1לאחר מכן חזר ישוע לגליל ועבר מכפר לכפר. הוא לא רצה לשוב ליהודה, כי מנהיגי היהודים שם רצו להרגו. 2בהתקרב חג הסוכות 3האיצו בו אחיו לעלות לירושלים לרגל החג. ”לך ליהודה, כדי שגם תלמידיך יראו את הנסים שאתה מחולל“, לעגו לו.
4”איך אתה רוצה להתפרסם בעודך מסתתר כאן? אם אתה מחולל ניסים ונפלאות, גלה את עצמך לעולם.“ 5גם אחיו לא האמינו בו. 6”עדיין לא הגיע הזמן שאלך, אולם אתם יכולים ללכת בכל זמן שתרצו“, השיב ישוע. 7”כי העולם אינו יכול לשנוא אתכם, אבל הוא שונא אותי, משום שאני מוכיח אותו במעשיו המושחתים. 8לכו אתם לחוג את החג בירושלים. איני הולך עתה, כי טרם הגיע זמני.“ 9וישוע נשאר בגליל.
10אולם לאחר שהלכו אחיו הלך גם ישוע לירושלים, אם כי בסתר, כדי שלא יכירו אותו. 11בינתיים חיפשוהו המנהיגים בין החוגגים וחקרו: ”היכן הוא?“ 12דעת הקהל הייתה חלוקה עליו; אחדים אמרו: ”הוא אדם נפלא!“ ואילו אחרים טענו: ”הוא רמאי!“ 13אך איש לא העז להשמיע את דעתו עליו ברבים, מפחד מנהיגי היהודים.
14בעיצומו של החג הלך ישוע לבית־המקדש ולימד את העם. 15”כיצד הוא יודע כל־כך הרבה?“ תמהו היהודים. ”הרי הוא לא למד אף פעם בבית מדרש!“
16”איני מלמד אתכם את תורתי, כי אם את תורת האלוהים אשר שלחני“, השיב ישוע. 17”מי שרוצה לעשות את רצון האלוהים יודע אם אני מדבר בשם אלוהים או בשם עצמי. 18מי שמשמיע את דעתו האישית מצפה לשבחים ותהילה, אולם מי שרוצה בכבוד שולחו הוא אדם ישר ונאמן. 19משה נתן לכם את התורה אבל איש מביניכם אינו מקיים את התורה. מדוע אתם רוצים להרוג אותי על הפרת התורה?“ 20”היצאת מדעתך“, קרא הקהל. ”מי רוצה להרוג אותך?“
21”אני עשיתי נס אחד בשבת וכולכם התפלאתם והשתוממתם על כך“, אמר ישוע. 22”אבל גם אתם עובדים בשבת! הרי אתם עושים ברית־מילה לפי מצוות משה, מצוה שניתנה לנו למעשה מהאבות וקדמה לתורת משה, גם בשבת. 23אם אתם מתירים קיום ברית־מילה בשבת, כדי לא להפר את התורה, מדוע אתם מתרגזים על שריפאתי מישהו בשבת? 24אל תשפטו רק לפי מה שאתם רואים בעיניכם, אלא בחנו ושפטו בצדק!“
25אחדים מתושבי ירושלים שאלו: ”האם אין זה האיש שהם רוצים להרוג? 26הנה הוא מדבר בציבור ואיש אינו פוגע בו. אולי מנהיגינו הגיעו למסקנה שהוא באמת המשיח! 27אולם כיצד ייתכן הדבר? הרי אנחנו יודעים מאין בא, ואילו המשיח אמור לבוא מאי־שם, ממקום בלתי ידוע.“
28”ודאי שיודעים אתם מי אני ומאין באתי,“ קרא ישוע בקול בבית־המקדש, ”אבל דעו לכם שלא באתי אליכם על דעת עצמי, אלא נשלחתי על־ידי האלוהים שאותו אינכם מכירים. 29אולם אני מכיר אותו, כי אני בא ממנו והוא שלח אותי.“
30ההמון רצה לתפוס אותו, אך איש לא הרים עליו אצבע, כי טרם הגיע זמנו. 31אנשים רבים מן העם האמינו בישוע, ואמרו: ”לאילו ניסים מצפים אתם מהמשיח שאדם זה לא חולל?“
32כאשר נוכחו הפרושים כי העם נוטה להאמין בישוע, הם שלחו יחד עם ראשי הכוהנים סוכנים לתפוס אותו. 33אולם ישוע אמר להם: ”אני אהיה אתכם עוד זמן־מה, ואחר כך אחזור לשולחי. 34תחפשו אותי ולא תמצאוני, כי לא תוכלו לבוא אל המקום שאהיה בו.“
