1ישוע הלך להר הזיתים, 2אולם למחרת בבוקר חזר לבית־המקדש. עד מהרה התאספו סביבו אנשים רבים והוא החל ללמד אותם. 3בעודו מלמד הביאו אליו הסופרים והפרושים אישה שנתפסה במעשה ניאוף, והעמידו אותה לפני הקהל.
4”רבי, אישה זאת נתפסה במעשה ניאוף,“ אמרו, 5”ותורת משה מצווה עלינו לרגום באבנים נשים כאלה. מה דעתך?“
6הם רצו לנסות את ישוע, שכן חיפשו סיבה להכשיל ולהרשיע אותו. אולם ישוע התכופף וצייר באצבעו על הקרקע. 7כשהאיצו בו הסופרים והפרושים להשיב לשאלתם, הזדקף ישוע ואמר: ”מי שלא חטא מעולם ישליך בה את האבן הראשונה!“
8הוא התכופף שוב והמשיך לצייר באצבעו על הקרקע. 9כל השומעים נמלאו בושה, ובזה אחר זה עזבו את המקום, מזקן עד צעיר, וישוע נותר לבדו עם האישה.
10ישוע נשא את ראשו וראה שנותר לבדו עם האישה. ”היכן מאשימיך? האם הרשיע אותך מישהו?“ שאל אותה. 11”לא אדוני“, השיבה האישה.
”אם כן גם אני לא ארשיע אותך. לכי לשלום ואל תחטאי יותר.“ 12ישוע דיבר שוב אל העם: ”אני אור העולם. כל ההולך אחרי לא יתעה שוב בחשכה, אלא יקבל את אור החיים“.
13”אתה סתם מתפאר בעצמך ודבריך אינם מוכיחים דבר!“ קראו לעברו הפרושים. 14”אני אמנם מעיד על עצמי, אולם דברי נכונים, שכן אני יודע מאין באתי ולאן אני הולך. 15אתם שופטים אותי לפי קנה־המידה של העולם, ואילו אני איני שופט איש עתה. 16אם אני בכל זאת שופט, אני שופט בצדק, כי איני מחליט על דעת עצמי; אני מתייעץ עם אלוהים האב אשר שלח אותי. 17התורה אומרת כי על־פי שני עדים יקום דבר, לא כן? 18ובכן, אני עד אחד, ואבי אשר שלחני הוא העד השני.“
19”היכן אביך?“ שאלו אותו.
”אינכם יודעים מיהו אבי, מפני שאינכם יודעים מי אני. לו היכרתם אותי הייתם מכירים גם את אבי.“
20ישוע דיבר דברים אלה באגף האוצר בבית־המקדש, אולם איש לא אסר אותו, כי טרם הגיע המועד.
21”אני הולך מכאן“, המשיך ישוע. ”אתם תחפשו אותי ותמותו בחטאיכם. אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך.“
22”האם הוא עומד להתאבד?“ תמהו היהודים. ”למה הוא מתכוון באמרו: ’אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך‘?“
23ישוע הסביר להם: ”מקומי בשמים מעל, ואילו מקומכם בארץ למטה; אתם שייכים לעולם הזה, ואני איני מהעולם הזה. 24משום כך אמרתי לכם שתמותו בחטאיכם; אם לא תאמינו שאני הוא תמותו בחטאיכם.“
25”מי אתה?“ שאלו.
