1כשישוע סיים לתת הוראות לתלמידיו, הלך בעצמו להטיף בערים שלהם.
2יוחנן המטביל, שהיה אז בכלא, שמע על הנסים שחולל המשיח, ולכן שלח שניים מתלמידיו לשאול את ישוע: 3”האם אתה האיש שלו אנו מחכים? או האם עלינו להמשיך לחכות למישהו אחר?“
4השיב להם ישוע: ”לכו וספרו ליוחנן את כל מה שראיתם ושמעתם כאן היום. 5ספרו לו שהעיוורים רואים, הפיסחים מהלכים, המצורעים מטוהרים, החרשים שומעים, המתים קמים לתחייה והעניים שומעים את בשורת מלכות האלוהים. 6מלבד זאת אמרו לו: ’אשרי האיש שעבורו אינני מהווה מכשול!‘ “ 7לאחר שהלכו התלמידים החל ישוע לדבר אל הקהל על יוחנן: ”למה ציפיתם כשהלכתם אל המדבר השומם לראות את יוחנן? עשב הנע ברוח? 8או אולי ציפיתם לפגוש אדם לבוש פאר, כמו נסיך בארמון? 9או האם ציפיתם לראות נביא אלוהים? אז נכון, והוא אף גדול מנביא! 10יוחנן הוא השליח שנועד ללכת לפני ולבשר את בואי, כפי שכתוב בתנ״ך:11.10 יא 10 מלאכי ג 1 ’הנני שולח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך.‘
11”אומר לכם את האמת: מבין כל האנשים שנולדו אי־פעם, לא היה איש גדול כיוחנן המטביל. ובכל זאת, הוא נחשב לקטן לעומת כל אחד במלכות השמים. 12מאז יוחנן ועד היום, חייבים להיאבק למען מלכות השמיים! 13כל התורה והנביאים סיפרו על המשיח עד בואו של יוחנן. 14אם אתם מוכנים להאמין לדברי, יוחנן הוא שאליו כולם מחכים ומייחלים. 15מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!
16”מה אני יכול להגיד על הדור הזה? האנשים כאן דומים לילדים המשחקים עם חבריהם ואומרים: 17’שיחקנו אתכם ב”חתן וכלה“, אבל לא שמחתם. שיחקנו אתכם ב”לוויה“, אבל לא התאבלתם‘. 18יוחנן המטביל התנזר מיין וצם לעיתים קרובות, ואתם אומרים עליו ’שד בו‘. 19בן־האדם אוכל ושותה ואתם מתלוננים שהוא זולל וסובא ומתחבר עם אנשים מפוקפקים. האמת של אלוהים נגלית דרך חייהם וחוכמתם של צדיקים.“11.19 יא 19 כלשונו: ”ונצדקה החכמה בבניה“
20לאחר מכן החל ישוע להוכיח את הערים שבהן חולל נסים רבים, כי התושבים לא חזרו בתשובה.
21”אוי לכן, כורזין ובית־צידה! אילו חוללתי בערים המושחתות צור וצידון את הנסים שחוללתי בקרבכן, אנשיהן מזמן היו חוזרים בתשובה ולובשים שק ואפר לאות חרטה. 22ובאמת, ביום־הדין תקבלנה צור וצידון עונש קל משלכן! 23וְאַתְּ, כפר־נחום, החושבת אַתְּ שישבחו וירוממו אותַך עד השמים? לגיהינום תורדי! אילו נעשו בסדום הנפלאות שחוללתי בך, הייתה סדום קיימת עד היום! 24ובאמת, ביום־הדין תקבל סדום עונש קל משלך!“
25לאחר מכן התפלל ישוע את התפילה הבאה: ”אבי, אדון השמים והארץ, אני מודה לך על שהסתרת את האמת מפני אלה החושבים את עצמם לחכמים, ועל שגילית אותה לילדים קטנים. 26תודה לך אבי, על שבחרת לפעול דווקא כך.
27”הכול נמסר לי מאת אבי. איש אינו מכיר ממש את הבן – מלבד האב. ואיש אינו מכיר ממש את האב – מלבד הבן, והאנשים שהוא בוחר לגלות להם את האב.“
28”אתם, העייפים והנושאים עול כבד: בואו אלי ואתן לכם מנוחה. 29-30שאו את העול שלי ולימדו ממני, כי אני עניו וצנוע, ואצלי תמצאו מנוחה לנפשותיכם. כי עולי נעים ומשאי קל.“
Bautiźaj Juanmi Jesusta tapuchun ishqui yachacujcunata cachashca
(Luc 7:18-35)
1Jesusca, Paipaj chunga ishqui yachacujcunaman cai tucuita yachachishca qʼuipa chaimanta rishpaca, caishuj pueblocunapimi huillashpa purirca.
2Bautiźaj Juanca preźu tiyacushpami, Quishpichij Cristo imallata ruracujta uyarca. Chaimantami paipaj yachacujcunamanta ishquitaca, cashna tapuchun Paipajman cacharca:
3—“¿Quiquinca chai shamuna cashcallatajchu cangui, mana cashpaca shujtajta shuyashunrajchu?”— nishpami tapurcacuna.
4Chashna tapujpi, Jesusca cashnami nirca:
—Cancuna caipi imalla ricushcata, uyashcata Juanman huillagrichij. 5Ñahui mana ricujcunapish ricucushcata, suchucuna puricushcata, leprahuan ungushcacunapish alliyashcata, rinrin mana uyajcunapish uyacushcata, huañushcacunatapish causachishcata, huajchacunaman alli huillaita huillashcata parlagrichij. 6Ñucamanta mana ñitcarishpa pandarishpaca, cushicungami— nircami.