35היהודים נבוכו מדבריו. ”לאן הוא עומד ללכת?“ תמהו. ”אולי בכוונתו לעזוב את הארץ וללכת ללמד את היהודים בתפוצות או אף את הגויים! 36למה התכוון כשאמר כי נחפש אותו ולא נוכל למצוא אותו, ואף לא נוכל לבוא למקום הימצאו?“
37ביום האחרון והגדול של החג עמד ישוע וקרא בקול: ”כל הצמא שיבוא אלי וישתה! 38כי כמו שכתוב, המאמין בי, יזרמו מקרבו נהרות מים חיים.“ 39ישוע התכוון לרוח הקודש שהמאמינים בשמו היו עתידים לקבל. עד לאותו זמן לא ניתן רוח הקודש, כי ישוע עדיין לא נתפאר ולא חזר לשמים. 40אנשים רבים בהמון קראו לאחר ששמעו את דבריו: ”הוא באמת הנביא!“ 41אחרים קראו: ”זהו המשיח!“ היו שלגלגו: ”האם המשיח יבוא מהגליל? 42הלא כתוב כי המשיח יהיה מזרע דוד וכי יבוא מבית לחם, עיר דוד.“ 43דעת הקהל עליו הייתה חלוקה. 44אחדים מהם רצו לתפסו, אך איש לא שלח בו יד.
45אנשי החוק שנשלחו לאסרו חזרו אל שולחיהם בידיים ריקות. ”היכן הוא? מדוע לא הבאתם אותו?“ שאלו הפרושים וראשי הכוהנים.
46”הוא דיבר דברים נפלאים כל־כך; מעולם לא שמענו דברים כאלה!“ השיבו. 47”גם אתם הלכתם שולל?“ כעסו הפרושים. 48”האם ראיתם מישהו בינינו, המנהיגים או הפרושים, אשר מאמין כי הוא המשיח? 49רק ההמון מקרב העם הזה מאמין בו, כי הם אינם יודעים את התורה. ארורים הם!“
50נקדימון היה ביניהם; הוא זה שבא אל ישוע בלילה, וכששמע את דברי הפרושים אמר: 51”האם תורתנו מתירה לנו לשפוט אדם לפני ששמענו מה בפיו וידענו מה שהוא עושה?“
52”גם אתה מהגליל?“ שאלו בלעג. ”דרוש בכתובים וראה שאף נביא אינו בא מהגליל!“ 53בזאת הם נפרדו והלכו איש לביתו.
Huauquicunapish Jesustaca mana crishcachu
1Chai qʼuipaca, Jesusca Galileapimi yachachishpa puricurca. Judiocuna ima shinapish huañuchishun yuyacushcamantami, Judeapica ña mana purisha nirca. 2Ñami judiocuna yura ramacunahuan chugllata rurana fiestapish chayamucurca. 3Chaimantami Jesuspaj huauquicunaca, cashna nircacuna:
—Cambaj yachacujcunapish Can imalla ruracushcata ricuchunca, Judeaman riari. 4Tucuicuna rijsishca tucusha nishpaca, pipish imata mana pacalla ruranchu. Can ruracushca milagrocunataca tucuicunapaj ricuipi ruraiari— nircacunami.
5Paipaj quiquin huauquicunapish mana crishcamantami, Jesustaca chashna nircacuna. 6Chashna nijpimi, Jesusca cashna nirca:
—Ñuca chaiman rina horasca manaraj pajtamunchu. Ashtahuanpish cancunapajca, ima horaspish rinallamari. 7Cancunataca cai pachapaj cajcunaca, ¿imamantataj pʼiñangapish? Ashtahuanpish Ñucataca, paicuna mana allita ruracujpi jarcashpa rimashcamantami, pʼiñancuna. 8Cancunaca fiestamanca huichiyaichijlla. Ñuca chai fiestapi canapajca manaraj horas pajtashcachu, manaraj huichiyanichu— nircami.