”אני הוא זה שאמרתי לכם כל הזמן“, השיב ישוע. 26”יש לי הרבה דברים לומר עליכם, לשפוט ולהרשיע אתכם, אך איני עושה זאת. אני מוסר לכם אך ורק מה שנאמר לי על־ידי שולחי, שהוא האמת.“ 27והם עדיין לא הבינו שהוא התכוון לאלוהים. 28ישוע המשיך: ”כאשר תרימו את בן־האדם (על הצלב), תדעו ותבינו שאני הוא המשיח ושאיני עושה דבר על דעת עצמי, אלא אני מספר לכם מה שלימד אותי אבי. 29שולחי תמיד איתי; הוא לא נטש אותי, כי אני עושה תמיד את הטוב בעיניו.“
30כשדיבר ישוע דברים אלה, יהודים רבים האמינו שהוא המשיח. 31על כן הוא אמר להם: ”אם תקיימו את דברי תהיו תלמידי באמת. 32אתם תדעו את האמת, והאמת תוציא אתכם לחופשי!“
33”זרע אברהם אנחנו,“ קראו היהודים לעומתו, ”ומעולם לא היינו עבדים לאיש. כיצד, אם כן, אתה אומר שנהיה בני־חורין?“
34”אני אומר לכם במלוא האמת,“ ענה ישוע, ”כל מי שחוטא הוא עבד לחטא, 35ולעבד אין כל זכויות, בעוד שלבן יש את כל הזכויות. 36לכן, אם הבן מוציא אתכם לחופשי, תהיו חופשיים באמת! 37אני יודע שזרע אברהם אתם, אולם יש ביניכם אחדים שרוצים להרוג אותי, מפני שאינם יכולים לסבול את דברי. 38אני מספר לכם את מה שראיתי אצל אבי, ואילו אתם עושים את מה שראיתם אצל אביכם.“
39”אברהם הוא אבינו!“ השיבו היהודים.
אולם ישוע השיב: ”אילו הייתם בני אברהם, הייתם נוהגים כמוהו. 40אולם עתה מבקשים אתם להרוג אותי על שסיפרתי לכם את האמת אשר שמעתי מאלוהים. אברהם מעולם לא היה עושה דבר כזה! 41ואילו אתם עושים את מעשי אביכם האמתי.“
”אין אנו ממזרים! יש לנו אב אחד – האלוהים!“ טענו.
42אולם ישוע המשיך: ”אילו אלוהים היה באמת אביכם, אזי הייתם אוהבים אותי, שהרי באתי אליכם מאת האלוהים. לא באתי על דעת עצמי – אלוהים שלח אותי. 43האם אתם יודעים מדוע אינכם מבינים את דברי? מפני שאינכם מסוגלים להקשיב לי. 44השטן הוא אביכם, ואתם רוצים לעשות את חפצו! הוא היה רוצח ונשאר רוצח; הוא שונא את האמת, כי אין בו שמץ של אמת; כל דבריו הם שקר בכוונה תחילה, שהרי הוא מלך השקרים. 45אינכם מאמינים לי משום שאני אומר את האמת. 46האם יכול מישהו מכם להוכיח אותי על איזשהו עוון? ואם אני אומר את האמת, מדוע אינכם מאמינים לי? 47ילדי האלוהים מקשיבים בשמחה לקול אביהם, אולם אתם אינכם מקשיבים, כי אינכם ילדי האלוהים!“
48”בצדק קראנו לך שומרוני!“ קראו בחזרה בחימה. ”שד נכנס בך!“
49”לא נכנס בי שד“, ענה ישוע. ”אתם לועגים ובזים לי רק מפני שאני מכבד את אבי. 50איני מבקש כבוד לעצמי, אולם אלוהים אבי דורש זאת למעני, והוא ישפוט את מי שאינו מאמין בי. 51אני אומר לכם ברצינות ובכנות: מי שישמע בקולי לא ימות לעולם!“
52”עכשיו אנחנו בטוחים שנכנס בך שד“, אמרו לו. ”אפילו אברהם והנביאים מתו, ואילו אתה טוען שכל השומע בקולך לא ימות לעולם? 53האם אתה גדול וחזק מאברהם אבינו או מהנביאים? למי אתה חושב את עצמך?“
54”אם אני מכבד את עצמי, אין לכך כל ערך“, אמר ישוע. ”אולם אבי מכבד אותי – כן, האב אשר אתם קוראים לו אלוהיכם 55למרות אינכם מכירים אותו. אולם אני מכיר אותו, ואם אכחיש זאת אהיה לשקרן כמוכם. אני באמת מכיר אותו ושומע בקולו. 56אברהם אביכם שש לראות את יום בואי; הוא ראה אותו ושמח.“
57”איך יכולת לראות את אברהם?“ שאלו היהודים בחוסר אמון. ”לא מלאו לך עדיין חמישים שנה אפילו!“
58”אמן אומר אני לכם, עוד לפני שאברהם נולד, אני הוא!“ השיב ישוע.
