King James Version

1 Corinthians 11:1-34

1Be ye followers of me, even as I also am of Christ.

2Now I praise you, brethren, that ye remember me in all things, and keep the ordinances, as I delivered them to you. 3But I would have you know, that the head of every man is Christ; and the head of the woman is the man; and the head of Christ is God. 4Every man praying or prophesying, having his head covered, dishonoureth his head. 5But every woman that prayeth or prophesieth with her head uncovered dishonoureth her head: for that is even all one as if she were shaven. 6For if the woman be not covered, let her also be shorn: but if it be a shame for a woman to be shorn or shaven, let her be covered. 7For a man indeed ought not to cover his head, forasmuch as he is the image and glory of God: but the woman is the glory of the man. 8For the man is not of the woman; but the woman of the man. 9Neither was the man created for the woman; but the woman for the man. 10For this cause ought the woman to have power on her head because of the angels. 11Nevertheless neither is the man without the woman, neither the woman without the man, in the Lord. 12For as the woman is of the man, even so is the man also by the woman; but all things of God. 13Judge in yourselves: is it comely that a woman pray unto God uncovered? 14Doth not even nature itself teach you, that, if a man have long hair, it is a shame unto him? 15But if a woman have long hair, it is a glory to her: for her hair is given her for a covering. 16But if any man seem to be contentious, we have no such custom, neither the churches of God.

17Now in this that I declare unto you I praise you not, that ye come together not for the better, but for the worse. 18For first of all, when ye come together in the church, I hear that there be divisions among you; and I partly believe it. 19For there must be also heresies among you, that they which are approved may be made manifest among you. 20When ye come together therefore into one place, this is not to eat the Lord’s supper. 21For in eating every one taketh before other his own supper: and one is hungry, and another is drunken. 22What? have ye not houses to eat and to drink in? or despise ye the church of God, and shame them that have not? What shall I say to you? shall I praise you in this? I praise you not. 23For I have received of the Lord that which also I delivered unto you, That the Lord Jesus the same night in which he was betrayed took bread: 24And when he had given thanks, he brake it, and said, Take, eat: this is my body, which is broken for you: this do in remembrance of me. 25After the same manner also he took the cup, when he had supped, saying, This cup is the new testament in my blood: this do ye, as oft as ye drink it, in remembrance of me. 26For as often as ye eat this bread, and drink this cup, ye do shew the Lord’s death till he come. 27Wherefore whosoever shall eat this bread, and drink this cup of the Lord, unworthily, shall be guilty of the body and blood of the Lord. 28But let a man examine himself, and so let him eat of that bread, and drink of that cup. 29For he that eateth and drinketh unworthily, eateth and drinketh damnation to himself, not discerning the Lord’s body. 30For this cause many are weak and sickly among you, and many sleep. 31For if we would judge ourselves, we should not be judged. 32But when we are judged, we are chastened of the Lord, that we should not be condemned with the world. 33Wherefore, my brethren, when ye come together to eat, tarry one for another. 34And if any man hunger, let him eat at home; that ye come not together unto condemnation. And the rest will I set in order when I come.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס הראשונה אל-הקורנתים 11:1-34

1לכו בעקבותיי, כשם שאני הולך בעקבות המשיח. 2אחים יקרים, אני שמח כל־כך שאתם זוכרים ואף מקיימים את כל מה שלימדתי אתכם. 3ברצוני רק להזכירכם שכל איש מאמין נתון למרות המשיח, האישה נתונה למרות האיש, והמשיח נתון למרות אלוהים. 4לכן, אדם המסרב להסיר את כובעו בעת תפילה, לימוד או דרשה, מבזה את המשיח. 5אך אישה מבזה את ראשה אם היא מתפללת או מתנבאת בציבור בלי לכסות את ראשה, כי זה כמו שהיא מגלחת את שער ראשה. 6אישה המסרבת לכסות את ראשה צריכה לגלח את שערה, ואם היא מתביישת להיראות בציבור מגולחת, עליה לכסות את ראשה. 7הגבר אינו צריך לכסות את ראשו, כי האישה היא כבוד האיש, וכבוד האלוהים הוא האדם שנברא בצלמו.

