1אחים יקרים, צר לי מאוד שלא יכולתי לפנות אליכם כאל מאמינים מבוגרים המלאים ברוח הקודש, אלא רק כאל תינוקות באמונה, שאינם הולכים אחרי האדון ישוע אלא אחרי תשוקותיהם. 2נתתי לכם חלב, כי לא יכולתם ללעוס ולעכל מזון מוצק. אני עדיין צריך להשקות אתכם חלב, 3כי עודכם תינוקות רכים באמונה, שנשלטים על־ידי תשוקותיכם ולא על־ידי אלוהים. הקנאה, המריבות והפילוגים מוכיחים שטרם התבגרתם, ושאתם עדיין תינוקות קטנים ועקשנים. למעשה אינכם מתנהגים כלל כנהוג למאמינים משיחיים. 4מה פתאום אתם מתווכחים על השאלה: מי חשוב יותר, אפולוס או אני? הרי אתם מפלגים את הקהילה, והתנהגותכם מוכיחה שכלל לא גדלתם באמונתכם.
5מה הוויכוח עלי ועל אפולוס? מי אנחנו? אנחנו בסך הכול משרתי אלוהים; לכל אחד מאיתנו מעלות וחסרונות משלו, ואנו הבאנו לכם את דבר המשיח. 6תפקידי היה לזרוע בלבכם את דבר־אלוהים, ותפקידו של אפולוס היה להשקות ולטפח. אך אלוהים לבדו הצמיח את אשר נזרע בלבכם. 7תפקידו של הזורע או של המשקה אינו החשוב ביותר; תפקידו של אלוהים הוא החשוב ביותר, כי הוא מצמיח ומגדל. 8אף כי אפולוס ואני עובדים יחד למען אותה מטרה, כל אחד מאיתנו בנפרד יקבל מאלוהים את הגמול על עמלו הקשה. 9אנחנו רק כלים ומכשירים ביד אלוהים. אתם שדה אלוהים ולא שדנו; אתם בניין אלוהים ולא בנייננו.
10ברוב חסדו לימד אותי אלוהים את מלאכת הבנייה. אני הנחתי את היסוד, ואפולוס בנה עליו. על כל אחד להיזהר מאוד איך ובמה הוא בונה על היסוד. 11איש אינו יכול להניח יסוד אחר מלבד זה שאנו הנחנו – ישוע המשיח! 12כל אחד יכול לבנות על היסוד בחומרים שונים: זהב, כסף, אבנים יקרות, ויש הבוחרים לבנות בעץ, בחציר ואפילו בקש! 13ביום־הדין עבודתו של כל בונה תיבחן באש, והמבחן יגלה באיזה חומר השתמש הבונה, ואיזה מאמץ השקיע בבנייה. 14כל מי שבנה בחומר חזק, יציב ועמיד בפני אש, יקבל את שכרו. 15אבל אם הבית שבנה יישרף באש, אובדנו תהיה גדולה, והוא עצמו יינצל בקושי, כמו אוד המוצל משריפה.
16האם אינכם מבינים שכולכם יחד מהווים את ביתו של אלוהים, ומשום כך רוח הקודש השוכן בכם שוכן למעשה בבית אלוהים? 17אלוהים יעניש את כל מי שמלכלך ומטמא את ביתו, כי בית אלוהים הוא טהור וקדוש, ואתם בית אלוהים!
18אל תשלו את עצמכם. החושב את עצמו לחכם ופיקח במושגי העולם הזה, מוטב שיודה כי הוא בעצם טיפש, כדי שיוכל לדרוש את חכמת אלוהים ולהחכים באמת. 19שכן חכמת העולם הזה מטופשת בעיני ה׳, ככתוב בספר איוב:3.19 ג 19 איוב ה 13 ”אלוהים לכד את החכמים בערמם.“ 20ובספר תהלים כתוב:3.20 ג 20 תהלים צד 11 ”ה׳ יודע מחשבות חכמים, כי המה הבל“.
