1לפני חג הפסח, ישוע ידע שהגיעה שעתו לעזוב את העולם ולשוב אל אביו. ישוע תמיד אהב מאוד את בחיריו בעולם הזה, ועתה עמד להוכיח להם כי אין גבול לאהבתו. 2לעט סעודת הערב השטן כבר המריץ את יהודה איש־קריות להסגיר את ישוע. 3ישוע ידע כי אביו נתן בידו את הכול, וכי הוא בא מאלוהים וישוב אל אלוהים. 4לכן הוא קם מהשולחן בארוחת הערב, הסיר את בגדיו וקשר למותניו מגבת. 5אחר כך לקח קערה, מילא אותה מים, החל לרחוץ את רגלי תלמידיו וניגב אותן במגבת הקשורה למתניו. 6כאשר הגיע תורו של שמעון פטרוס הוא קרא: ”אדוני, איך ייתכן שאתה תרחץ את רגלי?“
7”כעת אינך מבין מדוע אני עושה זאת, אולם יבוא יום שתבין זאת“, השיב ישוע.
8”לא,“ מחה פטרוס, ”לעולם לא תרחץ את רגלי!“
”אם לא ארחץ אותך, לא יהיה לך חלק בי“, השיב ישוע.
9”אם כך,“ קרא פטרוס, ”רחץ לא רק את רגלי, אלא גם את ידי וראשי.“
10”מי שרחץ כבר את כל גופו צריך לרחוץ את רגליו בלבד כדי להיות נקי וטהור. עתה אתם נקיים, אבל לא כולכם.“ 11ישוע אמר דברים אלה מפני שידע מי עמד להסגירו.
12כשסיים ישוע לרחוץ את רגליהם לבש את בגדיו, התיישב ושאל: ”האם אתם מבינים מה עשיתי לכם? 13אתם קוראים לי ’מורה‘ ו’אדון‘, ואכן נוהגים אתם בצדק, כי זוהי האמת. 14לכן אם אני, האדון והמורה, רחצתי את רגליכם, גם אתם צריכים לרחוץ איש את רגלי רעהו. 15נתתי לכם דוגמה כדי שתנהגו כמוני. 16האמינו לי, העבד אינו חשוב מאדוניו, והשליח אינו חשוב משולחו. 17כאשר תבינו את משמעות הדברים האלה ותנהגו לפיהם, יהיה לכם טוב ותתברכו.
18”איני מתכוון לכולכם, כי אני יודע במי בחרתי. הכתובים מנבאים שאחד מאוכלי לחמי יבגוד בי. 19אני מספר לכם זאת עכשיו כדי שתאמינו לי כשכל זה יתרחש.
20”אמן אומר אני לכם: כל המקבל את מי שאני שולח מקבל למעשה אותי, וכל המקבל אותי מקבל למעשה את שולחי.“
21בסיימו דברים אלה נאנח ישוע אנחה עמוקה ואמר: ”אכן, זוהי האמת – אחד מכם יבגוד בי.“ 22התלמידים הביטו איש ברעהו בתמיהה ובמבוכה, משום שלא ידעו למי התכוון. 23תלמידו החביב של ישוע היה סמוך לחיקו, 24ולכן רמז לו שמעון פטרוס לשאל אותו למי כוונתו.
25התלמיד הטה את ראשו וקרבו לראשו של ישוע. ”אדוני, למי כוונתך?“ שאל בלחישה.
26”למי שאגיש את פרוסתי הטבולה ברוטב“, השיב ישוע.
הוא טבל את הפרוסה והגישה ליהודה בן שמעון איש־קריות. 27כאשר סיים יהודה לאכול את הלחם נכנס השטן ללבו. ”סיים את העניין במהירות“, אמר לו ישוע.
28איש מהנוכחים לא ידע למה ישוע התכוון. 29היו שחשבו כי ישוע ביקש ממנו לקנות את צרכי החג או לתת כסף לעניים, מפני שיהודה היה הגזבר. 30יהודה עזב מיד את המקום ויצא. היה אז לילה.
31לאחר שעזב יהודה את החדר אמר ישוע: ”הגיעה שעתי; עתה יתפאר בן־האדם, ואלוהים יפואר בו. 32אם אלוהים יפואר בי, הוא בעצמו יפאר אותי ואף יעשה זאת במהרה. 33ילדי היקרים, עוד מעט עלי ללכת מאתכם. לאחר שאלך לא תוכלו לבוא אלי גם אם תחפשו אותי, כפי שכבר אמרתי למנהיגי היהודים.
34”אני מפקיד בידיכם מצווה חדשה: אהבו איש את רעהו כשם שאני אוהב אתכם. 35אהבתכם החזקה איש לרעהו תוכיח לעולם שאתם תלמידי.“
36”לאן אתה הולך, אדון?“ שאל שמעון פטרוס.
