1כאשר שמע הורדוס (שר הרובע של המדינה) על ישוע, 2אמר לאנשיו: ”אין ספק שהאיש הזה הוא יוחנן המטביל! יוחנן קם לתחייה, ולכן הוא מסוגל לחולל את כל הנסים האלה.“ 3הורדוס אמר דברים אלה משום שזמן מה קודם לכן אסר את יוחנן וכבל אותו בכלא, על־פי דרישת אשתו הורודיה שהייתה בעבר אשת אחיו פיליפוס, 4משום שיוחנן אמר להורדוס שאסור לו להתחתן אתה. 5הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אולם פחד ממהומות ומרידות, כי העם חשב את יוחנן לנביא.
6אולם במסיבת יום הולדתו של הורדוס רקדה לפניו בת הורודיה ריקוד שמצא־חן בעיניו מאוד, 7והוא הבטיח בשבועה לתת לה כל מה שתרצה. 8לפי דרישת אמה ביקשה הנערה שיביאו לפניה על מגש את ראשו של יוחנן המטביל.
9המלך הצטער, אולם לא רצה להפר את שבועתו, ולא רצה לאבד את יוקרתו בעיני אורחיו. משום כך נתן הורדוס את ההוראות הדרושות, 10וראשו של יוחנן נכרת בבית הסוהר 11והובא על מגש לבתה של הורודיה, אשר נתנה אותו לאמה.
12תלמידי יוחנן באו וביקשו את גופתו, ולאחר שקברו אותו הלכו לישוע וסיפרו לו מה שקרה.
13כששמע ישוע מה שקרה, הפליג לבדו בסירה למקום מבודד, אולם ההמונים גילו אותו, ולכן עזבו את כפריהם והלכו אחריו לאורך חוף הים. 14ישוע ירד מהסירה, וכשראה את האנשים הרבים שחיכו לו, ריחם עליהם וריפא את החולים שביניהם.
15לפנות ערב ניגשו אליו תלמידיו ואמרו: ”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות אוכל בכפרים שבאזור, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין מה לאכול.“
16אולם ישוע השיב להם: ”אין צורך. אתם תאכילו אותם.“
17”מה?“ קראו התלמידים בתמיהה. ”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים.“
18”הביאו אותם לכאן“, הורה ישוע. 19הוא ציווה על האנשים לשבת על הדשא, לאחר מכן לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל, פרס את הלחם ונתן לתלמידיו שיחלקו לעם. 20כולם אכלו עד ששבעו, וכשאספו לבסוף את הפירורים שנשארו, מילאו שנים־עשר סלים. 21באותו ערב היו שם כחמשת־אלפים גברים מלבד הנשים והילדים!
22לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה. 23-24לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים.
25בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על־פני המים. 26התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים.
27ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם: ”אל תפחדו, זה אני!“
28”אדון, אם זה באמת אתה,“ קרא אליו שמעון פטרוס, ”צווה עלי ללכת לקראתך על־פני המים!“
29”בסדר“, ענה ישוע. ”בוא!“ ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על־פני המים לקראת ישוע. 30אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע. ”הצל אותי, אדון!“ צעק פטרוס.
31מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס. ”חסר־אמונה אתה!“ הוכיח אותו ישוע. ”מדוע פקפקת?“ 32כשעלו ישוע ופטרוס לסירה פסקה הרוח.
33התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים. ”אתה באמת בן האלוהים!“ קראו.
34הם המשיכו בדרכם ועגנו בחוף גניסרת. 35אנשי המקום הכירו אותו מיד, והפיצו את דבר בואו בכל האזור. תוך זמן קצר הובאו אליו חולים רבים כדי שירפא אותם. 36החולים ביקשו מישוע שירשה להם רק לגעת בכנף בגדו, וכל מי שנגע בו נרפא.
施洗者約翰之死
1分封王希律聽見耶穌的名聲， 2就對臣僕說：「這個人是施洗者約翰！他從死裡復活了，所以能夠行這些神蹟。」
3原來希律為他兄弟腓力的妻子希羅底的緣故，拘捕了約翰，把他捆綁起來關在監裡。 4因為約翰曾多次對他說：「你娶這個婦人是不對的。」 5他想殺掉約翰，但怕觸怒百姓，因為他們都認為約翰是先知。
6在希律的生日那天，希羅底的女兒出來在眾人面前跳舞。希律非常高興， 7就起誓答應她無論要什麼都可以。 8她受了母親的指使，說：「請把施洗者約翰的頭放在盤子裡送給我。」 9希律感到為難，但既然在眾賓客面前起了誓，只好下令給她。 10他派人到監裡砍了約翰的頭， 11放在盤子裡送給她，她轉送給她母親。 12約翰的門徒把屍體領回安葬後，就去告訴耶穌。
13耶穌聽見這個消息，就獨自坐船退到一處偏僻的地方。眾人得知後，就從各城步行來跟隨祂。
耶穌使五千人吃飽
14耶穌上了岸，看見一大群人，心裡憐憫他們，就治好了他們當中的病人。 15黃昏時，門徒過來對耶穌說：「這裡是荒郊野外，天又晚了，請遣散眾人，好讓他們到村莊去自己買些吃的。」
16耶穌回答說：「他們不用離開，你們給他們吃的吧。」
17門徒答道：「我們這裡只有五個餅和兩條魚。」
18耶穌說：「拿來給我。」
19於是，祂叫眾人坐在草地上，然後拿起那五個餅和兩條魚，舉目望著天祝謝後，就掰開餅遞給門徒，讓他們分給眾人。 20大家都吃飽了，把剩下的零碎收拾起來，竟裝滿了十二個籃子。 21當時吃飯的，除了婦女和小孩，約有五千男人。
耶穌在水上行走
22隨後，耶穌催門徒上船，叫他們先渡到湖對岸，祂則遣散眾人。 23待眾人都離開了，祂就獨自上山去禱告，在那裡一直待到晚上。
24那時，門徒的船離岸已遠，遇到逆風，船身被波浪撞擊得搖擺不定。 25天將破曉的時候，耶穌從水面上向門徒走去。 26門徒看見有人在湖面上走，都嚇壞了，說：「是幽靈！」他們害怕得又喊又叫。
27耶穌立刻對他們說：「放心吧！是我，不要怕。」
28彼得說：「主啊！如果真的是你，就叫我從水面上走到你那裡。」
29耶穌說：「好，你來吧！」
於是，彼得就從船上下去，走在湖面上，要去耶穌那裡。 30他看到風浪很大，就害怕起來，身體開始往下沉，便大喊：「主啊，救我！」
31耶穌馬上伸手拉住他，說：「你信心太小了！為什麼懷疑呢？」
32他們上了船，風浪就平靜了。 33船上的人都敬拜祂，說：「你真是上帝的兒子。」
34他們渡到湖對岸，來到革尼撒勒。 35當地的人認出是耶穌，就派人去把附近所有的病人都帶到祂面前， 36求耶穌讓他們摸一摸祂衣裳的穗邊，所有摸過的病人都好了。
