保罗在帖撒罗尼迦传道
1保罗和西拉经过暗非坡里和亚波罗尼亚，到了帖撒罗尼迦。那里有犹太人的会堂。 2保罗照以往的习惯进入会堂，一连三个安息日引用圣经与当地人讨论， 3解释、证明基督必须受害，然后从死里复活，又说：“我向你们宣讲的这位耶稣就是基督。” 4不少人被说服，成为保罗和西拉的同道，其中有许多是敬畏上帝的希腊人和有地位的妇女。
5那些不信主的犹太人却妒火中烧，他们召集了一群市井无赖，在城里引发骚乱，闯进耶孙的家企图把保罗和西拉揪出来示众。 6他们找不到保罗和西拉，就把耶孙和几个弟兄拉到当地官员面前，高喊：“那些搅乱天下的人到我们这里来了， 7耶孙接待了他们。他们违抗凯撒的命令，说另有一个王叫耶稣。” 8百姓和当地官长听后，深感不安。 9于是，官长命耶孙等人缴纳保释金，然后释放了他们。
庇哩亚人接受福音
10弟兄姊妹在夜间把保罗和西拉送往庇哩亚。他们二人一到，就进了犹太会堂。 11当地的人比帖撒罗尼迦人通情达理，非常乐意接受真道，还天天查考圣经，研究这道是否正确。 12结果有很多人信了，包括不少有名望的希腊妇女和男子。 13可是，帖撒罗尼迦的犹太人听到保罗在庇哩亚宣扬上帝的道，就赶来怂恿、煽动众人。 14庇哩亚的弟兄姊妹立刻送保罗到海边，西拉和提摩太仍然留在庇哩亚。 15护送保罗的人一直把他送到雅典，然后带着保罗的口信回庇哩亚，交代西拉和提摩太尽快赶去雅典与保罗会合。
保罗在雅典传道
16保罗在雅典等候他们的时候，看见满城都是偶像，心里非常着急。 17于是，他在会堂跟犹太人和虔诚的外族人辩论，每天在广场上跟遇见的人辩论。 18还有一些伊壁鸠鲁和斯多亚学派的哲学家和保罗争论，有人嘲笑他说：“这人在胡说八道些什么呀？”还有人说：“他好像在宣扬外国的神明。”他们这样说是因为保罗在传讲耶稣和祂复活的福音。 19他们带保罗到一个称为亚略·巴古的论坛，问他：“我们可以知道你所教导的这个新道理吗？ 20你的言论确实稀奇，我们很想知道个究竟。”
21这些雅典人和侨居在那里的人没有别的嗜好，只喜欢谈论和打听一些新奇的事。
22保罗在亚略·巴古论坛中站起来说：“各位雅典人，我看得出你们在各方面都非常虔诚。 23我在街上走的时候，观察了你们所敬拜的对象，发现一座祭坛上面写着‘献给未知之神’。这位你们不认识却在敬拜的神明，我现在介绍给你们。
24“这位创造宇宙万物的上帝是天地的主宰，并不住在人手建造的庙宇里， 25也不需要人的侍奉，因为祂一无所缺。祂将生命、气息和万物赐给世人。 26祂从一人造出万族，让他们散居世界各地，又预先定下他们的期限和居住的疆界， 27以便他们在其间寻求祂，或许他们可以摸索着找到祂。祂原本就离我们各人不远， 28我们的生活、行动和存在都靠祂，你们的诗人也说过，‘我们是祂的子孙。’ 29我们既然是上帝的子孙，就不该认为上帝是人凭手艺和想象用金、银、石头所雕刻的样子。
30“上帝以往不鉴察世人的无知，现在则命令世上所有的人都要悔改。 31因为祂已经定了日子，要借祂所设立的人按公义审判这个世界。祂叫那人从死里复活，给了全人类可信的凭据。”
32听见保罗提到死人复活的事，有些人就嘲笑他，还有些人说：“我们改天再听你讲这个。” 33于是保罗离开了他们。 34不过，也有人跟随保罗，信了耶稣，其中有亚略·巴古的会员丢尼修和一位名叫戴玛丽的妇人及其他人。
1פולוס וסילא עברו במסעם דרך ערי אמפיפוליס ואפולוניה, והגיעו לתסלוניקי – עיר שהיה בה בית־כנסת יהודי. 2פולוס הלך כמנהגו לבית־הכנסת, ובמשך שלוש שבתות רצופות הסביר לנוכחים את הכתובים. 3הוא הסביר להם את הנבואות בדבר סבלו של המשיח ותקומתו לחיים, והוכיח להם שישוע הוא המשיח. 4חלק מהמאזינים שוכנעו והאמינו; ביניהם היו הרבה יוונים יראי־אלוהים והרבה נשים אצילות.
5אולם מנהיגי היהודים נמלאו קנאה, ולכן הסיתו פושעים ובטלנים מן השוק לעורר מהומה בעיר. הם פרצו לביתו של יסון, במטרה לתפוס את פולוס וסילא ולהביאם לפני מועצת העיר.
