1”מלכות השמים דומה לאיכר שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לעבוד בכרמו“, המשיך ישוע. 2האיכר הבטיח לפועלים 100 שקלים תמורת יום עבודה, ושלח אותם אל הכרם.
3”כעבור שעתיים עבר האיכר ליד כיכר השוק וראה כמה אנשים ממתינים לעבודה. 4הוא שלח גם אותם אל הכרם, והבטיח לשלם להם שכר צודק בסוף היום.
5”בצהריים, וכן גם בשעה שלוש אחר־הצהריים, שלח האיכר פועלים נוספים אל הכרם.
6”בשעה חמש לפנות ערב שוב יצא העירה וראה גברים אחדים מסתובבים בחוסר מעש. ’מדוע התבטלתם כל היום?‘ שאל אותם. 7’משום שאיש לא שכר אותנו‘, השיבו.
” ’לכו גם אתם אל כרמי והצטרפו אל הפועלים האחרים‘, אמר להם האיכר. 8בערב ביקש האיכר ממנהל העבודה לשלם לפועלים את שכרם, החל באחרונים וכלה בראשונים. 9כל אחד מהפועלים שנשכרו בשעה חמש קיבל 100 שקלים. 10בהגיע תורם של הפועלים שנשכרו מוקדם יותר הם ציפו לקבל הרבה יותר, אולם גם הם קיבלו 100 שקלים כל אחד.
11-12”הפועלים הראשונים כעסו: ’האנשים האלה עבדו שעה אחת בלבד, ואתה שילמת להם אותו שכר ששילמת לנו, למרות שאנחנו עבדנו כל היום בשמש הלוהטת!‘
13” ’ידידי‘, ענה האיכר לאחד מהם, ’לא גרמתי לך שום עוול! האם לא הסכמנו מראש שתעבוד כל היום תמורת 100 שקלים? 14קח את הכסף ולך לשלום. ברצוני לשלם שכר שווה לכולם; 15האם לא מותר לי לעשות מה שאני רוצה עם הכסף שלי? האם אסור לי לתת את כספי למי שארצה? האם עליך להתרגז על טוב לבי?‘ 16כך האחרונים יהיו ראשונים, והראשונים – אחרונים.“
17כשהיה ישוע בדרכו לירושלים, הוא אסף סביבו את שנים־עשר תלמידיו 18ודיבר איתם על הצפוי לו בירושלים: ”מישהו יסגיר אותי לידי ראשי הכוהנים ולסופרים. הם ידונו אותי למוות 19וימסרו אותי לידי הרומאים, אשר ילעגו לי ויצלבו אותי. אולם ביום השלישי אקום לתחייה.“ 20לאחר מכן הביאה אמם של יעקב ויוחנן בני זבדי את בניה לפני ישוע וביקשה טובה.
21”מה בקשתך?“ שאל ישוע.
”הבטח לי שבמלכותך ישבו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך“, ביקשה האם.
22אולם ישוע אמר לה: ”את לא יודעת מה את מבקשת!“ הוא פנה אל יעקב ויוחנן ושאל אותם: ”האם תוכלו לשתות מהכוס שאני חייב לשתות?“
”כן, בהחלט“, השיבו.
23”אתם באמת תשתו ממנה,“ אמר להם ישוע, ”ובכל זאת אין לי את הזכות לומר מי יישב לימיני ולשמאלי. מקומות אלה שמורים לאנשים שאבי בוחר בהם.“
24כששמעו שאר התלמידים מה שביקשו יעקב ויוחנן, הם כעסו עליהם מאוד.
25לכן ישוע קיבץ סביבו את התלמידים ואמר: ”אתם הרי יודעים שמנהיגי הגויים רודים בנתיניהם, ומעניקים כוח וסמכות למי שהם רוצים. 26אבל אצלכם יהא המצב שונה; מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם חייב להיות לכם למשרת, 27ומי שרוצה לעמוד בראש חייב לשרת אתכם כעבד. 28עליכם לנהוג כמוני, כי אני, בן־האדם, לא באתי לכאן כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בעד רבים.“
29כשיצאו ישוע ותלמידיו מיריחו הלך אחריהם קהל גדול.
