New International Version

Matthew 27:1-66

Judas Hangs Himself

1Early in the morning, all the chief priests and the elders of the people made their plans how to have Jesus executed. 2So they bound him, led him away and handed him over to Pilate the governor.

3When Judas, who had betrayed him, saw that Jesus was condemned, he was seized with remorse and returned the thirty pieces of silver to the chief priests and the elders. 4“I have sinned,” he said, “for I have betrayed innocent blood.”

“What is that to us?” they replied. “That’s your responsibility.”

5So Judas threw the money into the temple and left. Then he went away and hanged himself.

6The chief priests picked up the coins and said, “It is against the law to put this into the treasury, since it is blood money.” 7So they decided to use the money to buy the potter’s field as a burial place for foreigners. 8That is why it has been called the Field of Blood to this day. 9Then what was spoken by Jeremiah the prophet was fulfilled: “They took the thirty pieces of silver, the price set on him by the people of Israel, 10and they used them to buy the potter’s field, as the Lord commanded me.”27:10 See Zech. 11:12,13; Jer. 19:1-13; 32:6-9.

Jesus Before Pilate

11Meanwhile Jesus stood before the governor, and the governor asked him, “Are you the king of the Jews?”

“You have said so,” Jesus replied.

12When he was accused by the chief priests and the elders, he gave no answer. 13Then Pilate asked him, “Don’t you hear the testimony they are bringing against you?” 14But Jesus made no reply, not even to a single charge—to the great amazement of the governor.

15Now it was the governor’s custom at the festival to release a prisoner chosen by the crowd. 16At that time they had a well-known prisoner whose name was Jesus27:16 Many manuscripts do not have Jesus; also in verse 17. Barabbas. 17So when the crowd had gathered, Pilate asked them, “Which one do you want me to release to you: Jesus Barabbas, or Jesus who is called the Messiah?” 18For he knew it was out of self-interest that they had handed Jesus over to him.

19While Pilate was sitting on the judge’s seat, his wife sent him this message: “Don’t have anything to do with that innocent man, for I have suffered a great deal today in a dream because of him.”

20But the chief priests and the elders persuaded the crowd to ask for Barabbas and to have Jesus executed.

21“Which of the two do you want me to release to you?” asked the governor.

“Barabbas,” they answered.

22“What shall I do, then, with Jesus who is called the Messiah?” Pilate asked.

They all answered, “Crucify him!”

23“Why? What crime has he committed?” asked Pilate.

But they shouted all the louder, “Crucify him!”

24When Pilate saw that he was getting nowhere, but that instead an uproar was starting, he took water and washed his hands in front of the crowd. “I am innocent of this man’s blood,” he said. “It is your responsibility!”

25All the people answered, “His blood is on us and on our children!”

26Then he released Barabbas to them. But he had Jesus flogged, and handed him over to be crucified.

The Soldiers Mock Jesus

27Then the governor’s soldiers took Jesus into the Praetorium and gathered the whole company of soldiers around him. 28They stripped him and put a scarlet robe on him, 29and then twisted together a crown of thorns and set it on his head. They put a staff in his right hand. Then they knelt in front of him and mocked him. “Hail, king of the Jews!” they said. 30They spit on him, and took the staff and struck him on the head again and again. 31After they had mocked him, they took off the robe and put his own clothes on him. Then they led him away to crucify him.

The Crucifixion of Jesus

32As they were going out, they met a man from Cyrene, named Simon, and they forced him to carry the cross. 33They came to a place called Golgotha (which means “the place of the skull”). 34There they offered Jesus wine to drink, mixed with gall; but after tasting it, he refused to drink it. 35When they had crucified him, they divided up his clothes by casting lots. 36And sitting down, they kept watch over him there. 37Above his head they placed the written charge against him: this is jesus, the king of the jews.

