1אחים יקרים, משאלת לבי ותפילתי העמוקה ביותר היא שהיהודים ייוושעו. 2אני יודע שהם מסורים לאלוהים על פי דרכם, אך מסירות זאת אינה מבוססת על הבנה נכונה של הכתובים. 3היהודים אינם מבינים שישוע המשיח הקריב את עצמו, כדי לסלוח לחטאיהם ולהצדיקם בעיני אלוהים. הם מנסים ליצור צדקה משלהם וכך לא נכנעים לצדקת ה׳. 4שכן המשיח הוא תכלית התורה, והוא מצדיק את כל המאמין בו.
5משה כתב על צדקה וישועה מתוך קיום התורה, ואמר שאדם המקיים את כל מצוות התורה בלי יוצא מן הכלל, ייוושע ויחיה (”אשר יעשה אתם האדם וחי בהם“).10.5 י 5 ויקרא יח 5 6ואילו ישועה הנובעת מאמונה אומרת:10.6 י 6 דברים ל 11-14 ”אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה?“ זאת, כדי להוריד את המשיח לארץ. 7או ”מי ירד לתהום?“ זאת, כדי להשיב את המשיח לחיים. 8הישועה שאנו מבשרים נובעת מאמונה בישוע המשיח, והיא בהישג־ידו של כל אחד מאיתנו; למעשה היא בפינו ובלבנו. 9שכן אם תודה בפיך לפני בני־האדם שישוע הוא אדונך, ותאמין בלבך שאלוהים הקימו לתחייה מן המתים, תיוושע. 10משום שאמונת הלב מצדיקה אותנו לפני אלוהים, ומתוך אמונה שבלב אנחנו מודים בפינו וניוושע. 11וכתבי־הקודש אומרים לנו שכל המאמין במשיח לא יבוש. 12”כל המאמין“ פירושו: יהודים וגויים ללא הבדל, כי לכולנו אדון אחד המעניק מעושרו לכל המבקש ממנו. 13שכן ”כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט“!10.13 י 13 יואל ג 5
14אך כיצד הם יקראו בשם ה׳ ויבקשו ממנו להושיעם, אם אינם מאמינים בו כלל? וכיצד יאמינו בו אם מעולם לא שמעו עליו? וכיצד ישמעו עליו אם איש אינו מספר להם? 15וכיצד יספר להם מישהו אם לא נשלח אליהם? לכך מתכוון הכתוב:10.15 י 15 ראה ישעיהו נב 7 ”מה נאוו רגלי מבשרי טוב“.
16אולם לא כל מי ששמע את בשורת אלוהים האמין בה, כפי שאמר ישעיהו:10.16 י 16 ישעיהו נג 1 ”מי האמין לשמועתנו?“ 17בכל זאת, האמונה מתעוררת על־ידי שמיעת הבשורה, והבשורה היא דבר המשיח.
18אולם מה בנוגע ליהודים, האם לא שמעו את דבר ה׳? כן, הם שמעו, שהרי ”בכל־הארץ יצא קולם, ובקצה תבל מליהם“.10.18 י 18 תהלים יט 5 19ואם עם־ישראל שמע, האם לא הבין? עם־ישראל אכן הבין, כי משה אמר להם:10.19 י 19 דברים לב 21 ”אני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם“. כלומר, ה׳ יעורר את קנאת בני־ישראל על ידי הגויים. 20ישעיהו הנביא הוסיף על כך ואמר, כי אלה שלא חיפשו את אלוהים ולא דרשו אותו, הם שימצאו אותו. 21ואילו על עם־ישראל הוא אומר: ”פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומורה“.10.21 י 21-20 ישעיהו סה 2-1
1Meus irmãos, o grande desejo do meu coração e a minha oração é que Israel possa ser salvo. 2Eu sei como eles defendem fervorosamente a honra de Deus, mas é um zelo sem entendimento. 3Eles não entendem que Cristo morreu para os tornar justos. Por isso, continuam a procurar tornar-se justos por si mesmos, tentando guardar a Lei, e não se sujeitam à justiça de Deus. 4Pois o propósito da Lei é conduzir-nos a Cristo para a justificação de todo o crente.
5Porque Moisés escreveu: “Quem cumprir estas prescrições viverá por elas.”10.5 Lv 18.5. Esta é a maneira de a Lei tornar uma pessoa justa. 6Porém, da justiça baseada na fé escreveu o seguinte: “Não digas no teu coração: ‘Quem pode subir aos céus?’ ” (Ou seja, para trazer Cristo à Terra). 7E ainda: “Quem descerá ao abismo?”10.7 Dt 30.13. (Ou seja, para ressuscitar Cristo dentre os mortos). 8Mas o passo seguinte mostra o que pregamos acerca da fé:
“A mensagem está mesmo à mão;
na tua boca e no teu coração.”10.8 Dt 30.14.
9Se com a tua boca confessares que Jesus Cristo é o Senhor e no teu coração creres que Deus o ressuscitou dentre os mortos, serás salvo. 10Porque é crendo que uma pessoa é declarada justa por Deus; e é declarando, em voz clara, que a salvação se afirma. 11Porque a Escritura diz: “Mas aquele que nele crer não será envergonhado.”10.11 Is 28.16. 12E nisto, entre judeus e os gentios não há diferença: todos têm o mesmo Senhor que concede generosamente as suas riquezas aos que o invocarem. 13Porque: “Todo aquele que invocar o nome do Senhor será salvo.”10.13 Jl 2.32.
14Mas como chamarão por ele aqueles que ainda não creem nele? E como hão de crer nele se nunca ouviram falar dele? E como ouvirão a seu respeito se ninguém lhes falar dele? 15E como irá alguém falar-lhes se não for enviado? É disso que falam as Escrituras quando dizem: “Como são belos os pés daqueles que anunciam boas novas.”10.15 Is 52.7.
16Mas nem todos responderam a essa voz do evangelho, porque Isaías, o profeta, disse: “Senhor, quem creu na nossa pregação?”10.16 Is 53.1. 17Na verdade, a fé vem por ouvir, e o que se ouve é a palavra de Cristo.
18Mas pergunto: não terão eles ouvido? Sim, decerto:
“A sua mensagem foi por toda a Terra,
até às suas extremidades.”10.18 Sl 19.4.
19E ainda pergunto: não terá Israel tomado conhecimento? Sobre isto, Moisés declarou da parte de Deus:
“Suscitar-vos-ei ciúmes de gente que não é o meu povo,
e contra um povo que não tem conhecimento provocar-vos-ei à ira.”10.19 Dt 32.21.
20Mais tarde Isaías também dirá ousadamente da parte de Deus:
“Fui procurado pelos que nunca antes tinham inquirido sobre mim.
Os que nunca antes me tinham buscado agora me acham.”10.20 Is 65.1.
21Quanto a Israel, Deus disse:
“Continuamente estendi as minhas mãos
a um povo rebelde e desobediente.”10.21 Is 65.2.
