1אחים יקרים, אל תשכחו מה קרה לעם ישראל במדבר לפני שנים רבות. אלוהים שלח לפניהם את הענן, אשר שימש להם מורה־דרך, וכולם חצו בשלום את ים־סוף. 2כל אחד מהם נטבל בים ובענן למשה מנהיגם. 3הם אכלו את האוכל שסיפק להם ה׳ בדרך על־טבעית, 4ושתו מהסלע הרוחני שליווה אותם בכל מסעם. סלע זה היה המשיח! 5למרות נפלאות אלה לא שמעו רבים מהם בקול אלוהים, ולכן הענישם והשמידם במדבר.
6מקרה זה משמש לנו לקח ואזהרה שאסור לנו לשאוף כמוהם למעשים רעים, 7ואף לא לעבוד את האלילים כמו אחדים מהם. הכתובים מספרים לנו שהאנשים אכלו, שתו ורקדו בשעה שהשתחוו לעגל הזהב.10.7 י 7 שמות לב 6
8אנו יכולים ללמוד לקח נוסף: אחדים מהגברים בקרב העם קיימו יחסים עם נשים זרות, ומשום כך ה׳ הענישם והשמיד 23,000 מהם ביום אחד! 9אל תעמידו בניסיון את סבלנותו של אלוהים, כמו בני־ישראל, כי ה׳ שלח נחשים ארסיים שיהרגו בהם. 10אל תתלוננו, כמו בני־ישראל, כי זאת הסיבה ששלח את מלאכו להשמידם.
11כל הדברים האלה קרו להם כדי ללמד אותנו לקח – להזהירנו שלא נחזור על אותן טעויות. הכול נשמר בכתב כדי שנוכל לקרוא וללמוד מכך.
12לכן היזהרו! מי שחושב: ”לי זה לא יכול לקרות!“ – שלא ישכח את האזהרה הזאת, כי גם הוא עלול להיכשל. 13אין כל חדש בשאיפות הרעות שבלבכם; אנשים רבים התנסו בדיוק באותן בעיות זמן רב לפניכם. על כל פיתוי ניתן להתגבר, ואתם יכולים לסמוך על אלוהים שלא יעמיד בפניכם פיתוי שאינכם מסוגלים לעמוד בפניו, שכן הוא הבטיח לכם זאת, ואלוהים מקיים את הבטחותיו. הוא יראה לכם כיצד להיחלץ מכוח הפיתוי ולהחזיק מעמד. 14לכן, אחים יקרים, התרחקו מכל עבודת אלילים.
15אנשים נבונים אתם; שפטו בעצמכם אם אני צודק או לא: 16כאשר אנו מברכים על היין בסעודת־האדון, האם אין זאת אומרת שלכל השותים יש חלק בברכה שבדם המשיח? וכאשר אנו בוצעים את הלחם, האין זאת אומרת שכל הנוטל פרוסה לוקח חלק בברכות שבגוף המשיח? 17אנחנו, הרבים, מהווים גוף אחד, כי לכולנו יש חלק בלחם האחד שבצענו. 18גם היהודים הלוקחים חלק באכילת הקורבנות מתאחדים במעשה זה.
19איני מנסה לומר שעובדי האלילים מקריבים קורבנות לאלילים, ושלקורבנות יש ערך ממשי. 20אני מנסה לומר לכם שעובדי האלילים מקריבים את קורבנותיהם לשדים, ואיני רוצה שאיש מכם יתחבר עם השדים. 21אינכם יכולים להשתתף בסעודת האדון ובסעודת השטן גם יחד.
22מדוע אתם מנסים לעורר את זעמו של אלוהים? האם אתם חזקים ממנו? 23אתם אומרים ”מותר לעשות הכול“, אבל לא הכול טוב בשבילכם. אתם אומרים ”מותר לעשות הכול“, אך לא הכול מועיל. 24אל תחשבו רק על עצמכם; חשבו גם על אחרים ועל מה שטוב בשבילם.
25אזי מותר לכם לאכול כל בשר שנמכר לכם בשוק מבלי לעורר שאלות של מצפון. 26הלא האדמה וכל טובה שייכים לה׳, והכול נברא להנאתכם.
27אם אדם לא־מאמין מזמין אותך לארוחה, היענה להזמנה (אם אתה רוצה), אכול כל מה שמוגש לפניך ואל תשאל שאלות של מצפון. 28אבל אם מישהו יזהירך מראש שאוכל זה הוקרב לאלילים, אל תאכל אותו! למען האיש שהעיר את תשומת לבך ולמען מצפונו. 29במקרה כזה רגשותיו חשובים משלך.