38Two rebels were crucified with him, one on his right and one on his left. 39Those who passed by hurled insults at him, shaking their heads 40and saying, “You who are going to destroy the temple and build it in three days, save yourself! Come down from the cross, if you are the Son of God!” 41In the same way the chief priests, the teachers of the law and the elders mocked him. 42“He saved others,” they said, “but he can’t save himself! He’s the king of Israel! Let him come down now from the cross, and we will believe in him. 43He trusts in God. Let God rescue him now if he wants him, for he said, ‘I am the Son of God.’ ” 44In the same way the rebels who were crucified with him also heaped insults on him.

The Death of Jesus

45From noon until three in the afternoon darkness came over all the land. 46About three in the afternoon Jesus cried out in a loud voice, “Eli, Eli,27:46 Some manuscripts Eloi, Eloi lema sabachthani?” (which means “My God, my God, why have you forsaken me?”).27:46 Psalm 22:1

47When some of those standing there heard this, they said, “He’s calling Elijah.”

48Immediately one of them ran and got a sponge. He filled it with wine vinegar, put it on a staff, and offered it to Jesus to drink. 49The rest said, “Now leave him alone. Let’s see if Elijah comes to save him.”

50And when Jesus had cried out again in a loud voice, he gave up his spirit.

51At that moment the curtain of the temple was torn in two from top to bottom. The earth shook, the rocks split 52and the tombs broke open. The bodies of many holy people who had died were raised to life. 53They came out of the tombs after Jesus’ resurrection and27:53 Or tombs, and after Jesus’ resurrection they went into the holy city and appeared to many people.

54When the centurion and those with him who were guarding Jesus saw the earthquake and all that had happened, they were terrified, and exclaimed, “Surely he was the Son of God!”

55Many women were there, watching from a distance. They had followed Jesus from Galilee to care for his needs. 56Among them were Mary Magdalene, Mary the mother of James and Joseph,27:56 Greek Joses, a variant of Joseph and the mother of Zebedee’s sons.

The Burial of Jesus

57As evening approached, there came a rich man from Arimathea, named Joseph, who had himself become a disciple of Jesus. 58Going to Pilate, he asked for Jesus’ body, and Pilate ordered that it be given to him. 59Joseph took the body, wrapped it in a clean linen cloth, 60and placed it in his own new tomb that he had cut out of the rock. He rolled a big stone in front of the entrance to the tomb and went away. 61Mary Magdalene and the other Mary were sitting there opposite the tomb.

The Guard at the Tomb

62The next day, the one after Preparation Day, the chief priests and the Pharisees went to Pilate. 63“Sir,” they said, “we remember that while he was still alive that deceiver said, ‘After three days I will rise again.’ 64So give the order for the tomb to be made secure until the third day. Otherwise, his disciples may come and steal the body and tell the people that he has been raised from the dead. This last deception will be worse than the first.”

65“Take a guard,” Pilate answered. “Go, make the tomb as secure as you know how.” 66So they went and made the tomb secure by putting a seal on the stone and posting the guard.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 27:1-66

1לפנות בוקר שוב התכנסו ראשי הכוהנים וזקני העם, כדי להתייעץ כיצד לשכנע את המושל הרומאי להוציא את ישוע להורג. 2הם כבלו אותו ושלחו אותו לפילטוס, המושל הרומאי. 3כאשר ראה יהודה הבוגד שישוע נידון למוות, התחרט על המעשה שעשה והחזיר את הכסף לראשי הכוהנים והזקנים.

4”חטאתי“, הכריז יהודה. ”בגדתי באדם חף מפשע.“

”לא אכפת לנו“, השיבו. ”זאת הבעיה שלך.“

5יהודה זרק את הכסף על הרצפה במקדש, והלך לתלות את עצמו.

6ראשי הכוהנים אספו את הכסף מהרצפה ואמרו: ”איננו יכולים להכניס את הכסף לאוצר, כי התורה אוסרת קבלת כסף דמים.“

7הם התייעצו ביניהם, ולבסוף החליטו לקנות בכסף זה את שדה היוצר בירושלים, שהשתמשו בו לקבורת גויים.

8משום כך נקרא השדה ההוא עד היום הזה: ”שדה הדם“.

