1于是彼拉多命人鞭打耶稣。 2士兵用荆棘编成冠冕戴在祂头上，又拿紫袍给祂穿上， 3来到祂面前说：“犹太人的王万岁！”然后又用手掌打祂。
4彼拉多又走到外面对众人说：“我把祂带到你们面前，好让你们知道我查不出祂有什么罪。” 5于是，耶稣戴着荆棘冠冕、穿着紫色长袍出来。彼拉多对众人说：“你们看这个人！”
6祭司长和差役一见耶稣，就喊道：“把祂钉在十字架上！把祂钉在十字架上！”
彼拉多说：“你们自己把祂带去钉十字架吧！因为我查不出祂有什么罪。”
7犹太人回答说：“我们有律法，按照那律法，祂应当被处死，因为祂自称是上帝的儿子。”
8彼拉多听了这话，更加害怕， 9连忙将耶稣带回总督府，问祂：“你到底是从哪里来的？”但耶稣没有回答。
10彼拉多说：“你不回答我吗？难道你不知道我有权释放你，也有权把你钉在十字架上吗？”
11耶稣回答说：“除非从上面赐下权柄给你，否则你无权处置我。因此，把我交给你的那人罪更大。”
12从那时起，彼拉多想要释放耶稣，可是犹太人却一直喊叫：“如果你释放这个人，你就不是凯撒的忠臣19:12 “忠臣”希腊文是“朋友”。。凡自以为王的，就是背叛凯撒。”
13彼拉多听了这话，就带着耶稣来到一个地方，名叫“铺石地”，那地方希伯来话叫厄巴大。彼拉多在那里开庭审判祂。 14那天正是逾越节的预备日，大约在中午十二时，彼拉多对犹太人说：“看啊！你们的王。”
15众人喊道：“除掉祂！除掉祂！把祂钉在十字架上！”
彼拉多说：“我可以把你们的王钉在十字架上吗？”
祭司长答道：“除了凯撒，我们没有别的王！”
16于是，彼拉多将耶稣交给他们去钉十字架，他们就把耶稣带走了。
钉十字架
17耶稣背着自己的十字架出来，前往髑髅地19:17 可能当地的石灰岩地形看起来像一具骷髅头，故此得名。，那地方希伯来话叫各各他。 18他们在那里把耶稣钉在十字架上。同时还钉了两个人，一边一个，耶稣在当中。 19彼拉多写了一个告示，安在十字架上，上面写着“犹太人的王，拿撒勒人耶稣”。 20因为耶稣被钉十字架的地方离城不远，告示上面的字是用希伯来、罗马、希腊三种文字写的，所以很多犹太人读了上面的字。
21犹太人的祭司长对彼拉多说：“不要写‘犹太人的王’，应该写‘这人自称是犹太人的王’。”
22彼拉多说：“我写了就写了。”
23士兵把耶稣钉在十字架上，又把祂的衣服分成四份，每人一份。剩下的内衣从上到下是一块布，没有缝口。 24他们就商量说：“不要撕破它，让我们抽签决定给谁吧。”这件事是要应验圣经上的话：“他们分了我的外衣，又为我的内衣抽签。”士兵果然这样做了。
25耶稣的十字架旁边站着祂母亲、祂母亲的一个姊妹、革罗罢的妻子玛丽亚和抹大拉的玛丽亚。 26耶稣看见祂的母亲和祂所爱的门徒都站在旁边，就对母亲说：“妇人，看啊，他是你的儿子。” 27然后对门徒说：“看啊，她是你的母亲。”从那天起，那个门徒就把她接到自己家里去了。
耶稣之死
28后来，耶稣知道一切的事已经完成，就说：“我渴了。”这是要应验圣经上的话。 29那里有一个器皿盛满了醋酒。有人用海绵蘸满了醋酒绑在牛膝草上送到祂的嘴里， 30耶稣尝了那醋酒，然后说：“成了！”就垂下头来，将灵魂交给了上帝。
31因为那天是预备日，第二天的安息日是个大日子，为了避免在安息日有尸首留在十字架上，犹太人便求彼拉多叫人打断他们的腿，好把他们搬走。 32于是，士兵上前把与耶稣同钉十字架的两个人的腿都打断了。 33但是他们来到耶稣那里时，发现祂已经死了，就没有打断祂的腿， 34只是有一个士兵用矛刺了一下祂的肋旁，顿时有血和水流了出来。 35看见这事的人为此做见证，他的见证是真实的，他知道自己所说的是事实，好让你们可以相信。 36这些事的发生是为了应验圣经上的话：“祂的骨头一根也不会折断”； 37“他们要仰望自己所刺的那位。”
