Nya Levande Bibeln

Lukas 10

Jesus sänder ut sjuttio lärjungar

1Jesus valde nu ut sjuttio lärjungar och skickade dem i förväg, två och två, till alla städer och byar som han senare tänkte besöka.

Innan de begav sig iväg, sa han till dem: Be skördens Herre att sända ut fler arbetare för att hjälpa er, för skörden är stor och arbetarna få.

Gå nu, och kom ihåg att jag sänder ut er som lamm bland vargar.

Ta inte med er några pengar eller någon säck med kläder, eller ens ett extra par skor. Och ta väl vara på tiden.

När ni kommer in i ett hem så ge det er välsignelse.

Om man tar emot den så kommer den att stanna kvar över det hemmet. Annars återvänder den till er.

Flytta inte från hus till hus när ni kommer till en plats, utan stanna där man tar emot er och ät och drick det som ställs fram åt er. Tveka inte när man visar er gästfrihet, för arbetaren är värd sin lön.

8-9 Om man i en stad välkomnar er, så följ dessa två regler: Ät det som sätts fram åt er och bota de sjuka. När ni botar dem ska ni säga: 'Nu börjar Guds rike bland er!'

10 Men om man i en stad inte vill veta av er så gå ut på gatorna och säg:

11 'Ni har dömt er själva. Till och med dammet från era gator borstar vi av våra fötter. Det ska vittna mot er. Men ni ska ha klart för er att Guds rike är nära!'

12 Till och med det gudlösa Sodom kommer på domens dag att få det bättre än en sådan stad.

13 Vilka fasor väntar inte er, ni som bor i Korasin och Betsaida! För om de under jag gjort bland er hade utförts i Tyros och Sidon, så hade deras invånare för länge sedan bekänt sin skuld och börjat leva annorlunda.

14 Ja, Tyros och Sidon kommer att få lindrigare straff på domens dag än ni.

15 Och ni människor i Kafarnaum, vad ska jag säga om er? Kommer ni att tas upp till himlen? Nej, ni ska störtas ner i helvetet.

16 Sedan sa han till lärjungarna: De som lyssnar till er lyssnar till mig. Och de som avvisar er avvisar mig. Och de som avvisar mig avvisar Gud som sände mig.

De sjuttio återvänder

17 När de sjuttio lärjungarna återvände rapporterade de glädjestrålande: Herre, till och med de onda andarna lyder oss när vi använder ditt namn.

18 Ja, sa han till dem, jag såg Satan falla ner från himlen som en blixt!

19 Och jag har gett er makt över fiendens alla styrkor, och makt att trampa på ormar och skorpioner och krossa dem. Inget ska skada er.

20 Men det viktiga är inte att de onda andarna lyder er, utan att era namn är skrivna i himlen.

21 Sedan fylldes han av glädje i den helige Ande och sa: Jag prisar dig Far, himlens och jordens Herre, för att du har gömt detta för de lärda och kloka, och för att du uppenbarat det för dem som är som barn. Ja, tack Far, att det var din avsikt.

22 Jag handlar i allt på dina vägnar. Ingen känner egentligen Sonen utom Fadern, och ingen känner heller Fadern utom Sonen och den som Sonen väljer att uppenbara honom för.

23 Sedan vände han sig till sina tolv lärjungar och sa stilla: Ni kan vara lyckliga som sett och upplevt allt detta.

24 Många profeter och kungar skulle ha gett mycket för att få uppleva vad ni har sett och hört!

Liknelsen om den gode samariern

25 En dag kom en av lagexperterna för att pröva Jesu renlärighet. Han frågade: Mästare, vad ska en människa göra för att få evigt liv?

26 Jesus svarade: Vad säger Moses lag om det?

27 Han svarade: Den säger att du ska älska Herren din Gud av hela ditt hjärta och av hela din själ, och med all din kraft och av hela ditt förstånd. Och din medmänniska ska du älska lika mycket som dig själv.

28 Det är riktigt! sa Jesus till honom. Gör det så ska du få leva!

29 Mannen ville försvara sin brist på kärlek till vissa människor och därför frågade han: Vem är min medmänniska?

30 Då svarade Jesus: En jude, som var på väg från Jerusalem till Jeriko, blev överfallen av banditer. De slet av honom kläderna och misshandlade honom och lämnade honom sedan halvdöd vid vägkanten.

