1ביקשתם ממני להגיב לרעיון: מוטב לאיש להימנע מיחסים עם אשתו. 2אך משום הזנות והתאווה הרובצות בסביבה, כדאי לאיש ולאישה לקיים יחסים ביחד. 3על הבעל לתת לאשתו את כל הזכויות המגיעות לה כאישה נשואה, ועל האישה לתת אותן זכויות לבעלה. 4כי לאישה נשואה אין כבר זכות בלעדית על גופה – גם לבעלה יש זכות על גופה, ואף לבעל כבר אין זכות בלעדית על גופו, כי גופו שייך גם לאשתו. 5לכן אל תמנעו את עצמכם זה מזו, אלא אם שניכם החלטתם להימנע מקיום יחסי־מין למשך זמן מוגבל, כדי שתוכלו להקדיש את עצמכם לתפילה. במקרה כזה, מיד עם תום הזמן המוגבל עליכם לשוב ולקיים יחסים כמו מקודם, כדי שהשטן לא יוכל לפתות אתכם על־ידי תשוקתכם שלא באה על סיפוקה. 6אני אומר זאת בדרך של רשות, ולא בדרך של פקודה. 7מצדי, הלוואי שכולם יכולתם לחיות ללא נשואים, כמוני. אולם אנו שונים מאוד איש מרעהו. לאחד נותן אלוהים אישה במתנה, ולשני הוא נותן במתנה את היכולת להישאר רווק(ה) ומאושר(ת).
8אני פונה אל הרווקים ואל האלמנות: אם אתם יכולים, מוטב שלא תינשאו, כמוני. 9אבל אם אינכם יכולים לשלוט ביצריכם – הינשאו! כי מוטב להינשא מאשר לסבול מתשוקה מינית שאינה באה על סיפוקה.
10על הנשואים אני מצווה בשם ישוע המשיח ובפקודתו: אסור לאישה לעזוב את בעלה. 11אם היא מעדיפה להיפרד מבעלה אסור לה להינשא לאחר, אבל מותר לה לחזור לבעלה הראשון. גם לבעל אסור לגרש את אשתו.
12ברצוני להוסיף כמה הצעות משלי. אין אלה מצוות ישירות מהאדון, אך הן נראות צודקות בעיני: אם מאמין משיחי כבר נשוי לאישה שאינה מאמינה, וברצונה להמשיך לחיות איתו, אסור לו לעזוב את אשתו או לגרשה. 13אם מאמינה משיחית נשואה לבעל שאינו מאמין, וברצונו להמשיך לחיות איתה, אסור לה לעזוב אותו. 14כי האישה המאמינה מביאה קדושה לנישואין, והבעל המאמין מביא איתו קדושה לנישואין. אחרת, ילדיכם לא היו קדושים, אך כעת הם קדושים.
15אולם אם הבעל או האישה שאינם מאמינים רוצים להיפרד – מותר לכם להיפרד מהם. במקרה כזה, בן הזוג המאמין אינו צריך לדרוש מהשני להישאר, כי אלוהים רוצה שילדיו יחיו בשלום. 16אחרי הכול, מנין לכן לדעת אם בעליכן יבואו לידי אמונה או לא? ואותו הדבר אמור לגבי הבעלים המאמינים ונשותיהם.
17החשוב הוא שכל אחד ישמח בחלקו ויהיה מרוצה במצב שאלוהים בחר עבורו – נשוי או לא נשוי. זוהי מצוותי לכל הקהילות.
18מי שנימול לפני בואו לאמונה לא צריך להתחרט על כך; מי שלא נימול לפני בואו לאמונה, לא צריך לעשות עכשיו ברית־מילה. 19כי המילה אינה חשובה. החשוב הוא לשמור את מצוות האלוהים.
