1אחים יקרים, אל תשכחו מה קרה לעם ישראל במדבר לפני שנים רבות. אלוהים שלח לפניהם את הענן, אשר שימש להם מורה־דרך, וכולם חצו בשלום את ים־סוף. 2כל אחד מהם נטבל בים ובענן למשה מנהיגם. 3הם אכלו את האוכל שסיפק להם ה׳ בדרך על־טבעית, 4ושתו מהסלע הרוחני שליווה אותם בכל מסעם. סלע זה היה המשיח! 5למרות נפלאות אלה לא שמעו רבים מהם בקול אלוהים, ולכן הענישם והשמידם במדבר.
6מקרה זה משמש לנו לקח ואזהרה שאסור לנו לשאוף כמוהם למעשים רעים, 7ואף לא לעבוד את האלילים כמו אחדים מהם. הכתובים מספרים לנו שהאנשים אכלו, שתו ורקדו בשעה שהשתחוו לעגל הזהב.10.7 י 7 שמות לב 6
8אנו יכולים ללמוד לקח נוסף: אחדים מהגברים בקרב העם קיימו יחסים עם נשים זרות, ומשום כך ה׳ הענישם והשמיד 23,000 מהם ביום אחד! 9אל תעמידו בניסיון את סבלנותו של אלוהים, כמו בני־ישראל, כי ה׳ שלח נחשים ארסיים שיהרגו בהם. 10אל תתלוננו, כמו בני־ישראל, כי זאת הסיבה ששלח את מלאכו להשמידם.
11כל הדברים האלה קרו להם כדי ללמד אותנו לקח – להזהירנו שלא נחזור על אותן טעויות. הכול נשמר בכתב כדי שנוכל לקרוא וללמוד מכך.
12לכן היזהרו! מי שחושב: ”לי זה לא יכול לקרות!“ – שלא ישכח את האזהרה הזאת, כי גם הוא עלול להיכשל. 13אין כל חדש בשאיפות הרעות שבלבכם; אנשים רבים התנסו בדיוק באותן בעיות זמן רב לפניכם. על כל פיתוי ניתן להתגבר, ואתם יכולים לסמוך על אלוהים שלא יעמיד בפניכם פיתוי שאינכם מסוגלים לעמוד בפניו, שכן הוא הבטיח לכם זאת, ואלוהים מקיים את הבטחותיו. הוא יראה לכם כיצד להיחלץ מכוח הפיתוי ולהחזיק מעמד. 14לכן, אחים יקרים, התרחקו מכל עבודת אלילים.
15אנשים נבונים אתם; שפטו בעצמכם אם אני צודק או לא: 16כאשר אנו מברכים על היין בסעודת־האדון, האם אין זאת אומרת שלכל השותים יש חלק בברכה שבדם המשיח? וכאשר אנו בוצעים את הלחם, האין זאת אומרת שכל הנוטל פרוסה לוקח חלק בברכות שבגוף המשיח? 17אנחנו, הרבים, מהווים גוף אחד, כי לכולנו יש חלק בלחם האחד שבצענו. 18גם היהודים הלוקחים חלק באכילת הקורבנות מתאחדים במעשה זה.
19איני מנסה לומר שעובדי האלילים מקריבים קורבנות לאלילים, ושלקורבנות יש ערך ממשי. 20אני מנסה לומר לכם שעובדי האלילים מקריבים את קורבנותיהם לשדים, ואיני רוצה שאיש מכם יתחבר עם השדים. 21אינכם יכולים להשתתף בסעודת האדון ובסעודת השטן גם יחד.
22מדוע אתם מנסים לעורר את זעמו של אלוהים? האם אתם חזקים ממנו? 23אתם אומרים ”מותר לעשות הכול“, אבל לא הכול טוב בשבילכם. אתם אומרים ”מותר לעשות הכול“, אך לא הכול מועיל. 24אל תחשבו רק על עצמכם; חשבו גם על אחרים ועל מה שטוב בשבילם.
25אזי מותר לכם לאכול כל בשר שנמכר לכם בשוק מבלי לעורר שאלות של מצפון. 26הלא האדמה וכל טובה שייכים לה׳, והכול נברא להנאתכם.
