問候
1我是奉上帝旨意作基督耶穌使徒的保羅，與提摩太弟兄寫信給在哥林多的上帝的教會以及亞該亞境內所有的聖徒。
2願我們的父上帝和主耶穌基督賜給你們恩典和平安！
上帝的安慰
3我們主耶穌基督的父上帝當受讚美！祂是仁慈的父和賜一切安慰的上帝。 4我們遭遇任何患難，祂都安慰我們，使我們能夠用祂給我們的安慰去安慰那些在各樣患難中的人。 5正如我們多受基督所受的苦楚，也靠基督多得安慰。 6我們遭受患難，是為了使你們得到安慰和拯救；我們得到安慰，也是為了使你們得到安慰，以便你們能忍受像我們所遭遇的諸般苦難。 7我們對你們堅信不移，因為知道你們既和我們同受患難，也必和我們同得安慰。
8弟兄姊妹，希望你們知道我們在亞細亞所遭遇的苦難。那時我們承受極大的壓力，超過了我們的極限，甚至連活命的指望都沒了。 9我們心裡覺得必死無疑，這使我們不倚靠自己，只倚靠使死人復活的上帝。 10祂曾救我們脫離死亡的威脅，將來還要救我們。我們深信祂必繼續救我們。 11你們也要用祈禱幫助我們，使恩典藉著許多人的禱告臨到我們，眾人便因此而為我們感恩。
保羅改變計劃
12我們感到自豪的是：我們本著上帝所賜的聖潔和誠實為人處世，倚靠祂的恩典，不倚靠人的聰明才智，對待你們更是這樣。這一點，我們的良心可以作證。 13-14我們不寫任何你們讀不懂、不明白的內容。你們現在對我們有幾分認識，但我盼望你們最終完全認識到：當主耶穌再來的日子，你們將以我們為榮，正如我們將以你們為榮一樣。
15我有這樣的把握，所以早就計劃去你們那裡，使你們有兩次蒙福的機會。 16我打算從你們那裡去馬其頓，再從馬其頓回到你們那裡，然後你們為我送行前往猶太。 17我定了這計劃，難道會反覆無常嗎？難道我是意氣用事，出爾反爾嗎？ 18我在信實的上帝面前保證：我們對你們說的話絕不會忽是忽非！ 19我和西拉、提摩太在你們當中所傳揚的那位上帝的兒子耶穌基督絕不會忽是忽非，在祂只有「是」。 20因為上帝的一切應許在基督裡都是確實的，所以我們也是藉著基督說「阿們1·20 「阿們」是「誠然如此」的意思。」，將榮耀歸於上帝。 21是上帝使我們和你們一同在基督裡信心堅固。祂差遣1·21 「差遣」希臘文是「膏立」。了我們， 22在我們身上蓋了祂自己的印記，並讓聖靈住在我們心中作擔保。
23我求上帝為我作證：我沒有去哥林多，是為了寬容你們。 24我們並不是要操縱你們的信仰，而是要幫助你們，使你們喜樂，因為你們在信仰上已經站穩了。
1מאת פולוס, שליח ישוע המשיח לפי רצון אלוהים, ומאת אחינו טימותיוס.
אל המאמינים המשיחיים בקורינתוס וביוון כולה.
2מי ייתן שהאלוהים אבינו וישוע המשיח אדוננו יברך כל אחד מכם ויעניק לכם שלום.
3הבה נברך את האלוהים אבי המשיח אדוננו, שכן הוא מקור ואב הרחמים, שמנחם ומעודד אותנו בצרותינו. 4אלוהים מנחם אותנו בצרותינו, על־מנת שבאותו אופן נעזור גם אנחנו למתנסים בצרות שעברו עלינו. 5שכן ככל שאנו מרבים לסבול למען המשיח, כך הוא ירבה לעודדנו ולנחמנו. 6אם אנחנו סובלים, הרי שזה למען נחמתכם וישועתכם; אם אנחנו מנוחמים, הרי שזה למען נחמתכם: להראות לכם מניסיוננו כיצד ינחם אלוהים גם אתכם כשתתנסו בסבלנו. 7אין לנו ספק שאם עליכם לסבול כמונו, הרי שגם תנוחמו כמונו.
8אחים יקרים, ברצוננו להזכיר לכם את דבר הצרות שעברו עלינו באסיה. המשא והלחצים היו כבדים מנשוא, עד כי לא האמנו שנישאר בחיים. 9חשנו שנגזר עלינו דין מוות, אך הדבר נועד ללמדנו שאל לנו לבטוח בעצמנו, אלא רק באלוהים המחיה את המתים. 10אלוהים אכן הצילנו ממוות נורא, ואנו בטוחים שאף יוסיף להצילנו. 11אך על כולכם להתפלל בעדנו, כי ככל שירבו המתפללים למען ביטחוננו, כן ירבו המודים לאלוהים כשיענה לתפילותיכם.
12אנו גאים בעובדה שתמיד התנהגנו בתם ויושר, בוטחים באלוהים ולא בעצמנו. גם איתכם נהגנו כך! 13-14מכתבי היו כנים ולא כתבתי דבר בין השורות. ואם כי עדיין אינכם מכירים אותי היטב (אני מקווה שבקרוב תטיבו להכירני), אנא, השתדלו להתגאות בי, כשם שאני אתגאה בכם ביום שובו של ישוע אדוננו.
15-16הואיל ולא הטלתי ספק בביטחונכם והבנתכם, החלטתי לבקרכם בדרכי למקדוניה ובשובי משם, כדי שאהיה לכם לברכה כפולה וכדי שתשלחוני ליהודה. 17ודאי תשאלו מדוע שיניתי את דעתי; האם נהגתי בפזיזות? או האם נהגתי באנוכיות ואמרתי ”כן“ כשהתכוונתי ל”לא“? 18חס וחלילה! כשם שאלוהים מהימן כך לא נהגתי בקלות ראש. כשאני אומר ”כן“ אני מתכוון לכך. 19טימותיוס, סילוונוס ואני סיפרנו לכם על ישוע המשיח בן־האלוהים. המשיח תמיד מקיים את דבריו ולעולם אינו אומר ”כן“ בהתכוונו ל”לא“.
20הוא מקיים את כל הבטחות אלוהים, יהיה מספרן אשר יהיה. אנו סיפרנו לכולם מה נאמן הוא, וכך פארנו את שם אלוהים. 21אלוהים הוא אשר עשה אתכם ואותי למאמינים משיחיים נאמנים, והטיל עלינו את השליחות לבשר את הבשורה. 22הוא אף חתם אותנו בחותמו, והשכין בלבנו את רוח הקודש כערבות להשתייכותנו אליו.
23אלוהים עדי שלא באתי אליכם עד כה מפני שחסתי עליכם; לא רציתי לצער אתכם בתוכחה קשה. 24איני מנסה לשפוט אתכם בענייני האמונה, שהרי אמונתכם איתנה. ברצוני לעזור לשמחתכם; כן, ברצוני לשמח אתכם ולא לצער.
