1יום אחד קרא אליו ישוע את שנים־עשר תלמידיו, והעניק להם סמכות וכוח לגרש שדים ולרפא מחלות. 2לאחר מכן שלח אותם לספר לכולם על בוא מלכות האלוהים ולרפא את החולים.
3”אל תיקחו אתכם דבר“, הורה להם ישוע. ”אל תיקחו אתכם מקל הליכה, תרמיל, מזון, כסף ואף לא בגדים להחלפה. 4בכל עיר או כפר התארחו בבית אחד בלבד.
5”אם התושבים לא יקשיבו לדבריכם, צאו מאותה עיר ונערו את העפר מעל רגליכם, כסימן לכך שעשיתם את המוטל עליכם והזהרתם אותם.“
6התלמידים יצאו לדרך, ובעברם מעיר לעיר ומכפר לכפר בישרו את דבר אלוהים וריפאו את החולים.
7כשהגיעו השמועות על כוחו ונפלאותיו של ישוע לאוזני המושל הורדוס, הוא נמלא מבוכה ודאגה, כי היו אנשים שאמרו: ”זהו יוחנן המטביל שקם לתחייה!“ 8או: ”האיש הזה הוא אליהו הנביא!“ היו שאמרו: ”זהו אחד הנביאים שקם לתחייה!“
9”יוחנן?“ תמה הורדוס. ”הרי כרתי את ראשו, אז מיהו האיש שעליו אני שומע ניסים ונפלאות?“ והורדוס חיפש דרך לפגוש את ישוע.
10לאחר שחזרו השליחים ודיווחו לישוע על כל מעשיהם, הוא עזב את הקהל איתם והם הלכו יחד לבית־צידה כדי להיות לבדם. 11אבל ההמונים גילו לאן ישוע הלך והלכו בעקבותיו. ישוע קיבל אותם בחמימות ולימד אותם על מלכות האלוהים. הוא גם ריפא את החולים שביניהם.
12לפנות ערב ניגשו שנים־עשר התלמידים אל ישוע והאיצו בו לשלוח את הקהל אל הכפרים והמשקים שבסביבה כדי לקנות אוכל ולחפש מקום לינה, כי האזור שבו היו היה שומם לגמרי. 13”אתם תאכילו אותם!“ אמר ישוע לתלמידיו.
אך התלמידים אמרו: ”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים. האם אתה רוצה שנלך לקנות אוכל לכל ההמון הזה?“ 14כחמשת־אלפים גברים היו שם (לא כולל נשים וילדים).
”אמרו להם לשבת בשורות של חמישים איש“, הורה ישוע לתלמידיו. 15התלמידים עשו כדבריו והושיבו את הקהל.
16ישוע לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, וביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם, חתך את הדגים והגיש לתלמידיו שיחלקו לעם. 17כולם אכלו עד ששבעו, וכאשר אספו את הפירורים שנשארו מילאו שנים־עשר סלים.
18יום אחד כשהתפלל ישוע לבדו ורק תלמידיו היו בחברתו, הוא שאל אותם: ”למי חושבים אותי האנשים?“
19”ליוחנן המטביל“, השיבו התלמידים. ”אבל יש החושבים שאתה אליהו הנביא, ואחרים חושבים שאתה אחד מאבותינו הנביאים שקם לתחייה.“
20”למי אתם חושבים אותי?“ המשיך ישוע לשאול.
”אתה משיח אלוהים!“ ענה פטרוס.
21ישוע ציווה עליהם לא לספר זאת לאיש. 22”על בן־האדם לסבול הרבה“, הוסיף ישוע. ”זקני היהודים, ראשי הכוהנים והסופרים ידחו אותו ואף יהרגו אותו, אולם כעבור שלושה ימים יקום לתחייה!“
23לאחר מכן אמר ישוע לכולם: ”מי שרוצה ללכת בעקבותיי חייב להתכחש לעצמו, לוותר על נוחיותו ושאיפותיו, לשאת עמו את צלבו יום־יום ולבוא אחרי. 24כי מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – יציל אותם. 25מה הרוויח אדם שהשיג את העולם כולו אבל הפסיד חיי־נצח?