27אם אדם לא־מאמין מזמין אותך לארוחה, היענה להזמנה (אם אתה רוצה), אכול כל מה שמוגש לפניך ואל תשאל שאלות של מצפון. 28אבל אם מישהו יזהירך מראש שאוכל זה הוקרב לאלילים, אל תאכל אותו! למען האיש שהעיר את תשומת לבך ולמען מצפונו. 29במקרה כזה רגשותיו חשובים משלך.
אל תאמר: ”מדוע עלי להתחשב ברגשותיהם של אחרים, 30בשעה שאני יכול להודות לאלוהים על המזון וליהנות ממנו? מדוע עלי להניח למישהו לקלקל את הנאתי רק משום שהוא חושב כי טעות בידי?“ 31מפני שכל מה שאתה עושה, שותה או אוכל צריך להיעשות למען כבוד אלוהים.
32לכן אל תהיה מכשול לאיש: ליהודי, לגוי או למאמין המשיחי. 33גם אני נוהג כך. אני משתדל לא לפגוע באיש, אלא לעשות מה שמוצא־חן בעיני אחרים ולא בעיני; איני מבקש את טובתי אלא את טובת אחרים, מתוך רצון שייוושעו.
Rurashcalla dioscunata ama adoraichijchu
1Huauqui, panicuna, ñucanchij ñaupa yayacuna ima shina tucushcata yuyarichigari. Paicunaca tucuicunami, pʼuyu ucupi rircacuna. Tucuicunallatajmi Puca cucha jatun yacutapish chʼimbarcacuna. 2Chashnami tucuicunallataj, pʼuyupipish, yacupipish Moises-huan tandalla bautiźarircacuna. 3Diospaj Espíritu cushca micunatapish, tucuicunallatajmi micujcuna carca. 4Diospaj Espíritu cushca ubyanatapish, tucuicunami chaillatataj ubyajcuna carca. Diospaj Espíritu cushca jatun Rumipish, paicunahuanmi purij carca. Chai Rumimanta llujshicuj yacutapish, tucuicunami ubyajcuna carca. Chai jatun Rumica, Cristollatajmi carca. 5Chashna cajpipish paicunapuramantaca, achcacunami Taita Diospi pʼiñai tucurcacuna. Chaimantami chaicunaca, chai shitashca pamballapitaj huañurcacuna.
6Ama ñucanchijpish paicuna shinallataj mana allita munachunmi, yuyachingapaj chashna tucurca. 7Ama cancunapish paicunapuramanta maijancuna shinallataj, rurashcalla dioscunata adoraichijchu. Dios Quillcachishcapica, paicunamantami: «Tucuicunami micungapaj, ubyangapaj tiyarircacuna. Chai qʼuipa jatarishpaca, pugllarcacunami» nicun. 8Shinallataj ama paicunapuramanta maijancuna shina huainayashunchijchu. Chaicunaca shuj punllallami, 23.000 huañurcacuna. 9Paicunapuramanta maijancunaca Mandaj Diostaca, paicuna munashca shinami, ‘Caita chaita rurai’ nircacuna. Ñucanchijpish ama chashnallataj rurashunchijchu. Chashna nijcunataca, culebracuna canishpami huañuchirca. 10Paicunapuramanta maijancuna shina ama Diosta cʼamishunchij. Paicunataca, huañuchij angelmi huañuchirca.
11Paicuna chashna tucushcaca, ñucanchijta yuyachingapajmi chashna tucurca. Cunan punllacuna ñucanchijta yachachingapajmari Diosca tucui chaicunata quillcachishca. 12Maijanpish alli puricushpaca, ama urmangapaj yuyaipi purichun. 13Shujtaj runacunata japij llaquicunallatajmi, cancunatapish japin. Shina cajpipish Taita Diosca, pai rurasha nishcata pajtachij cashpami, cancuna mana mishai tucuipaj llaquicuna japichunca mana saquinga. Cancunata urmachisha nij llaquicuna shamujpipish, Diosllatajmi cancuna ama urmachun, chaimanta llujshinata ricuchinga.
