1היודעים אתם מי גורם לכל המריבות והמלחמות ביניכם? היצר הרע שלכם! 2אתם מוכנים אפילו לרצוח כדי להשיג את מה שאין לכם. אתם מקנאים במה שיש לאחרים, ומשום שאינכם יכולים להשיג זאת בעצמכם, אתם נלחמים כדי לחטוף ולקחת מהם! אך למעשה אין לכם, כיוון שלא ביקשתם מאלוהים! 3גם אם אתם מבקשים אינכם מקבלים, כי מניעיכם אינם טהורים; אתם מבקשים רק כדי למלא את תאוותכם.
4נואפים שכמוכם! האם אתם לא מבינים שידידות עם העולם היא עוינות לאלוהים? אומר זאת שוב: אם ברצונכם להתיידד עם העולם, בכך אתם עושים את עצמכם אויבים לאלוהים. 5וזאת מפני שהכתובים מלמדים אותנו כי רוח הקודש, שהשכין ה׳ בתוכנו, שומר עלינו בקנאה. 6אך הוא גם מעניק לנו כוח רב כדי שנוכל לעמוד בפיתויים ובתאוות, כפי שאומרים הכתובים:4.6 ד 6 תרגום חופשי של משלי ג 34 ”אלוהים מתנגד לגאים ולענוים יתן חן“.
7לכן היכנעו לאלוהים, התנגדו לשטן והוא יברח מפניכם. 8התקרבו אל אלוהים כדי שגם הוא יתקרב אליכם. רחצו את ידיכם, אתם החוטאים, והניחו לאלוהים לשלוט בחייכם, כדי שיטהר את לבכם מכל רע וימלא אותו באהבה. 9עליכם להוכיח חרטה אמיתית – בדמעות, בסבל ובצער אמיתי; צער במקום צחוק ואבל במקום שמחה. 10השפילו את עצמכם לפני האדון, הוא יעזור לכם, ירומם ויעודד אתכם.
11אחים יקרים, אל תמתחו ביקורת איש על רעהו, אל תרכלו ואל תוציאו דיבה, שכן בעשותכם זאת אתם עוברים על תורת ה׳ שמצוָוה עלינו לאהוב איש את רעהו. אתם מחליטים לעצמכם מה נכון ומה לא נכון, וכך מורדים בדבר ה׳, בעוד שתפקידנו אינו לשפוט את התורה אלא לקיים אותה! 12רק מי שנתן את התורה רשאי לשפוט בינינו, והוא בלבד מחליט אם להציל או לאבד אותנו. אבל איזו רשות יש לכם למתוח ביקורת על אחרים?
13אני פונה אל אלה מכם שאומרים: ”מחר נלך לעיר פלונית, נישאר שם שנה, נפתח עסק ונרוויח כסף.“ 14מאין לכם לדעת מה יקרה מחר? הרי אינכם יודעים כמה זמן נותר לכם לחיות! חייכם דומים למסך עשן: רגע אחד אתם רואים אותו ורגע שני הוא נעלם. 15עליכם לומר: ”אם ירצה השם, נחיה ונעשה דבר זה או אחר.“ 16אם אינכם נוהגים כך הרי שאתם מתפארים בתוכניותיכם, וביטחון עצמי כזה אינו מוצא־חן בעיני אלוהים.
17אל תשכחו שאם אתם יודעים מה עליכם לעשות, ובכל זאת אינכם עושים זאת, אתם חוטאים.
1From whence come wars and fightings among you? come they not hence, even of your lusts that war in your members? 2Ye lust, and have not: ye kill, and desire to have, and cannot obtain: ye fight and war, yet ye have not, because ye ask not. 3Ye ask, and receive not, because ye ask amiss, that ye may consume it upon your lusts. 4Ye adulterers and adulteresses, know ye not that the friendship of the world is enmity with God? whosoever therefore will be a friend of the world is the enemy of God. 5Do ye think that the scripture saith in vain, The spirit that dwelleth in us lusteth to envy? 6But he giveth more grace. Wherefore he saith, God resisteth the proud, but giveth grace unto the humble. 7Submit yourselves therefore to God. Resist the devil, and he will flee from you. 8Draw nigh to God, and he will draw nigh to you. Cleanse your hands, ye sinners; and purify your hearts, ye double minded. 9Be afflicted, and mourn, and weep: let your laughter be turned to mourning, and your joy to heaviness. 10Humble yourselves in the sight of the Lord, and he shall lift you up. 11Speak not evil one of another, brethren. He that speaketh evil of his brother, and judgeth his brother, speaketh evil of the law, and judgeth the law: but if thou judge the law, thou art not a doer of the law, but a judge. 12There is one lawgiver, who is able to save and to destroy: who art thou that judgest another?
13Go to now, ye that say, To day or to morrow we will go into such a city, and continue there a year, and buy and sell, and get gain: 14Whereas ye know not what shall be on the morrow. For what is your life? It is even a vapour, that appeareth for a little time, and then vanisheth away. 15For that ye ought to say, If the Lord will, we shall live, and do this, or that. 16But now ye rejoice in your boastings: all such rejoicing is evil. 17Therefore to him that knoweth to do good, and doeth it not, to him it is sin.