9Chashna nishpaca, Galileallapitajmi saquirirca.
10Jesusca, Paipaj huauquicuna fiestaman huichiyashca qʼuipami, pi mana ricujllapi, Paipish pacalla huichiyarca. 11Mandaj judiocunaca, chai fiestapi Jesusta mashcacushpaca: «¿Maipishi chai runaca?» ninacurcami.
12Fiestaman tandanacushcacunaca, achcacunami Paimantaca parlanacurcacuna. Shujcunaca: «Chai runaca allimari» nircacunami. Cutin maijancunaca: «Mana allichu, ashtahuanpish tucuicunata umacunllamari» ninacurcami. 13Chashna ninacushpapish, judiocunata manchashcamantami, paicunapuralla parlanacurcacuna.
Jesusca chugllacunata rurana fiestapimi yachachishca
14Ashtahuanpish fiesta chaupiyacujpica, Diospaj huasiman huichiyashpami Jesusca yachachirca. 15Pai yachachishcata uyashpami, judiocunaca: «¿Ima shinataj caica, maipi mana unaita yachashca cashpapish, cai tucuitaca yacharcari?» nishpami mancharircacuna.
16Chashna ninacucujpimi, Jesusca cashna nirca:
—Ñucaca, mana Ñuca yuyaimantachu yachachini, Ñucata cachaj Yaya ‘Yachachi’ nishcallatami yachachini. 17Pipish Diospaj munaita rurasha nijllami, Ñuca yachachishcaca Diospaj cashcata, mana cashpaca Ñuca yuyaillamanta rimacushcataca yachanga. 18Pipish Paipaj yuyaillamanta rimajca, Pai quiquin alli nishca canallatami mashcan. Ashtahuanpish Paita cachaj alli nishca cachun nijca, cashcatatajmi huillan, ima mana ruranataca mana ruranchu. 19¿Illu, Mandashcataca Moisestaj shina cancunamanca curcá? Chaitaca manamari pi pajtachinguichijchu. ¿Shinashpaca, ima nishpataj ñucataca huañuchishun ninguichigari?— nircami.
20Shina nijpica, chaipi tandanacushcacunaca:
—Supai japishcamari cangui. ¿Pitaj Cantaca huañuchisha nicunri?— nircacunami.
21Chashna nijpimi, Jesusca cashna nirca:
—Shuj allita rurashcamantami, tucuicuna mancharinguichij. 22Jalachij, cʼaricuna charishca aicha punta carata pʼitichunca Moisestajmari mandarca. Mana paichu callarichirca, ashtahuanpish ñaupa yayacunamari callarirca. Chaitaca illu sabadopi ruranguichijllami. 23Moisés Mandashcata mana pʼaquingaraicullami, cʼari charishca aicha punta carataca, sábado cajpipish pʼitinguichijlla. Chashna ruraj cashca jahuaca, ¿sabadopi shuj runata alliyachijllapichu, Ñucahuanca pʼiñaringuichij? 24Ama manaraj alli yuyaita japishpa juchachichijchu. Juchachina cajpica alli ricushpa, juchachichigari— nircami.
‘¿Quishpichij Cristotajchu, imashi?’ ninacushcami
25Chaimantami Jerusalenpi causaj maijancunaca, cashna ninacurca: «¿Cai runataca huañuchishun nishpa mashcacuncunataj shiná? 26Riquichij, tucuicunaman huillacunllamari, manamari pi imata nincunachu. ¿Mandajcunataj Cristo cashcata rijsishpachu imata mana nincuna, imashi? 27Manacataj chashna cangachu, cai runa maimanta cajtaca yachanchijmari. Cristo shamushpaca, maimanta cashca mana yacharishpa, ñapish ricuringallamari» nircacunami.
28Chaimantami Jesusca, Diospaj huasipica sinchita rimashpa cashna yachachirca:
—¡Ñucataca rijsinguichijtajmari, maimanta cashcatapish yachanguichijtajmari! Mana Ñuca quiquin yuyaillamanta shamurcanichu. Ashtahuanpish cancuna shunguta churaipaj cachajpimari shamurcani, Paitamari mana rijsinguichij. 29Ashtahuanpish Ñucaca, Paipajmanta shamushcamanta, Paitaca rijsinimari. Paimari Ñucataca cacharca— nircami.
