אגרת יעקב 2 – HHH & NSP

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת יעקב 2:1-26

1אחים יקרים, כיצד יכולים אתם לטעון שהינכם שייכים לָאָדון הכבוד, ישוע המשיח, בעודכם מפלים לרעה את העניים?

2אם יבוא לקהילתכם איש עשיר, לבוש בגדים יקרים ועונד טבעות זהב, ואחריו יכנס לבית־הקהילה קבצן לבוש בגדים בלויים, 3אל תכרכרו סביב העשיר בניסיון להושיבו במקום הטוב ביותר, ואל תפנו את העני בזלזול: ”עמוד כאן ולא שם! אם הדבר אינו מוצא־חן בעיניך אתה יכול ללכת!“ 4אלוהים אינו רוצה שתשפטו אדם על־פי עושרו, כי אין זה משפט צדק, ומעשה כזה אינו מביא כבוד לה׳.

5הקשיבו לי, אחים יקרים, הלא אלוהים בחר לתת לעניים אמונה עשירה ולהוריש להם את מלכותו – אותה מתנה נפלאה שהבטיח ה׳ לכל האוהבים אותו. 6ואילו אתם מביישים את העניים! האם אינכם יודעים כי העשירים הם הגורמים לכם צרות? הם גוזלים את כל כספכם ולבסוף סוחבים אתכם לבית־המשפט. 7בדרך־כלל העשירים הם המלגלגים על ישוע אדוננו.

8ודאי שעליכם לשמור את המצווה: ”ואהבת לרעך כמוך.“ 9אך אם אתם מפלים לרעה את העני, אתם חוטאים, כי עברתם על המצווה הזאת.

10הרי יודעים אתם כי אדם ששומר את כל מצוות התורה, אך עובר על מצווה אחת בלבד, אשם בעיני אלוהים כאילו עבר על כל המצוות. 11כי האלוהים אשר ציווה לא לנאוף ציווה גם לא לרצוח! לכן גם אם לא נאפת, אבל רצחת, הרי שעברת על חוקי ה׳ ואתה עומד אשם לפניו.

12שימו לב למה שאתם עושים ולמה שאתם חושבים, כי אלוהים ישפוט אתכם לפי תורת החירות והחופש. 13אלוהים לא ירחם על מי שלא ריחם על אחרים; לעומת זאת הוא ירחם על אלה שריחמו על אחרים ויקל במשפטם. 14אחים יקרים, איזה ערך יש לטענתכם שאתם מאמינים משיחיים, אם אינכם מוכיחים את אמונתכם בהגשת עזרה לזולת? האם יכולה אמונה כזאת להציל מישהו? 15אם יש לכם חבר שזקוק באופן דחוף לאוכל ובגדים, 16ואתם אומרים לו: ”לך לשלום, אלוהים יברך אותך וייתן לך אוכל ובגדים.“ אבל אינכם עוזרים לו בעצמכם, מה הערך לדיבורים שלכם?

17מכאן אתם רואים שאמונה בלבד אינה מספיקה; עליכם להוכיח את אמונתכם על־ידי מעשים טובים. אמונה שאינה מוכיחה את עצמה על־ידי מעשים טובים היא חסרת ערך ונחשבת למתה.

18מישהו יכול לומר: ”אתה טוען שהדרך אל אלוהים היא באמצעות אמונה בלבד, ואילו אני אומר שמעשים טובים הם חלק בלתי־נפרד מהאמונה. הרי אינך יכול להוכיח את אמונתך ללא מעשים, בעוד שכל הרואה את מעשי יודע מיד על אמונתי.“

19האם יש ביניכם כאלה שחושבים עדיין שמספיק רק להאמין שיש אלוהים והוא אחד? אל תשכחו שגם השדים מאמינים בקיומו של אל אחד, והם פוחדים ממנו פחד מוות. 20שוטים! מתי תלמדו שאין כל ערך לאמונתכם אם אינכם שומעים בקול אלוהים? אמונה שאינה באה לידי ביטוי במעשים טובים אינה שווה פרוטה.