59דבריו עוררו את חמתם, והם החלו להשליך עליו אבנים. אולם ישוע נעלם מעיניהם, עבר על פניהם ויצא מהמקדש.
淫婦獲赦
1眾人都回家去了，耶穌卻上了橄欖山。 2第二天清晨，祂又回到聖殿。百姓聚集在祂那裡，祂就坐下來教導他們。 3這時候，律法教師和法利賽人帶來一個通姦時被捉的女人，讓她站在眾人面前， 4然後問耶穌：「老師，這個女人是在通姦時被捉到的。 5按摩西的律法，我們要用石頭把她打死，你說該怎麼處置她呢？」
6他們這樣問是要使耶穌落在他們的圈套裡，可以有藉口控告祂。耶穌卻只是彎著腰用指頭在地上寫字。 7他們不斷地追問耶穌，於是祂直起腰來，對他們說：「你們中間誰沒有罪，誰就先拿石頭打她吧。」 8說完，又彎下腰在地上寫字。
9他們聽了這句話，就從老到少一個一個地走了，只剩下耶穌和那個女人在那裡。 10耶穌直起腰來，說：「婦人，他們到哪裡去了？沒有人定你的罪嗎？」
11她說：「主啊，沒有。」
耶穌說：「我也不定你的罪。回去吧，從今以後不要再犯罪了。」
世界的光
12耶穌又對眾人說：「我是世界的光，凡跟從我的，必不會走在黑暗裡，必要得到生命的光。」
13法利賽人對祂說：「你自己為自己做見證，你的見證不真實。」
14耶穌說：「即便我自己為自己做見證，我的見證仍是真實的，因為我知道自己從哪裡來、要到哪裡去，你們卻不知道我從哪裡來、要到哪裡去。 15你們只憑外表判斷別人，我卻不判斷人。 16就算我判斷人，我的判斷也是正確的，因為我不是獨自一人，還有差我來的父與我同在。 17你們的律法不是說兩個人做見證就有效嗎？ 18我是自己為自己做見證，差我來的父也為我做見證。」
19他們問：「你的父在哪裡？」
耶穌回答說：「你們不認識我，也不認識我的父。如果你們認識我，也會認識我的父。」 20耶穌在聖殿的庫房這樣教導人，但沒有人抓祂，因為祂的時候還沒有到。
警告不信的人
21耶穌又對他們說：「我要走了，你們會尋找我，你們將死在自己的罪中。我去的地方，你們不能去。」
22猶太人說：「祂說祂去的地方我們不能去，難道祂想自殺嗎？」
23耶穌對他們說：「你們是從下面來的，我是從上面來的。你們屬於這世界，我不屬於這世界。 24所以我說你們將死在自己的罪中，你們如果不相信我就是8·24 耶稣用「我就是」這個詞提醒聽衆祂就是出埃及記3·14節提到的那位自有永有的上帝，8·28同。那一位，一定會死在自己的罪中。」
25他們問：「你到底是誰？」
耶穌回答說：「我不是早就告訴你們了嗎？ 26關於你們，我有許多要說、要審判的，但差我來的那位是真實的，我把從祂那裡聽到的告訴世人。」 27他們不明白耶穌是指著父說的。
28於是耶穌說：「你們舉起人子以後，必知道我就是那一位，並且知道我沒有一件事是憑自己做的，我所說的都是父教導我的。 29差我來的那位跟我在一起，祂沒有撇下我，讓我孤單一人，因為我做的都是祂所喜悅的。」 30許多人因為這番話而信了耶穌。