30Shina nijpica huañuchingapaj japishun yuyashpapish, Paita japina horas manaraj pajtashcamanta, ima shina mana japi tucurcachu. 31Ashtahuanpish chaipi tandanacushcacunaca, achcacuna Jesusta crishpami cashna nircacuna: «¿Cristo shamushpaca, Pai rurashca señalcunatapish yallichu ruranga imashi?» ninacurcami.
32Gentecuna paicunapuralla Jesusmanta chashna rimanacucujta uyashpami, fariseocunapish, curacunapish, Jesusta pacalla japichun shuj runacunata cacharcacuna. 33Chaimantami, Jesusca cashna nirca: «Ashacama cancunahuan casharajmi. Chai qʼuipaca, Ñucata Cachajpajmanmi tigragrini. 34Chaipica Ñucata mashcashpapish, ña mana japinguichijchu. Ñuca tiyacunmanca, mana shamui tucunguichijchu» nircami.
35Shina nijpimi judiocunaca, paicunapura cashna ninacurca: «Cai runaca ñucanchij ama japichunca, ¿maimanshi rigrin? ¿Griegocunapaj llajtacunapi causacuj israelcunapajman rishpachu, griegocunaman yachachigricun imashi? 36“Ñucata mashcashpapish, mana japinguichijchu. Ñuca tiyacunmanca, mana shamui tucunguichijchu” nishpaca, ¿imatashi nisha nicun?» ninacurcacunami.
Jesusca ‘Causaita cuj Yacumi cani’ nishcami
37Fiesta tucurina ashtahuan jatun punllapimi, Jesusca shayarishpa sinchita cashna nirca:
—Pipish yacunachishpaca, Ñucapajman shamushpa ubyaichij. 38Dios Quillcachishcapi nishca shinaca: “Ñucata crijpaj shungumantaca, causaita cuj yacucuna llujshingami”— nircami.
39Jesusca, Paita crijcuna Diospaj Espirituta chasquinata huillashpami chashna nirca. Jesusta manaraj Dios sumajyachishca cajpimi, jucha illaj Espirituca manaraj shamushca carca.
40Jesús huillashca shimicunata uyashpami, chai tucuicunamanta maijancunaca: «Caitajca, Dios ima nishcata huillajtajmari» nircacunami. 41Shujtajcunaca: «Caica Cristomari» nircacunami.
Ashtahuanpish maijancunaca, cashnami nircacuna: «¿Maitataj Cristoca, Galileamanta shamungari? 42¿Illu Dios Quillcachishcapica: “Cristoca Davidmanta miraimi canga, David causashca Belén shuti aillu llajtamantami shamunga” nintaj shiná?» nircacunami. 43Jesusmanta chashna shujta shujta yuyashpami chaupirinacurca. 44Paicunapurallamantataj Jesusta japishun nicujcunapish, pi mana japircacunachu.
Jesús alli yachachijpipish fariseocunaca manataj crishcacunachu
45Jesusta japichun cachashcacuna tigramujpica, pushaj curacunapish, fariseocunapish:
—¿Ima nishpataj mana japimunguichigari?— nishpami tapurcacuna.
46Shina nijpimi, paicuna cachashca runacunaca:
—¡Chai runa shinatajca, pi manataj rimashcachu!— nishpa cutichircacuna.
47Chashna nijpi fariseocunaca, cashnami tapurcacuna:
—¿Cancunatapishchu crichin? 48¿Mandajcuna, fariseocunaca maijanllapish Paita crishcata uyashcanguichijchu? 49¡Mana! Ashtahuanpish Mandashcata mana yachaj, millashca gentecunallamari Paitaca crincuna— nircacunami.
50Shina nijpica Jesuspajman tuta shamuj, Nicodemo shuti fariseomi, paicunataca cashna tapurca:
51—¿Ñucanchij Mandashcapica, shuj runata manaraj uyashpa, pai ima rurashcatapish manaraj yachashpaca juchachichunlla ninchu imatagari?— nircami.
52Chashna nijpimi, caishujcunaca:
—¿Canpish Galilea runachu tucungui, imamí? Dios Quillcachishcata alli ricushpa yachanarajmi cangui. Galileamantaca, Dios ima nishcata huillajca, shujllapish manataj tiyashcachu— nircacunami.
53Chashna ninacushcahuan, paicunapaj huasicunaman rircallacunami.
