Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Romanos 2

Taita Diosca juchachina cajpitajmi juchachinga

1Chaimanta, canca pi cashpapish, mana canlla alli ricuri tucunguichu. Shujtajllata juchachishpaca, can juchachishca runallapitajmi canllataj mana alli cashcata ricucungui. Can juchachishca runa shinallatajmari causangui. Chashna millaillapi causajcunataca, Taita Diospaj juchachishpa llaquichinataj cashcataca yachanchijmi. Canpish can juchachishca runacuna shinallatajmi rurashpa causangui. Chashna cashca jahuaca, ¿‘Taita Dios juchachishpa llaquichinamantaca, quishpirishami’ yuyanguichari? Taita Diosca alli cashpaca, mana utca p'iñarij cashpamari, ima laya cajpipish mana utca llaquichin. Mana cashpaca chaitachu, ¿yangapi churangui? Diospajman cutirichun yuyachisha nishpalla, canta chashna shuyacushcataca, ¿manachu yachangui?

Pai shuyacujpipish canca rumi shungu cashpami Diospajmanca manataj tigraringui. Chashnami Taita Dios p'iñari punlla, llaquichinataj cajpi llaquichichunca, ashtahuan ashtahuan paita p'iñachicungui. Chaipimi Diosca, tucuicunaman imallata rurashcamantaca, japina cashcatataj cunga. Tucui causaipi allita rurashpa, Dios sumajyachishca canata, jatun nishca canata, huiñai causaita mashcajcunamanca, huiñai causaitami cunga. Chashna cajpipish p'iñanacushpalla purijcunata, cashcatataj huillashcatapish mana caźushpa, mana rurana cashcata rurajcunataca, Diosca jatunta p'iñarishpami, juchachishpa, jatun llaquiman cachanga. Millaita rurajcunataca tucuicunatami judiocunataraj, griegocunatapish jatun llaquipish, jatun manchaipish japinga. 10 Ashtahuanpish allita rurajcunataca, judiocunataraj, griegocunatapish tucuicunatami Diosca sumajyachinga, jatunyachinga, sumaj causaitapish cunga. 11 Taita Diosca, mana pipaj ñahuita ricushpalla imatapish ningachu.

12 Moisés Mandashcata mana yachashpa millaita rurajcunaca, chai Mandashcahuan mana juchachishca cashpapish, chingaringallatajmi. Chai Mandashcata yachashca jahua millaita rurajcunatacarin, chai Mandashcallatajmi juchachinga. 13 Mandashcata uyashcallamantaca, Taita Diospaj ñaupajpica, mana ima juchachina illajcuna tucunchu. Ashtahuanpish Mandashcapi nishcata rurajcunatamari, Diosca ima juchachina illajta ruran. 14 Mana israelcunaca, chai Mandashcata mana yachashpapish paicunapaj yuyaimanta, chai Mandashcapi nishca shinata rurashpaca, paicunallatajmi quiquin mandashca tucun. 15 Mandashcapi nishca shina causashpami, chai mandashcataca shungupi quillcashcata ricuchin. Paicunapaj quiquin yuyaillatajmi, chaitaca huillan. Shinallataj paicunapaj yuyaicunallatajmi, mana alli nishpa juchachinga, mana cashpaca mitsanga. 16 Ñuca huillacuj alli huillaipi nicuj shinallataj, Taita Dios tucui runacuna pacalla rurashcacunatapish Jesucristomanta ricuchi punllami chashna canga.

Mandashcata charishcamantami israelcunaca jatun tucushca

17 Riqui, canca, “Judiomi cani” niringuimi, “Mandashcata charinimi, Diosta charinimi” nishpami jatun tucungui. 18 Diospaj munaitapish allimi yachangui. Mandashcata yachashcamanta ashtahuan allita agllanatapish yachajmi cangui. 19 Chashnallataj: “Ñahui mana ricujcunata alli pushajmi cani, amsapi cajcunata achijyachij luzmi cani. 20 Imata mana yachajcunatapish, huahua shinacunatapish yachachijmi cani” niringuimi. Yachana cashcatataj Diosmanta yachachij Mandashcacunata charishpami, chashnaca yuyangui. 21 Canca, shujtajcunata yachachij cashpapish, ¿ima nishpataj canllatajca mana yachachiringuiari? Canca, “Mana shuhuanachu” nishpapish, ¿ima nishpataj shuhuanguiari? 22 Canca, “Mana huainayanachu” nishpapish, ¿ima nishpataj huainayanguiari? Rurashcalla dioscunata p'iñashpapish, ¿ima nishpataj chai dioscunapaj huasimanta imatapish shuhuanguiari? 23 Mandashcata charishcamanta jatun tucushpapish, canca, ¿ima nishpataj chai Mandashcata p'aquishpa, Taita Diostaca pingachinguiari? 24 Chaimantami Dios Quillcachishcapica: “Cancunamantami mana israelcunaca, Taita Diospaj shutitaca c'amincuna” nicun.

25 Mandashcata can caźujllapimi, can charishca aicha punta carata p'itichishcapish alli. Ashtahuanpish Mandashcata mana caźujpica, cambaj aicha punta carata p'itichishcapish mana rurashca shinallatajmi. 26 Maijanpish, aicha punta carata mana p'itichishca cashpapish, Mandashcapi nishcacunata pajtachijpica, ¿manachu Diosca aicha punta carata p'itishcata shinallatataj ricunga? 27 Maijanpish paipaj aicha punta carata mana p'itichishca cashpapish, Mandashcata pajtachishpaca, paimi cantaca pingachinga. Canca quillcashca Mandashcata charishca jahua, aicha punta caratapish p'itishca cashca jahuamari, Mandashcataca mana caźungui.

