迷失的羊
1許多稅吏和罪人都來聽耶穌講道， 2法利賽人和律法教師埋怨說：「這個人竟和罪人來往，還跟他們一起吃飯。」
3耶穌給他們講了一個比喻： 4「如果你們有人有一百隻羊，走失了一隻，難道他不暫時把那九十九隻留在草場上，去找那隻迷失的羊，一直到找著為止嗎？ 5他找到後，會歡歡喜喜地把那隻羊扛回家， 6並邀來朋友鄰居，說，『我走失的羊找到了，來和我一同慶祝吧！』 7我告訴你們，同樣，一個罪人悔改，在天上也要這樣為他歡喜，甚至比有九十九個不用悔改的義人還歡喜。
丟錢的比喻
8「又比如一個婦人有十塊錢，不小心弄丟了一塊，難道她不點亮燈，打掃房子，仔細尋找一直到找著為止嗎？ 9她找到後，會邀朋友鄰居來，說，『我丟的錢找到了，來和我一同慶祝吧！』 10我告訴你們，同樣，一個罪人悔改，上帝的眾天使也會這樣為他歡喜。」
浪子回頭
11耶穌又說：「某人有兩個兒子。 12小兒子對父親說，『父親，請你把我應得的家產分給我。』父親就把財產分給了兩個兒子。
13「沒過幾天，小兒子帶著他所有的財物出門遠遊去了。他終日在外花天酒地，揮金如土， 14很快囊空如洗，又遇到嚴重的饑荒，就陷入困境， 15只好投靠一個當地人。那人派他到田裡去放豬， 16他餓到恨不得拿餵豬的豆莢充饑，可是連這些也沒有人給他。 17最後，他醒悟過來，心想，『在我父親家裡，連僱工的口糧都綽綽有餘，我現在卻要在這裡餓死嗎？ 18我要動身回到我父親身邊，對他說，父親，我得罪了天，也得罪了你， 19今後，我再也不配作你的兒子，請把我當作僱工看待吧。』 20於是他動身回家。
「他父親遠遠地看見他，就動了慈心，跑上前去抱著他連連親吻。 21小兒子說，『父親，我得罪了天，也得罪了你，今後，我再也不配作你的兒子。』
22「父親卻對奴僕說，『趕快拿最好的袍子來給他穿上，給他戴上戒指，穿上鞋， 23把那隻肥牛犢牽來宰了，讓我們一同歡宴慶祝！ 24因我這兒子是死而復活、失而復得的。』於是他們歡宴慶祝。
25「那時，大兒子正在田間。當他回來還沒到門口，就聽見家裡傳出奏樂跳舞的聲音。 26他叫來一個奴僕問個究竟。
27「奴僕回答說，『你弟弟回來了！你父親因他無災無難地回來，特地宰了那隻肥牛犢。』 28大兒子很生氣，不肯進去。父親就出來勸他。
29「他對父親說，『你看，我伺候你這麼多年，從來沒有違背過你的命令，可是你沒有給過我一隻羊羔，讓我和朋友一同歡宴。 30但你這個兒子在娼妓身上耗盡家財，一回來，你倒為他宰了肥牛犢！』
31「父親對他說，『孩子啊！你一直在我身邊，我所有的一切都是你的。 32可是你弟弟是死而復活、失而復得的，所以我們應該歡喜快樂。』」
1לעיתים קרובות התקבצו סביב ישוע פושעים למיניהם ופקידי מכס (שבזמנו היו ידועים לשמצה בגלל חוסר הגינות ושחיתות), על מנת להקשיב לדבריו. 2הדבר לא מצא־חן בעיני הסופרים והפרושים שהתלוננו: ”הביטו בישוע, הוא מתחבר עם הפושעים האלה ואף אוכל בחברתם!“
3ישוע ענה להם במשל: 4”אילו היו לך מאה כבשים ואחת מהן הייתה הולכת לאיבוד, האם לא היית נוטש את תשעים־ותשע הכבשים, והולך לחפש את הכבשה האחת עד שתמצא אותה? 5וכשתמצא אותה, האם לא תשא אותה בשמחה על כתפיך, 6ובהגיעך הביתה, האם לא תקרא לכל השכנים והחברים ותשתף אותם בשמחה שבמציאת הכבשה האובדת?
