Habrit Hakhadasha/Haderekh

התגלות 18:1-24

1אחרי כן ראיתי מלאך אחר יורד מן השמים. מלאך זה היה בעל סמכות גדולה וכוח רב, וזוהר כבודו האיר על כל הארץ.

2”בבל הגדולה נפלה!“ קרא המלאך בקול אדיר. ”בבל הפכה למשכן שדים, ומחסה לרוחות טמאות ולעופות טמאים ושנואים. 3כי כל העמים שתו מיין זנותה; מלכי הארץ זנו ונאפו איתה, וסוחרי הארץ התעשרו מחיי התענוגות, המותרות והבזבוז שניהלה.“

4ואז שמעתי קול אחר מן השמים: ”צאו ממנה, עמי! אל תשתתפו בחטאיה, פן תיענשו כמוה! 5כי חטאותיה הגיעו עד השמים, ואלוהים מוכן לשפטה על פשעיה! 6שלמו לה כגמולה; השיבו לה כפליים מהמעשים הרעים שעשתה לאחרים. היא מזגה כוס תמרורים לאנשים רבים – מיזגו לה אתם שתי כוסות! 7‏-8השיבו לה צער וייסורים כמידת גאוותה ותענוגותיה! כי בלבה היא מתייהרת ואומרת: ’אני מלכה שלטת – אינני אלמנה חסרת־אונים ולא אסבול צער וכאב!‘ משום כך ביום אחד היא תוכה בצער, מוות, אבל, רעב ותישרף באש, כי האלוהים השופט אותה הוא אל גיבור!“

9כשיביטו מלכי הארץ שזנו איתה בעשן העולה משריפתה, הם יבכו ויספדו. 10הם יעמדו מרחוק, כי יפחדו מעינוייה, ויקראו: ”אוי לך, בבל העיר הגדולה והחזקה! ברגע אחד בא משפטך ונחרץ דינך!“

11סוחרי הארץ יבכו ויתאבלו עליה, כי איש לא יקנה יותר את הסחורה שייבאו באוניות. 12היא הייתה הלקוחה הגדולה ביותר שלהם לקניית זהב, כסף, אבנים־יקרות, פנינים, בדים יקרים, ארגמן, משי, שני, עצי בושם למיניהם, כלי שנהב, כלי עץ יקרים, כלי נחושת, ברזל ושיש; 13קינמון, בשמים יקרים, יינות, שמן, סולת, קמח, בקר וצאן, סוסים, מרכבות, עבדים ואפילו נפשות אדם.

14”כל הדברים היקרים שחמדת ואהבת כל־כך נלקחו ממך!“ יקראו הסוחרים. ”כל הפאר, ההדר והפינוקים אשר אהבת אבדו לך לעולמים!“

15הסוחרים אשר התעשרו ממנה יעמדו מרחוק, מתוך פחד ויראה מייסוריה, יתאבלו ויבכו: 16”אוי, העיר הגדולה והיפה, העיר שדומה לאישה עטופה באריג משובח, אדום וארגמן, ומקושטת בזהב, באבנים יקרות ובפנינים, 17ברגע אחד ירד כל העושר הזה לטמיון!“

כל בעלי האוניות, רבי־החובלים ויורדי־הים האחרים יעמדו מרחוק, 18ובהביטם על עשנה עולה שמימה יקראו: ”היש עוד עיר גדולה כעיר הזאת?“ 19הם יזרקו עפר על ראשם, יבכו, יספדו ויצעקו: ”אוי ואבוי לעיר הגדולה! היא העשירה את כולנו – את הסוחרים ואת יורדי־הים – ועתה, בשעה אחת הוחרבה…“

20גילו, השמים, שמחו על סופה! בני־אלוהים, השליחים והנביאים שמחו גם אתם, כי סוף־סוף שפט אותה אלוהים בשמכם!

21מלאך גיבור הרים אבן גדולה שנראתה כאבן־רחיים, השליכה בעוצמה אל תוך הים ואמר: ”כך תושלך בבל הגדולה ותיעלם לנצח! 22לא יישמע בקרבך קול זימרה, נגינת כינורות, חלילים וחצוצרות. לא יישמע אצלך קול מסגר בעבודתו או קול בעל־מלאכה אחר, ולא יישמע קול טחינת החיטה. 23לעולם לא יאיר בקרבך אור מנורה; לא ייערכו אצלך יותר חגיגות־חתונה, ולא תישמענה צהלות שמחה של חתן וכלה.

”כי הסוחרים שלך היו מנכבדי הארץ, ובקסמיך וכישופיך רימית את כל העמים.

24”את אחראית לדם הנביאים, בני־האלוהים וכל אלה שנרצחו בארץ, כי דמם נמצא בך!“

Akuapem Twi Contemporary Bible

Adiyisɛm 18:1-24

Babilonia Asehwe

1Eyi akyi no, mihuu ɔbɔfo foforo sɛ ofi ɔsoro reba fam. Na ɔwɔ tumi kɛse na nʼanuonyam hyerɛn wɔ asase so nyinaa. 2Ɔteɛɛ mu denneennen se,

“ ‘Wahwe ase! Babilonia Kokuroko ahwe ase!’

Adan ahonhommɔne tenabea

ne ahonhom fi nyinaa ahintawee.

Nnomaafi a wokyi wɔn nyinaa te ne mu.

3Ɔde ne nsa a ɛyɛ nʼaguamammɔ a

ano yɛ den no maa nnipa nyinaa nomee.

