1And I, brethren, when I came to you, came not with excellency of speech or of wisdom, declaring unto you the testimony of God. 2For I determined not to know any thing among you, save Jesus Christ, and him crucified. 3And I was with you in weakness, and in fear, and in much trembling. 4And my speech and my preaching was not with enticing words of man’s wisdom, but in demonstration of the Spirit and of power: 5That your faith should not stand in the wisdom of men, but in the power of God. 6Howbeit we speak wisdom among them that are perfect: yet not the wisdom of this world, nor of the princes of this world, that come to nought: 7But we speak the wisdom of God in a mystery, even the hidden wisdom, which God ordained before the world unto our glory: 8Which none of the princes of this world knew: for had they known it, they would not have crucified the Lord of glory. 9But as it is written, Eye hath not seen, nor ear heard, neither have entered into the heart of man, the things which God hath prepared for them that love him. 10But God hath revealed them unto us by his Spirit: for the Spirit searcheth all things, yea, the deep things of God. 11For what man knoweth the things of a man, save the spirit of man which is in him? even so the things of God knoweth no man, but the Spirit of God. 12Now we have received, not the spirit of the world, but the spirit which is of God; that we might know the things that are freely given to us of God. 13Which things also we speak, not in the words which man’s wisdom teacheth, but which the Holy Ghost teacheth; comparing spiritual things with spiritual. 14But the natural man receiveth not the things of the Spirit of God: for they are foolishness unto him: neither can he know them, because they are spiritually discerned. 15But he that is spiritual judgeth all things, yet he himself is judged of no man. 16For who hath known the mind of the Lord, that he may instruct him? But we have the mind of Christ.
1אחים יקרים, כאשר באתי לספר לכם בפעם הראשונה את בשורת אלוהים, לא השתמשתי במילים יפות ונשגבות, ולא העליתי רעיון גאוני כלשהו, 2שכן החלטתי לספר לכם רק על אודות ישוע המשיח ומותו על הצלב. 3באתי אליכם בחולשה, בפחד וברעדה, 4ודברי היו ברורים למדי. לא ניסיתי לפתות אתכם בלשון חלקה, אבל רוח הקודש חיזק את דברי והוכיח לכל השומעים שאכן אלה הם דברי אלוהים. 5עשיתי זאת משום שלא רציתי שאמונתכם תהיה מבוססת על חכמת בני־אדם, אלא על כוחו של אלוהים.
6אך בהימצאי בין המבוגרים יותר באמונה, אני משתמש במילים בעלות משמעות עמוקה יותר – במילות חוכמה, לא חכמת העולם הזה, ולא חכמה המקובלת אצל גדולי העולם הזה שדינם נגזר לאבדון. 7אלה הן מילות חכמה הניתנות על־ידי אלוהים, והמספרות על תוכניתו הנפלאה של אלוהים להביאנו למרומי השמים. עד לפני זמן־מה הייתה תוכניתו זאת בגדר סוד, אף כי תוכננה למעננו ונועדה לנו עוד לפני בריאת העולם. 8אבל ”חכמי העולם“ לא הבינו זאת, כי אילו הבינו, לא היו צולבים את אדון הכבוד.
9לכך התכוון הפסוק בישעיהו:2.9 ב 9 ישעיה סד 3 ”עין לא ראתה, ואוזן לא שמעה, ולא עלה על לב אדם את אשר הכין האלוהים לאוהביו“.
10אבל אנחנו יודעים מה הם הדברים הנפלאים האלה, כי אלוהים שלח את רוחו לגלות לנו, והרוח חוקר, מברר הכול ומגלה לנו את סודותיו הכמוסים והנפלאים של אלוהים. 11איש אינו יודע מה חושב אדם אחר, מלבד רוח האדם שבו עצמו; ואיש אינו יכול לדעת מה חושב אלוהים, מלבד רוח הקודש. 12ואלוהים לא נתן לנו את רוח העולם, כי אם את רוחו שלו – את רוח הקודש, כדי שיגלה לנו מהן המתנות הנפלאות שהעניק לנו ה׳ ברוב חסדו, ובאילו ברכות ברך אותנו. 13איננו מספרים לכם על כך במילים שלנו, אלא במילים של רוח הקודש, כלומר, אנו משתמשים במילים מרוח הקודש כדי להסביר דברים רוחניים. 14אולם מי שאינו מאמין במשיח, אינו מסוגל להבין את דברי רוח הקודש, והם נשמעים לו מטופשים למדי, כי רק מי ששוכן בו רוח ה׳ מסוגל להבין דברים רוחניים. 15ואילו האדם הרוחני – זה שרוח הקודש שוכן בו – בוחן וחוקר כל דבר, בעוד שהוא עצמו אינו נבחן ואינו נידון על־ידי איש. הוא יכול להבין את המשמעות של כל דבר, אולם איש אינו יכול לאמוד ולשפוט אותו. 16ודאי תשאלו: איך יכול המאמין להבין הכול, הרי אין הוא מסוגל לקרוא את מחשבותיו של אלוהים או לשוחח איתו על כך? התשובה היא: אנחנו, המאמינים, יודעים את מחשבותיו של אלוהים, מפני שרוח המשיח שוכן בנו.
