Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 23:1-39

1ישוע פנה אל הקהל ואל תלמידיו ואמר: 2”הסופרים והפרושים יושבים על כסא משה. 3לכן טוב שתשמעו בקולם ותעשו את מה שהם אומרים, אבל בשום אופן אל תעשו את מה שהם עושים! כי הם עצמם אינם עושים את מה שהם דורשים מכם לעשות. 4הם מכבידים עליכם בדרישות שונות, בעוד שבעצמם לא מוכנים להרים אצבע.

5”הם עושים את כל מעשיהם בשביל שיראו אותם. הם מעמידים פני צדיקים, מניחים תפילין בציבור ומאריכים את הציציות שלהם. 6במסיבות הם אוהבים לשבת בראש השולחן, ובבית הכנסת – במקומות השמורים. 7הם אוהבים שנותנים להם כבוד ברחובות ושקוראים להם ’רבי‘. 8אל תרשו לאיש לקרוא לכם כך, כי ה׳ לבדו הוא רבכם, וכולכם שווים כאחים. 9כמו כן אל תפנו לאיש בתואר ’אבי‘, כי רק לאלוהים שבשמים עליכם לקרוא ’אבי‘. 10אל תרשו שיקראו לכם ’מורי ורבי‘, כי יש לכם מורה ורב אחד בלבד, והוא המשיח.

11”ככל שתרבו לשרת את הזולת בענווה, כך תגדלו בעצמכם. כדי להיות גדולים ביותר – היו עבדים! 12מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.

13‏-14”אוי לכם, הפרושים והסופרים, צבועים אתם! לא די שאינכם נכנסים בעצמכם למלכות השמים, אתם גם מונעים מאחרים להיכנס! אתם מעמידים פני צדיקים ומתפללים באריכות באמצע הרחוב, וכל זאת בזמן שאתם מגרשים אלמנות מבתיהן. צבועים שכמוכם! 15כן, אוי לכם, צבועים! אתם נוסעים למרחקים כדי לגייר אדם אחד, ולאחר שהתגייר אתם הופכים אותו לבן־גיהינום עוד יותר מכם!

16”אוי לכם, מנהיגים עיוורים! הכלל שלכם הוא: ’אם נשבעת במקדש ה׳ מותר לך להפר את שבועתך, אולם אם נשבעת בזהב של בית־המקדש אסור לך להפר את שבועתך‘. 17עיוורים טיפשים! מה חשוב יותר, הזהב או המקדש שמקדש את הזהב?

18”כמו כן אתם אומרים: ’שבועה במזבח אינה מחייבת ומותר להפר אותה, אך שבועה בקורבן שעל המזבח – מחייבת‘. 19עיוורים! מה גדול וחשוב יותר, הקורבן שעל המזבח או המזבח עצמו המקדש את הקורבן? 20הרי אם אתם נשבעים ’במזבח‘, אתם נשבעים למעשה בו ובכל אשר עליו. 21כאשר אתם נשבעים ’במקדש‘, אתם נשבעים למעשה בו ובאלוהים השוכן בו. 22ואם אתם נשבעים ’בשמים‘, אתם נשבעים בכסא אלוהים ובאלוהים עצמו.

23”כן, אוי לכם פרושים וסופרים צבועים! אתם מקפידים על הלכות דקדקניות כמו לתת מעשר על עלי נענע בגינה, אולם אתם מתעלמים מהדברים החשובים באמת כמו צדק, רחמים ואמונה! אתם אמנם חייבים לתת מעשר, אולם אסור לכם להזניח את הדברים החשובים יותר. 24מנהיגים עיוורים! אתם מסננים את היתוש ובולעים את הגמל!

25”אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים שכמוכם! אתם מקפידים כל־כך על צחצוח הכוס מבחוץ, אולם תוכה מצחין מריקבון! 26פרושים עיוורים, טהרו תחילה את פנים הכלי ואז כולו יהיה נקי!

27”אוי לכם, סופרים ופרושים! אתם דומים לקברים הנראים יפים ומפוארים מבחוץ, אך בתוכם הם מלאים עצמות מתים, ריקבון וטומאה. 28אתם משתדלים להיראות קדושים, אולם בפנים לבכם מלא צביעות וטומאה. 29‏-30כן, אוי לכם פרושים, ואוי לכם סופרים – צבועים שכמוכם! אתם בונים מצבות לנביאים שאבותיכם הרגו, ומניחים פרחים על קברי אנשי־האלוהים שאבותיכם רצחו, ואתם אומרים: ’אנחנו, כמובן, לא היינו מעזים לנהוג כפי שנהגו אבותינו!‘

31”בדבריכם אלה אתם מעידים על עצמכם שהנכם בני רשעים. 32אתם הולכים בעקבות אבותיכם וממלאים את מכסת עוונותיהם. 33נחשים בני נחשים! כיצד תימלטו מעונש הגיהינום?