31 Av en händelse kom en judisk präst förbi. När han såg mannen ligga där sneddade han över på vägens andra sida och gick förbi.

32 Därefter kom en tempeltjänare till platsen, och han lät också mannen ligga utan att bry sig om honom.

33 Men en samarier, som ni ju inte har mycket till övers för, kom också samma väg, och när han såg den misshandlade mannen greps han av medlidande.

34 Samariern böjde sig ner bredvid honom, tvättade hans sår rena och förband dem. Sedan lyfte han upp mannen på sin åsna och förde honom till ett värdshus. Där vakade han över honom hela natten.

35 Nästa dag, när han måste fara vidare, betalade han värdshusvärden och bad honom att ta hand om mannen. 'Om räkningen går på mer än det här

36 Vilken av dessa har enligt din mening visat sig vara en verklig medmänniska? frågade nu Jesus lagexperten.

37 Han svarade: Den som visade medlidande naturligtvis.Då sa Jesus: Just det. Gå och gör likadant.

Jesus besöker Maria och Marta

38 När Jesus och hans lärjungar fortsatte sin vandring mot Jerusalem, kom de till en by där en kvinna som hette Marta tog emot dem i sitt hem.

39 Hennes syster Maria satte sig på golvet och lyssnade till vad Jesus hade att säga.

40 Men Marta var jäktad och tänkte mest på vad hon skulle bjuda gästerna på.Hon kom till Jesus och sa: Herre, är det inte orättvist att min syster bara sitter där, medan jag får lov att göra allt arbete? Säg till henne att hon kommer och hjälper mig.

41 Men Jesus sa till henne: Marta, kära vän, du oroar dig för så mycket som är oväsentligt!

42 Det finns egentligen bara en sak som är viktig. Maria har upptäckt vad det är, och jag tänker inte ta det ifrån henne.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 10

1לאחר מכן בחר האדון שבעים תלמידים נוספים, ושלח אותם לפניו בזוגות אל הערים והכפרים שבהם עמד לבקר.

"מאחר שהקציר רב והפועלים מעטים," אמר להם ישוע, "התחננו לאלוהים שישלח פועלים נוספים לעזור לכם בעבודתכם למענו. לכו עתה וזכרו שאני שולח אתכם כשלוח כבשים בין זאבים. אל תיקחו אתכם כסף, חפצים אישיים ואף לא זוג נעליים נוסף, ואל תעצרו בדרך לשוחח עם איש.

"בכניסתכם לכל בית ברכו אותו תחילה לשלום. אם באותו בית גר אדם אוהב שלום, הברכה תתקיים, ואם אין הוא אוהב שלום באותו בית – הברכה תשוב אליכם.

"בבואכם אל כפר או עיר אל תעברו מבית מארח אחד לאחר, אלא התארחו בבית אחד בלבד, ואל תהססו לאכול ולשתות כל מה שמגישים לכם, כי הפועל ראוי לשכרו.

בכל עיר שבה מקבלים אתכם בשמחה איכלו את המוגש לפניכם, רפאו את החולים ואמרו להם: 'מלכות האלוהים קרובה אליכם.'

10 בעיר שבה לא מקבלים אתכם צאו לרחובות וקראו: 11 'כמחאה על התנהגותכם אנחנו מנערים את אבק עירכם שדבק ברגלינו, אולם דעו לכם שאכן קרובה מלכות האלוהים!' 12 אני אומר לכם שאפילו לסדום המרושעת יהיה קל יותר ביום הדין מאשר לעיר הזאת.

13 אוי ואבוי לכן, כורזין ובית-צידה! אילו חוללתי בצור ובצידון את הנסים שחוללתי בקרבכן, מזמן היו שם כולם חוזרים בתשובה ולובשים שק ואפר לאות חרטה. 14 כן, צור וצידון תקבלנה עונש קל משלכן ביום הדין! 15 ואתם, אנשי כפר-נחום, החושבים אתם שירוממו אתכם לשמים? לגיהינום תרדו!" 16 ישוע המשיך לדבר אל התלמידים: "מי ששומע לכם שומע לי; מי שמזלזל בכם מזלזל בי; ומי שמזלזל בי מזלזל באלוהים אשר שלח אותי."