21על כן אל תתפארו במעשי אדם, כי אלוהים נתן לכם את הכול. 22הוא נתן לכם את פולוס, אפולוס וכֵּיפָא כדי שיעזרו לכם. הוא העמיד לרשותכם ולשירותכם את העולם כולו, אפילו את החיים ואת המוות! הוא נתן לכם את כל ההווה וכל העתיד – הכול שייך לכם, 23אתם שייכים למשיח והמשיח שייך לאלוהים.
Le rôle des prédicateurs de l’Evangile
1En réalité, frères et sœurs, je n’ai pas pu m’adresser à vous comme à des hommes et des femmes conduits par l’Esprit. J’ai dû vous parler comme si vous étiez des hommes ou des femmes livrés à eux-mêmes, comme à de petits enfants en Christ. 2C’est pourquoi je vous ai donné du lait et non de la nourriture solide ; car vous n’auriez pas pu l’assimiler alors. Et même aujourd’hui, vous êtes encore incapables de la supporter, 3parce que vous êtes comme des hommes et des femmes livrés à eux-mêmes. En effet, lorsque vous vous jalousez les uns les autres et que vous vous disputez, n’êtes-vous pas semblables à des hommes livrés à eux-mêmes, ne vous comportez-vous pas d’une manière tout humaine ?
4Lorsque vous dites : « Pour moi, c’est Paul ! » ou : « Pour moi, c’est Apollos ! », n’êtes-vous pas comme les autres hommes ?
5Après tout, que sont donc Apollos et Paul ? Des serviteurs, grâce auxquels vous avez été amenés à la foi, chacun d’eux accomplissant la tâche particulière que Dieu lui a confiée. 6Moi j’ai planté, Apollos a arrosé, mais c’est Dieu qui a fait croître. 7Peu importe, en fait, qui plante et qui arrose. Ce qui compte, c’est Dieu qui fait croître. 8Celui qui plante et celui qui arrose sont égaux et chacun recevra son propre salaire en fonction du travail accompli. 9Car nous travaillons ensemble au service de Dieu, et vous, vous êtes le champ qu’il cultive. Ou encore : vous êtes l’édifice qu’il construit.
10Conformément à la mission que Dieu, dans sa grâce, m’a confiée, j’ai posé chez vous le fondement comme un sage architecte. A présent, quelqu’un d’autre bâtit sur ce fondement. Seulement, que chacun prenne garde à la manière dont il bâtit.
11Pour ce qui est du fondement, nul ne peut en poser un autre que celui qui est déjà en place, c’est-à-dire Jésus-Christ. 12Or on peut bâtir sur ce fondement avec de l’or, de l’argent, des pierres précieuses ou du bois, du chaume ou du torchis de paille. 13Mais le jour du jugement montrera clairement la qualité de l’œuvre de chacun et la rendra évidente. En effet, ce jour sera comme un feu qui éprouvera l’œuvre de chacun pour en révéler la nature.
14Si la construction édifiée sur le fondement résiste à l’épreuve, son auteur recevra son salaire ; 15mais si elle est consumée, il en subira les conséquences. Lui, personnellement, sera sauvé, mais tout juste, comme un homme qui réussit à échapper au feu.
16Ne savez-vous pas que vous êtes le temple de Dieu3.16 L’Eglise est le temple de Dieu de la nouvelle alliance. et que l’Esprit de Dieu habite en vous ? 17Si quelqu’un détruit son temple, Dieu le détruira. Car son temple est saint, et vous êtes ce temple.
18Que personne ne se fasse d’illusions sur ce point. Si quelqu’un parmi vous se croit sage selon les critères de ce monde, qu’il devienne fou afin de devenir véritablement sage. 19Car ce qui passe pour sagesse dans ce monde est folie aux yeux de Dieu. Il est écrit en effet : Il attrape les sages à leur propre piège3.19 Jb 5.13., 20et encore : Le Seigneur connaît les pensées des sages : elles ne sont que du vent3.20 Ps 94.11..
21Que personne ne mette donc sa fierté dans des hommes, car tout est à vous, 22soit Paul, soit Apollos, soit Pierre, soit le monde, soit la vie, soit la mort, soit le présent, soit l’avenir. Tout est à vous, 23mais vous, vous êtes à Christ, et Christ est à Dieu.