26”דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו ובכבוד של אביו עם המלאכים הקדושים. 27אני אומר לכם את האמת: בין העומדים פה עתה יש כאלה שלא ימותו לפני שיראו את מלכות האלוהים!“
28כעבור שמונה ימים לקח איתו ישוע את פטרוס, יוחנן ויעקב ועלה על אחד ההרים כדי להתפלל. 29בזמן שישוע התפלל, פניו השתנו ובגדיו הלבינו והבריקו. 30לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו איתו. 31הופעתם הייתה מרשימה ומהודרת, והם דיברו עם ישוע על מותו הקרוב בירושלים, שהיה צפוי לפי דבר ה׳.
32בינתיים שקעו פטרוס והאחרים בשינה עמוקה, וכשהתעוררו ראו את כבודו והדרו של ישוע ואת השנים שעמדו לידו. 33כשעמדו אליהו ומשה ללכת קרא פטרוס, בלי לדעת מה הוא אומר: ”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן! מדוע לא נקים כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו?“
34בעודו מדבר כיסה אותם ענן והם נמלאו פחד. 35ומן הענן קרא קול: ”זהו בני בחירי, שמעו בקולו.“
36לאחר הקול נראה ישוע עומד לבדו. התלמידים לא סיפרו לאיש את אשר ראו אלא חיכו. 37כשירדו מן ההר למחרת, באו אנשים רבים לקראת ישוע, 38ואחד מהם קרא: ”רבי, אני מתחנן לפניך שתביט בבני היחיד. 39שד אוחז בו, הוא גורם לו לצרוח ללא סיבה, משליך אותו על הרצפה ומתיש את כוחו עד שריר נוזל מפיו. השד הזה מדכא את בני מאוד וכמעט שאינו מניח לו לנפשו. 40התחננתי לפני תלמידיך שיגרשו את השד, אבל הם לא יכלו לעשות זאת.“
41”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“ קרא ישוע. ”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“
42לפני שהספיק הילד להגיע אל ישוע, השד הפיל אותו ארצה כאשר הוא מפרכס. אולם ישוע גירש ממנו את השד בגערה, ריפא אותו והשיבו לאביו.
43כשראו הנוכחים את הגילוי הזה של כוח אלוהים, נפלה עליהם יראה גדולה.
בעוד הקהל מתפעל ומחליף רשמים על מעשיו הנפלאים, אמר ישוע לתלמידיו: 44”הקשיבו לדברי בתשומת לב: בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים.“ 45אולם התלמידים לא הבינו למה התכוון; דבר־מה מנע מבעדם מלהבין והם חששו לשאול אותו למה התכוון.
46בין התלמידים התעורר ויכוח: מיהו החשוב והגדול ביניהם. 47ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן קרא לילד קטן, העמידו לידו 48ואמר לתלמידיו: ”מי שמקבל ילד קטן כזה, כאילו מקבל אותי; ומי שמקבל אותי, מקבל למעשה את אבי אשר שלח אותי. הקטן מביניכם – הצנוע והעניו ביותר – הוא הגדול ביניכם!“
49יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר: ”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“
50”לא הייתם צריכים לומר לו זאת,“ השיב לו ישוע, ”כי מי שאינו נגדכם הוא בעדכם.“
51בהתקרב המועד שבו יילקח לשמים, התכונן ישוע ללכת לירושלים. 52יום אחד הוא שלח לפניו שליחים, כדי שיכינו לו מקום לינה באחד מכפרי השומרונים. 53אולם השומרונים סרבו לתת להם מקום לינה, משום שפניהם של ישוע ותלמידיו היו מועדות לירושלים (לשומרונים היה ויכוח עם היהודים בנוגע לירושלים).
54כשהגיע הדבר לאוזני ישוע ותלמידיו, שאלו יעקב ויוחנן: ”אתה רוצה שנצווה כי תרד אש מהשמים ותשרוף אותם?“ 55אולם ישוע גער בהם, 56והחבורה המשיכה בדרכה אל כפר אחר.