”אינך יכול לבוא איתי עכשיו, אולם עוד זמן מה תצטרף אלי גם אתה“, השיב ישוע.
37”אבל מדוע איני יכול ללכת איתך כעת?“ פטרוס לא הבין. ”אני מוכן אפילו למות למענך!“
38”למות למעני?“ שאל ישוע. ”אני אומר לך שעד מחר בבוקר לפני קריאת התרנגול, תכחיש שלוש פעמים אפילו את העובדה שאתה מכיר אותי!“
耶穌為門徒洗腳
1逾越節之前，耶穌知道自己快要離開世界回到父那裡了。祂一直愛世上屬自己的人，並且愛他們到底。 2吃晚飯的時候，魔鬼已經把出賣耶穌的念頭放在加略人西門的兒子猶大的心裡。 3耶穌知道父將一切交給了祂，也知道自己從上帝那裡來、要回到上帝那裡， 4就離席站起來，脫了外衣，把毛巾束在腰間， 5然後倒了一盆水為門徒洗腳，用束在腰間的毛巾擦乾。 6輪到西門·彼得的時候，他說：「主啊！你要洗我的腳嗎？」
7耶穌回答說：「我這樣做，你現在雖然不明白，將來一定會明白。」
8彼得說：「你絕對不可以洗我的腳。」
耶穌說：「如果我不洗你的腳，你就和我沒有關係了。」
9西門·彼得說：「主啊，不只我的腳，連我的手和頭也幫我洗吧。」
10耶穌說：「洗過澡的人全身是乾淨的，只要洗洗腳就好了。你們是乾淨的，但不是每一個都乾淨。」
11因為耶穌知道誰要出賣祂，所以說：「你們不是每一個都乾淨。」
12耶穌給門徒洗完了腳，便穿上外衣再次坐下來，然後問道：「我為你們做的，你們明白嗎？ 13你們稱呼我『老師』，也稱呼我『主』，你們稱呼得對，因為我是。 14我是你們的老師又是你們的主，尚且給你們洗腳，你們更應當彼此洗腳。 15我給你們立了一個榜樣，好讓你們效法我。
16「我實實在在地告訴你們，奴僕不能大過主人，受差遣的也不能大過差遣他的人。 17既然你們明白這個道理，如果去實踐，就有福了。 18我這話不是對你們每一個人說的，我知道我揀選了誰，但這是為了要應驗聖經上的話，『吃我飯的人用腳踢我』13·18 參見詩篇41·9。。 19我在事情還沒有發生之前，預先告訴你們，等事情發生以後，你們就會相信我是基督。 20我實實在在地告訴你們，人若接待我所差遣的，就是接待我；接待我，就是接待差我來的那位。」
預言猶大賣主
21說完這番話，耶穌心裡憂傷，便宣佈說：「我實實在在地告訴你們，你們中間有一個人要出賣我。」 22門徒面面相覷，不知道耶穌指的是誰。 23-24西門·彼得向耶穌所愛的那個門徒點頭示意，讓他問耶穌到底是誰要出賣祂。那門徒坐在耶穌旁邊， 25便順勢靠過去問耶穌：「主啊，是誰呢？」
26耶穌回答說：「我蘸一點餅給誰，就是誰。」耶穌就蘸了一點餅，遞給加略人西門的兒子猶大。 27猶大吃了以後，撒旦就進了他的心。耶穌對他說：「你要做的事，趕快去做吧！」 28同桌吃飯的人沒有人明白耶穌這話的意思。 29因為猶大是管錢的，有人以為耶穌是叫他去買過節的用品，或者去賙濟窮人。 30猶大吃過那塊餅後，立刻出去了。那時候是晚上。
新命令
31猶大出去以後，耶穌就說：「現在人子得到榮耀了，上帝在人子身上也得了榮耀。 32上帝既然在人子身上得了榮耀，也要讓人子在祂身上得榮耀，並且馬上要使人子得榮耀。 33孩子們，我與你們同在的時間不多了，以後你們要找我，但我去的地方，你們不能去。這句話我以前對猶太人說過，現在也照樣告訴你們。 34我賜給你們一條新命令——你們要彼此相愛。我怎樣愛你們，你們也要怎樣彼此相愛。 35你們如果彼此相愛，世人就會認出你們是我的門徒。」
預言彼得不認主
36西門·彼得問耶穌：「主啊，你要到哪裡去？」
耶穌回答說：「我要去的地方，你現在不能跟我去，但將來必定跟我去。」
37彼得說：「主啊！為什麼我現在不能跟你去呢？就是為你死，我也願意！」
38耶穌說：「你真的願意為我死嗎？我實實在在地告訴你，雞叫以前，你會三次不認我。」