7”אני אומר לכם שכך יהיה גם בשמים: השמחה על חוטא אחד החוזר בתשובה תהיה גדולה הרבה יותר מאשר על תשעים ותשעה הצדיקים שאינם צריכים לחזור בתשובה.“
8ישוע המשיך: ”אתן לכם דוגמה נוספת: נניח שלאישה אחת היו עשרה מטבעות כסף ומטבע אחד אבד לה. האם היא לא תדליק אור בכל הבית, תטאטא את הרצפה ותחפש בכל פינה עד שתמצא את המטבע? 9ולאחר שתמצא את המטבע, האם היא לא תרוץ לשכנותיה ולחברותיה, ותספר להן בשמחה שמצאה את המטבע? 10כך גם מלאכי אלוהים שמחים על חוטא אחד שחוזר בתשובה.“
11ישוע סיפר להם משל אחר: ”לאיש אחד היו שני בנים. 12יום אחד בא אליו הבן הצעיר ואמר: ’אבא, אני רוצה שתתן לי עכשיו את חלקי בירושה המגיעה לי, במקום שאחכה עד מותך‘. האב הסכים וחילק את רכושו בין שני בניו.
13”לאחר זמן קצר ארז הבן הצעיר את חפציו ונסע לארץ רחוקה, שם בזבז את כל כספו בחיי הוללות. 14כאשר נותר חסר פרוטה התפשט רעב נורא באותה ארץ, והוא נהיה רעב ללחם. 15הוא הלך אל איכר מקומי ושידל אותו להעסיקו כרועה חזירים. 16הרעב היה חזק כל־כך, עד כי חשק חרובים שניתנו לחזירים, אולם הוא לא קיבל דבר. 17כשלבסוף עשה חשבון נפש ואמר לעצמו: ’בבית אבי לא רק שהפועלים אוכלים לשובע, הם אף משאירים אוכל בצלחת, ואילו אני כאן גווע ברעב! 18אשוב לבית אבי ואומר: ”אבא, חטאתי לאלוהים ולך, 19ואיני ראוי להיקרא בנך. אנא, קבל אותי לעבודה כאחד מפועליך“‘.
20”הבן קם וחזר לבית אביו. עוד לפני שהגיע אל הבית אביו זיהה אותו מרחוק ורץ לקראתו בהתרגשות רבה, חיבק ונישק אותו באהבה.
21” ’אבא‘, פתח הבן, ’חטאתי לאלוהים ולך, ואיני ראוי להיקרא בנך‘.
22”אולם האב קרא למשרתיו ואמר: ’הביאו מיד את הגלימה היקרה ביותר שיש לנו, טבעת יקרה ונעלים יקרות. 23לאחר מכן שחטו את העגל שפיטמנו; עלינו לחגוג את המאורע! 24כי בני היה מת ועתה קם לתחייה‘. וכך החלו בחגיגה.
25”באותה שעה עבד הבן הבכור בשדה. בשובו הביתה שמע את כל השירה והריקודים, 26ולכן שאל את אחד המשרתים: ’מה קורה כאן?‘
27” ’אחיך חזר הביתה‘, הסביר לו המשרת, ’ואביך שחט לכבודו את העגל שפיטמנו. עתה הוא עורך חגיגה גדולה לרגל שובו הביתה בשלום‘.
28”הבן הבכור כעס מאוד וסרב להיכנס הביתה. אביו יצא אליו וניסה לדבר איתו, 29אבל הבן השיב: ’כל השנים האלה עבדתי קשה כל כך למענך ומעולם לא חטאתי נגדך, ומה נתת לי? לא נתת לי אף גדי אחד קטן כדי שאחגוג עם חברי. 30ואילו כשבנך זה, שבזבז את כל כספך על זונות, חוזר הביתה, אתה שוחט לכבודו את העגל המשובח ביותר שיש לנו!‘
31” ’בני היקר‘, אמר האב, ’אתה ואני קרובים זה אל זה, וכל מה ששייך לי שייך לך. 32כיצד יכולים אנחנו שלא לשמוח היום? אחיך היה מת ועכשיו הוא קם לתחייה; אחיך הלך לאיבוד ועתה הוא נמצא!‘ “