6מאחר שלא מצאו את השניים בתוך הבית, הם גררו החוצה את יסון ומאמינים אחרים והביאו אותם לפני המועצה. ”פולוס וסילא גורמים לצרות ובעיות בכל העולם, ועכשיו הם רוצים להפוך גם את עירנו!“ צרחו. 7”ויסון זה הכניס אותם אל ביתו. הם בוגדים! הם טוענים שיש להם מלך אחר, ישוע, במקום הקיסר!“
8-9האשמות אלה הסעירו את רוחם של אנשי־העיר ושל השופטים, ואלה שחררו אותם רק לאחר ששילמו דמי־ערבות.
10באותו לילה הבריחו המאמינים את פולוס וסילא לברואה, והשניים שוב הלכו לבית־הכנסת כדי להטיף. 11אנשי ברואה היו רחבי אופקים יותר מאנשי תסלוניקי והקשיבו לבשורה בשמחה. יום־יום הם למדו בעצמם את כתבי־הקודש, כדי לראות אם דבריהם של פולוס וסילא הם דברי אמת. 12כתוצאה מכך האמינו רבים מהם, ביניהם נשים רמות מעלה וגברים רבים.
13אולם כששמעו היהודים בתסלוניקי שפולוס מטיף את דבר ה׳ בברואה, מיהרו גם הם לשם כדי להסעיר את הרוחות. 14המאמינים פעלו ללא דיחוי ושלחו את פולוס לחוף הים, בעוד שסילא וטימותיוס נשארו בעיר. 15מלוויו של פולוס הלכו איתו עד אתונה, ומשם חזרו לברואה. לפני שנפרדו ממנו מלוויו ביקש מהם פולוס שיודיעו לסילא ולטימותיוס למהר לבוא אליו.
16בזמן שפולוס חיכה להם באתונה, הוא נמלא צער למראה האלילים הרבים שמילאו את העיר. 17הוא הלך לבית־הכנסת והתווכח על כך עם היהודים ועם הגויים שהתגיירו. הוא מצא לנכון להתווכח גם עם העוברים ושבים בכיכר השוק.
18בין האנשים הרבים שאיתם התווכח היו גם פילוסופים אפיקורסים וסטואיים. כששמעו את דבריו של פולוס על תקומתו של ישוע מן המתים, הגיבו: ”הוא סתם פטפטן!“ או, ”הוא עושה תעמולה לדת חדשה כלשהי!“
19הם לקחו את פולוס לגבעת המשפט (שנקראה ביוונית ”אריופגוס“) ואמרו לו: ”ספר לנו עוד קצת על הדת החדשה הזאת. 20אתה מספר דברים מוזרים, והיינו רוצים לדעת מה פירושם.“ 21כאן עלי להסביר שאנשי אתונה, כולל הזרים שהיו שם, אהבו לבלות את זמנם בשיחה על רעיונות חדשים למיניהם.
22פולוס עמד לפניהם בגבעת המשפט ואמר: ”אנשי אתונה, אני רואה שאתם אנשים אדוקים מאוד! 23כשעברתי היום בחוצות עירכם ראיתי מזבחות רבים, ועל אחד מהם היה כתוב: ’לאל הבלתי־נודע‘. השתחוויתם לו בלי לדעת מי הוא, ועתה ברצוני לספר לכם עליו.
24”הוא האל אשר ברא את העולם ואת כל אשר בו, והיות שהוא אדון השמים והארץ, אין הוא שוכן במקדש מעשה ידי־אדם. 25כמו־כן אין ידי אדם יכולות לשרתו ולספק לו את צרכיו, משום שאין הוא זקוק לדבר! הוא עצמו נותן חיים ונשמה לכל דבר, וממלא כל מחסור שהוא. 26מאדם אחד הוא ברא את כל בני־האדם בעולם, ולאחר מכן פיזר את העמים על פני כדור הארץ. הוא החליט מראש מי מהם יקום, מי ייפול ומתי, ואף קבע להם את גבולותיהם.
27”בכל המעשים האלה הייתה לו מטרה אחת: שכל העמים יחפשו את אלוהים ויגששו אחריו עד שימצאו אותו – למרות שאין הוא רחוק מאף אחד מאיתנו! 28אחד המשוררים שלכם ביטא זאת בשירו:
’כי בו אנחנו חיים ונעים וקיימים.
וגם אנחנו צאצאיו‘.
29”ואם נכון הדבר, אזי אסור לנו לחשוב על אלוהים כאילו הוא מן פסל או אליל עשוי זהב, כסף או אבן! 30אלוהים התעלם בעבר מבורותם של בני־האדם בנושא זה, אולם עתה הוא מצווה על כולם לחזור בתשובה ולעבוד אותו בלבד. 31כי אלוהים קבע יום מסוים שבו ישפוט בצדק את העולם כולו על־ידי האיש שבו בחר. אלוהים אישר את הדבר לעיני כולם כשהקים איש זה מן המתים.“
32כאשר שמעו שפולוס מדבר על תחייתו של איש מת, החלו אחדים מהם לצחוק וללעוג, ואילו אחרים אמרו: ”אנחנו רוצים לשמוע עוד על כך!“ 33בכך נסתיימה שיחתו של פולוס איתם, 34אולם רק מעטים האמינו לדבריו והצטרפו אליו. ביניהם היו דיוניסיוס – חבר מועצת העיר, אישה אחת בשם דמריס ואחרים.
