누가복음 7 – KLB & HHH

Korean Living Bible

누가복음 7:1-50

두 가지 놀라운 기적

1예수님은 이 모든 말씀을 마치신 후에 가버나움으로 가셨다.

2그때 어떤 7:2 원문에는 ‘백부장’ (로마 100명의지휘관)장교의 신임받는 종이 병들어 거의 죽게 되었다.

3장교는 예수님의 소문을 듣고 유대인 장로 몇 사람을 예수님께 보내, 오셔서 그의 종을 좀 고쳐 달라고 간청하였다.

4그들이 예수님께 와서 “이 사람은 주님의 도움을 받을 만도 합니다.

5그는 우리 민족을 사랑하고 회당까지 지어 주었습니다” 하고 간청하였다.

6그래서 예수님은 그들과 함께 가셨다. 그의 집 가까이 이르렀을 때에 장교는 친구들을 예수님께 보내 이렇게 전하게 하였다. “주님, 수고하지 마십시오. 저는 주님을 제 집에까지 오시게 할 만한 자격이 없습니다.

7그래서 감히 나가 뵈올 생각조차 못했습니다. 그저 나으라는 말씀만 한마디 해 주십시오. 그러면 제 하인이 나을 것입니다.

8저도 윗사람을 모시고 있고 제 아래에도 부하들이 있어서 제가 부하에게 ‘가라’ 하면 가고 ‘오라’ 하면 오고 제 하인에게 ‘이 일을 하라’ 하면 합니다.”

9예수님은 이 말을 듣고 그를 갸륵하게 여기시며 따라온 사람들을 향해 말씀하셨다. “내가 분명히 말하지만 이스라엘 사람 중에서도 이만한 믿음은 보지 못하였다.”

10장교가 보낸 그 사람들이 집에 돌아가 보니 종은 이미 나아 있었다.

117:11 어떤사본에는 ‘이튿날’그 후에 예수님이 나인이란 성으로 가시자 제자들과 많은 사람들도 따라갔다.

12예수님이 성문 가까이 가셨을 때 사람들이 상여를 메고 나오고 있었다. 죽은 사람은 어떤 과부의 외아들이었다. 그리고 그 성에서 나온 많은 사람들이 그 여자와 함께 상여를 따라오고 있었다.

13주님은 그 여자를 보시고 불쌍히 여겨 “울지 말아라” 하고 위로하셨다.

14그리고 가까이 가서 관에 손을 대시자 메고 가던 사람들이 멈춰 섰다. 그때 예수님이 “청년아, 내가 너에게 말한다. 일어나라!” 하고 말씀하셨다.

15그러자 죽은 사람이 일어나 앉아 말하기 시작하였다. 그래서 예수님은 그를 어머니에게 돌려 주셨다.

16사람들은 모두 두려움에 사로잡혀 하나님을 찬양하며 “우리 가운데 위대한 예언자가 나타나셨다” 하기도 하고 “하나님께서 자기 백성을 돌보아 주셨다” 하고 말하기도 하였다.

17예수님에 대한 이 소문이 온 유대와 그 부근에 널리 퍼졌다.

예수님과 세례 요한

18요한의 제자들이 예수님에 대한 모든 일을 요한에게 말하자

19요한은 제자 두 사람을 예수님께 보내 “오실 분이 선생님입니까, 아니면 우리가 다른 분을 기다려야 합니까?” 하고 물어 보게 하였다.

20그들이 예수님께 와서 “7:20 또는 ‘침례자’세례 요한이 우리를 보내 ‘오실 분이 선생님입니까, 아니면 우리가 다른 분을 기다려야 합니까?’ 하고 물어 보라고 했습니다” 하였다.

21그때 예수님은 여러 병자들과 악한 귀신에게 시달리는 사람들을 낫게 하시고 많은 소경들의 눈을 뜨게 하시다가

22요한의 제자들을 보고 이렇게 대답하셨다. “너희는 가서 듣고 본 것을 요한에게 알려라. 소경이 눈을 뜨고 앉은뱅이가 걷고 문둥병자가 깨끗해지며 귀머거리가 듣고 죽은 사람이 살아나고 가난한 사람에게 기쁜 소식이 전파된다고 하여라.

23그리고 7:23 또는 ‘나를 인하여 실족하지 아니하는 자’나를 의심하지 않는 사람이 행복하다고 일러 주어라.”