17 כעבור זמן-מה חזרו שבעים השליחים אל ישוע ודיווחו לו בשמחה: "אדוננו, אפילו השדים נכנעים לנו כשאנו מצווים עליהם בשמך!" 18 "אכן," ענה ישוע, "ראיתי את השטן נופל מן השמים כברק! 19 באמת הענקתי לכם סמכות וכוח להתגבר על כל כוחות האויב, ולרמוס נחשים ועקרבים. דבר לא יוכל לפגוע בכם! 20 אף-על-פי-כן עליכם לשמוח לא משום שאתם יכולים להתגבר על השדים, אלא משום ששמותיכם כתובים בשמים!"

21 לאחר מכן נמלא ישוע שמחת רוח הקודש וקרא: "אבי, אדון השמים והארץ, אני מודה לך על שהסתרת דברים אלה מפני חכמים ומשכילים, וגילית אותם לאנשים פשוטים שבוטחים בך כמו ילדים. כן, תודה לך אבי, מפני שכך רצית. 22 הכול נמסר לי מאבי; אף אחד אינו מכיר ממש את הבן, מלבד האב, ואף אחד אינו מכיר ממש את האב, מלבד הבן ואלה שהוא בוחר לגלות להם את האב."

23 ישוע פנה אל תלמידיו ואמר להם בשקט: "זכות גדולה נפלה בחלקכם, שיכולים אתם לראות את אשר ראיתם. 24 נביאים ומלכים רבים השתוקקו לראות ולשמוע את אשר אתם ראיתם ושמעתם, אולם הם לא יכלו."

25 פעם רצה אחד מחכמי-התורה לנסות את ישוע. "רבי," שאל החכם, "מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?"

26 "מה אומרת על כך התורה?" השיב לו ישוע בשאלה.

27 "התורה אומרת: 'ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל מאודך; ואהבת לרעך כמוך'," השיב החכם.

28 "נכון מאוד," אישר ישוע. 'אם תקיים מצוות אלה תזכה בחיי נצח."

29 החכם רצה להצדיק את רגשותיו (מפני שלא אהב אנשים מסוימים), ולכן שאל: "מיהו רעי?" 30 ישוע השיב במשל: "יהודי אחד הלך בדרך מירושלים ליריחו והותקף על-ידי שודדים. הם הפשיטו את בגדיו מעליו, גזלו את כספו, הכו אותו באכזריות והשאירו אותו בצד הדרך פצוע קשות. 31 במקרה עבר שם כהן אחד, אולם בראותו את הפצוע עבר לצדו השני של השביל. 32 עבר במקום גם איש משבט לוי. הוא הביט בפצוע המוטל בצד הדרך, אולם המשיך בדרכו. 33 הזדמן למקום שומרוני אחד, ובראותו את הפצוע נמלא רחמים. 34 השומרוני ניגש אל הפצוע, משח את פצעיו וחבש אותם, לאחר מכן הרכיב אותו על חמורו והביאו לאכסניה, שם טיפל בו והאכיל אותו. 35 למחרת, לפני שהמשיך בדרכו, שילם השומרוני סכום כסף לבעל האכסניה ואמר: 'דאג בבקשה לכל מחסורו של הפצוע, ואם לא יספיק הכסף – אשלם את החסר בשובי.'

36 "מי מהשלושה היה לדעתך רע טוב לאיש הפצוע?"

37 "האדם שריחם עליו," השיב החכם.

"נכון," הסכים איתו ישוע. "לך ועשה כמוהו."

38 ישוע ותלמידיו המשיכו בדרכם, וכשהגיעו לאחד הכפרים הזמינה אותם אישה בשם מרתא להתארח בביתה. 39 אחותה מרים התיישבה על הארץ לרגלי ישוע והקשיבה לדבריו.

40 מרתא חשה לחץ מהעבודה שבהכנת ארוחה גדולה לכולם, ומשום כך פרצה לחדר וקראה: "נכון שאין זה הוגן שאחותי תשאיר לי את כל העבודה? אמור לה בבקשה שתבוא לעזור לי."

41 "מרתא, יקירתי," השיב לה האדון, "את דואגת לכל כך הרבה דברים. עליך לדאוג לדבר אחד בלבד. מרים בחרה בדבר האחד הזה אשר לא יילקח ממנה."