מעשי השליחים 2 – HHH & MTDS

Habrit Hakhadasha/Haderekh

מעשי השליחים 2:1-47

1שבעה שבועות חלפו מאז מותו של ישוע ותחייתו מן המתים, ויום חג השבועות הגיע. כשהתאספו המאמינים יחד באותו יום, 2נשמע לפתע קול סערה גדולה מן השמים, והרעש מילא את הבית שבו ישבו. 3הנוכחים ראו מעין לשונות אש קטנות יורדות ונחות על ראשיהם, 4וכל אחד מהם נמלא ברוח הקודש והחל לדבר בשפה שלא הייתה מוכרת לו, כי רוח הקודש העניק להם יכולת זאת.

5הרבה יהודים אדוקים מארצות שונות עלו לירושלים לרגל החג, 6ובשמעם את רעש הסערה מעל הבית ההוא, מיהרו אל המקום כדי לראות מה קרה. לתדהמתם הרבה כל אחד שמע את התלמידים מדברים בשפה שלו.

7”כיצד ייתכן הדבר?“ שאלו עולי־הרגל. ”הלא כל האנשים האלה גרים בגליל! 8כיצד הם יכולים לדבר בשפות המדוברות בארצות מולדתנו? 9הרי אנחנו פרתיים, מדיים, עילמיים, אנשי ארם־נהריים, יהודה, קפודקיה, פונטוס, אסיה הקטנה; 10פריגיה, פמפוליה, מצרים; יש בינינו אנשים מהאזורים שליד קוריניה שבלוב, ומרומא; 11יהודים וגרים, כרתים וערבים – וכל אחד מאיתנו שומע בשפתו כיצד אנשים אלה מספרים על מעשיו של אלוהים ועל נפלאותיו!“

12כולם עמדו שם נבוכים ומבולבלים. ”מה פירושו של הדבר?“ שאלו זה את זה.

13אולם בקרב הקהל היו גם כאלה שלעגו: ”הם סתם שיכורים!“

14שמעון פטרוס צעד קדימה, יחד עם אחד־עשר השליחים, ופנה אל ההמון: ”תושבי ירושלים ואורחיה, הקשיבו היטב לדברי. 15אחדים מכם טוענים שאנשים אלה שיכורים, אבל דעו לכם שהם אינם שיכורים! בני־אדם אינם נוהגים להשתכר בשעה תשע בבוקר! 16מה שאתם רואים כאן הבוקר כבר נובא לפני שנים רבות בפי יואל הנביא, אשר אמר:2‏.16 ב 16 יואל ג

17’והיה אחרי כן (באחרית הימים), אמר אלוהים,

אשפוך את רוחי על כל בשר.

ונבאו בניכם ובנותיכם,

זקניכם חלמות יחלמון,

בחוריכם חזינות יראו.

18וגם על העבדים ועל השפחות

בימים ההמה אשפוך את רוחי.

19ונתתי מופתים בשמים ובארץ –

דם ואש ותימרות עשן.

20השמש יהפך לחשך,

והירח – לדם, לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא.

21והיה כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט!‘

22”אנשי ישראל, הקשיבו!“ המשיך פטרוס. ”אלוהים אישר בפומבי שישוע המשיח אכן שליח משמים, באמצעות הניסים והנפלאות שחולל על־ידו, ואתם יודעים זאת היטב, שהרי הניסים והנפלאות נעשו אצלכם. 23אולם אלוהים, שפעל לפי תוכניתו הערוכה מראש, הרשה לכם להסגיר את ישוע לידי הרומאים, כדי שיוקיעו אותו ויהרגוהו. 24ואז אלוהים שחרר אותו מייסורי המוות והחזירו לחיים, כי המוות לא יכול היה להחזיק בו!

25”דוד המלך דיבר על ישוע כשאמר:2‏.25 ב 25 תהלים טז 8‏-11

’שויתי ה׳ לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט.

26לכן שמח לבי ויגל כבודי,

אף בשרי ישכן לבטח,

27כי לא תעזב נפשי לשאול;

לא תתן חסידך לראות שחת.

28תודיעני ארחות חיים, שבע שמחות את פניך‘.

