2 Corinthians 7 – NIRV & HHH

New International Reader’s Version

2 Corinthians 7:1-16

1Dear friends, we have these promises from God. So let us make ourselves pure from everything that makes our bodies and spirits impure. Let us be completely holy. We want to honor God.

Paul Has Joy When the Church Turns Away From Sin

2Make room for us in your hearts. We haven’t done anything wrong to anyone. We haven’t caused anyone to sin. We haven’t taken advantage of anyone. 3I don’t say this to judge you. I have told you before that you have an important place in our hearts. We would live or die with you. 4I have spoken to you very honestly. I am very proud of you. I am very happy. Even with all our troubles, my joy has no limit.

5When we came to Macedonia, we weren’t able to rest. We were attacked no matter where we went. We had battles on the outside and fears on the inside. 6But God comforts those who are sad. He comforted us when Titus came. 7We were comforted not only when he came but also by the comfort you had given him. He told us how much you longed for me. He told us about your deep sadness and concern for me. That made my joy greater than ever.

8Even if my letter made you sad, I’m not sorry I sent it. At first I was sorry. I see that my letter hurt you, but only for a little while. 9Now I am happy. I’m not happy because you were made sad. I’m happy because your sadness led you to turn away from your sins. You became sad just as God wanted you to. So you were not hurt in any way by us. 10Godly sadness causes us to turn away from our sins and be saved. And we are certainly not sorry about that! But worldly sadness brings death. 11Look at what that godly sadness has produced in you. You are working hard to clear yourselves. You are angry and alarmed. You are longing to see me. You are concerned. You are ready to make sure that the right thing is done. In every way you have proved that you are not guilty in that matter. 12So even though I wrote to you, it wasn’t because of the one who did the wrong. It wasn’t because of the one who was hurt either. Instead, I wrote you so that in the sight of God you could see for yourselves how faithful you are to us. 13All this encourages us.

We were also very glad to see how happy Titus was. You have all renewed his spirit. 14I had bragged about you to him. And you have not let me down. Everything we said to you was true. In the same way, our bragging about you to Titus has also turned out to be true. 15His love for you is even greater when he remembers that you all obeyed his teaching. You received him with fear and trembling. 16I am glad I can have complete faith in you.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השנייה אל-הקורנתים 7:1-16

1ידידים יקרים, הואיל ויש לנו הבטחות נפלאות כאלה, הבה נטהר את עצמנו מכל טומאה רוחנית וגופנית. הבה נחיה ביראת אלוהים ונקדיש לו את עצמנו. 2אנא, פתחו לנו את לבכם. הרי לא פגענו באיש, לא רימינו ולא ניצלנו איש מכם. 3איני אומר זאת כדי להרשיע אתכם, שהרי כבר אמרתי שאתם כה יקרים לי, עד כי אחיה ואמות עמכם. 4יש לי ביטחון רב בכם, ואני גאה בכם מאוד. עודדתם ושימחתם אותי למרות סבלי וצרותי.

5בהגיענו למקדוניה, לא מצאנו מנוחה לגופנו. הצרות הקיפונו מכל עבר: מריבות מבחוץ וחרדה מבפנים. 6אך אלוהים המעודד את הנדכאים ניחם אותנו בבואו של טיטוס. 7לא רק נוכחותו שימחה אותנו, אלא גם החדשות על שעזרתם לו ועודדתם אותו. הוא סיפר לנו על געגועיכם אלי, על השתתפותכם בסבלי, על נאמנותכם ואהבתכם אלי. חדשות אלה ממלאות אותי שמחה רבה.

8גם אם העצבתי אתכם במכתבי האחרון, איני מתחרט על כך. האמת היא שבתחילה הצטערתי מאוד, כי ידעתי שיכאיב לכם, אך הוא הכאיב לכם לזמן קצר בלבד. 9עתה אני שמח, לא בגלל שהכאיב לכם, אלא בגלל שהכאב הביא אתכם לידי תשובה. שכן נעצבתם ברצון אלוהים, ואנו לא גרמנו לכם כל נזק. 10עצב הבא עלינו ברצון אלוהים מביא אותנו לידי תשובה וישועה, ואיש אינו מתחרט על כך. לעומת זאת, עצב הבא על הלא־מאמינים אינו מביא לידי תשובה, אלא למוות.

11ראו מה עורר בכם העצב מאלוהים: נמלאתם חריצות וחפצתם להיפטר מהחטא שעליו כתבתי לכם. נבהלתם ממה שקרה והשתוקקתם שאבוא לעזרתכם. מיד נקטתם צעדים לפתור את הבעיה (והענשתם את החוטא). בכל מעשיכם הוכחתם שבעניין ההוא אין בכם דופי.

12לא כתבתי את המכתב למען האדם שחטא, ואף לא למען זה שנפגע מהחטא; כתבתי כדי שאלוהים יראה לכם באיזו מידה אתם אוהבים אותנו. 13מלבד נחמתנו מאהבתכם, שמחנו במיוחד בשמחתו של טיטוס, שכן קיבלתם אותו בחמימות וגרמתם לנו נחת רוח. 14התגאיתי בכם לפניו, ואני שמח שלא אכזבתם אותי. הלא תמיד דיברתי אליכם אמת, ואף הפעם התפארותי הוכחה כאמת. 15טיטוס אוהב אתכם יותר מתמיד בזכרו כיצד הקשבתם לו בדריכות, וקיבלתם אותו ביראה ובחרדה. 16מה שמח אני על ששוב אני יכול לסמוך עליכם ולבטוח בכם בכל דבר.