, mana yaicui tucunchu. Paita huatashpallami, huasiman yaicushpa, imatapish shuhuai tucun.
30Pipish ñucata mana cʼuyajca, ñucata pʼiñajmi. Maijanpish mana ñucahuan tucushpa tandachijca, ñuca tandachishcatapish caita chaita shitanllami.
31Chaimantami cancunaman huillani: Diosca, pi ima millaita rurajpipish, Paita cʼamijpipish, chai juchataca anchuchingami. Ashtahuanpish Diospaj Espirituta pʼiñashpa cʼamishca juchataca, manataj anchuchingachu. 32Runa Aichayuj ñucata pʼiñashpa cʼamishcataca, Diosca perdonangami. Ashtahuanpish Diospaj jucha illaj Espirituta cʼamishcataca, cai causaipipish, shamuj punllacunapipish manataj perdonangachu.
33Cashna yuyarishun: Alli yurata charijpica, chai yurapica alli granomi pʼucun. Mana alli yurata charijpipish, chai yurapica ima alli granoca mana pʼucunchu. Ima yura cashcataca, granushcapi ricunallami. 34¡Culebra shina millai runacuna! Chashnataj millaicuna cashcamantaca, ¿ima shinataj allitaca rimai tucunguichigri? Shungupi junda tiyacushcatami, shimihuanca rimanguichij. 35Alli runaca, quiquin shungupi alli yuyaicunata charishcamantami, imatapish allicunataca riman. Millai runapish, paipaj shungupi millai yuyaicunata charishcamantami, imatapish millai shimicunallata riman. 36Cancunaman huillanimi: Cancuna imalla rurashcata Dios ricuchi punllapimi, imatapish mana yuyarishpa rimarishcacunataca ricuchinguichij. 37Chaipica, allita rimashca cajpica, Diosca, ‘Allimi cangui’ ningami. Mana allita rimashca cajpica, cantaca jatun llaquiman cachangami» nircami.
Jesustaca ‘Shuj señalta ricuchi’ nishcacunami
(Mar 8:12; Luc 11:24-26, 29-32)
38Chai qʼuipami, Mandashcata yachachijcunapish, fariseocunapish taucacuna Jesustaca:
—Yachachij, ñucanchijman ima señalta ricuchiari— nircacuna.
39Shina nijpi Jesusca, cashnami nirca:
—Cai millai, huainayaj runacunaca, ima señalta ricuchichunmari mañancuna. Manataj ima shujtaj señalta ricungacunachu. Dios ima nishcata huillaj Jonás shina tucushcallatami ricungacuna. 40Jonasca quimsa punlla, quimsa tutatami shuj jatun chalhuapaj huijsa ucupi carca. Runa Aichayuj ñucapish quimsa punlla, quimsa tutatami allpa ucupi casha. 41Dios llaquichi punllapica, Ninivepi causajcunami cancunataca, “Mana allitamari rurashcanguichij” ningapaj shamungacuna. Ninivepi causajcunaca Jonás huillajpica, Diosman cutirircacunami. Ñucacarin Jonastapish yallimari cani. 42Dios llaquichi punllapica, ura llajtata jatun mandaj huarmipishmi cancunataca, “Mana allitamari rurashcanguichij” ningapaj shamunga. Chai huarmica, yachaisapa Salomón yachachishcata uyangaraicullami, caru llajtamanta shamurca. Ñucacarin Salomontapish yallimari cani.
43Mapayachij supai shuj runamanta llujshishpaca, shitashca pambacunata purishpa, maipi causanata mashcashpapish, mana japinchu. 44Manataj japishpaca: “Ñuca ñaupa causacushcallamantaj tigrashalla” nirishpami tigran. Ña tigrashpaca, chai runataca pʼichashpa allichishca, chushajlla huasi ucuta shinami ricun. 45Chaita ricushcahuan, chai supaica paita yalli millai canchis supaicunata pushamushpami, chaicunandij chai runaman yaicushpa, paipi causancuna. Chaicunahuanca, chai runaca ñaupa ima shina cashcatapish yalli millaimi tucun. Cai millai runacunapish chashnallatajmi tucunga— nircami.
Jesustami mamapish, huauquicunapish ricugrishca
(Mar 3:31-35; Luc 8:19-21)
46Chai tucui gentecunaman Jesús huillacujpirajmi, paipaj mamapish, huauquicunapish chayamushpaca, paihuan parlanacungapaj canllapi shuyarcacuna. 47Chaipi cajcunamanta shujmi, Jesusmanca:
—Riqui, Quiquinpaj mama, huauquicunamari Quiquinhuan parlashun nishpa, canllapi shuyacuncuna— nishpa huillarca.
48Shina huillajpimi, Jesusca:
—¿Pitaj ñuca mama, pitaj ñuca huauquicuna?— nirca.
49Shina nishpa paipaj yachacujcunata maquihuan ricuchishpami, cashna nirca:
—Caicunamari ñuca mama, ñuca huauquicuna. 50Pipish Jahua pachapi caj ñuca Yaya munashcata rurajcunami ñuca huauqui, ñuca pani, ñuca mama— nircami.