8אל תשכחו שהאדם הראשון לא נברא מהאישה, אלא האישה הראשונה נבראה מהאדם. 9אדם לא נברא למען חוה, כי אם חוה נבראה למען אדם. 10לכן צריכה האישה לכסות את ראשה כסימן כניעתה לבעלה, ובגלל המלאכים.

11אנו יודעים שאלוהים ברא את הגבר והאישה זה למען זה, והם זקוקים איש לרעהו. 12האישה הראשונה נבראה אמנם מהאיש, אך מאותו יום ואילך נולדו כל הגברים מנשים. והגבר והאישה גם יחד נבראו על־ידי אלוהים.

13אמרו אתם, האם נאה לאישה להתפלל בציבור ללא כיסוי ראש? 14‏-15האין הגיונכם אומר שראש האישה צריך להיות מכוסה? הלא הנשים מתגאות בשיערן, בעוד שגבר בעל שיער ארוך נוטה להתבייש בו. 16אם מישהו מעוניין להתווכח בנושא זה, אני אומר שפשוט אין לנו נוהג אחר, וגם לא בקהילות אחרות.

17בהזדמנות זאת ברצוני להתייחס לשמועות המהלכות עליכם. שמעתי שכאשר אתם מתאספים יחד יש ביניכם חילוקי דעות ומריבות. 18אנשים רבים סיפרו לי על חילוקי הדעות ועל הוויכוחים שמתנהלים בעת האסיפות שלכם. אני בהחלט נוטה להאמין לחלק מהשמועות, 19כי צריכות להיות ביניכם דעות שונות, כדי שאלה מכם הדבקים באמת בכל מחיר יהיו מוכרים לציבור.

20כאשר אתם מתאספים יחד, אינכם אוכלים את סעודת־האדון כפי שציוונו המשיח, אלא אתם אוכלים את סעודתכם שלכם. 21סיפרו לי כי יש ביניכם כאלה שחוטפים וזוללים את כל האוכל המגיע לידיהם, בלי להשאיר לאחרים, וכך אחדים הולכים לביתם שבעים ושיכורים, ואילו אחרים הולכים לביתם רעבים וצמאים. 22מה קורה פה? האם אינכם יכולים לאכול ולשתות בבית, כדי לא לבייש את העניים שאין באפשרותם לקנות אוכל? מה אני יכול לומר על התנהגות כזאת? אני מקווה שאינכם מצפים ממני לטפיחה על השכם בזכות התנהגותכם ”הטובה“!

23אני חוזר ואומר לכם מה שציווה האדון עצמו בנוגע לסעודה שלו: בערב שבו הוסגר האדון על־ידי יהודה, הוא לקח לחם, 24הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, הגיש לתלמידיו ואמר: ”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“ 25לאחר הסעודה הוא לקח גם את כוס היין ואמר: ”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה – ברית שנחתמה בדמי. עשו זאת לזיכרוני בכל פעם שתשתו.“ 26כי בכל פעם שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים מהכוס הזאת, אתם מזכירים את מותו למעננו. עשו זאת עד שובו אלינו.

27כל האוכל מהלחם הזה והשותה מכוס האדון ללא כבוד ויראה, יואשם בחטא נגד גוף המשיח ודמו. 28על כל אחד לבחון את עצמו לפני שיאכל מן הלחם וישתה מן היין, 29כי כל מי שאוכל מן הלחם ושותה מן היין ללא כבוד ויראה, ובלי לייחס חשיבות רבה למות המשיח, מקל בערכו של המשיח ומבזה את גופו, ומשום כך אלוהים ישפוט אותו. 30זאת למעשה הסיבה לכך שרבים מכם חלשים וחולים ויש אפילו שמתו.

31ברם אם תבחנו את עצמכם בזהירות לפני סעודת האדון, לא תישפטו ולא תיענשו. 32דעו לכם שאם ה׳ שופט ומעניש אותנו, הוא עושה זאת כדי שלא נישפט עם אנשי העולם. 33לפיכך, אחים יקרים, כשנפגשים אתם לסעודת האדון חכו איש לרעהו; 34מי שרעב, מוטב שיאכל בבית לפני בואו, כדי שלא יביא משפט על עצמו.

את שאר הדברים שרציתי לומר אומר לכם פנים אל פנים, כשאבוא אליכם.