La Bible du Semeur

Galates 1

Salutation

1Cette lettre vous est adressée par Paul, apôtre, non par une autorité humaine, ni par l’intermédiaire d’un homme, mais par Jésus-Christ et par Dieu, le Père, qui l’a ressuscité.

Avec tous les frères et sœurs qui sont avec moi, je salue les Eglises de la Galatie.

Que la grâce et la paix vous soient accordées par Dieu notre Père et par le Seigneur Jésus-Christ. Christ s’est offert lui-même en sacrifice pour expier nos péchés, afin de nous délivrer du monde présent dominé par le mal: il a ainsi accompli la volonté de Dieu, notre Père, à qui soit la gloire pour l’éternité! Amen!

Un seul Evangile

Je m’étonne de la rapidité avec laquelle vous abandonnez celui qui vous a appelés par la grâce de Christ, pour vous tourner vers un autre Evangile[a]. Comme s’il pouvait y avoir un autre Evangile! Mais il y a des gens qui sèment le trouble parmi vous et qui veulent renverser l’Evangile de Christ. Eh bien, si quelqu’un – même nous, même un ange du ciel – vous annonçait un Evangile différent de celui que nous vous avons annoncé, qu’il soit maudit[b]! Je l’ai déjà dit et je le répète maintenant: si quelqu’un vous prêche un autre Evangile que celui que vous avez reçu, qu’il soit maudit!

10 Qu’en pensez-vous maintenant? Est-ce la faveur des hommes que je recherche ou celle de Dieu? Mon désir est-il de plaire aux hommes? Si je cherchais encore à plaire aux hommes, je ne serais pas serviteur de Christ.

La défense de l’Évangile

L’Evangile reçu de Christ

11 Je veux que vous le sachiez, frères et sœurs: l’Evangile que je vous ai annoncé n’est pas le fruit d’une pensée humaine. 12 Car je ne l’ai reçu d’aucun homme, personne ne me l’a enseigné; c’est Jésus-Christ lui-même qui me l’a fait connaître, par une révélation.

13 Vous avez entendu parler de ma conduite passée quand j’étais adepte du judaïsme. Vous savez avec quel fanatisme je persécutais l’Eglise de Dieu, dans le but de la détruire. 14 Dans la pratique du judaïsme, j’allais plus loin que la plupart des Juifs de ma génération, et j’étais bien plus zélé qu’eux pour les traditions que j’avais reçues de mes ancêtres. 15 Mais Dieu m’avait mis à part dès avant ma naissance et, dans sa grâce, il m’a appelé à le connaître. 16 Aussi, dès qu’il lui a plu de révéler en moi son Fils pour que je l’annonce aux non-Juifs, je n’ai consulté personne. 17 Je ne me suis même pas rendu à Jérusalem pour rencontrer ceux qui étaient déjà apôtres avant moi, mais je suis parti pour l’Arabie[c]. De là, je suis retourné à Damas.

18 Ce n’est que trois ans plus tard que je suis allé à Jérusalem pour faire la connaissance de Pierre, chez qui je suis resté quinze jours. 19 A part lui et Jacques[d], le frère du Seigneur, je n’ai rencontré aucun autre apôtre[e]. 20 – Dieu m’est témoin que je ne mens pas en vous écrivant cela. – 21 Ensuite je me suis rendu dans les districts de la Syrie et de la Cilicie. 22 Mais les chrétiens des Eglises de la Judée ne me connaissaient pas personnellement. 23 Ils avaient seulement entendu dire: «Celui qui, autrefois, nous persécutait, prêche maintenant la foi qu’il voulait détruire.» 24 Et ils louaient Dieu à mon sujet.

Notas al pie

  1. 1.6 Ceux qui prêchaient cet «autre Evangile» exigeaient, en plus de la foi en Christ, le respect de la Loi juive (circoncision, obéissance aux commandements, moraux et rituels, séparation d’avec les non-Juifs).
  2. 1.8 Litt. anathème. Dans la communauté juive, celui qui était anathème n’avait plus le droit d’enseigner. Ce qui était anathème ne devait plus être touché par personne. Ceux que l’apôtre déclare anathèmes sont donc livrés à la colère de Dieu et à son jugement (voir 1 Co 16.22; Rm 9.3 où le même mot apparaît).
  3. 1.17 Région au sud et à l’est du territoire israélite correspondant au royaume des Nabatéens (voir note 2 Co 11.32). Beaucoup de Juifs y vivaient. Paul, conformément à son apostolat, a annoncé l’Evangile à ses compatriotes. C’est ce qui a justifié l’action du roi Arétas contre lui (2 Co 11.32).
  4. 1.19 Jacques, frère de Jésus, était l’un des principaux responsables de l’Eglise de Jérusalem.
  5. 1.19 Autre traduction: je n’ai vu aucun autre apôtre, mais j’ai seulement vu Jacques, le frère du Seigneur.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השליח אל-הגלטים 1