29”אחים יקרים, חשבו נא! הרי דוד לא התכוון לעצמו כשאמר את הדברים שציטטתי זה עתה, שהרי הוא מת ונקבר, וקברו נמצא בעירנו עד היום הזה. 30אולם דוד היה נביא, ועל כן ידע היטב שה׳ הבטיח, בשבועה נצחית, שאחד מצאצאיו יהיה המשיח ויישב על כסאו. 31דוד חזה את העתיד הרחוק וניבא את תחייתו של המשיח, באמרו שנפש המשיח לא תישאר בשאול, ושגופו לא יירקב. 32הוא דיבר על המשיח, וכולנו עדים לכך שישוע זה, שעליו אנו מדברים, באמת קם מן המתים.

33”עתה יושב ישוע בשמים לימין האלוהים, וכפי שהובטח העניק לו אלוהים את הסמכות לשלוח את רוח הקודש, אשר גרם לכל מה שאתם רואים ושומעים היום.

34”לא, דוד לא התייחס אל עצמו בדברים שאמר, שהרי הוא מעולם לא עלה לשמים. מלבד זאת, דוד הוסיף ואמר במקום אחר:2‏.34 ב 34 תהלים קי 1

’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני,

35עד אשית אויביך

הדם לרגליך‘.

36”משום כך אני קורא אל בית ישראל: דעו לכם שאלוהים הפקיד את ישוע, אשר צלבתם, להיות האדון והמשיח!“

37דבריו של פטרוס נגעו ללב השומעים, והם פנו אליו ואל השליחים האחרים בשאלה: ”אחים, מה עלינו לעשות?“

38”עליכם לחזור בתשובה ולהיטבל בשם ישוע המשיח, כדי שייסלחו לכם חטאיכם“, השיב פטרוס. ”ואז תקבלו את מתנת רוח הקודש. 39כי ה׳ הבטיח לתת את רוח הקודש לכל מי שיקרא בשם ה׳ אלוהינו, וגם לבניו – לרחוקים ולקרובים.“

40פטרוס המשיך לספר להם על ישוע, והפציר בכל מאזיניו לחזור בתשובה ולהינצל מהדור הסורר הזה. 41כשלושת אלפים איש האמינו באותו יום לדבריו של פטרוס ונטבלו במים. 42הם הצטרפו אל יתר המאמינים, והשתתפו בקביעות בשיעוריהם של השליחים, בבציעת הלחם (כמצוות ישוע לזיכרון מותו) ובאסיפות תפילה. 43הניסים והנפלאות הרבים שחוללו השליחים מלאו את כולם יראת־כבוד לאלוהים.

44כל המאמינים התמידו להתאסף יחד, וחילקו ביניהם את כל מה שהיה להם. 45הם מכרו את כל רכושם, והתחלקו בכספם עם הנצרכים. 46מדי יום הם השתחוו יחד בבית־המקדש, נפגשו בבתיהם בקבוצות, לשם התחברות, ואכלו יחד את ארוחותיהם בשמחה ובהכרת־תודה. 47הם הללו את אלוהים, והם מצאו־חן בעיני כל העם. מדי יום הוסיף להם ה׳ את אלה שנושעו.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Hechos 2:1-47

Diospaj Espiritumi Pentecostés punllapi shamushca

1Pentecostés punlla chayamujpica, Jesusta crijcunaca tucuicunami shuj yuyailla tandanacushca carca.

2Ñapish jatun huaira shina huajyashpa jahua pachamanta shamushpaca, paicuna tiyacun huasipimi jundarca. 3Nina lunyacuj ricurishpa cʼallucunatajlla asha asha pʼitirishpami, chaipi cajcunapaj jahuapi tiyarirca. 4Chaimantaca, tucuicunami jucha illaj Espirituhuan junda tucurcacuna. Chaimantami Diospaj Espíritu rimachishca shina, chʼican chʼican rimaicunata rimarcacuna.