真正的自由
31耶穌對信祂的猶太人說：「你們若持守我的道，就真是我的門徒了。 32你們必認識真理，真理必叫你們得到自由。」
33他們說：「我們是亞伯拉罕的子孫，從來沒有做過奴隸，你為什麼說我們可以得到自由呢？」
34耶穌說：「我實實在在地告訴你們，所有犯罪的人都是罪的奴隸。 35奴隸不能永遠留在主人的家裡，只有兒子才可以。 36所以，如果上帝的兒子釋放了你們，你們就真正自由了！
耶穌和亞伯拉罕
37「我知道你們是亞伯拉罕的子孫，但你們卻想殺我，因為你們心裡容不下我的道。 38我所說的，是我從父那裡看到的，你們卻照著你們父8·38 猶太文化中，「父」可指生身的父，亦可泛指祖先。的話去做。」
39他們說：「我們的父就是亞伯拉罕！」
耶穌說：「你們如果真是亞伯拉罕的子孫，一定會做他所做的事。 40我把從上帝那裡聽到的真理告訴你們，你們反要殺我，亞伯拉罕絕不做這樣的事。 41你們是在作你們父所做的事。」
他們說：「我們不是從淫亂生的！我們只有一位父，就是上帝。」
42耶穌說：「如果上帝是你們的父，你們一定會愛我，因為我來自上帝。如今我在這裡，我不是憑自己來的，而是上帝差我來的， 43你們為什麼不明白我的話呢？因為你們聽不進去我的道。 44你們是出於你們的父魔鬼，你們樂意順著牠的私慾行。魔鬼從起初就是個殺人兇手，從不站在真理這一邊，因為牠心裡根本沒有真理。撒謊是牠的本性，因為牠是撒謊者，又是撒謊者的始祖。 45所以，我講真理的時候，你們不信我。 46你們誰能指證我有罪呢？我既然把真理告訴了你們，你們為什麼還不信我呢？ 47出於上帝的人聽上帝的話，你們不聽上帝的話，因為你們不是出於上帝。」
48猶太人對祂說：「我們說你是撒瑪利亞人8·48 撒瑪利亞人血統不純，常被猶太人藐視，並當作罵人的話。，被鬼附身了，難道不對嗎？」
49耶穌說：「我沒有被鬼附身。我尊敬我的父，你們卻侮辱我。 50我不為自己尋求榮耀，但有一位會為我尋求，祂也會斷定誰是誰非。 51我實實在在地告訴你們，人如果遵行我的道，必永遠不死。」
52那些猶太人說：「現在我們的確知道你是被鬼附身了！亞伯拉罕和眾先知都死了，你還說人如果遵行你的道，必永遠不死。 53難道你比我們的祖先亞伯拉罕還大嗎？他死了，先知們也死了，你以為你是誰？」
54耶穌說：「如果我為自己爭取榮耀，那榮耀算不了什麼。但使我得榮耀的是我的父，你們也稱祂為你們的上帝。 55你們不認識祂，我卻認識祂。如果我說我不認識祂，那我就像你們一樣是說謊的。然而，我認識祂，並且遵行祂的道。 56你們的祖先亞伯拉罕曾經歡歡喜喜地盼望看到我來的日子。他看見了，就歡喜快樂。」
57猶太人說：「你還不到五十歲，怎麼會見過亞伯拉罕呢？」
58耶穌說：「我實實在在地告訴你們，亞伯拉罕還沒有出生，我就已經存在了8·58 「我就已經存在了」希臘文是「我是」，參見8·24注。。」 59於是，他們就拿起石頭要打祂，耶穌卻避開他們，離開了聖殿。