9‏-10זה היה לקיים את נבואת זכריה: ”הם לקחו את שלושים שקלי הכסף – המחיר שבו העריכו אותו בני ישראל – וקנו שדה מאת הקדר, כפי שהדריך אותי ה׳.“27‏.9‏-10 כז 9‏-10 תרגום חופשי של זכריה יא 12‏-13

11ישוע עמד לפני פילטוס, המושל הרומאי, וזה שאל אותו: ”האם אתה מלך היהודים?“

”אתה אומר“, השיב ישוע.

12אולם כאשר ראשי הכוהנים והזקנים האשימו אותו, ישוע לא אמר דבר.

13”האם אינך שומע את מה שהם אומרים?“ שאל פילטוס.

14אך להפתעתו הרבה של המושל לא אמר ישוע דבר.

15כל שנה, לכבוד חג הפסח, נהג המושל לשחרר אסיר יהודי אחד לפי בחירת העם. 16באותה שנה היה בכלא אסיר ידוע לשמצה בשם ישוע בר־אבא. 17כאשר התאסף באותו בוקר המון רב לפני ביתו של פילטוס, הוא שאל: ”את מי אשחרר לכם, את ישוע בר־אבא, או את ישוע הנקרא משיח?“ 18כי פילטוס ידע היטב שמסרו את ישוע מתוך קנאה.

19באותו זמן, כשישב פילטוס על כסאו בבית־הדין, שלחה אליו אשתו הודעה: ”עזוב את האיש הטוב הזה לנפשו, כי בלילה האחרון חלמתי עליו חלום נורא.“

20בינתיים הספיקו ראשי הכוהנים והזקנים לשכנע את ההמון לדרוש את שחרורו של בר־אבא, ואת הוצאתו להורג של ישוע. 21וכך כשחזר המושל ושאל: ”את מי מהשניים אשחרר לכם?“ צעק הקהל: ”את בר־אבא!“

22”אם כך, מה אעשה עם ישוע הנקרא משיח?“ שאל פילטוס.

”צלוב אותו!“ הם צעקו.

23”מדוע? מה עשה?“ שאל פילטוס.

הם לא ענו, ורק הגבירו את צעקותיהם: ”צלוב אותו!“

24כשראה פילטוס שאין טעם להמשיך ושעלולה לפרוץ מהומה, דרש שיביאו אליו קערת מים. הוא רחץ את ידיו לעיני הקהל ואמר: ”הידיים שלי נקיות מדמו של האיש הצדיק הזה. האחריות מוטלת עליכם!“

25וההמון השיב בצעקה: ”דמו עלינו ועל בנינו!“

26אז שחרר להם פילטוס את בר־אבא, ולאחר שהלקה את ישוע בשוטים מסרו לידי החיילים הרומאים, כדי שיקחו אותו לצליבה. 27אולם לפני כן הם לקחו אותו אל ארמון המושל וקראו לכל חיילי המשמר. 28הם הפשיטוהו והלבישוהו גלימת ארגמן. 29לאחר מכן שזרו זר מקוצים ארוכים והניחו על ראשו ככתר, בידו הימנית שמו מקל כשרביט, כרעו ברך לפניו בלגלוג והתגרו בו בקריאות לעג: ”יחי מלך היהודים!“ 30הם ירקו בפניו, חטפו מידו את המקל והכוהו על ראשו.

31לאחר שסיימו החיילים להתלוצץ ולצחוק עליו, הפשיטו מעליו את הגלימה והלבישו אותו בבגדיו, והוציאו אותו החוצה לצליבה.

32בדרך למקום הצליבה הם פגשו את שמעון מקוריניה ואילצו אותו לסחוב את הצלב של ישוע. 33הם המשיכו בדרכם עד שהגיעו למקום הנקרא ”גלגלתא“, או ”מקום הגולגולת“. 34החיילים נתנו לו יין מסומם, אולם לאחר שטעם ממנו סרב לשתות אותו. 35לאחר הצליבה הפילו החיילים גורל, כדי לחלק ביניהם את בגדיו של ישוע. 36ואז התיישבו והביטו בישוע על הצלב. 37מעל ראשו הם תלו שלט: ”זהו ישוע מלך היהודים.“