57בדרך אמר מישהו לישוע: ”אדוני, לאן שתלך, אני אלך אחריך!“ 58אולם ישוע השיב לו: ”אל תשכח שאין לי מקום להניח את ראשי. השועלים מתגוררים במחילות האדמה ולציפורים יש קנים, אולם לבן־האדם אין מקום להניח בו את ראשו.“ 59בהזדמנות אחרת אמר ישוע לאיש מסוים: ”בוא אחרי והיה תלמיד שלי.“ האיש הסכים, אולם ביקש לקבור תחילה את אביו.
60”הנח למתים (מבחינה רוחנית) לקבור את המתים שלהם“, אמר לו ישוע. ”ואילו אתה לך להכריז על מלכות האלוהים.“
61איש אחר אמר לישוע: ”אני אלך אחריך, אדוני, אך הרשה לי תחילה ללכת הביתה ולהיפרד מבני משפחתי.“
62אבל ישוע השיב לו: ”השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יהיה כשיר למלכות האלוהים.“
差遣十二使徒
1耶稣召集了十二个使徒，赐他们能力和权柄可以医病赶鬼， 2又差遣他们出去宣讲上帝国的福音、医治病人。 3耶稣叮嘱他们：“出门的时候，什么也不要带，不要带手杖、背包、干粮、金钱，也不要带两件衣服。 4有人家接待你们，就住下来，一直住到你们离开。 5如果有人不欢迎你们，你们在离开那城的时候，就把脚上的尘土跺掉，作为对他们的警告。”
6使徒领命出发，走遍各个乡村，到处宣扬福音，替人治病。
希律的困惑
7耶稣的事迹很快便传到希律耳中，令他十分困惑，因为有人说：“约翰死而复活了”， 8有人说：“以利亚显现了”，还有人说：“古代的某个先知复活了”。 9希律说：“约翰已经被我斩首，这个行奇事的人到底是谁呢？”于是他想见耶稣。
五饼二鱼的神迹
10使徒回来后，向耶稣报告了他们所行的事。随后耶稣带着他们悄悄地来到伯赛大城。 11但百姓发现了耶稣的行踪，随即也赶来了。耶稣接待他们，向他们宣讲天国的福音，医好了有病的人。 12黄昏将近，十二个使徒过来对耶稣说：“请遣散众人，好让他们到附近的村庄去借宿找吃的，因为这地方很偏僻。”
13耶稣对他们说：“你们给他们吃的吧。”
使徒们说：“我们只有五个饼和两条鱼，除非我们去买食物才够这么一大群人吃。” 14当时那里约有五千男人。
耶稣便对使徒说：“让这些人分组坐下，每组大约五十人。” 15于是使徒安排众人都坐好。 16耶稣拿起那五个饼、两条鱼，举目望着天祝谢后，掰开递给门徒，让他们分给众人。 17大家都吃饱了，把剩下的零碎收拾起来，竟装满了十二个篮子。
彼得宣告耶稣是基督
18有一次，耶稣独自祷告的时候，门徒也在旁边。
耶稣问他们：“人们说我是谁？”
19他们答道：“有人说你是施洗者约翰，也有人说你是以利亚，或是一位复活的古代先知。”
20耶稣对他们说：“那么，你们说我是谁？”
彼得回答说：“你是上帝所立的基督。”
21耶稣郑重地吩咐他们不许泄露祂的身份， 22又说：“人子必须受许多苦，被长老、祭司长和律法教师弃绝，杀害，但必在第三天复活。”
跟从主的代价