安葬耶稣
38事后，有一个名叫约瑟的亚利马太人请求彼拉多让他为耶稣收尸。他因为畏惧犹太人，只是暗中做耶稣的门徒。彼拉多批准了，他就把耶稣的遗体领去。 39曾经夜访耶稣的尼哥德慕也来了，他带来了没药和沉香调成的香料，重约三十四公斤。 40他们按照犹太人殡葬的习俗，用细麻布加上香料把耶稣的遗体裹好。 41在耶稣被钉十字架的地方有一个园子，里边有一座新坟墓，从来没有安葬过人。 42因为那天是犹太人的预备日，这座新坟墓也在附近，他们就把耶稣安放在那里。
1אז לקח פילטוס את ישוע והלקה אותו בשוטים. 2החיילים שזרו זר קוצים, הניחוהו על ראשו והלבישו אותו גלימת ארגמן. 3”יחי מלך היהודים!“ קראו בלעג, והכו אותו באגרופיהם. 4פילטוס יצא אל הקהל ואמר: ”אני מוציא אליכם את ישוע כדי שתדעו שמצאתי אותו חף מפשע!“ 5ישוע יצא החוצה, ראשו עטור זר קוצים ולגופו גלימת ארגמן. ”הנה האיש!“ קרא פילטוס.
6כאשר ראו אותו ראשי הכוהנים והמשרתים, קראו: ”צלוב אותו! צלוב אותו!“
”צלבו אותו בעצמכם,“ השיב להם פילטוס, ”כי אני לא מצאתי בו כל אשמה.“
7”לפי תורתנו עליו למות,“ קראו היהודים, ”כיוון שקרא לעצמו בן־האלוהים.“
8לשמע דברים אלה גבר פחדו של פילטוס. 9הוא החזיר את ישוע לבית־הממשל ושאל אותו: ”מאין אתה?“ אולם ישוע לא ענה דבר.
10”מדוע אינך עונה לי?“ שאל פילטוס. ”הרי אתה יודע כי יש בכוחי לצלוב אותך או לשחרר אותך!“
11אבל ישוע השיב: ”לולא קיבלת רשות מלמעלה, לא היית יכול לעשות לי דבר. לכן אשמת המסגירים אותי גדולה מאשמתך.“
12כששמע פילטוס דברים אלה ניסה לשחרר את ישוע, אולם היהודים התנגדו ואמרו: ”אם תשחרר אותו תגלה חוסר נאמנות לקיסר, מפני שכל העושה עצמו למלך מורד בקיסר!“
13לשמע דברים אלה שוב הוציא פילטוס אליהם את ישוע, והוא עצמו התיישב על כסא המשפט, במקום שנקרא: ”רצפה“ או ”גבתא“. 14כל זה התרחש בערב פסח, בשעה שתים־עשרה בצהריים.
”הנה מלככם!“ קרא פילטוס לעבר היהודים.
”קח אותו מכאן! צלוב אותו!“ הם צעקו.
15”מה? לצלוב את מלככם?“ שאל פילטוס.
”רק הקיסר הוא מלכנו!“ קראו ראשי הכוהנים.
16פילטוס נכנע ומסר להם את ישוע כדי שיצלבו אותו.