38יחד עם ישוע נצלבו גם שני פושעים – אחד לימינו ואחד לשמאלו. 39העוברים ושבים קללו אותו, לעגו לו וקראו: 40”נו, אתה יכול להרוס את בית המקדש ולבנותו מחדש בשלושה ימים? אם אתה בן־אלוהים, מדוע אינך יורד מהצלב ומציל את עצמך?“

41גם ראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים חרפו אותו ולעגו לו: 42”הוא יכול להושיע את כולם חוץ מאשר את עצמו!“ צחקו. ”משיח שכמוהו!“ קראו. ”מלך ישראל, הבה נראה אותו יורד מהצלב, ואז נאמין בו! 43הרי בטח באלוהים, נראה אם אלוהים באמת יציל אותו. הרי אמר שהוא בן־אלוהים!“

44גם הפושעים שנצלבו לידו העליבו אותו בצורה דומה.

45בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות.

46בשעה שלוש אחר־הצהריים זעק ישוע זעקת שבר:27‏.46 כז 46 בארץ ישראל בתקופה הזו היהודים דיברו בעברית ובארמית. כאשר מופיע תעתיק ביוונית המקורית בברית החדשה, מלבד מקרים בודדים (התגלות ט 11, טז 16), הציטוט מובא בארמית ולא בעברית. עובדה זו מומחשת במעשי השליחים א 19: ”הדבר הזה נודע לכל יושבי ירושלים ולפיכך נקרא אותו שדה בלשונם ’חקל דמא‘, שפירושו שדה הדם“. ”אלי, אלי, למה שבקתני?“ (”אלי, אלי, למה עזבתני?“)

47אחדים מהנוכחים חשבו שהוא קורא לאליהו הנביא. 48אחד מהם רץ והביא ספוג טבול בחומץ, שם אותו בקצה מקל והושיטו לישוע כדי שישתה. 49אך יתר האנשים אמרו: ”עזוב אותו. הבה נראה אם אליהו באמת יבוא להציל אותו!“

50אז זעק ישוע שנית ונפח את נשמתו. 51באותו רגע הפרוכת שלפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים – מלמעלה עד למטה. האדמה רעדה, סלעים נבקעו, 52קברים נפתחו, וצדיקים רבים קמו לתחייה. 53לאחר תחייתו של ישוע, אלה עזבו את בית־הקברות, נכנסו לירושלים והופיעו לפני אנשים רבים.

54קצין רומאי והחיילים שהיו ליד הצלב, נבהלו מאוד מרעידת האדמה ומכל מה שקרה, וקראו: ”איש זה באמת היה בן־אלוהים!“

55נשים רבות שבאו עם ישוע מהגליל, כדי לשרתו, עמדו מרחוק והתבוננו. 56ביניהן היו מרים המגדלית, מרים אמם של יעקב ויוסף, ואמם של יעקב ויוחנן (בני זבדי).

57‏-58בערב ניגש אל פילטוס יוסף מן־הרמתיים, שהיה אדם עשיר ותלמיד של ישוע, וביקש את גופתו. פילטוס ציווה לשחרר את הגופה ולהעביר אותה ליוסף. 59יוסף לקח את הגופה, עטף אותה בסדין לבן, 60הניח אותה בתוך קבר חדש שחצב בשביל עצמו, סתם את הפתח באבן גדולה והלך לדרכו. 61מרים המגדלית ומרים השנייה ישבו במרחק והסתכלו.

62למחרת, בתום טקסי החג, באו ראשי הכוהנים והפרושים אל פילטוס 63ואמרו: ”אדוננו, השקרן הזה אמר פעם שלאחר שלושה ימים ישוב ויקום לתחייה. 64משום כך אנחנו מבקשים ממך לחתום את הקבר עד לאחר היום השלישי, כדי שתלמידיו לא יגנבו את הגופה ויפיצו את השמועה שהוא קם מן המתים. אחרת תהיה התרמית גרועה מזו הראשונה.“

65פילטוס אמר להם: ”יש לכם משמר שלכם, אתם יודעים איך לטפל זה כמו שצריך“.

66וכך הם חתמו את הקבר והציבו שומרים.