Asase so ahene ne no bɔɔ aguaman,

na asase so adwumayɛfo nam nʼahonya mmoroso so nyaa wɔn ho.”

4Afei metee sɛ nne foforo bi a efi ɔsoro reka se,

“Mumfi, me nkurɔfo,

na moamfa mo ho amfra bɔne a ɔyɛ no mu,

na mo ne no ankyɛ nʼasotwe!

5Efisɛ wɔahyehyɛ ne bɔne sɛ soro tenten,

na Onyankopɔn akae nʼawudi no.

6Sɛnea ɔyɛɛ mo no, monyɛ no saa pɛpɛɛpɛ;

nea ɔyɛɛ mo biara no, muntua ne so ka mprenu.

Nsa a ɔde maa mo no, monhyɛ no nea ano yɛ den mmɔho abien.

7Momma nʼayayade ne nʼawerɛhow nnɔɔso

sɛ anuonyam ne ahonya a ɔpɛ maa ne ho no.

Efisɛ daa ɔka se,

‘Mete ha sɛ ɔhemmea;

menyɛ okunafo,

na me werɛ renhow da!’

8Eyi nti, nʼamanehunu a ɛyɛ ɔyare,

awerɛhow ne ɔkɔm bɛba ne so da bi.

Na wɔde ogya ahyew no,

efisɛ Awurade Nyankopɔn a obu no atɛn no yɛ ɔkɛse.

9“Sɛ asase so ahene a wɔne no bɔɔ aguaman, dii dɛ no hu hye a wɔrehyew no no wusiw a, wobesu atwa agyaadwo. 10Nʼamanehunu no hu a ɛyɛ nti, wobegyina akyiri asu se,

“ ‘Due! Due, Ao, kuropɔn,

Ao Babilonia, kuropɔn a ɛwɔ tumi!

Wʼatemmu aba dɔnhwerew baako pɛ mu.’

11“Aguadifo a wɔwɔ asase so nso su no, efisɛ obiara ntɔ wɔn nneɛma bio. 12Obiara ntɔ sikakɔkɔɔ ne dwetɛ, aboɔden abo ne nhene pa, nwera pa ne ɔtamkɔkɔɔ ne sirikyi ne tamkɔkɔɔ, ne nnua a ɛyɛ huam nyinaa ne asonse adwinne nyinaa, adwinne a wɔde nnua a ne bo yɛ den ayɛ, asanka ne dade ne abohemaa, 13ne pɛprɛ ne mmorɔngo, nnuhuam ne kurobow, huamfufu ne nsa ne ngo, asikresiam muhumuhu ne awi, nyɛmmoa ne nguan ne apɔnkɔ ne nteaseɛnam ne nkoa ne nnipa akra.

14“Aguadifo no bɛka se, ‘Nneɛma pa a wopere hwehwɛe no nyinaa ayera, na wʼahonya ne wʼanuonyam no kɔ, na wo nsa renka bio.’ 15Aguadifo a wonyaa wɔn ho wɔ kurow no mu no begyina akyirikyiri efisɛ wosuro amane a ɔrehu no. Wobesu na wɔatwa agyaadwo, 16na wɔaka se:

“ ‘Due! Due, Ao, kuropɔn a

ofura nwera pa ne tamkɔkɔɔ

na sika ne aboɔdenmmo a nhene pa bobɔ mu.

17Dɔnhwerew pɛ, na saa ahonya dodow yi asɛe.’ 

“Hyɛn mu sahene ne hyɛn no mu nnipa, mu adwumayɛfo ne wɔn a wɔka ho a wonya wɔn anoduan fi hyɛn adwumayɛ mu no nyinaa gyinaa akyirikyiri. 18Wosui wɔ bere a wohuu ogya a ɛrehyew no wusiw no, wɔteɛɛ mu kae se ‘Kuropɔn biara a ne kɛse te sɛɛ mmaa da.’ ” 19Wɔbɛtow mfutuma agu wɔn atifi na wɔasu, atwa agyaadwo se,

“ ‘Due! Due, wo kuropɔn,

wo a wɔn a wɔwɔ ahyɛn wɔ wo mu no

nam wʼahonya so yɛɛ adefo.

Na dɔnhwerew baako pɛ mu, woahwere biribiara!’

20“Momma mo ani nnye wɔ ne ho, mo ɔsorofo!

Momma mo ani nnye,

Onyankopɔn nnipa!

Momma mo ani nnye, asomafo ne adiyifo!

Efisɛ Onyankopɔn abu no atɛn.”

21Afei, ɔbɔfo hoɔdenfo bi faa ɔbo a ne kɛse bɛyɛ sɛ awiyammo tow kyenee po mu kae se,

“Saa ahoɔden yi ara

na wɔde bɛtow Babilonia kuropɔn no akyene,

a wɔrenhu no bio.

22Wɔrente sankubɔfo ne nnwontofo, atɛntɛbɛnhyɛnfo ne torobɛntohyɛnfo nka wɔ mu bio.

Wɔrenhu odwumfo biara wɔ wo mu bio.

Na wɔrente owiyamfo biara nka wɔ wo mu bio.

23Kanea hann

renhyerɛn wɔ wo mu bio.

Wɔrente ayeforokunu ne ayeforo

nne wɔ wo mu bio.

Wʼaguadifo yɛ wiase mu nnipa atitiriw.

Na wɔde wo ntafowayi adaadaa aman nyinaa.

24Ne mu na wohuu adiyifo ne ahotefo

ne wɔn a wokum wɔn wɔ asase so no nyinaa mogya.”