5Chai punllacunaca, Diosta yuyarij judiocunami tucui llajtacunamanta shamushpa, Jerusalenpi carcacuna. 6Chai jatun huaira huajyajta uyashpaca, tucui chaicunami tandanacumurca. Chaicunaca, paicunapaj rimaipi rimacujta uyashpaca, mancharircacunami. 7Upayajta, jatunta mancharishpami, caishuj chaishuj cashna ninacurca: «Jalachij, Galilea runacunallamari chashna rimacuncuna. 8Mailla llajtapi huacharishca, ñucanchij quiquin llajta rimaipimari rimacuncuna. ¿Ima shinataj caicunaca, chashna rimai tucunchu, imamí? 9Ñucanchijca Partia, Media, Elam, Mesopotamia, Judea, Capadocia, Ponto, Asia, 10Frigia, Panfilia, Egipto llajtacunamanta, Africapi caj Cirenemanta ashtahuan chaininij llajtacunamantapishmari caipi canchij. Romamantapishmari caipi. Tucui caicunaca, huacharimantataj judiocunapish, judiocunata catijllacunapishmari caipi tandanacushca canchij. 11Cretamanta, Arabiamantapishmari caipi canchij. Tucuicunamari Taita Dios allicunata rurashcataca, mailla llajtapi huacharishca ñucanchij quiquin rimaipi huillacujta uyacunchij» ninacurcami.

12Chashna tucuicuna upayajta mancharishpa, ñahui shujtajyashpaca: «¿Imashi caica canga?» ninacurcami. 13Ashtahuanpish shujcunaca: «Caicunaca, llullu vinota yalli ubyashpallamari machashcacuna» nishpami asircacuna.

Pedromi Jerusalenpi tandanacushcacunaman punta cutin huillashca

14Pedroca Jesús mingashca chunga shuj huillajcunandij shayarishpami, chaipi cajcunata caparishpa cashna nirca: «Judío huauquicunapish, cai Jerusalenpi tucui causajcunapish, ñuca huillashcata alli uyashpa yachapaichij. 15Chairaj tutamantarajmari. ¿Maitataj caicunaca cancuna nishca shina machashca cangari? 16Ashtahuanpish Dios ima nishcata huillaj Joel huillashcamari cunan pajtacun. Paica cashnamari huillashca:

17“Taita Diosmari cashna nishca:

‘Shamuj punllacunapica, ñuca Espirituta tucuicunapi tallishami.

Paimari cancunapaj churicunatapish, ushushicunatapish ñucamanta huillachinga.

Cancunapaj qʼuipa huiñaicunamanca, muscuipi shina ricuchingami.

Cancunapaj yuyajcunamanpish muscuchingami.

18Chai punllacunapica, ñucata servij cʼaricunapish,

Huarmicunapish, Ñuca Espirituta paicunapi tallijpimi,

ñucamanta huillangacuna.

19Jahua huairapica, pi mana ricushcata ricuchishami.

Cai pachapipish yahuar, nina,

cushni pʼuyultami mancharina señalcunata ricuchisha.

20Mandaj Diospaj jatun sumaj punlla chayamunapajca,

intica amsayangami, lunapish yahuar shina pucami tucunga.

21Mandaj Diosta tucui mañajcunallami quishpiringa’ nishcami”.

22Israel runacuna, ñuca huillashcata uyapaichij: Nazaretmanta Jesusca Taita Dios alli nishca runami carca, paimi cancunapurapi causarca. Paimi cancunapaj ricuillapitaj tucui laya milagrocunata, señalcunata, mancharinacunatapish rurachirca. Chaitaca, cancunallataj allimi yachanguichij. 23Jesustaca, Taita Diosllataj chashna ruranata ñaupaman yuyarishpa, pai ña yachashca shinallatajmi cancunaca japishpa cruzpi chacatashpa huañuchichun, millai runacunapaj maquipi churarcanguichij. 24Chashna huañuchijpipish, Taita Diosca causachishpami, jatun llaqui nanaimanta cacharichirca. Huañuica Jesustaca, manataj charirashpa saquichi tucurcachu. 25Davidpish Jesusmanta parlashpaca, cashnami nishca:

“Mandaj Diostaca, punllantamari ñuca ñaupajpi cajta ricuni.

Paica, ñuca ama urmachun, ñuca alli ladopimari.

26Chaimantami ñuca shungupi cushicushpa,

ñuca shimihuanca cantani.

Ñuca aichapish cushicuihuanmi samaringa.

27Ñuca almataca, mana Hadespi saquinguichu.

Quiquinpaj chʼicanyashpa causajlla runapaj cuerpo ismuchunpish, mana saquinguichu.

28Quiquinmari causaita ricuchihuarcangui.

Quiquin ñucahuan cashpami cushichingui” nishcami.

