Habrit Hakhadasha/Haderekh

מעשי השליחים 12:1-25

1באותם הימים התנכל המלך הורדוס למאמינים אחדים, 2אף הוציא להורג את יעקב השליח, אחיו של יוחנן. 3כשראה הורדוס שהדבר מצא־חן בעיני מנהיגי היהודים, אסר את פטרוס באמצע חג הפסח. 4הורדוס התכוון להעמיד את פטרוס למשפט פומבי בתום החג, ועל כן השליך אותו בינתיים לכלא והפקיד עליו שישה־עשר שומרים. 5אולם הקהילה התפללה בעד פטרוס ללא הרף בעת מעצרו.

6בלילה שקדם למשפט הפומבי ישן פטרוס בין שני חיילים, כבול בשרשרת כפולה, והשומרים שמרו בזהירות על פתח הכלא. 7לפתע זרח אור בתוך התא, ומלאך ה׳ עמד לצידו של פטרוס. המלאך נגע בירכו של פטרוס והעירו משנתו. ”קום, מהר!“ קרא המלאך. באותו רגע נפלו השרשרות מעל־ידיו. 8”התלבש ונעל את נעליך“, הוסיף המלאך, ופטרוס עשה. ”עכשיו לבש את מעילך ובוא אחרי!“ פקד.

9פטרוס יצא מהתא בעקבות המלאך, אולם כל הזמן חשב שזהו רק חלום או חזיון; הוא לא יכול היה להאמין שכל זה קורה לו במציאות! 10הם חלפו על פני גוש התאים הראשון והשני, והגיעו אל שער הברזל הפונה לרחוב. השער נפתח לפניהם מעצמו, והם עברו דרכו. הם המשיכו ללכת עוד מרחק קצר, ולפתע נעלם המלאך.

11פטרוס הבין לבסוף את המתרחש. ”אין זה חלום!“ אמר לעצמו. ”אלוהים באמת שלח את מלאכו להציל אותי מיד הורדוס וממזימותיהם של היהודים!“ 12לאחר שעיכל את הדבר במוחו הלך אל ביתה של מרים, אמו של יוחנן מרקוס. שם התאספו מאמינים רבים לתפילה.

13פטרוס דפק על דלת הבית, ונערה בשם רודה ניגשה לראות מי זה. 14כשהכירה את קולו של פטרוס היא שמחה כל־כך, עד ששכחה לפתוח את הדלת. היא מיהרה להיכנס אל הבית וסיפרה לכולם שפטרוס עומד בחוץ.

15האחים לא האמינו לה. ”יצאת מדעתך!“ קראו. אולם מאחר שרודה עמדה על שלה, חשבו: ”אולי זהו המלאך של פטרוס. הם ודאי הרגו אותו.“

16בינתיים המשיך פטרוס לדפוק על הדלת, וכשיצאו לבסוף האחים לפתוח את השער, הם הופתעו מאוד! 17פטרוס אמר להם לשתוק, וסיפר להם כיצד חילץ אותו האדון מבית־הכלא. ”ספרו זאת ליעקב ולאחים“, ביקש מהם, והלך לו למקום בטוח יותר.

18עם אור הבוקר שררה מבוכה גדולה בכלא: מה קרה לפטרוס? 19הורדוס שלח את אנשיו לחפש את פטרוס, אך הם לא מצאו אותו. משום כך ציווה הורדוס לאסור את שישה־עשר השומרים, להעמידם לדין ולהוציאם להורג. לאחר מכן עזב את העיר ועבר לגור בקיסריה.

20בהיותו בקיסריה הגיעה משלחת מהערים צור וצידון כדי לראותו. הורדוס לא היה ביחסים טובים עם תושבי הערים האלה, אולם חברי המשלחת התיידדו עם בלסטוס המזכיר של המחוז וביקשו שלום, כי מבחינה כלכלית הייתה ארצם תלויה במסחר עם ארצו של הורדוס. 21נקבע להם ראיון עם הורדוס, וביום המיועד הוא לבש את בגדי מלכותו, ישב על כסא מפואר ונאם לפניהם. 22בתום הנאום הריע לו הקהל בתשואות רמות וצעק: ”זהו קולו של אל, ולא של בן־תמותה!“

23באותו רגע הכה מלאך ה׳ את הורדוס במחלה קשה; גופו נמלא תולעים שכרסמו אותו, וכעבור זמן קצר מת, משום שקיבל את סגידת האנשים במקום שיחלוק את הכבוד לאלוהים.

24בשורת הישועה של אלוהים התפשטה במהירות, ומאמינים רבים נוספו לקהילה.

25לאחר שסיימו בר־נבא ושאול את שליחותם בירושלים, לקחו איתם את יוחנן מרקוס ושבו לאנטיוכיה.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Hechos 12:1-25

Pedrotaca shuj angelmi carcelmanta llujshichishca

1Chai punllacunallatajmi, jatun mandaj Herodesca, tandanacushca crijcunata mana ricusha nishpa llaquichingapaj maijancunata japirca. 2Juanpaj huauqui Jacobotacarin, espadahuanmi huañuchichirca. 3Jesusta mana crij judiocuna chaita ricushpa achcata cushicujpimi, Pedrotapish japichirca. Levadura illajlla tandata micuna punllacunapimi, paitaca japichirca. 4Pedrota carcelpi churashpaca, punllapi chuscu cutin, chuscu chuscu soldadocuna cuidachunmi churarca. Pascua punllacuna qʼuipa, Pedrotaca tucuicunapaj ñaupajpi llujshichishpa juchachisha yuyashpami, chashna rurarca. 5Pedrota carcelpi alli cuidaracujpica, tandanacushca crijcunaca mana samashpa, Taita Diosta mañacurcallacunami.