7Paicuna rishca qʼuipami, Jesusca tucui chaipi cajcunaman Juanmanta parlashpa cashna yuyachirca: «Cancunaca shitashca pambapica, ¿imatataj ricugrircanguichij? ¿Huairahuan caiman chaiman quihuiricuj carrizotachu ricugrircanguichij? 8Shinashpaca, ¿imatataj ricugrircanguichij? ¿Sumajta churarishca runatachu ricugrircanguichij? Sumajta churarishcacunaca, jatun mandajcunapaj huasicunallapimi causancuna. 9Shinashpaca, ¿imatataj ricugrircanguichij? ¿Dios ima nishcata huillajtachu ricugrircanguichij? Ari, chaitatajmari ricugrircanguichij. Paica, Dios ima nishcata huillajtapish yallimari. 10Dios Quillcachishcapica, paimantami cashna nicun:
“Ñuca ima nishcata huillajtami, Cambaj ñaupa cachani.
Paimi Can purina ñantaca, ñaupashpa allichinga” ninmi.
11Cai pachapica, Bautiźaj Juanta yallica pi mana tiyanchu. Shina cajpipish jahua pacha Dios mandacunpica, ashtahuan uchilla nishcami Juantapish yalli canga, chaica chashnatajmi.
12Bautiźaj Juan huillai callarishca punllamanta cunancamami, jahua pacha Dios mandacunman yaicusha nijcunataca llaquichincuna. Chaimanca sinchicunallami yaicuncuna. 13Dios ima nishcata huillajcunapish, Mandashcapish tucuillatajmi, Juan huillangacamaca chaillamantataj huillacurca. 14Ñuca nishcata crisha nishpaca crichij. Juanca chai shamuna cashca huillaj Eliasmari. 15Uyanapaj rinrinta charijca, paita uyaichigari.
16Cai runacunataca, ¿imahuantaj chʼimbapurashari? Caicunaca, plaza pambapi huambracunapura pugllaj tiyarishpa: 17“Flautapi tocajpipish mana tushunguichijca. Huañushcamanta yupashpa, yupashpa huacajpipish mana huacanguichijca” nicuj shinamari. 18Chashna cashpami, Bautiźaj Juantaca mana micuj, mana ubyajta ricushpaca, “Supai japishcamari” nincuna. 19Runa Aichayuj ñuca shamushpaca, micunimi, vinotapish ubyanimi. Chaimantami ñucataca: “Riquichij, cai Runaca achcata micujmi, vinota ubyajmi. Apanacunatapish impuestota japijcunahuan, juchayujcunahuanmari apanacun” nincuna. Paicuna chashna nicujpipish, Diospaj huahuacunallami, Pai tucuita yachaj cashpa, cai allita rurashcataca chasquincuna» nircami.
Manataj uyashcamantaca imachari tucunguichij
(Luc 10:13-16)
20Jesusca Pai huillashpa purishca pueblocunapica, achca milagrocunatami rurarca. Chaicunata ricushpapish chaicunapi causajcunaca mana Diosman cutirircacunachu. Chaimantami Jesusca, paicunataca cashna nishpa rimarca: 21«¡Ai, Corazín pueblopi causajcunalla, imachari tucunguichij! ¡Ai, Betsaida pueblopi causajcunalla, imachari tucunguichij! Cancunapajpi rurashca cai milagrocunata shina Tiropi, Sidonpi rurashca cajpica, paicunaca sarunmantajmi llaquirishpa Diosman cutirinman carca. Jatunta llaquirishpamari cañamaźuta churarishpa, ushpahuan armarinman carca. 22Caitatajca yuyaipi canguichij: Dios llaquichi punllapica cancunatami Tiropi, Sidonpi causajcunata yalli llaquichinga. 23Capernaumpi causajcuna, cancunaca, ¿‘Jahua pachaman huichiyashunmi’ yuyanguichijchari? Mana, ashtahuanpish Hadesmanmari shitashca cagringuichij. Milagrocunata cancunapaj rurashca shina Sodoma pueblopi rurashca cajpica, cunan punllacamami chai puebloca tiyacunmanraj carca. 24Chaimantami cancunaman huillani: Dios llaquichi punllapica, cancunatami Sodomapi causajcunata yalli llaquichinga» nircami.
Shaicushcacunataca Jesusmi samachin
(Luc 10:21-22)
25Chai qʼuipami, Jesusca cashna nirca: «Jahua pachata Mandaj ñuca Yaya. Canca cai yachanacunataca alli yachajcunaman, alli yuyaiyujcunamanca mana ricuchircanguichu. Uchilla huahua shina mana yachajcunamanmi ricuchishcangui. Chaimanta, cantaca pagui ninimi. 26Ñuca Yayalla, canmari chashna tucuchun munashcangui.
27Ñuca Yayami, tucuita ñucaman curca. Ñuca pipaj Churi cashcataca, pi mana yachanchu, Yayallami yachan. Ñuca Yaya pi cashcatapish pi mana yachanchu, ñuca Paipaj Churi cashcamanta, ñucallami yachani. Ñuca rijsichisha nishcacunapishmi, ñuca Yaya pi cashcataca yachan. 28Riquichij, cai causaipi shaicushcacuna, llashajta aparishcacuna, tucuicuna shamuichij, ñuca samachisha. 29Yugota apaichij, ñuca yachachishcata catichij. Ñucaca mana pʼiñarij, alli shungumi cani. Ñucami cancunapaj almata samachisha. 30Ñuca yugota aparinaca, mana llashajchu» nircami.