20בדרך כלל על כל אחד להישאר באותו מעמד שבו היה כשבא לידי האמונה. 21האם אתה עבד? אל תתלונן. אך אם יש לך הזדמנות לצאת לחופשי – אל תחמיץ אותה! 22אם אתה עבד והאדון קורא לך, אל תשכח שהמשיח שיחרר אותך מהשעבוד לחטא; אם האדון קורא לך ואתה בן־חורין, אל תשכח שהמשיח שיחרר אותך משעבוד לחטא; אם האדון קורא לך ואתה בן־חורין, אל תשכח שמעתה הינך עבד המשיח. 23אתם שייכים למשיח, כי הוא קנה אתכם במחיר יקר, ומשום כך אל תשתעבדו לבני־אדם. 24כן, אחים יקרים, לא משנה באיזה מצב הייתם או באיזו משרה עבדתם, כאשר האדון קורא לכם; הישארו במקומכם, כי עכשיו האדון אתכם לחזקכם ולעזור לכם.
25בתשובה לשאלתכם השנייה, האם מותר לבתולות להינשא? אין לי הוראה מיוחדת מהאדון. אך מאחר שהעניק לי מתבונתו והוא סומך עלי, אשמח לחוות את דעתי. 26בשל הבעיות והצרות הבאות עלינו אני חושב כי מוטב לא להינשא. 27מובן שהנשואים אינם צריכים להתגרש מסיבה זו, אך מי שטרם נישא – שלא ימהר עכשיו. 28אם הגברים רוצים בכל זאת להינשא עכשיו, מותר להם; ואם הבחורות רוצות להינשא עתה – אין זה חטא! העניין הוא שהנשואים גורמים לבעיות נוספות, ואישית, הייתי רוצה למנוע מכם כעת בעיות אלה.
29עלינו לזכור תמיד שזמננו עלי אדמות קצר מאוד. לכן על הגברים הנשואים להיות חופשיים למען האדון, כאילו שאינם נשואים כלל. 30אסור שאושר, נכסים או צער ימנעו בעד איש מלשרת את האדון. 31על העוסקים בענייני העולם להיזהר שלא לשקוע בו עמוק מדי, כי צורת הדברים בעולם משתנה במהירות.
32ברצוני שתהיו חופשיים מדאגה בכל מעשיכם. הרווק יכול לבלות את חייו בעבודת האדון ובמאמץ למצוא־חן בעיניו, 33בעוד שגבר נשוי דואג תחילה למלא את חובתו לאשתו, ואין הוא יכול להקדיש את עצמו לאדון כראוי; תשומת לבו מחולקת. 34גם לאישה הנשואה יש את אותן הבעיות. הרווקה משתדלת למצוא־חן בעיני האדון בכל מעשיה, ושומרת על טוהר גופה ורוחה; ואילו האישה הנשואה טרודה בבעיות משק הבית, ועליה לשרת את בעלה ולהשתדל למצוא־חן בעיניו.
35איני מנסה למנוע בעדכם מלהינשא; אני מנסה לעזור לכם. הייתי רוצה שתבחרו בדרך הטובה והיעילה ביותר לשרת את האדון.
36אם מישהו אינו יכול להתגבר על תשוקתו והוא מרגיש צורך להינשא, מותר לו – אין זה חטא. 37אך מי שיש לו כוח לא להינשא ומחליט שאין לו צורך בנשואים, החליט החלטה נבונה מאוד. 38מסקנה: טוב להינשא, אך טוב יותר לא להינשא.
39האישה קשורה לבעלה כל עוד הוא חי; אם בעלה נפטר היא רשאית להינשא שנית – אבל רק למאמין משיחי! 40אך לדעתי היא תהיה מאושרת יותר אם לא תינשא בשנית, וחושבני שאין זו דעתי בלבד, אלא גם רצון רוח הקודש השוכן בי.
