O Livro

Filipenses 1

1Paulo e Timóteo, ao serviço de Jesus Cristo, saúdam todos os santos, cujas vidas estão unidas a Cristo Jesus, na cidade de Filipos. Saúdam também os pastores na igreja e os diáconos.

Que Deus nosso Pai e o Senhor Jesus Cristo vos dê graça e paz.

Acção de graças e oração

3/5 Sempre que penso em vocês, louvo e expresso a Deus o meu reconhecimento pelas boas recordações que vocês me deixaram. E quando faço oração, é com alegria que sempre vos menciono, por causa da vossa participação activa na difusão do evangelho, desde o primeiro dia até agora.

E tenho a certeza de que Deus, que começou essa boa obra na vossa vida, vai completá­la até ao momento em que Jesus Cristo voltar.

E é justo que sinta isto a vosso respeito, porque vocês têm um lugar muito especial em meu coração; participámos juntos das bênçãos de Deus, tanto quando estava na prisão como em liberdade, defendendo a verdade e proclamando o evangelho. Deus sabe como sinto saudades de vocês todos, no verdadeiro amor de Cristo Jesus.

E peço a Deus que o vosso amor cristão aumente mais e mais e que, ao mesmo tempo, se enriqueça de conhecimento e de compreensão. 10 Pois que assim saberão dar o verdadeiro valor às coisas essenciais e a vossa conduta será marcada pela sinceridade, de forma a que nunca haja nenhuma razão de censura, até ao dia em que Jesus há­de voltar. 11 E a vossa actividade dará frutos de justiça, os quais são produzidos por Jesus Cristo, do que resultará honra e louvores a Deus.

A prisão de Paulo e o avanço do evangelho

12 Gostava que ficassem a saber bem, meus irmãos, que tudo o que me tem acontecido serviu para uma maior divulgação do evangelho, 13 de tal maneira que todos os guardas da prisão, e muitos outros mais, sabem a razão verdadeira por que estou preso. 14 E até muitos cristãos, por causa disso, têm sido encorajados no seu testemunho, e falam com mais ousadia aos outros sobre a palavra de Deus.

15 É verdade que alguns pregam Cristo só para se porem em pé de igualdade comigo. Contudo muitos outros fazem­no com boas intenções. 16 Estes fazem­no por amor, sabendo que fui posto aqui para defender o evangelho. 17 Os outros, contudo, falam de Cristo mas num espírito de disputa e sem sinceridade, pensando até com isso aumentar as aflições no meu cárcere. 18 Mas isso que importa? Desde que Cristo se torne conhecido, seja de que maneira for, com segundos intentos ou com honestidade, fico e sempre hei­de ficar satisfeito. 19 Porque sei que disto virá a resultar na minha libertação, com a ajuda das vossas orações e com o socorro do Espírito de Jesus Cristo.

20 É que eu vivo numa intensa expectativa e esperança; e sei que em nada ficarei decepcionado, antes pelo contrário, de acordo com a confiança que sinto, Cristo será honrado pela minha pessoa, agora como sempre, seja que eu continue em vida, ou que venha a ser executado. 21 Porque Cristo é a única razão da minha existência, e a morte representa para mim um ganho!

22 E se o viver me der oportunidades de obter frutos do meu trabalho, então nem sei o que é melhor. 23 As duas coisas me atraem: por um lado desejo partir e estar com Cristo, isto ainda seria o melhor; 24 mas, por outro, é mais necessário que eu fique, para poder ajudar­vos. 25 E é isso que me leva a pensar que não morrerei já; que ainda viverei aqui na terra algum tempo mais para vos ajudar a crescer espiritualmente e a experimentar a alegria da vossa fé, 26 e para que quando eu puder ir visitar­vos, a vossa alegria em Jesus Cristo abunde por aquilo que ele fez por mim.

27 Mas devem conduzir­se sempre conforme o evangelho de Cristo; e quer eu possa ir ver­vos, quer não, que aquilo que se diz a vosso respeito seja que vocês continuam unidos espiritualmente, combatendo juntos, num mesmo propósito de espalhar a fé que nos vem pelo evangelho de Cristo. 28 Não tenham receio dos que resistem: isso mesmo é o sinal de que caminham para a perdição. Mas para vocês é a indicação de que da parte de Deus vos é concedida a vida eterna. 29 Porque a vocês vos foi concedido, em relação a Cristo, não somente crer nele, como também padecer por ele! 30 Estamos, vocês e eu, empenhados no mesmo combate, combate esse que vocês me viram sustentar no passado, e que, como sabem, continuo a travar.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השליח אל-הפיליפי 1

1מאת פולוס וטימותיוס, עבדי ישוע המשיח.

אל ראשי הקהילות, אל בעלי התפקידים השונים בקהילות ואל כל המאמינים המשיחיים בעיר פיליפי.