30שני עיוורים שישבו בצד הדרך שמעו כי ישוע עומד לעבור בדרך ההיא, ולכן החלו לצעוק: ”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“ 31ההמון גער בהם, אך העיוורים הגבירו את צעקותיהם: ”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“ 32כשהגיע ישוע למקום שבו ישבו העיוורים, עצר לרגע ושאל אותם: ”מה אתם רוצים שאעשה למענכם?“
33”אדוננו, אנחנו רוצים לראות“, התחננו העיוורים.
34ישוע נמלא רחמים ונגע בעיניהם. מיד יכלו השניים לראות, והלכו אחרי ישוע.
葡萄園工人的比喻
1耶穌接著說：「因為天國就像一個園主清早去外面請工人到他的葡萄園做工。 2他跟工人講好一天的工錢是一個銀幣，然後派他們去葡萄園。
3「大約上午九點鐘，園主出去看見一些人站在街市上無所事事， 4就對他們說，『你們到我的葡萄園來工作吧，我會給你們合理的工錢。』
5「他們便去了。正午和下午三點鐘，他又出去繼續請人到葡萄園做工。 6到了下午五點鐘的時候，他再次出去，看見還有人閒站在那裡，就問他們，『為什麼你們整天站在這裡無所事事呢？』 7他們回答說，『因為沒有人僱用我們。』園主說，『你們也到我的葡萄園來吧！』
8「到了傍晚，園主對工頭說，『叫工人來領工錢吧，最晚來的先領，最先來的後領。』
9「下午五點來的工人每人得了一個銀幣。 10最早來的工人來領的時候，以為必定可以多得一點工錢，誰知也各得一個銀幣。
11「他們拿著工錢滿腹牢騷地對園主說， 12『那些最晚來的人只工作了一小時，而我們在烈日之下辛苦了一整天，怎麼會領同樣的工錢呢？』
13「園主對他們當中的一個人說，『朋友，我並沒有欠你呀！我們不是講好付你一個銀幣嗎？ 14拿著你的工錢走吧。我給那後來的和你一樣的工錢，是我願意。 15難道我不可隨意使用自己的錢嗎？因為我慷慨，你就眼紅嗎？』 16因此，為首的將要殿後，殿後的將要為首。」
耶穌第三次預言自己受難
17在去耶路撒冷的途中，耶穌把十二個門徒帶到一邊，對他們說： 18「你們要留意，我們現在前往耶路撒冷，人子將被交給祭司長和律法教師。他們要判祂死刑， 19把祂交給外族人，受嘲弄、鞭打，被釘在十字架上。但第三天祂必復活。」
一個母親的請求
20當時，西庇太的妻子帶著兩個兒子上前，跪在耶穌面前，有事要求祂。
21耶穌問她：「你要什麼呢？」
她說：「在你的國度，請讓我這兩個兒子一個坐在你右邊，一個坐在你左邊。」
22耶穌回答說：「你們不知道自己在求什麼。我要喝的那一杯，你們能喝嗎？」
他們說：「我們能。」
23耶穌對他們說：「我要喝的那一杯，你們也要喝。不過誰坐在我的左右不是我來定，而是我父為誰預備的，就讓誰坐。」
24其他十個門徒聽見這事，都對他們兄弟二人十分惱火。 25於是，耶穌把他們叫來，說：「外族人有君王統治他們，有大臣管理他們。但你們不可這樣。 26你們中間，誰要當首領，誰就要做大家的僕人； 27誰要居首位，誰就要做大家的奴僕。 28正如人子不是來受人服侍，而是來服侍人，並且犧牲性命，作許多人的贖價。」
治好兩個瞎子
29耶穌和祂的門徒離開耶利哥時，有一大群人跟著祂。 30有兩個瞎子正坐在路旁，聽說耶穌經過，就高聲喊叫：「主啊，大衛的後裔啊，可憐我們吧！」 31眾人責備他們，叫他們不要出聲，他們卻喊得更大聲了：「主啊，大衛的後裔啊，可憐我們吧！」
32耶穌停下腳步，叫了他們來，問他們：「你們要我為你們做什麼？」 33他們說：「主啊，我們想能夠看見。」 34耶穌就動了慈心，摸他們的眼睛，他們立刻得見光明，並跟從了耶穌。