28 Jahua shimillahuan “Judiomari cani” nijca, mana judiotajchu. Paipaj aicha punta carata p'itichishcapish, mana rurashca shinallatajmi. 29 Ashtahuanpish ucu shungupitaj aicha punta carata p'itishca shina cajmi, judiotajca. Chaitaca, quillcashca Mandashcaca mana rurai tucunchu, Diospaj Espiritullami ruran. Chashna rurashcataca, mana runacunaca alli ninchu, ashtahuanpish Taita Diosmari alli nin.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השליח אל-הרומיים 2

1אולי תאמר: "אילו הם אנשים רשעים!" אך דע לך שאינך טוב מהם! באמירתך כי הם רשעים וכי יש להענישם, אתה שופט למעשה את עצמך, שכן אתה עושה בדיוק אותם מעשים. ואנחנו יודעים שאלוהים מעניש בצדק את העושים מעשי תועבה כאלה. הסבור אתה שבעשותך מעשי תועבה כמוהם, אלוהים ישפוט וירשיע את האחרים ויניח לך? האם אתה לא רואה עד כמה אלוהים טוב, אורך רוח וסבלני איתך? האם אתה לא רואה שהטוב הזה מיעוד להסב אותך מהחטא?

דע לך כי בעקשנותך ובסירובך להפסיק לחטוא ולחזור בתשובה, אתה צובר לך עונש נורא ליום-הדין – היום שבו ישפוט אלוהים בצדק את העולם כולו. ביום זה ישלם אלוהים לכל איש את המגיע לו לפי מעשיו: אלה המשתדלים לעשות מעשים טובים, המצייתים לאלוהים והשואפים לכבוד והדר שלא מן העולם הזה, יזכו בחיי נצח. ואילו הרשעים אשר מורדים בה' ואינם מצייתים לו, יקבלו עונש נורא. צער וסבל יבואו על כל העושים מעשי חטא ועוול: על היהודי בראשונה, וגם על ה"גוי". 10 לעומת זאת, כל אלה שיצייתו לאלוהים ויעשו מעשים טובים יזכו לכבוד, להדר ולשלום מאת האלוהים – היהודי בראשונה, וגם הגוי. 11 כי אלוהים אינו מפלה בין בני-האדם.

12 אלוהים יעניש את כל החוטאים! אלה שחטאו בלי שהכירו את התורה ייענשו גם בלי להתחשב בתורה; אלה שהכירו את התורה וחטאו, יישפטו וייענשו על-פי התורה. 13 שהרי אלוהים אינו מצדיק את אלה שמכירים את התורה, כי אם את אלה שמקיימים אותה הלכה למעשה. 14 כאשר הגויים, שאינם יודעים את התורה, מקיימים את עיקר חוקיה מתוך חוש טבעי, הרי שחוש זה הוא תורתם ולפיו הם יישפטו. 15 התנהגותם מוכיחה שדרישות התורה כתובות למעשה על לבם; מצפונם אומר להם מה מותר ומה אסור, ומחשבותיהם מצדיקות או מאשימות אותם. 16 הם יישפטו ביום-הדין – היום שבו ישפוט אלוהים, באמצעות המשיח, את הצד הנסתר בחייו של כל אדם. זהו חלק מתוכניתו של ה' שאותה אני מבשר.

17 אתם, היהודים, מתגאים שאתם ידידיו הנבחרים של אלוהים; אתם חושבים שהואיל ונתן לכם את תורתו, הכול כשורה ביניכם לבינו. 18 אתם יודעים מהו רצונו של אלוהים; אתם יודעים להבחין בין טוב לרע, שכן למדתם את תורתו עוד לפני זמן רב. 19 אתם משוכנעים שהנכם מוכשרים וראויים ללמד את אלה שאינם יודעים את הדרך לה', ולשמש כלפידי אור המדריכים אל ה' את אלה שתעו בחשכה. 20 אתם משוכנעים שהנכם מוכשרים ללמד את הבורים, את התמימים ואת הילדים, שכן אתם מכירים את תורת ה'.

21 אבל אתם המוכנים תמיד ללמד את האחרים – מדוע אינכם מלמדים את עצמכם? אתם מצווים על אחרים לא לגנוב – האם אתם בעצמכם נקיי כפיים? 22 אתם מצווים על אחרים לא לנאוף – האם אינכם נואפים בעצמכם? אתם מתנגדים לעבודת האלילים - האם אינכם גוזלים את כלי הקדושה שלהם?

23 אתם גאים בעובדת ידיעתכם את תורת אלוהים, אך באי-קיימכם את מצוותיו אתם מבזים למעשה את אלוהים. 24 אין פלא שכתבי-הקודש אומרים[a]: "בגללכם שם אלהים מחלל בגוים"!

25 לברית-המילה יש ערך ומשמעות רק אם אתה שומר את מצוות ה'. אם אינך שומר את מצוות ה', אינך טוב מהגויים. 26 ואם גוי, שלא נימול, ישמור את מצוות ה', האם לא יעניק לו אלוהים את הזכויות שהתכוון להעניק ליהודים? 27 למעשה, הגוי המקיים את התורה הוא שישפוט אותך, היהודי, למרות שנמולת ושניתנה לך תורת ה' שאותה הפרת. 28 הרי אינך יהודי אמיתי רק משום שנולדת להורים יהודים, או משום שנמולת. 29 יהודי אמיתי הוא זה שאוהב את ה'. כי אלוהים אינו מעוניין באלה שכל יהדותם מסתכמת בקיום ברית-המילה בלבד, כי אם באלה שלבם וחייהם השתנו, ולאלה הוא יעניק כבוד ושבח לא בעיני בני אדם, כי אם בעיני אלוהים.