1Cancunaca, ña Diospaj cʼuyashca huahuacunami canguichij. Chaimanta, Pai shina cana yuyailla caichij. 2Cristo cʼuyaj cashca shina, cancunapish cʼuyanacushpa causaichij. Cristoca ñucanchijta cʼuyashcamantami, ñucanchijmanta Paipaj quiquin causaita curca. Chashnami, Taita Diosman cushpa rupachishca, mishquiman ashnacuj shina tucushpa huañurca.
3Cunanca, Diospajllami canguichij. Ña cancunapurapica, huainayashcapish, ima shujtaj millaipi mapayashcapish, mana cashpaca ashtahuan charijyana yuyailla purishcapish amataj uyarichunllapish. 4Pinganayaj shimicunatapish, ña ama rimaichij, ima manapish canacunata ama parlanacuichijchu, mapa shimicunahuanpish ama pugllanacuichijchu. Chaipaj randica, Diosta mañashpa pagui nichij. 5Riquichij, maijanpish huainayaj, ima millaipipish mapayaj, ashtahuan charina yuyailla causajca, rurashcalla diosta adoracuj shinallatajmi. Chaicunaca Cristopish, Taita Diospish mandacunpica, imata mana charingacunachu. Chaitaca, cancunallataj yachanguichijmi. 6Pipish llulla, yanga shimicunallahuan shamushpa umachunca, ama saquichijchu. Taita Diosca, chashna imatapish mana allita rurajcuna cajpimi, Paita mana caźujcunataca, pʼiñarishpa jatunta llaquichinga. 7Chashnacunahuanca, ama imapi tandanacunguichijchu.
8Cancunaca ñaupaca, amsa yuyaillatami charircanguichij. Ashtahuanpish cunanca, Apunchij Jesuspaj cashcamanta luzmi canguichij. Chaimanta, luzpaj cashca shinataj causaichij. 9(Diospaj Espirituca, alli shungu canata, cashcata ruraj canata, mana llulla canatami yachachin). 10Chaimanta, Apunchij Jesús munashcallata ruranata yuyaichij. 11Amsapi causajcuna ima millaita ruracujpica, ama chagrurichijchu. Chaipaj randica, chashna ruracujcunataca, rimashpa jarcaichij. 12Paicuna pacallapi imallata rurashcataca, maita mana parlaipaj pinganayajmari. 13Shina cajpipish luz achijyachijpica, tucui imalla rurashcapish ricurinllami. Luzmi, tucui imatapish ricuchin. 14Chaimantami:
«Dormicuj rijchari, huañushcacunapaj chaupimanta jatari.
Cantaca, Cristomi achijyachinga» nicun.
15Chaipi nicushca shinaca, cancuna ima shina causacushcata alli yuyarichij, ama upa shina caichijchu. Ashtahuanpish yachajcuna shinataj causaichij. 16Mana alli punllacunapimi canguichij, ama ima yangacunapi punllata tucuchichijchu. 17Chaimanta ama chʼahuancuna caichijchu, ashtahuanpish Apunchij Jesús munashcata rurangapaj yachaj caichij. 18Ama machaichijchu, machajcunaca llaqui causaiman tigrarinllacunami. Chaipaj randica, Diospaj Espirituhuan junda caichij. 19Diospaj Espíritu yuyachishca shina Salmocunata caishuj chaishuj parlanacushpa, cantocunatapish cantaichij. Apunchij Jesusta ‘Allimari cangui’ nishpa, tucui shunguhuan alabashpa cantaichij. 20Tucui imamantapish, Apunchij Jesucristopaj shutipi Yaya Diosta pagui nichij.
Cusandij huarmindij caźunacushpa causaichij
21Taita Diosta manchashcamanta, caishuj chaishuj caźunacuichij.
22Caźarashca huarmicuna, cancunapaj quiquin cusataca, Apunchij Jesusta caźuj shinallataj caźuichij. 23Cristoca, tandanacushca crijcunata Mandaj Umami. Chashnallataj cusaca, huarmita mandaj umami. Tandanacushca crijcunaca, Cristo paicunata Quishpichij cashcamanta, Paipaj Cuerpomi. 24Tandanacushca crijcuna Cristota caźuj shinallatajmi, caźarashca huarmicunapish cusataca, tucuipi caźuna canguichij.
25Cristoca, tandanacushca crijcunata cʼuyashcamantami, Paipaj quiquin causaita curca. Cusacunapish, cancunapaj quiquin huarmita chashnallataj cʼuyaichij. 26Huillashca Shimihuanpish, yacuhuanpish armachishpa, ima mapa illajta rurangapajmi, Diospajlla cachun huañurca. 27Chashnamari tandanacushca crijcunataca achij nicuj, ima mapa illaj, llambujlla, ima mana alli shinallapish illaj, Paipaj ñaupajpi ricurichun, Diospajlla chuyajllata rurarca. 28Chashnallatajmari cusacunapish, quiquin huarmitaca, quiquin cuerpota shinallataj cʼuyana canguichij. Quiquin huarmita cʼuyajca, paillatajmi cʼuyarin. 29Paipaj quiquin cuerpotaca, pipish manataj pʼiñanchu. Ashtahuanpish alli micunmi, alli allichirinmi. Chashnallatajmi Cristopish, tandanacushca crijcunataca charin. 30Crijcunaca, Cristopaj cuerpopi tiyajcunami canchij. Paipaj aicha, Paipaj tullullatajmi canchij. 31«Chaimantami cʼarica, paipaj yayata mamata saquishpa huarmihuan tandanacushpa, ishquindij shuj aichalla tucun.» 32Caica, pacalla charicushca, jatun yachanamari. Tandanacushca crijcunaca, Cristohuan shujlla cashcatami nicuni. 33Cancunataca cutinpishmi nini, quiquinllataj cʼuyarij shina, cancunapaj quiquin huarmita cʼuyaichij. Huarmitapish, cusata alli nishpa caźuchun ninimi.