29Huauquicuna, ñucanchij ñaupa yaya Davidmantaca mana manchashpa huillai tucunimi. Paitaca huañujpi, pambashcacunami. Paita pambashca jutcutapish cunancamami ricunchij. 30Taita Diosca Davidpaj huahua huahuapurapimi, Cristota cachasha nishca carca. Pai quiquinmanmi Diosca: “Can mandashpa tiyacunpimi Cristotaca tiyachisha, chaitaca pajtachishatajmi” nishca carca. Davidca, Dios ima nishcata huillaj cashpami, chaitaca yacharca. 31Davidca Cristo causarinata ñaupaman ricushpami: “Paipaj almataca, mana Hadespi saquircachu, Paipaj aichatapish mana ismuchun saquircachu” nishca. 32Chai Jesusllatatajmi, Taita Diosca causachirca. Chaitaca tucui ñucanchijtajmi ricurcanchij. 33Taita Diosca, Jesusta causachishpaca, Paipaj alli ladopimi tiyachirca. Cunanca Yaya Dios cusha nishca jucha illaj Paipaj Espirituta ñucanchijpi tallishca. Chaimantami cunan cancunaca, caicunata ricucunguichij, uyacunguichij. 34-35Mana Davidchu jahua pachamanca huichiyarca. Shina cashpapish paillatajmi cashnapish nishca:

“Mandaj Diosca ñucata Mandajtaca cashnami nirca:

‘Canta pʼiñajcunata cambaj chaqui sarunapi ñuca churangacama,

canca ñuca alli ladopi tiyacuilla’ nircami” nishcami.

36Chaimanta tucui israelcunamari, caitaca alli yachana canguichij. Taita Diosca cancuna chacatashca Jesusllatatajmi, Mandaj cachunpish, Quishpichij Cristo cachunpish churarca» nircami.

37Chashna nijta uyashpa paicunaca, shungupi achcata llaquirishpami Pedrotapish, huillagrichun mingashca caishujcunatapish:

—Huauquicuna, ¿imatataj rurana canchij?— nircacuna.

38Chashna tapujpimi Pedroca, paicunata cashna nirca:

—Diospajman cutirichij, tucuicuna Jesucristopaj shutipi bautiźarichij. Chashna rurajpica, Diosca cancunapaj juchacunata perdonangami. Shinallataj jucha illaj Paipaj Espiritutapishmi chasquinguichij. 39Ñucanchijta Mandaj Dios, imalla cusha nishcaca, cancunapaj, cancunapaj huahuacunapaj, tucui caru llajtacunapi causacujcunapaj, tucui pai cayashcacunapajpishmi— nircami.

40Pedroca, ashtahuan shujtaj shimicunahuanpish cunashpami:

—Cai millai runacunapuramanta quishpirichij— nishpa yuyachirca.

Punta crijcunaca sumajtami causashcacuna

41Pedro chashna yachachishcata chasquijcunaca bautiźarircacunami. Chai punllaca, quimsa huaranga shinami, crij tucurcacuna. 42Huillagrichun Jesús mingashcacuna yachachishcatapish allimi catirarcacuna. Tucuicunami alli apanacurcacuna. Micunatapish tandanacushpami, raquinacushpa micujcuna carca, Diosta mañanapipish tandallami carcacuna.

43Huillagrichun Jesús mingashcacunaca, tucui laya mancharinacunatapish, señalcunatapishmi rurarcacuna. Chaicunata ricushpami, tucuicuna achcata mancharcacuna. 44Tucui crijcunami shuj yuyailla cararcacuna, tucuicunami quiquin imalla charishcacunatapish tucuicuna raquinacungapaj charircacuna. 45Chaimantami paicuna huasicunata, allpacunatapish, ima charishcacunatapish cʼaturcacuna. Chai cullquitaca, pipaj ima illajpica paicunamanmi chaupishpa curcacuna. 46Diospaj huasipipish punllantami, shuj yuyailla tandanacurcacuna. Paicunapaj huasicunapipish tandanacushpami, micunata raquinacushpa, cushicushpa alli shunguhuan micujcuna carca. 47Taita Diostapish, punllantami alabashpa catircacuna. Paicuna chashna cajta ricushpami, tucuicuna paicunahuanca alli carca. Chaimantami Mandaj Diosca, quishpirina cajcunataca, punllanta quishpichirca. Chashnami tandanacushca crijcunahuan tandachishpa mirachirca.