New International Version

John 21:1-25

Jesus and the Miraculous Catch of Fish

1Afterward Jesus appeared again to his disciples, by the Sea of Galilee.21:1 Greek Tiberias It happened this way: 2Simon Peter, Thomas (also known as Didymus21:2 Thomas (Aramaic) and Didymus (Greek) both mean twin.), Nathanael from Cana in Galilee, the sons of Zebedee, and two other disciples were together. 3“I’m going out to fish,” Simon Peter told them, and they said, “We’ll go with you.” So they went out and got into the boat, but that night they caught nothing.

4Early in the morning, Jesus stood on the shore, but the disciples did not realize that it was Jesus.

5He called out to them, “Friends, haven’t you any fish?”

“No,” they answered.

6He said, “Throw your net on the right side of the boat and you will find some.” When they did, they were unable to haul the net in because of the large number of fish.

7Then the disciple whom Jesus loved said to Peter, “It is the Lord!” As soon as Simon Peter heard him say, “It is the Lord,” he wrapped his outer garment around him (for he had taken it off) and jumped into the water. 8The other disciples followed in the boat, towing the net full of fish, for they were not far from shore, about a hundred yards.21:8 Or about 90 meters 9When they landed, they saw a fire of burning coals there with fish on it, and some bread.

10Jesus said to them, “Bring some of the fish you have just caught.” 11So Simon Peter climbed back into the boat and dragged the net ashore. It was full of large fish, 153, but even with so many the net was not torn. 12Jesus said to them, “Come and have breakfast.” None of the disciples dared ask him, “Who are you?” They knew it was the Lord. 13Jesus came, took the bread and gave it to them, and did the same with the fish. 14This was now the third time Jesus appeared to his disciples after he was raised from the dead.

Jesus Reinstates Peter

15When they had finished eating, Jesus said to Simon Peter, “Simon son of John, do you love me more than these?”

“Yes, Lord,” he said, “you know that I love you.”

Jesus said, “Feed my lambs.”

16Again Jesus said, “Simon son of John, do you love me?”

He answered, “Yes, Lord, you know that I love you.”

Jesus said, “Take care of my sheep.”

17The third time he said to him, “Simon son of John, do you love me?”

Peter was hurt because Jesus asked him the third time, “Do you love me?” He said, “Lord, you know all things; you know that I love you.”

Jesus said, “Feed my sheep. 18Very truly I tell you, when you were younger you dressed yourself and went where you wanted; but when you are old you will stretch out your hands, and someone else will dress you and lead you where you do not want to go.” 19Jesus said this to indicate the kind of death by which Peter would glorify God. Then he said to him, “Follow me!”

20Peter turned and saw that the disciple whom Jesus loved was following them. (This was the one who had leaned back against Jesus at the supper and had said, “Lord, who is going to betray you?”) 21When Peter saw him, he asked, “Lord, what about him?”

22Jesus answered, “If I want him to remain alive until I return, what is that to you? You must follow me.” 23Because of this, the rumor spread among the believers that this disciple would not die. But Jesus did not say that he would not die; he only said, “If I want him to remain alive until I return, what is that to you?”

24This is the disciple who testifies to these things and who wrote them down. We know that his testimony is true.

25Jesus did many other things as well. If every one of them were written down, I suppose that even the whole world would not have room for the books that would be written.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי יוחנן 21:1-25

1כעבור זמן מה שוב נראה ישוע אל תלמידיו, הפעם ליד הכינרת, וכך התרחש הדבר:

2שמעון פטרוס, תומא התאום, נתנאל מכפר קנה שבגליל, בני זבדי, ועוד שניים אחרים היו ביחד.

3”אני הולך לדוג“, אמר שמעון פטרוס.

”גם אנחנו באים“, אמרו האחרים. הם עלו לסירה, אולם לא לכדו דבר במשך כל הלילה.

4עם זריחת החמה ראו מישהו על החוף, אך לא ידעו שישוע היה האיש.

5”בני, האם לכדתם משהו?“ שאל.

”לא!“ השיבו פה אחד.

6”אם תשליכו את הרשת לימין הסירה תלכדו דגים רבים“, אמר ישוע. הם עשו כדבריו, ודגים רבים כל־כך נלכדו ברשת, עד שלא היה להם כוח להעלות את הרשת חזרה לסירה.

7התלמיד שהיה אהוב על ישוע אמר לפטרוס: ”זהו האדון!“ כאשר שמע פטרוס את דבריו, לבש את חולצתו שהסיר קודם לכן, וקפץ למים. 8ואילו יתר התלמידים הפליגו לחוף שהיה במרחק מאה מטר בערך, ואיתם הרשת המלאה בדגים. 9כשעלו לחוף ראו מדורה שעליה נצלים דגים, ובצד היה לחם.

10”הביאו כמה מהדגים שלכדתם“, ביקש ישוע. 11שמעון פטרוס משך את הרשת ליבשה, וכאשר ספר את השלל הוא מנה 153 דגים גדולים. למרות מספרם ומשקלם לא נקרעה הרשת!

12”בואו, איכלו ארוחת בוקר“, הזמינם ישוע. איש מהם לא העז לשאול אותו אם הוא באמת האדון, כי כולם היו בטוחים בכך. 13ישוע הגיש להם את הלחם והדגים.

14זאת הייתה הפעם השלישית שבה נגלה אליהם ישוע לאחר שקם מהמתים.

15לאחר ארוחת הבוקר שאל ישוע את שמעון פטרוס: ”שמעון בן־יונה, האם אתה אוהב אותי יותר מכל אלה?“

”כן,“ השיב פטרוס, ”אתה יודע שאני אוהב אותך.“

”אם כן, רעה את טלאי“, אמר ישוע.

16ישוע שאל אותו שנית: ”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“

”כן, אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך“, השיב פטרוס שנית.

”אם כן, נהג את צאני“, אמר ישוע.

17ישוע שאל פעם שלישית: ”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“ פטרוס נעלב משאלתו החוזרת של ישוע ואמר: ”אדוני, הכול אתה יודע. אתה יודע שאני אוהב אותך.“

”אם כן, רעה את צאני“, חזר ישוע על בקשתו. 18”כשהיית צעיר יכולת לעשות כרצונך וללכת לאן שרצית. אולם כאשר תזדקן תושיט את ידיך – אנשים אחרים ילבישוך ויובילוך לאן שהם ירצו, ולא לאן שאתה תרצה.“ 19ישוע אמר לו דברים אלה כדי להכינו לקראת צורת מותו בעתיד, שבו יכבד את האלוהים. כאשר סיים ישוע לדבר, אמר לפטרוס: ”בוא אחרי.“

20פטרוס הביט לאחור וראה שגם התלמיד האהוב על ישוע הולך אחריהם – אותו תלמיד שישב ליד ישוע בסעודה האחרונה ושאל מי מהם עמד להסגירו.

21”מה בקשר אליו, אדוני?“ שאל פטרוס.

22ישוע השיב: ”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך? בוא אתה אחרי.“

23משום כך התפשטה השמועה בין האחים שהתלמיד הזה לא ימות. אבל למעשה ישוע כלל לא אמר זאת; הוא אמר: ”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך?“

24זהו התלמיד שראה את כל ההתרחשויות האלה, העיד עליהן, וכתב אותן. כולנו יודעים שעדותו אמת. 25ישוע חולל עוד מעשים נפלאים רבים, אך העולם כולו צר מלהכיל את כל הספרים שהיה אפשר לכתוב עליהם.