1עליכם ללכת בעקבות אלוהים, כי אתם ילדיו והוא אוהב אתכם. 2אהבו איש את רעהו, כשם שהמשיח אהב אותנו וביטא אהבה זאת בהקריבו את עצמו למעננו, כדי לסלוח על חטאינו, וקורבנו היה רצוי לאלוהים.
3בכל הנוגע למעשי זנות למיניהם, מעשי טומאה ואהבת בצע – אפילו אל תזכירו אותם! נושאים אלה אינם הולמים שיחת מאמינים משיחיים. 4הימנעו גם מניבול־פה, דברי שטות וליצנות – אין הם הולמים אתכם! לעומת זאת, הזכירו איש לרעהו את טוב־לבו של אלוהים והיו אסירי תודה.
5דעו לכם כי הזונים ואוהבי הבצע, שאינם אלא עובדי אלילים, לעולם לא יירשו את מלכות האלוהים והמשיח, כי הם אוהבים את דברי העולם הזה יותר מאשר את אלוהים. 6אל תניחו לאיש להתעות אתכם בנושא זה, כי בגלל חטאים כאלה ישפוך אלוהים את זעמו על מי שמורד בו. 7אף אל תתחברו עם אנשים כאלה! 8פעם חייתם בחשכה ובחטא, אך כעת אתם חיים באור אדוננו, והתנהגותכם צריכה להוכיח זאת. 9שכן פרי הרוח והאור הוא כל דבר טוב, צודק ואמיתי.
10השתדלו ללמוד מה רצוי בעיני אדוננו. 11אל תשתתפו במעשים רעים למיניהם שאינם מביאים כל תועלת, אלא הוקיעו אותם! 12בושה וחרפה היא מה שעושים הרשעים בסתר. 13כשאתה חושף אותם לאור נראים חטאיהם בבירור, ובמקום שבו ניתן לראות בבירור יש אור. 14על כן נֶאֱמַר: ”התעורר, אתה הישן, קום מן המתים והמשיח יאיר עליך!“
15-16לפיכך התנהגו בזהירות, שכן אלה הם ימים קשים. אל תהיו שוטים, אלא חכמים, ונצלו היטב כל הזדמנות לעשות מעשים טובים. 17אל תתנהגו בחוסר מחשבה, אלא השתדלו להבין מה רוצה האדון שתעשו, ועשו זאת! 18אל תרבו בשתיית יין, כי שתייה מרובה גורמת למעשים רעים. לעומת זאת, מלאו עצמכם ברוח הקודש והניחו לו לשלוט בכם.
19בפגשכם זה את זה שוחחו על אודות האדון, צטטו מזמורי תהלים, שירו שירים רוחניים וזמרו לאלוהים בלבבכם. 20הודו תמיד על כל דבר לאלוהים אבינו בשם ישוע המשיח אדוננו.
21כבדו את המשיח על־ידי כניעתכם איש לרעהו. 22נשים, עליכן להיכנע ולציית לבעליכן, כשם שאתן נכנעות ומצייתות למשיח. 23כי הבעל הוא ראש האישה, כשם שהמשיח הוא ראש הקהילה, שהיא גופו ואשר למענה הקריב את חייו, כדי להושיעה ולדאוג לה. 24אם כן, עליכן, הנשים, להיכנע ברצון לבעליכן בכל דבר, כשם שהקהילה נכנעת למשיח.
25אתם, הבעלים, אהבו את נשותיכם באותה מידה שאהב המשיח את הקהילה, כשהקריב את חייו למענה 26כדי לזכותה ולקדשה, לרחצה בדבר אלוהים, 27למען יוכל להעמידה לפניו כקהילה יפה וקדושה, חסרת־דופי, כתם או פגם. 28על הבעלים לאהוב את נשותיהם כמו את עצמם, כי הבעל ואשתו אחד הם. 29-30הרי איש אינו שונא את גופו, אלא מזין אותו ודואג לו באהבה, כשם שהמשיח דואג לקהילתו, ואנו הרי איברי גופו, בשר מבשרו. 31כפי שאומר הכתוב:5.31 ה 31 בראשית ב 24 ”על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד.“ 32קשר הנשואים הוא דבר מופלא, אך יש בו הקבלה לקשר שבין המשיח והקהילה.
33אם כן, אני חוזר ואומר: הבעל חייב לאהוב את אשתו כמו את עצמו, והאישה חייבת לכבד את בעלה ולציית לו.