24요한의 제자들이 떠난 후 예수님은 사람들에게 요한에 대하여 이렇게 말씀하셨다. “너희가 무엇을 보려고 광야에 나갔느냐? 바람에 흔들리는 갈대냐,

25아니면 화려한 옷을 입은 사람이냐? 화려한 옷을 입고 사치스럽게 지내는 사람은 왕궁에 있다.

26그런데 너희는 어째서 나갔느냐? 예언자를 보려고 나갔느냐? 사실 요한은 예언자보다 더 훌륭하다.

27이 사람을 가리켜 성경에는 7:27 말3:1‘보라! 내가 너보다 앞서 내 사자를 보내겠다. 그가 네 앞에서 네 길을 준비할 것이다’ 라고 기록되어 있다.

28내가 분명히 말하지만 여자에게서 태어난 사람 중에 요한보다 더 큰 사람은 없다. 그러나 하나님의 나라에서는 가장 작은 사람이라도 그보다는 크다.”

29예수님의 말씀을 들은 사람들은 세무원들까지도 이미 요한의 7:29 또는 ‘침례’세례를 받았으므로 하나님의 요구가 옳다는 것을 인정하였으나

30바리새파 사람들과 율법학자들은 요한의 세례를 받지 않았으므로 스스로 하나님의 뜻을 저버렸다.

31주님은 다시 말씀하셨다. “이 시대 사람을 무엇에 비할 수 있을까? 이 사람들은 무엇과 같을까?

32이들은 마치 장터에 앉아서 자기 친구들에게 ‘우리가 피리를 불어도 너희가 춤추지 않고 우리가 상여 노래를 불러도 너희가 울지 않았다’ 하고 말하는 아이들과 같다.

337:33 또는 ‘침례자’세례 요한이 와서 빵도 먹지 않고 포도주도 마시지 않자 너희가 ‘그는 귀신 들렸다’ 하더니

347:34 원문에는 ‘인자’ (사람의아들)내가 와서 먹고 마시자 ‘이 사람은 먹고 마시기를 좋아하는 사람이며 세무원과 죄인들의 친구이다’ 하고 말한다.

35그러나 7:35 또는 ‘지혜는자기의모든자녀로인하여옳다함을얻느니라’하나님의 지혜는 그것을 받아들이는 사람에 의해서 옳다는 것이 입증된다.”

용서받은 여자

36한 바리새파 사람이 함께 식사하자고 예수님을 초대하였다. 그래서 예수님이 그의 집에 들어가 식탁에 앉으셨을 때

37그 마을에 사는 죄 많은 한 여자가 예수님이 바리새파 사람의 집에서 음식을 잡수신다는 것을 알고 향유 한 병을 가지고 와서

38예수님의 뒷발치에서 울며 눈물로 예수님의 발을 적셨다. 그러고서 그 여자는 자기 머리카락으로 예수님의 발을 닦으며 거기에 입맞추고 향유를 부었다.

39예수님을 초대한 바리새파 사람은 이것을 보고 ‘만일 이 사람이 예언자라면 자기를 만지는 이 여자가 누구라는 것쯤은 알 텐데. 이 여자는 죄인이 아닌가!’ 하며 속으로 중얼거렸다.

40그래서 예수님이 그에게 말씀하셨다. “시몬아, 내가 너에게 할 말이 있다.” “선생님, 말씀하십시오.”

41“돈놀이하는 어떤 사람에게 빚을 진 두 사람이 있었는데 하나는 7:41 1데나리온은 하루 품삯. 만일 하루 품삯을 10,000원으로 계산할 경우 500데나리온은 500만 원, 50데나리온은 50만 원이 된다.500데나리온, 하나는 50데나리온의 빚을 졌다.

42둘 다 빚을 갚을 돈이 없으므로 돈놀이하는 사람은 그들의 빚을 모두 면제해 주었다. 그 두 사람 중에 누가 더 그를 사랑하겠느냐?”

43“제 생각에는 더 많이 면제받은 사람입니다.” 그래서 예수님은 “네 말이 맞다” 하시고

44그 여자를 돌아보시며 시몬에게 다시 말씀하셨다. “이 여자가 보이느냐? 내가 네 집에 들어왔을 때 너는 나에게 발 씻을 물도 주지 않았으나 이 여자는 눈물로 내 발을 적시고 머리카락으로 닦아 주었다.

45너는 나에게 입맞추지 않았으나 이 여자는 내가 들어올 때부터 계속 내 발에 입을 맞췄다.

46너는 내 머리에 아무 기름도 발라 주지 않았으나 이 여자는 향유를 내 발에 부었다.