6Herodesca chai tutaca, ‘Caya llujshichishpami, juchachisha’ yuyacurcami. Chai tutaca Pedroca ishqui cadenahuan huatashcami, ishqui soldadocunapaj chaupipi dormicurca. Cutin caishuj ishqui soldadocunaca, cárcel pungupimi cuidashpa shayacurca. 7Chashna cajpipish Mandaj Dios cachashca ángel ñapish shamujpica, chai ucupica achijlla tucurcallami. Chai angelca Pedrotaca: “Utca jatari” nishpami, costillasmanta maquihuan cuyuchishpa rijchachirca. Chashna nijpica cadenacunaca, Pedropaj maquicunamanta cacharirishpa urmarcallami. 8Angelca, Pedrotaca: «Alli chumbilliri, pargatetapish churari» nircami. Ña chashna rurajpica, cutin chai angelca: «Jahua churanata churarishpa, ñucata cati» nircapishmi.

9Pedroca, angelta catishpa llujshishpapish, chashnataj tucucushcataca manaraj crircachu. ‘Muscuipimi ricucuj yuyachini’ yuyarcallami. 10Ñami carcelmantaca, ucullaman cuidacuj soldadocunapajta llujshishpa, cati pungupi cuidacuj soldadocunapajtapish rircacuna. Ñanman llujshina jatun fierro punguman chayacujpica, chai punguca pascarircallami. Paicuna ñanman llujshishpa, ashata puricujpica, chai angelca chingarircallami.

11Chaimantami Pedro ña yuyaita japishpaca: «Herodespaj maquimantapish, ñucata huañuchingapaj chaparacuj judiocunapaj maquimantapish quishpichichunmari, Mandaj Diosca Paipaj angelta cachashca» nirca. 12Pedroca, chashna ña yuyaita japishpaca, Marcos nishca Juanpaj mama Mariapaj huasimanmi rirca. Chaipica achca crijcunami tandanacushpa, Diosta mañacurcacuna. 13Huasi canllaman yaicuna pungupi Pedro huajtajpimi, Rode shuti huarmi huambra ricunaman llujshirca. 14Chai huambraca, Pedropaj rimaita rijsishpaca jatuntami cushicurca. Chaimantami pungutapish mana pascashpa, callpashpa ucuman tigrashpaca:

—Pedromari cashca— nishpa huillarca.

15Chashna nijpica:

—Musparicujmi yuyachingui— nijpipish, huambraca:

—Mana, paitajmari— nircami.

Chashna nijpipish paicunaca:

—¡Angelmari canga!— nircacunami.

16Chaicamaca Pedroca, pungupi huajtacurcallami. Paicuna punguta pascashpa Pedrota ricushpaca, upayajtami mancharircacuna. 17Paica, maquihuan upallachishpami, paicunamanca, Apunchij Jesús ima shina paita carcelmanta llujshichishcata parlarca. Chai qʼuipaca:

—Caitaca Jacobomanpish, caishuj crijcunamanpish parlanguichij— nishcahuan chaimanta llujshishpa, shujtajman rircallami.

18Ña pacarijpimi cuidaj soldadocunaca:

—¿Pedroca imashi tucurca?— nishpa, caishuj chaishuj mancharinacushpa tapunacurcacuna.

19Herodesca Pedrotaca alli mashcachishpapish manataj japircachu. Chaimantami soldadocunata alli tapushpa, huañuchichirca. Chaimantami Herodesca, Judeamanta rishpaca, Cesareapi causagrirca.

Herodestaca cʼurucuna micushpami huañuchishca

20Herodesca Tiro shuti, Sidón shuti pueblocunapi causajcunahuanmi pʼiñarirca. Chaimantami, chai llajtapi causajcunamanca, paicuna imallata randij cashcataca ña mana cʼaturca. Chaimantami, chai pueblocunapi causajcunaca, jatun mandaj Herodesta servij Blastoman camarishpa, Herodes-huan alli tucunacunata mañarcacuna.

21Herodesca paicunataca, pai munashca punllapajmi cayarca. Chai punllaca paica mandangapaj churanata churarishpami, jatun tiyarinapi tiyarirca. Chaipi tiyashpami, paicunata sumajta rimarca. 22Chaita uyashpaca, tucuicunami: “¡Paica Dios shinamari rimacun, mana runa shinalla rimanchu!” nishpa, achcata caparircacuna. 23Chashna nijpica, Herodesca Taita Diosta sumajyachinapaj randica, pairajmi jatun tucurca. Chaimanta, Mandaj Diospaj ángel macajpimi, cʼurucuna micujpi huañurca.

24Ashtahuanpish Mandaj Diospaj Shimita huillajpica, crijcunaca ashtahuanmi mirarcacuna.

25Bernabehuan, Saulohuanca, paicunaman mingashcata Jerusalenpi cushpaca, Antioquiaman tigrarcallacunami. Marcos nishca Juantapish pushashpami tigramurcacuna.