17הם לקחו את ישוע, נתנו לו לשאת את צלבו, וכולם הלכו למקום הנקרא ”גולגותא“ (”מקום הגולגולת“). 18הם צלבו אותו שם יחד עם שני אנשים אחרים – האחד לימינו והשני לשמאלו. 19פילטוס כתב שלט בזו הלשון: ”ישוע מנצרת, מלך היהודים“ ותלה אותו על הצלב. 20יהודים רבים קראו את הכתוב על השלט, כי ישוע נצלב קרוב לעיר, והשלט נכתב בעברית, ביוונית וברומית.
21ראשי הוכהנים ביקשו מפילטוס לתקן את הכתוב: ”אל תכתוב ’מלך היהודים‘, אלא: ’הוא טוען שהוא מלך היהודים‘.“
22”את מה שכתבתי כתבתי“, ענה פילטוס.
23-24לאחר שצלבו החיילים את ישוע הם חילקו את בגדיו בין ארבעתם. ”מה נעשה בכותונת?“ שאלו איש את רעהו. הם לא רצו לקרוע אותה, משום שהייתה עשויה מאריג ללא תפרים. ”נערוך הגרלה ונראה מי יזכה בה“, החליטו.
מעשה זה קיים את הנבואה מתהלים:19.23-24 יט 23-24 תהלים כב 19. ”יחלקו בגדי להם, ועל לבושי יפילו גורל.“ כך עשו החיילים.
25ליד הצלב עמדו אמו, דודתו, מרים אשת קלופס ומרים המגדלית. 26כשראה ישוע את אמו עומדת ליד תלמידו האהוב, אמר לה: ”אמא, זהו בנך.“ 27ואל תלמידו האהוב אמר: ”זוהי אמך.“ והתלמיד אסף אותה לביתו מאז ואילך.
28ישוע ידע שהכל הסתיים, וכדי למלא את הכתוב אמר: ”אני צמא.“ 29בקרבת מקום עמד כד מלא חומץ. הם טבלו ספוג בחומץ, תקעו את הספוג בקצה ענף אזוב והגישוהו לפיו.
30ישוע טעם מהחומץ וקרא: ”נשלם.“ הוא היטה ראשו הצידה ונפח נשמתו.
31הואיל והיה ערב שבת, לפני שבת של פסח, לא רצו מנהיגי היהודים להשאיר את הגופות על הצלבים למשך השבת. על כן ביקשו מפיליטוס לשבור את עצמות רגליהם של הנצלבים, כדי להחיש את מותם וכדי שאפשר יהיה להוריד את הגופות. 32החיילים באו ושברו את רגלי השניים שנצלבו לצדי ישוע. 33כשניגשו אל ישוע נוכחו שהוא כבר מת, ולכן לא שברו את עצמות רגליו. 34אחד החיילים דקר את צידו בחנית, ומיד יצאו דם ומים מגופו. 35זה שראה את כל זאת יודע שדבריו נכונים, והוא מספר לכם אותם כדי שתאמינו גם אתם. 36כך מלאו החיילים את הכתוב:19.36 יט 36 שמות יב 46 ”ועצם לא תשברו בו.“ 37ובספר זכריה כתוב:19.37 יט 37 זכריה יב 10 ”והביטו אלי את אשר דקרו.“ 38לאחר מכן בא אל פילטוס יוסף הרמתי, שהיה תלמידו של ישוע אך שמר על כך בסוד מפחד מנהיגי היהודים, וביקש רשות לקחת את גופתו של ישוע; והרשות ניתנה.
39גם נקדימון בא לשם – אותו איש שבא אל ישוע בלילה – והביא איתו כשלושים קילוגרם של מרקחת יקרה העשויה מבשמים ושמנים. 40השניים לקחו את גופת ישוע ועטפוה בתכריכים עם בשמים, כמנהג הקבורה היהודית. 41קרוב למקום הצליבה היה גן ובו קבר חדש שאיש לא נקבר בו מעולם. 42הם קברו בו את ישוע מפני שהיה ערב שבת והקבר היה בקרבת מקום.