論婚姻
1關於你們信上所寫的事，我認為男人不親近女人是好的。 2不過，為了避免發生淫亂的事，男婚女嫁也合情合理。
3夫妻雙方都應當履行自己的義務，過正常的夫妻生活。 4妻子無權支配自己的身體，丈夫才有權；丈夫也無權支配自己的身體，妻子才有權。 5夫妻不可虧負彼此的需要，除非雙方同意，才可以暫時分房，以便專心祈禱。以後，二人仍要恢復正常的夫妻生活，免得撒旦趁你們情不自禁的時候引誘你們。 6我這番話是准許你們結婚，並不是命令你們結婚。 7雖然我希望人人都像我一樣獨身，但每個人從上帝所領受的恩賜不同，有的是這樣，有的是那樣。
8至於那些未婚的和寡居的，他們若能像我一樣就好了。 9但如果他們不能自制，就應該結婚，因為與其慾火攻心還不如結婚為好。 10我也吩咐那些已婚的人，其實不是我吩咐，而是主吩咐：妻子不可離開丈夫， 11若是離開了，妻子不可再嫁別人，只能與丈夫復合。丈夫也不可離棄妻子。
12至於其他的人，主沒有吩咐什麼，但我要說，如果某弟兄的妻子不信主，但樂意和他同住，他就不應離棄妻子。 13同樣，如果某姊妹的丈夫不信主，但樂意和她同住，她就不應離棄丈夫。 14因為不信的丈夫因妻子而得以聖潔了。同樣，不信的妻子也因丈夫而得以聖潔了。否則你們的孩子就是不潔淨的，但如今他們是聖潔的。 15倘若不信的一方堅持要離開的話，就讓他離開好了。無論是弟兄或姊妹遇到這樣的事情都不必勉強。上帝呼召我們，原是要我們和睦相處。 16你這作妻子的，怎麼知道不能救你的丈夫呢？你這作丈夫的，怎麼知道不能救你的妻子呢？
17各人應當依照上帝的呼召和安排生活，這是我對各教會的吩咐。 18如果蒙召時已經受了割禮，不必消除割禮；如果蒙召時沒有受割禮，也不必去受割禮。 19受不受割禮都算不得什麼，最要緊的是遵行上帝的誡命。 20各人應當保持自己蒙召時的身分。 21如果你蒙召時是奴隸，不必因此而煩惱。不過如果你可以獲得自由，也不要放過機會。 22因為，如果你蒙召信主時是奴隸，現在則是主的自由人；如果你蒙召時是自由人，現在則是基督的奴僕。 23你們是主用重價買來的，不要做人的奴隸。 24弟兄姊妹，你們要在上帝面前保持自己蒙召時的身分。
25關於獨身的問題，主並沒有給我任何命令，但我既然深受主恩，成為祂忠心的僕人，就向你們提供一些意見。
26鑒於目前時勢艱難，我認為各人最好是安於現狀。 27已經有妻子的，就不要設法擺脫她；還沒有妻子的，就不要想著結婚。 28男婚女嫁並不是犯罪，只是有家室的人總免不了許多人生的苦惱，我是盼望你們能夠免去這些苦惱。
29弟兄們，我告訴你們，時日不多了，從今以後，那些有妻子的，要像沒有妻子的； 30哭泣的，要像不哭泣的；歡喜的，要像不歡喜的；置業的，要像一無所有的。 31享用世界之物的，不要沉溺其中，因為現今的世界很快就要過去了。
32我希望你們無牽無掛。未婚的男子可以專心於主的事，想著怎樣討主的喜悅。 33但已婚的男子掛慮世上的事，想著如何取悅妻子， 34難免分心。沒有丈夫的婦女和處女可以專心於主的事，叫身體和心靈都聖潔；已婚的婦女掛慮世上的事，想著如何取悅丈夫。 35我這樣說是為了你們的好處，不是要束縛你們，是要鼓勵你們做合宜的事，好叫你們殷勤、專心事奉主。
36若有人覺得對待自己的未婚妻有不合宜之處，女方的年紀也夠大，自己又情慾難禁，就成全他的心願，讓他們結婚吧！這並不算犯罪。 37如果這人心裡確信自己沒有結婚的需要，又能自己作主，打定主意不結婚，這樣做也好。 38所以，與未婚妻完婚是對的，但不結婚則更好。
39丈夫還活著的時候，妻子必須忠於丈夫。如果丈夫去世了，她就自由了，可以再婚，只是要嫁給信主的弟兄。 40然而，照我的意見，她若能不再婚就更有福了。我想自己也是受了上帝的靈感動才說這番話的。
