Cai pachata cʼuyajca Diosta pʼiñajmi tucun
1¿Ima nishpataj cancunapurallataj macanacunguichij, caita chaita rimanacunguichij? Cancunapaj shungullapitaj millai munaicuna caita chaita yuyachicujpimari, chashnaca ruranguichij. 2Imata munashpapish, mana charinguichijchu. Huañuchishpapish, shujtajcunapajta munashpapish, mana imata japi tucunguichijchu. Quichushataj nishpa macanacushpapish, Diosta mana mañashpamari, cancuna munashcataca manataj japinguichij. 3Mañashpapish millai shunguhuanmi mañanguichij. Aicha ima munashcata rurashpa tucuchingapajlla, mañashcamantami, mana japinguichij.
4¡Cancunaca huainayashpamari causanguichij! Cai pachapajta munashpaca, Taita Diosta pʼiñacushcataca, ¿manachu yachanguichij? Maijanpish cai pachapajta munajca, Taita Diosta pʼiñajmari tucun. 5¿Yangallachu Dios Quillcachishcapica: “Ñucanchijpi causachun Dios churashca Espirituca, ñucanchijtaca Paipajlla cachunmi munan” nishca canata yuyanguichij? 6Ashtahuanpish Diosca, ñucanchij mana cʼuyaipaj cajpipish cʼuyaj cashcatamari, ashtahuan ricuchisha nishca. Chaimantami:
«Taita Diosca jatun tucushcacunataca pʼiñanmi, mana jatun tucushcacunatami jatunta cʼuyan» nishca.
Llaquicuna japijpipish alli shunguhuan apailla
7Chashna cajpica Taita Diosllata caźuichij, diablotaca cʼariyaichijlla. Cancuna cʼariyajpica, paica cancunamanta miticungallami. 8Taita Diospajman cʼuchuyaichij, Paipish cancunapajman cʼuchuyamungallami. Juchahuan mapayashcacuna, cancunapaj maquita maillaichij. Ishqui yuyai purijcuna, cancunapaj shungumanta mapa yuyaita anchuchichij. 9Llaquirichij, ‘¡Ai!’ nichij, caparirishpa huacaichij. Asinapaj randica, huacaichij. Cushicunapaj randica, llaquirichij. 10Apunchij Jesuspaj ñaupajpi, tucui shunguhuan cumurichij. Paimi cancunataca jatunyachinga. 11Huauquicuna, ama caishuj chaishuj yanganchinacuichijchu. Maijanpish shuj crijta, ‘Chai huauquica mana allichu’ nishpa juchachishpa rimajca, Mandashcata mana caźujmi, Mandashcata juchachishpa rimajmi. Mandashcata can juchachishpa rimashpaca, Mandashcata pajtachijca mana canguichu, ashtahuanpish Mandashcata juchachijmari tucungui.
12Shujlla Diosmi Mandashcata curca. Paillatajmi quishpichi tucun, mana cashpaca chingachi tucun. Shina cajpica canca, ¿ima cashpataj caishujtaca juchachinguiari?
‘Caita chaita rurashami’ nishpa jatun tucunaca mana allichu
13«Cunan cashpa, caya cashpapish, cai llajtaman chai llajtaman jacuchij. Huatata chaipi randishpa, cʼatushpa achca cullquita mirachimungapaj» nijcuna, uyahuaichij. 14¡Cancunaca, caya ima tucunataca mana yachanguichijchu! ¿Ñucanchij causaica imatagari? Ñucanchij causaica, pʼuyu ashacama ricurishcahuan, ñapish chingarij shinallami. 15Chashna ninapaj randica: «Mandaj Dios munajpica, caitapish chaitapish rurashunchari» ninami canguichij. 16Ashtahuanpish jatun tucushpamari, ‘Caitapish, chaitapish rurashunmi’ nishpa puringuichij. Jatun tucushpa chashna yuyanaca, manamari allichu. 17Maijanpish imatapish allita ruranata yachashca jahua mana rurajca, paillatajmi juchayuj tucun.
1היודעים אתם מי גורם לכל המריבות והמלחמות ביניכם? היצר הרע שלכם! 2אתם מוכנים אפילו לרצוח כדי להשיג את מה שאין לכם. אתם מקנאים במה שיש לאחרים, ומשום שאינכם יכולים להשיג זאת בעצמכם, אתם נלחמים כדי לחטוף ולקחת מהם! אך למעשה אין לכם, כיוון שלא ביקשתם מאלוהים! 3גם אם אתם מבקשים אינכם מקבלים, כי מניעיכם אינם טהורים; אתם מבקשים רק כדי למלא את תאוותכם.
4נואפים שכמוכם! האם אתם לא מבינים שידידות עם העולם היא עוינות לאלוהים? אומר זאת שוב: אם ברצונכם להתיידד עם העולם, בכך אתם עושים את עצמכם אויבים לאלוהים. 5וזאת מפני שהכתובים מלמדים אותנו כי רוח הקודש, שהשכין ה׳ בתוכנו, שומר עלינו בקנאה. 6אך הוא גם מעניק לנו כוח רב כדי שנוכל לעמוד בפיתויים ובתאוות, כפי שאומרים הכתובים:4.6 ד 6 תרגום חופשי של משלי ג 34 ”אלוהים מתנגד לגאים ולענוים יתן חן“.
7לכן היכנעו לאלוהים, התנגדו לשטן והוא יברח מפניכם. 8התקרבו אל אלוהים כדי שגם הוא יתקרב אליכם. רחצו את ידיכם, אתם החוטאים, והניחו לאלוהים לשלוט בחייכם, כדי שיטהר את לבכם מכל רע וימלא אותו באהבה. 9עליכם להוכיח חרטה אמיתית – בדמעות, בסבל ובצער אמיתי; צער במקום צחוק ואבל במקום שמחה. 10השפילו את עצמכם לפני האדון, הוא יעזור לכם, ירומם ויעודד אתכם.
11אחים יקרים, אל תמתחו ביקורת איש על רעהו, אל תרכלו ואל תוציאו דיבה, שכן בעשותכם זאת אתם עוברים על תורת ה׳ שמצוָוה עלינו לאהוב איש את רעהו. אתם מחליטים לעצמכם מה נכון ומה לא נכון, וכך מורדים בדבר ה׳, בעוד שתפקידנו אינו לשפוט את התורה אלא לקיים אותה! 12רק מי שנתן את התורה רשאי לשפוט בינינו, והוא בלבד מחליט אם להציל או לאבד אותנו. אבל איזו רשות יש לכם למתוח ביקורת על אחרים?
13אני פונה אל אלה מכם שאומרים: ”מחר נלך לעיר פלונית, נישאר שם שנה, נפתח עסק ונרוויח כסף.“ 14מאין לכם לדעת מה יקרה מחר? הרי אינכם יודעים כמה זמן נותר לכם לחיות! חייכם דומים למסך עשן: רגע אחד אתם רואים אותו ורגע שני הוא נעלם. 15עליכם לומר: ”אם ירצה השם, נחיה ונעשה דבר זה או אחר.“ 16אם אינכם נוהגים כך הרי שאתם מתפארים בתוכניותיכם, וביטחון עצמי כזה אינו מוצא־חן בעיני אלוהים.
17אל תשכחו שאם אתם יודעים מה עליכם לעשות, ובכל זאת אינכם עושים זאת, אתם חוטאים.