מי ייתן שאלוהים יברך את כולכם. כן, אני מתפלל שאבינו ואדוננו יברך כל אחד מכם בברכה מיוחדת, וימלא אתכם בשלום ובשלווה. בכל פעם שאני מתפלל בעדכם אני מודה לאלוהים מעומק לבי, ונמלא שמחה על עזרתכם הנפלאה בהפצת הבשורה על ישוע המשיח, מהיום הראשון ששמעתם עליו ועד היום. אני בטוח שאלוהים ימשיך לעזור לכם לגדול ולהתחזק באמונתכם, וישלים את העבודה הטובה שהחל בכם עד יום שובו של ישוע המשיח.

אין פלא שאני אוהב אתכם כל-כך, שהרי שמור לכם בלבי מקום מיוחד. יחד סיפרנו על ישוע המשיח, ואלוהים ברך בנו את עדותנו. אלוהים לבדו יודע עד כמה אני מתגעגע אליכם ועד כמה אני אוהב אתכם. אני מתפלל שה' ימלא אתכם באהבה רבה לזולתכם, ושיעזור לכם לגדול ולהתפתח בהבנה ובידע רוחני, 10 כי ברצוני שתדעו תמיד להבחין בין טוב לרע, ושיהיה לכם מצפון נקי. אל תתנו סיבה לאיש למתוח עליכם ביקורת, מעתה ועד שובו של אדוננו. 11 עשו תמיד מעשים טובים אשר יוכיחו לעולם כי בני אלוהים אתם, וכך יביאו מעשיכם כבוד ותהילה לאלוהים.

12 דעו לכם, אחים יקרים, כי כל מה שקרה לי כאן בכלא עזר מאוד בהפצת הבשורה על ישוע המשיח. 13 הן כל אחד יודע כאן (כולל חיילי הארמון) שאני יושב בכלא רק משום שאני מאמין כי ישוע הוא המשיח. 14 כתוצאה ממאסרי חדלו מאמינים רבים לפחד ממאסר אפשרי. סבלנותי עודדה אותם, ועדותם למען המשיח נעשית אמיצה והחלטית יותר.

15 יש אנשים שמבשרים את הבשורה רק מתוך קנאה בדרך שבה אלוהים משתמש בי. אנשים אלה שואפים לתדמית של מטיפים אמיצים! ואילו אחרים מבשרים את הבשורה מתוך מניעים טהורים – מתוך אהבתם אלי. הם יודעים שאלוהים הביאני לכאן כדי שיוכל להשתמש בי להגן על האמת. יש גם המעוניינים לעורר את קנאתי; הם חושבים כי הצלחתם בהפצת הבשורה תוסיף על סבלי כאן בכלא! 18 אך למעשה כלל לא אכפת לי מה המניעים שלהם. אני שמח שהם מפיצים את הבשורה על ישוע המשיח, וזה העיקר.

19 אני ממשיך לשמוח ואיני מתייאש, כי אני יודע שבתשובה לתפילותיכם, ובעזרת רוח הקודש, יסתדר הכול על הצד הטוב ביותר. 20 אני מאמין ומקווה שלעולם לא אעשה מעשה שיגרום לי להתבייש בעצמי, אלא שאהיה תמיד מוכן לספר לכל אחד על ישוע המשיח בביטחון, כפי שנהגתי בעבר, ואני מקווה שאביא תמיד כבוד למשיח – בחיי או במותי.

21 עבורי לחיות פירושו לשרת את המשיח, ואילו מוות – בגדר רווח. 22 אך אם בחיי אוכל להביא עוד אנשים לאמונה במשיח, שוב איני יודע מה עדיף על מה, לחיות או למות! 23 לפעמים אני רוצה לחיות ולפעמים אני רוצה למות, שכן אני נכסף להיות עם המשיח, וברור שאני מעדיף להיות איתו. 24 אך למעשה אביא לכם תועלת רבה יותר אם אשאר בחיים.

25 עדיין יש בי צורך בעולם הזה, ולכן אני בטוח שאשאר בחיים עוד זמן מה, כדי שאוכל לעזור לכם לגדול ולשמוח באמונתכם. 26 כאשר אשוב לבקר אתכם, תהיה לכם סיבה לשמוח ולהודות לישוע המשיח על שהשאירני בחיים.

27 יקרה אשר יקרה, זכרו תמיד שעליכם לחיות כיאה למאמינים משיחיים, כך שאם אשוב לראותכם אם לאו, אמשיך לשמוע שכולכם מאוחדים במטרה נעלה אחת: להפיץ את בשורת האלוהים 28 ללא פחד מאויביכם, ולא משנה מה יעשו לכם. הם יראו בהתנהגותכם האמיצה אות לכישלונם, ואילו לכם יהיה זה סימן ברור מאלוהים – סימן שמאשר כי אלוהים אתכם וכי נתן לכם חיי נצח! 29 שהרי ניתנה לכם הזכות לא רק לבטוח בו אלא גם לסבול למענו. 30 כולנו נמצאים יחד במערכה זאת. ראיתם כיצד סבלתי בעבר למען המשיח, וכפי שאתם רואים אני עדיין נמצא בעיצומו של מאבק גדול וקשה.