Habrit Hakhadasha/Haderekh

מעשי השליחים 12:1-25

1באותם הימים התנכל המלך הורדוס למאמינים אחדים, 2אף הוציא להורג את יעקב השליח, אחיו של יוחנן. 3כשראה הורדוס שהדבר מצא־חן בעיני מנהיגי היהודים, אסר את פטרוס באמצע חג הפסח. 4הורדוס התכוון להעמיד את פטרוס למשפט פומבי בתום החג, ועל כן השליך אותו בינתיים לכלא והפקיד עליו שישה־עשר שומרים. 5אולם הקהילה התפללה בעד פטרוס ללא הרף בעת מעצרו.

6בלילה שקדם למשפט הפומבי ישן פטרוס בין שני חיילים, כבול בשרשרת כפולה, והשומרים שמרו בזהירות על פתח הכלא. 7לפתע זרח אור בתוך התא, ומלאך ה׳ עמד לצידו של פטרוס. המלאך נגע בירכו של פטרוס והעירו משנתו. ”קום, מהר!“ קרא המלאך. באותו רגע נפלו השרשרות מעל־ידיו. 8”התלבש ונעל את נעליך“, הוסיף המלאך, ופטרוס עשה. ”עכשיו לבש את מעילך ובוא אחרי!“ פקד.

9פטרוס יצא מהתא בעקבות המלאך, אולם כל הזמן חשב שזהו רק חלום או חזיון; הוא לא יכול היה להאמין שכל זה קורה לו במציאות! 10הם חלפו על פני גוש התאים הראשון והשני, והגיעו אל שער הברזל הפונה לרחוב. השער נפתח לפניהם מעצמו, והם עברו דרכו. הם המשיכו ללכת עוד מרחק קצר, ולפתע נעלם המלאך.

11פטרוס הבין לבסוף את המתרחש. ”אין זה חלום!“ אמר לעצמו. ”אלוהים באמת שלח את מלאכו להציל אותי מיד הורדוס וממזימותיהם של היהודים!“ 12לאחר שעיכל את הדבר במוחו הלך אל ביתה של מרים, אמו של יוחנן מרקוס. שם התאספו מאמינים רבים לתפילה.

13פטרוס דפק על דלת הבית, ונערה בשם רודה ניגשה לראות מי זה. 14כשהכירה את קולו של פטרוס היא שמחה כל־כך, עד ששכחה לפתוח את הדלת. היא מיהרה להיכנס אל הבית וסיפרה לכולם שפטרוס עומד בחוץ.

15האחים לא האמינו לה. ”יצאת מדעתך!“ קראו. אולם מאחר שרודה עמדה על שלה, חשבו: ”אולי זהו המלאך של פטרוס. הם ודאי הרגו אותו.“

16בינתיים המשיך פטרוס לדפוק על הדלת, וכשיצאו לבסוף האחים לפתוח את השער, הם הופתעו מאוד! 17פטרוס אמר להם לשתוק, וסיפר להם כיצד חילץ אותו האדון מבית־הכלא. ”ספרו זאת ליעקב ולאחים“, ביקש מהם, והלך לו למקום בטוח יותר.

18עם אור הבוקר שררה מבוכה גדולה בכלא: מה קרה לפטרוס? 19הורדוס שלח את אנשיו לחפש את פטרוס, אך הם לא מצאו אותו. משום כך ציווה הורדוס לאסור את שישה־עשר השומרים, להעמידם לדין ולהוציאם להורג. לאחר מכן עזב את העיר ועבר לגור בקיסריה.

20בהיותו בקיסריה הגיעה משלחת מהערים צור וצידון כדי לראותו. הורדוס לא היה ביחסים טובים עם תושבי הערים האלה, אולם חברי המשלחת התיידדו עם בלסטוס המזכיר של המחוז וביקשו שלום, כי מבחינה כלכלית הייתה ארצם תלויה במסחר עם ארצו של הורדוס. 21נקבע להם ראיון עם הורדוס, וביום המיועד הוא לבש את בגדי מלכותו, ישב על כסא מפואר ונאם לפניהם. 22בתום הנאום הריע לו הקהל בתשואות רמות וצעק: ”זהו קולו של אל, ולא של בן־תמותה!“

23באותו רגע הכה מלאך ה׳ את הורדוס במחלה קשה; גופו נמלא תולעים שכרסמו אותו, וכעבור זמן קצר מת, משום שקיבל את סגידת האנשים במקום שיחלוק את הכבוד לאלוהים.

24בשורת הישועה של אלוהים התפשטה במהירות, ומאמינים רבים נוספו לקהילה.