47그러므로 내가 너에게 말하지만 이 여자의 많은 죄가 용서를 받았다. 그것은 이 여자가 나를 많이 사랑했기 때문이다. 그러나 적게 용서받은 사람은 적게 사랑한다.”

48그러고 나서 예수님은 그 여자에게 “네 죄는 용서받았다” 하고 말씀하셨다.

49예수님과 함께 식탁에 앉아 있던 사람들은 속으로 “이 사람이 도대체 누군데 남의 죄까지 용서해 주는가?” 하며 수군거렸다.

50그러나 예수님은 그 여자에게 “네 믿음이 너를 구원하였다. 평안히 가거라” 하고 말씀하셨다.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 7:1-50

1לאחר שסיים לדבר באוזני העם בא ישוע לכפר־נחום. 2היה אז קצין רומאי, שמשרת אחד שאהב נטה למות. 3כאשר שמע הקצין על אודות ישוע, שלח אליו כמה מזקני היהודים כדי שיבקשו ממנו לבוא ולהציל את חיי המשרת. 4הזקנים באו אל ישוע והתחננו לפניו שייענה לבקשת הקצין.

”אנא, מלא את בקשתו“, התחננו הזקנים, 5”כי הוא אוהב את עמנו ואף בנה לנו בית־כנסת מכספו!“

6ישוע הלך איתם אל בית הקצין, אולם לפני הגיעם אל הבית שלח הקצין אחדים מחבריו אל ישוע כדי לומר לו: ”אדוני, אל תטריח את עצמך! איני ראוי שתבוא אל ביתי, 7ומסיבה זאת גם לא העזתי לבוא אליך בעצמי. בבקשה ממך, רק צווה שמשרתי יבריא והוא יבריא. 8מנין לי הביטחון הזה? הרי אני רגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פקודי. אם אני אומר לחייל אחד: ’לך‘, הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר: ’בוא‘, הוא בא. אם אני אומר למשרתי: ’עשה עבודה זאת או אחרת‘, הוא עושה אותה. כך גם אם תצווה על המשרת שיבריא – הוא יבריא.“

9דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל שליווה אותו ואמר: ”בקרב כל עם ישראל לא ראיתי אדם בעל אמונה כזאת!“

10כשחזרו חברי הקצין אל הבית ראו שהמשרת הבריא לחלוטין. 11זמן קצר לאחר מכן הלך ישוע עם תלמידיו אל העיירה נעים, וכרגיל הלך אחריו קהל גדול. 12כשהתקרב ישוע אל שער העיירה ראה תהלוכת־לוויה יוצאת מעיר. הייתה זאת הלוויה של בן יחיד לאם אלמנה, ובין האבלים היו רבים מתושבי המקום. 13מראה האלמנה עורר את רחמי האדון והוא אמר לה: ”אל תבכי.“ 14הוא ניגש ונגע באלונקה, ונושאיה עצרו. ”נער, קום לחיים!“ קרא ישוע. 15הנער קם והחל לדבר אל הסובבים אותו וישוע השיבו לאמו. 16הקהל, שנמלא פחד ורעדה, שיבח את האלוהים וקרא: ”נביא גדול קם בינינו! היום ראינו את יד אלוהים!“

17השמועה על המעשה של ישוע התפשטה בכל יהודה והאזור סביב.

18גם תלמידי יוחנן המטביל שמעו על מעשי ישוע וסיפרו ליוחנן את כל אשר שמעו. 19יוחנן קרא אליו שניים מתלמידיו ושלח אותם אל ישוע כדי לשאול: ”האם אתה המשיח, או שעלינו לחכות למישהו אחר?“

20שני התלמידים באו אל ישוע ואמרו: ”יוחנן המטביל שלח אותנו אליך כדי לשאול: האם לך אנחנו מצפים, או למישהו אחר?“ 21באותה עת ריפא ישוע אנשים רבים ממחלות, נגעים, רוחות רעות והשיב את הראייה לעיוורים רבים. 22”לכו וספרו ליוחנן את כל אשר ראיתם ושמעתם כאן היום“, ענה ישוע לשאלתם. ”ספרו לו שהעיוורים רואים, הפיסחים הולכים, המצורעים מטוהרים, החרשים שומעים, המתים קמים לתחייה והעניים שומעים את בשורת אלוהים. 23ועוד אמרו ליוחנן כי ברוך האיש שלא אהיה לו מכשול, אלא יאמין בי.“