אל תאמר: ”מדוע עלי להתחשב ברגשותיהם של אחרים, 30בשעה שאני יכול להודות לאלוהים על המזון וליהנות ממנו? מדוע עלי להניח למישהו לקלקל את הנאתי רק משום שהוא חושב כי טעות בידי?“ 31מפני שכל מה שאתה עושה, שותה או אוכל צריך להיעשות למען כבוד אלוהים.
32לכן אל תהיה מכשול לאיש: ליהודי, לגוי או למאמין המשיחי. 33גם אני נוהג כך. אני משתדל לא לפגוע באיש, אלא לעשות מה שמוצא־חן בעיני אחרים ולא בעיני; איני מבקש את טובתי אלא את טובת אחרים, מתוך רצון שייוושעו.
Exemplos da História de Israel
1Porque não quero, irmãos, que vocês ignorem o fato de que todos os nossos antepassados estiveram sob a nuvem e todos passaram pelo mar. 2Em Moisés, todos eles foram batizados na nuvem e no mar. 3Todos comeram do mesmo alimento espiritual 4e beberam da mesma bebida espiritual; pois bebiam da rocha espiritual que os acompanhava, e essa rocha era Cristo. 5Contudo, Deus não se agradou da maioria deles; por isso os seus corpos ficaram espalhados no deserto.
6Essas coisas ocorreram como exemplos10.6 Ou como tipos; também no versículo 11. para nós, para que não cobicemos coisas más, como eles fizeram. 7Não sejam idólatras, como alguns deles foram, conforme está escrito: “O povo se assentou para comer e beber, e levantou-se para se entregar à farra”10.7 Êx 32.6. 8Não pratiquemos imoralidade, como alguns deles fizeram e num só dia morreram vinte e três mil. 9Não devemos pôr o Senhor à prova, como alguns deles fizeram e foram mortos por serpentes. 10E não se queixem, como alguns deles se queixaram e foram mortos pelo anjo destruidor.
11Essas coisas aconteceram a eles como exemplos e foram escritas como advertência para nós, sobre quem tem chegado o fim dos tempos. 12Assim, aquele que julga estar firme, cuide-se para que não caia! 13Não sobreveio a vocês tentação que não fosse comum aos homens. E Deus é fiel; ele não permitirá que vocês sejam tentados além do que podem suportar. Mas, quando forem tentados, ele mesmo providenciará um escape, para que o possam suportar.
As Festas Idólatras e a Ceia do Senhor
14Por isso, meus amados irmãos, fujam da idolatria. 15Estou falando a pessoas sensatas; julguem vocês mesmos o que estou dizendo. 16Não é verdade que o cálice da bênção que abençoamos é a participação no sangue de Cristo e que o pão que partimos é a participação no corpo de Cristo? 17Como há somente um pão, nós, que somos muitos, somos um só corpo, pois todos participamos de um único pão.
18Considerem o povo de Israel: os que comem dos sacrifícios não participam do altar? 19Portanto, que estou querendo dizer? Será que o sacrifício oferecido a um ídolo é alguma coisa? Ou o ídolo é alguma coisa? 20Não! Quero dizer que o que os pagãos sacrificam é oferecido aos demônios e não a Deus, e não quero que vocês tenham comunhão com os demônios. 21Vocês não podem beber do cálice do Senhor e do cálice dos demônios; não podem participar da mesa do Senhor e da mesa dos demônios. 22Porventura provocaremos o ciúme do Senhor? Somos mais fortes do que ele?
A Liberdade do Cristão
23“Tudo é permitido”, mas nem tudo convém. “Tudo é permitido”, mas nem tudo edifica. 24Ninguém deve buscar o seu próprio bem, mas sim o dos outros.
25Comam de tudo o que se vende no mercado, sem fazer perguntas por causa da consciência, 26pois “do Senhor é a terra e tudo o que nela existe”10.26 Sl 24.1.
27Se algum descrente o convidar para uma refeição e você quiser ir, coma de tudo o que for apresentado, sem nada perguntar por causa da consciência. 28Mas, se alguém disser: “Isto foi oferecido em sacrifício”, não coma, tanto por causa da pessoa que o comentou, como da consciência10.28 Alguns manuscritos dizem por motivos de consciência, porque “do Senhor é a terra e tudo o que nela existe”., 29isto é, da consciência do outro, não da sua própria. Pois por que minha liberdade deve ser julgada pela consciência dos outros? 30Se participo da refeição com ação de graças, por que sou condenado por algo pelo qual dou graças a Deus?
31Assim, quer vocês comam, quer bebam, quer façam qualquer outra coisa, façam tudo para a glória de Deus. 32Não se tornem motivo de tropeço, nem para judeus, nem para gregos, nem para a igreja de Deus. 33Também eu procuro agradar a todos, de todas as formas. Porque não estou procurando o meu próprio bem, mas o bem de muitos, para que sejam salvos.