25לאחר שסיימו בר־נבא ושאול את שליחותם בירושלים, לקחו איתם את יוחנן מרקוס ושבו לאנטיוכיה.

Swedish Contemporary Bible

Apostlagärningarna 12:1-25

En ängel befriar Petrus ur fängelset

1Ungefär samtidigt började kung Herodes gripa och misshandla flera av församlingens medlemmar. 2Han lät halshugga Jakob, Johannes bror 3och när han såg att judarna gillade det, arresterade han också Petrus. Detta hände under det osyrade brödets högtid12:3 Påsk.. 4Efter arresteringen satte han Petrus i fängelse och lät fyra vaktstyrkor med vardera fyra man bevaka honom. Herodes hade efter påsken tänkt ställa Petrus inför folket. 5Men medan Petrus satt där fängslad, bad församlingen ivrigt till Gud för honom.

6Natten innan Herodes tänkt ställa honom inför rätta, låg Petrus och sov fastkedjad mellan två soldater och utanför dörren fanns vakter som vaktade fängelset. 7Då fylldes cellen plötsligt av ljus och en ängel från Herren stod där. Ängeln stötte Petrus i sidan och väckte honom och sa: ”Res dig upp, snabbt!” Och i samma stund föll kedjorna från Petrus händer. 8Ängeln fortsatte: ”Ta på dig bältet och sandalerna”, och när Petrus gjort det, sa ängeln: ”Svep nu om dig manteln och följ mig!”

9Petrus följde med ängeln ut, men han förstod inte att det som ängeln gjorde var något som hände i verkligheten; han trodde att det var en syn. 10De passerade först en vaktpost och sedan en till och var till slut framme vid järnporten som ledde ut mot staden. Där öppnade sig porten för dem alldeles av sig själv, det var bara att gå ut. Och sedan de gått nerför gatan en bit, var ängeln plötsligt borta.

11När Petrus hade samlat sig, sa han till sig själv: ”Nu vet jag att det är sant att Herren sände sin ängel och räddade mig från Herodes, från allt som judarna hade väntat skulle hända mig.” 12Och när han fattat det helt och fullt, gick han hem till Maria, mor till den Johannes som kallades Markus. Där var många samlade och bad.

13Petrus bultade på porten och en flicka som hette Rhode kom för att låsa upp. 14Men när hon kände igen Petrus röst, blev hon så glad att hon inte öppnade utan sprang istället tillbaka in och berättade att Petrus stod utanför. 15”Du är galen”, sa de. Men hon gav sig inte och då sa de: ”Det kanske är hans ängel?12:15 De syftade på hans ”skyddsängel” (jfr Matt 18:10). Många judar trodde att denna ängel liknade människan i fråga och kunde visa sig för andra.

16Under tiden fortsatte Petrus att bulta och när de öppnade och såg att det var han, blev de utom sig av häpnad. 17Men han gav tecken åt dem att vara tysta och berättade sedan för dem hur Herren hade fört honom ut ur fängelset. Till sist sa han: ”Låt Jakob12:17 Jakob var bror till Jesus och ledare för församlingen. och de andra i församlingen få veta detta”, och så gick han vidare till en annan plats.

18När morgonen kom, blev det stor uppståndelse bland soldaterna i fängelset. Ingen kunde fatta vad som hade hänt med Petrus. 19Och när Herodes skickade efter Petrus och inte fick tag i honom, ställde han till med förhör bland vakterna och beordrade att de skulle föras bort.

Efter detta lämnade Herodes Judeen och for till Caesarea och stannade där.

Herodes död

20Invånarna i Tyros och Sidon12:20 Tyros och Sidon var fenikiska städer vid Medelhavets kust, nordväst om Galileen. som var beroende av Herodes land för sin matförsörjning hade gjort Herodes vred. De skickade därför en gemensam delegation till Herodes för att be om fred då de lyckats få över kungens kammarherre Blastos på sin sida.

21På den bestämda dagen tog sedan Herodes på sig den kungliga manteln, satte sig på tribunen och talade till dem. 22Folket ropade: ”Det är en gud som talar och inte en människa!” 23Men i samma ögonblick slog en ängel från Herren honom, eftersom han inte gav Gud äran och han blev uppäten av maskar och dog.

Barnabas och Saul sänds ut från Antiochia

24Men Guds ord spreds allt mer och gav tillväxt.

25Och sedan Barnabas och Saul hade fullgjort sitt uppdrag i Jerusalem, återvände de till Antiochia och tog med sig Johannes som kallades Markus.