24לאחר שהלכו שני התלמידים דיבר ישוע אל הקהל על אודות יוחנן: ”מה הלכתם לראות במדבר? האם הלכתם להתבונן בעשב הנע ברוח? 25אמרו לי, מה ציפיתם לראות? אדם לבוש בגדים יפים? הרי מי שלובש בגדים מפוארים גר בארמונות פאר ולא במדבר. 26מה באמת הלכתם לראות, נביא? כן! נביא הלכתם לראות, ואני אומר לכם שהוא גדול אף מנביא. 27על האיש הזה כתוב בתנ״ך:7‏.27 ז 27 מלאכי ג 1 ’הנני שולח מלאכי לפניך ופנה־דרכך לפניךָ‘. 28ובכן, לא נולד אדם גדול מיוחנן, ויחד עם זאת – הקטן במלכות האלוהים גדול ממנו!“

29כל האנשים אשר שמעו את דברי יוחנן – אפילו גובי מכס – הצדיקו את דרישות אלוהים ונטבלו על־ידי יוחנן. 30אולם הפרושים וחכמי התורה דחו את תוכניתו של ה׳ למענם וסרבו להיטבל על־ידי יוחנן.

31”מה יכול אני להגיד על אנשים כאלה?“ שאל ישוע. ”למה הם דומים? 32הם דומים לילדים במגרש משחקים שמתלוננים באוזני חבריהם: ’ניגנו לכם בחליל אך לא רקדתם, קיננו לכם קינה, אך לא בכיתם‘.“ 33ישוע המשיך: ”יוחנן המטביל נהג לצום ולא שתה יין כל ימי חייו, ואתם קראתם לו ’משוגע‘. 34עכשיו בא בן־האדם שאוכל וגם שותה יין, ומה אתם אומרים? ’האיש הזה זללן, הוא שותה יין ומתחבר עם חוטאים וטיפוסים מפוקפקים! 35אנשים יכירו בצדקת ה׳ וחוכמתו כאשר יראו איך צדיקיו חיים‘.“7‏.35 ז 35 כלשונו: ”החכמה נצדקה בכל בניה.“

36פרוש אחד הזמין את ישוע לארוחה בביתו. ישוע נענה להזמנה, בא לבית הפרוש וישב ליד השולחן. 37באותה עיר הייתה אישה חוטאת. משנודע לה כי ישוע מתארח בבית הפרוש, לקחה פח מלא מרקחת בשמים יקרים ובאה אל הבית. 38כשנכנסה אל הבית כרעה ברך לפני ישוע והרטיבה את רגליו בדמעותיה. בשערה הארוך היא ניגבה את רגליו, נישקה אותן ומרחה עליהן את הבשמים שהביאה.

39מארחו של ישוע ראה את המתרחש, ומכיוון שהכיר את האישה אמר בלבו: ”אילו ישוע היה באמת נביא אלוהים, הוא היה יודע עם איזו אישה יש לו עניין!“ 40ישוע ידע את מחשבות הפרוש ולכן אמר לו: ”שמעון, ברצוני לומר לך משהו.“

”דבר, רבי“, השיב שמעון.

41ישוע סיפר לו את הסיפור הבא: ”אדם הילווה כסף לשני אנשים: חמש מאות שקלים לאחד, ו־חמשת־אלפים שקלים לשני. 42הואיל והשניים לא יכלו להחזיר את החוב, ריחם עליהם המלווה וויתר להם על החובות. מי לדעתך יאהב יותר את המלווה בעקבות מעשה נעלה זה?“

43”אני מניח שבעל החוב הגדול יותר“, ענה שמעון.

”נכון מאוד“, הסכים ישוע.

44ואז הביט באישה ואמר לשמעון: ”הבט באישה זאת; כשנכנסתי לביתך לא הצעת לי קערת מים כדי לרחוץ את רגלי מהאבק, ואילו אישה זו רחצה את רגלי בדמעותיה וניגבה אותן בשערה.

45”גם לא נשקת לי כמקובל, ואילו היא לא חדלה לנשק את רגלי מהרגע שבאתי לכאן. 46אתה לא טרחת למשוח שמן על ראשי, ואילו היא משחה את רגלי בבשמים ובשמנים יקרים. 47אהבתה הרבה מוכיחה שנסלחו לה חטאים רבים. אדם שנסלח לו מעט אוהב מעט.“ 48ישוע פנה אל האישה ואמר: ”נסלחו לך חטאיך.“

49האורחים האחרים שישבו איתו ליד השולחן אמרו בלבם: ”למי הוא חושב את עצמו שהוא סולח על חטאים?“

50אולם ישוע המשיך ואמר לאישה: ”אמונתך הושיעה אותך. לכי לשלום.“