23耶稣又教导众人说：“如果有人要跟从我，就应当舍己，天天背起他的十字架跟从我。 24因为想救自己生命的，必失去生命；但为了我而失去生命的，必得到生命。 25人若赚得全世界，却失去自己或丧掉自己，又有什么益处呢？ 26如果有人以我和我的道为耻，将来人子在自己、天父和圣天使的荣耀中降临时，也必以这人为耻。 27我实在告诉你们，有些站在这里的人在有生之年就必看见上帝的国。”
登山变象
28讲完这些话后大约八天，耶稣带着彼得、约翰和雅各一同到山上祷告。 29耶稣在祷告的时候，容貌改变了，衣裳洁白发光。 30忽然，摩西和以利亚二人在跟耶稣交谈。 31二人在荣光中显现，谈论有关耶稣离世的事情，就是祂在耶路撒冷将要成就的事。 32彼得和两个同伴都困得睡着了，他们醒来后，看见了耶稣的荣光以及站在祂身边的两个人。 33当摩西和以利亚要离开时，彼得对耶稣说：“老师，我们在这里真好！让我们搭三座帐篷，一座给你，一座给摩西，一座给以利亚。”其实彼得并不知道自己在说什么。 34他的话还没说完，有一朵云彩飘来，笼罩他们，他们进入云彩中，都很害怕。 35云彩中有声音说：“这是我的儿子，是我拣选的，你们要听从祂！” 36声音消逝了，门徒只见耶稣独自在那里。那些日子，他们对这事都绝口不提，没有告诉任何人。
山下赶鬼
37次日，他们来到山下，有一大群人迎接耶稣。 38人群中有一个人高声喊叫：“老师，求求你看看我的儿子吧！他是我的独生子， 39鬼控制着他，他常常突然狂喊乱叫、抽搐、口吐白沫，倍受折磨，无休无止。 40我曾求过你的门徒把鬼赶出去，但他们都无能为力。”
41耶稣回答说：“唉！这又不信又败坏的世代啊！我要跟你们在一起容忍你们多久呢？把你的儿子带来吧。”
42那孩子走过来时，鬼又把他摔倒，使他抽搐，耶稣立刻斥责污鬼，把那孩子治好了，交给他父亲。 43大家看见了上帝的大能，都很惊奇。
再次预言受难
他们正为耶稣所做的一切惊讶不已时，耶稣对门徒说： 44“你们要牢记人子所说的话，因为祂将要被交到人的手里。” 45但门徒不明白这句话的意思，因为还没有向他们显明，他们听不懂，又不敢追问耶稣。
论地位
46门徒开始议论他们当中谁最伟大。 47耶稣知道他们的心思，就叫了一个小孩子来，让他站在自己身旁， 48然后对门徒说：“任何人为了我的缘故接待这样一个小孩子，就是接待我；接待我，就是接待差我来的那位。你们当中最卑微的其实是最伟大的。”
49约翰说：“老师，我们看见有人奉你的名赶鬼，就阻止他，因为他不是和我们一起跟从你的。” 50耶稣却对他说：“你不要阻止他，因为不反对你们的，就是支持你们的。”
不肯接待耶稣的村庄
51耶稣被接回天家的日子快到了，祂决定前往耶路撒冷。 52祂先派人到撒玛利亚的一个村庄去预备食宿， 53但撒玛利亚人见他们是上耶路撒冷去的，不肯接待他们。 54祂的门徒雅各和约翰见状，说：“主啊，你要我们9:54 有古卷加“像以利亚一样”。叫天上的火降下来烧死他们吗？” 55耶稣转过身来责备他们9:55 有古卷在“责备他们”之后有“说，‘你们的心如何，你们自己不知道，人子来是为了拯救人，不是为了毁灭人。’”。 56接着，一行人改道去另一个村子。
跟从主的代价
57在路上有人对耶稣说：“无论你往哪里去，我都要跟从你。”
58耶稣对他说：“狐狸有洞，飞鸟有窝，人子却没有安枕之处。”
59耶稣又对另一个人说：“跟从我！”但是那人说：“主啊，请让我先回去安葬我的父亲。”
60耶稣说：“让死人去埋葬他们的死人吧，你只管去传扬上帝国的福音。”
61又有一个人说：“主啊！我愿意跟从你，但请让我先回去向家人告别。”
62耶稣说：“手扶着犁向后看的人不配进上帝的国。”