21האם אינכם זוכרים שאפילו אברהם אבינו נצדק במעשיו? אברהם שמע בקול אלוהים גם כשביקש ממנו להקריב למוות את בנו היחיד יצחק. 22אברהם בטח באלוהים בכל לבו, והיה מוכן לעשות כל מה שאמר לו – מעשיו השלימו את אמונתו. 23הכתובים מספרים לנו כי אברהם האמין בה׳ וכי אמונתו נחשבה לו לצדקה. אברהם אף נקרא ”אוהב אלוהים“. 24אתם רואים, אם כן, שאדם נושע בזכות אמונתו המתבטאת במעשים.

25גם רחב הזונה ניצלה בזכות מעשיה, כאשר הסתירה את שני המרגלים ושלחה אותם בדרך אחרת, הרחק מרודפיהם. 26כשם שגוף בלי נשמה מת הוא, כך גם אמונה שאינה מתבטאת במעשים טובים מתה היא.

New Serbian Translation

Јаковљева 2:1-26

Упозорење против пристрасности

1Браћо моја, ви који верујете у нашег славног Господа Исуса Христа, не будите пристрасни. 2Рецимо да на ваш скуп дође човек са златним прстеном и у скупоценој одећи, а дође и сиромах у прљавој одећи. 3Ви погледате на онога што носи скупоцену одећу, па му кажете: „Ти лепо седи овде“, а сиромаху кажете: „Ти стани тамо, или седи ту доле код мојих ногу.“ 4Нисте ли тако направили разлику међу собом и постали судије са опаким мислима?

5Чујте, вољена моја браћо! Није ли Бог изабрао оне који су сиромашни у свету да буду богати у вери и наследници Царства које је Бог обећао онима који га воле? 6А ви сте презрели сиромаха. Па нису ли управо богаташи они који вас тлаче и одвлаче на судове? 7Не блате ли управо они лепо име онога по коме се зовете?

8Ако заиста извршавате царски Закон према Писму: „Воли ближњега свога као самога себе“, добро чините. 9Али ако сте пристрасни, чините грех и Закон вас кори као преступнике. 10Јер ко врши сав Закон, а погреши само у једном, крив је за све. 11Јер онај који је рекао: „Не чини прељубе“, такође је рекао и: „Не убиј.“ Према томе, ако и не учиниш прељубу, а убијеш, преступио си Закон. 12Говорите и поступајте као они којима ће се судити Законом који ослобађа. 13Јер суд је немилосрдан према ономе који није исказивао милосрђе; а милосрђе слави победу над судом!

Вера и дела

14Каква је корист, браћо моја, ако неко каже да има веру, а не чини добра дела? Може ли га таква вера спасти? 15Ако су неки брат и сестра неодевени и ако оскудевају у свакодневној храни, 16а неко од вас им каже: „Желим вам све најбоље, угрејте се и наситите!“, а не дате им оно што је потребно њиховом телу, каква је корист од тога? 17Тако и вера, ако није спојена са делима, сама по себи је мртва.

18Иначе, неко би могао да каже: „Ти имаш веру, ја имам дела. Покажи ми своју веру без дела, а ја ћу ти по делима показати своју веру.“ 19Ти верујеш да постоји један Бог? Добро чиниш. Али и зли духови то верују и дрхте!

20Хоћеш ли доказ, залудни човече, да је вера без дела јалова? 21Зар наш отац Аврахам није био делима оправдан приневши свога сина Исака на жртвеник? 22Видиш ли да је вера сарађивала са његовим делима, и да је вера по делима постала потпуна? 23Тако се испунило Писмо које каже: „Поверова Аврахам Богу, па му је то урачунато у праведност“, и тако би назван Аврахам „пријатељем Божијим“. 24Видите да човек не постаје праведан пред Богом само вером, него и делима.

25Исто тако, није ли се и Рахава, блудница, делима оправдала, тако што је угостила уходе и затим их упутила на други пут?

26Наиме, као што је тело без духа мртво, тако је и вера без дела̂ мртва.