Rurashcalla dioscunaman cujcunaca supaicunamanmi cuncuna
14Chashna cajpica ñuca cʼuyashca crijcuna, rurashcalla dioscunata adoranataca, caruman manchanguichij. 15Cancuna ña alli yuyaiyujcuna cajpimi, caicunataca nini: Cancunallataj ñuca imata nisha nishcataca, yuyaita japichijlla. 16Ñucanchijman Dios cushca copamanta, Paita pagui nishpa ubyashpaca, Cristo jichashca yahuarmantami paihuan shujlla tucunchij. Shinallataj tandata chaupinacushpa micushpapish, Cristopaj cuerpohuanmari shujlla tucunchij. 17Chai shujlla tandata tucuicunallataj chaupishpa micushpami, ñucanchijca achcacuna cashpapish, shujlla cuerpo tucunchij.
18Israelcuna paicunapaj aicha causaipi imata rurashcataca yuyarichigari. Diosman cushpa huañuchishca animalpaj aichata micushpaca, ¿manachu altarmanta micun? 19¿Ima nishpataj cashna nini? ¿Rurashcalla dioscunaca diostaj cajpi, chaicunaman cushca aichapish ima alli cana cajpichu chashnaca nini, imashi? 20Mana, chaicunaca imapish mana canchu. Riquichij, Diosta mana caźujcuna chai dioscunaman animalcunata cushpa huañuchishpaca, mana Taita Diosman cunchu. Ashtahuanpish supaicunamanmari cun. Chaimantamari, ama chai aichacunata micushpa, supaicunahuan shujlla tucugrichijchu nicuni. 21Apunchij Jesuspaj copamantapish, supaicunapaj copamantapish mana ubyai tucunguichijchu. Shinallataj Apunchij Jesuspaj meźamantapish, supaicunapaj meźamantapish mana micui tucunguichijchu. 22¿Chashna rurashpachu Apunchij Jesustaca pʼiñachishun? ¿Chashna rurangapajca, Paita yalli sinchicunachari canchigari?
Apunchij Jesusmi ñucanchijtaca cacharichirca
23«Ñucaca imata rurasha nishpapish, rurai tucunillami» ninguichari. Shina cajpipish munarishcata ruranaca mana allichu. «Imata ruranapish mana jarcashcachu.» Shina nishpa, ima, japi tucushcata ruranaca, mana sinchi crijta ruranchu. 24Pi ama quiquinllata yuyarishpa, imatapish ruraichijchu, ashtahuanpish shujtajcunapaj alli canata ruraichij.
25Aicha cʼatupi aichata randicushpaca, ama imata yuyashpa tapuichijchu, randishpa micuichijlla. 26«Cai pachapish, tucui imalla tiyajcunapish Mandaj Diospajmi.»
27Maijan manaraj crij carangapaj cayajpica, ama imata yuyashpa, ama imata tapushpa, imata carajpipish japishpa micuichijlla. 28«Cai aichaca, rurashcalla dioscunaman cushcami» nishpa maijan huillajpitajca, ama micunguichijchu. Chashna huillajpaj yuyaita ama pandachichunmi, chashna nini. 29(Mana cambaj yuyaimantachu, caishujpaj yuyaita ama pandachichunmi, chashna nini). ¿Caishujpaj yuyaita ama pandachingaraicullachu ñuca yuyashcataca, mana rurai tucuni? 30Imata micushpapish Diosta pagui nishpami micuni. Shina cajpica, ¿Ima nishpataj Taita Diosta pagui nishpa micushcataca, ‘Mana alli’ nishpa ñucata juchachingacuna?
31Cancunaca caitami yuyaipi cacharina canguichij: Imata micusha nishpa, imata ubyasha nishpa, imata rurasha nishpapish: ‘Caihuanca ¿Taita Dios cushicungachu, imashi?’ nishpa, chaitaraj yuyarichij. 32Israelcunatapish, mana israelcunatapish, Diospajlla tandanacuj crijcunatapish, ama ñitcachichijchu. 33Ñucaca pihuan cashpapish, paicunapura shinami tucuni. Achcacunata quishpichingapajmi, paicunapaj alli canata rurani, mana ñuca quiquinpajlla alli canata ruranichu. Cancunapish chashna causaichigari.