1אל הקהילה בגלטיא. מאת פולוס השליח – שליחם לא של בני-אדם, כי אם של ישוע המשיח, ושל אלוהים האב אשר הקימו מן המתים – ומאת כל המאמינים המשיחיים הנמצאים אתי ברומא. שלום וברכה לכם מאת האלוהים אבינו ומאת ישוע המשיח אדוננו.

אלוהים רצה שישוע המשיח ימות על הצלב בעד חטאינו, כדי להושיענו מהשעבוד לעולם הרע הזה שבו אנו חיים. לאלוהים הכבוד, התודה והתהילה מעולם ועד עולם. – אמן.

אני מתפלא שאתם מתרחקים כל-כך מהר מאלוהים. ברוב אהבתו ורחמיו הוא נתן לכם במתנה חיי נצח, על-ידי ישוע המשיח, ואילו אתם כבר מצאתם "בשורה" אחרת, שכביכול תושיע אתכם. אולם דעו לכם שבשורה זאת לא תושיע אתכם, שכן לא קיימת בשורה אחרת, מלבד זו שבישרנו לכם. אלה שהסיתו אתכם מהדרך הנכונה ללכת בדרכם, מרמים אתכם; הם מסלפים ומעוותים את האמת על אודות המשיח.

ארור כל מי שיספר לכם (כולל אני עצמי) על דרך לישועה השונה מהדרך שסיפרנו לכם. גם אם יבוא מלאך מן השמים ויספר לכם על דרך אחרת לעבוד את אלוהים – ארור הוא! אני חוזר ואומר: ארור מי שיבשר לכם בשורה השונה מזו שהאמנתם בה.

10 אתם רואים שאיני משתדל למצוא-חן בעיניכם במחמאות ובדברי חנופה; אני משתדל למצוא-חן בעיני אלוהים בלבד. לו ניסיתי למצוא-חן בעיני בני-אדם, לא יכולתי להיות עבדו של ישוע המשיח.

11 אחים יקרים, אני מבטיח לכם כי הדרך אל אלוהים, שעליה סיפרתי לכם, איננה סיפור דמיוני ואף לא חלום שחלמתי. 12 ישוע המשיח עצמו מסר לי את הבשורה שבישרתי לכם, והוא לימד אותי מה לומר וכיצד לומר זאת; איש מלבדו לא לימד אותי.

13 האם אתם זוכרים כיצד התנהגתי בתקופה שהייתי בקרב היהודים? האם אתם זוכרים כיצד רדפתי את המאמינים במשיח, הצקתי להם ללא רחמים, וגם השתדלתי כמיטב יכולתי להיפטר מכולם? 14 בין בני-גילי הייתי אחד היהודים האדוקים ביותר בכל הארץ, והשתדלתי לקיים את כל המנהגים הישנים והמסורתיים של דת אבותיי.

אולם אז קרה דבר מה! שכן עוד לפני שנולדתי בחר בי אלוהים להיות אחד מילדיו המאמינים בישוע המשיח, כדי שאוכל ללכת אל הגויים ולספר להם את הבשורה אודות ישוע המשיח.

כאשר כל זה התרחש, לא מיהרתי להיוועץ באיש. 17 לא הלכתי לירושלים כדי להיוועץ בשליחי האדון המנוסים ממני, אלא הלכתי למדבריות ערב, ולאחר מכן חזרתי לדמשק. 18 רק כעבור שלוש שנים עליתי לירושלים, כדי לבקר את פטרוס, ונשארתי אצלו חמישה-עשר יום. 19 מלבד פטרוס פגשתי עוד שליח אחד בלבד – יעקב, אחיו של ישוע אדוננו.

20 הקשיבו היטב לדברי. אלוהים עדי שאיני משקר ושכל דברי אמיתיים ונכונים! 21 לאחר הביקור בירושלים הלכתי לסוריה וקיליקיא. 22 כל אותו זמן לא ראו אותי עדיין המאמינים ביהודה. 23 כל מה שידעו היה, שהאויב הפך לאוהב, ושעתה הוא מטיף לאמונה אשר לפנים ניסה לחסל ולהשמיד. 24 וכולם היללו את אלוהים על הנס שחולל בחיי.