34”אני שולח אליכם נביאים, חכמים וסופרים; אחדים מהם תהרגו בצליבה, ואחרים תלקו בשוטים בבתי הכנסת שלכם, ותרדפו אחריהם מעיר לעיר! 35וכך תישאו באשמת הריגתם של כל אנשי האלוהים – החל בהבל הצדיק וכלה בזכריה בן־ברכיה, שאותו רצחתם בבית־המקדש בין ההיכל למזבח. 36ובכן, כל זה יבוא על הדור הזה.

37”ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים ורוגמת באבנים את שליחי אלוהים! פעמים רבות חפצתי לאסוף את בנייך, כתרנגולת האוספת את אפרוחיה תחת כנפיה, אולם לא רציתם. 38ועתה אלוהים נוטש את ביתכם, 39ואני אומר לכם שמעתה ואילך לא תראו אותי יותר, עד אשר תאמרו: ’ברוך הבא בשם ה׳!‘ “

Nova Versão Internacional

Mateus 23:1-39

Jesus Condena a Hipocrisia dos Fariseus e dos Mestres da Lei

1Então, Jesus disse à multidão e aos seus discípulos: 2“Os mestres da lei e os fariseus se assentam na cadeira de Moisés. 3Obedeçam-lhes e façam tudo o que eles dizem a vocês. Mas não façam o que eles fazem, pois não praticam o que pregam. 4Eles atam fardos pesados e os colocam sobre os ombros dos homens, mas eles mesmos não estão dispostos a levantar um só dedo para movê-los.

5“Tudo o que fazem é para serem vistos pelos homens. Eles fazem seus filactérios23.5 Isto é, tefilins, pequenas caixas que continham textos bíblicos, presas na testa e nos braços. bem largos e as franjas de suas vestes bem longas; 6gostam do lugar de honra nos banquetes e dos assentos mais importantes nas sinagogas, 7de serem saudados nas praças e de serem chamados mestres23.7 Isto é, rabis..

8“Mas vocês não devem ser chamados mestres; um só é o Mestre de vocês, e todos vocês são irmãos. 9A ninguém na terra chamem ‘pai’, porque vocês só têm um Pai, aquele que está nos céus. 10Tampouco vocês devem ser chamados ‘chefes’, porquanto vocês têm um só Chefe, o Cristo. 11O maior entre vocês deverá ser servo. 12Pois todo aquele que a si mesmo se exaltar será humilhado, e todo aquele que a si mesmo se humilhar será exaltado.

13“Ai de vocês, mestres da lei e fariseus, hipócritas! Vocês fecham o Reino dos céus diante dos homens! Vocês mesmos não entram, nem deixam entrar aqueles que gostariam de fazê-lo.

14“Ai de vocês, mestres da lei e fariseus, hipócritas! Vocês devoram as casas das viúvas e, para disfarçar, fazem longas orações. Por isso serão castigados mais severamente.23.14 Vários manuscritos não trazem o versículo 14.

15“Ai de vocês, mestres da lei e fariseus, hipócritas, porque percorrem terra e mar para fazer um convertido e, quando conseguem, vocês o tornam duas vezes mais filho do inferno do que vocês.

16“Ai de vocês, guias cegos!, pois dizem: ‘Se alguém jurar pelo santuário, isto nada significa; mas, se alguém jurar pelo ouro do santuário, está obrigado por seu juramento’. 17Cegos insensatos! Que é mais importante: o ouro ou o santuário que santifica o ouro? 18Vocês também dizem: ‘Se alguém jurar pelo altar, isto nada significa; mas, se alguém jurar pela oferta que está sobre ele, está obrigado por seu juramento’. 19Cegos! Que é mais importante: a oferta, ou o altar que santifica a oferta? 20Portanto, aquele que jurar pelo altar jura por ele e por tudo o que está sobre ele. 21E o que jurar pelo santuário jura por ele e por aquele que nele habita. 22E aquele que jurar pelos céus jura pelo trono de Deus e por aquele que nele se assenta.

23“Ai de vocês, mestres da lei e fariseus, hipócritas! Vocês dão o dízimo da hortelã, do endro e do cominho, mas têm negligenciado os preceitos mais importantes da lei: a justiça, a misericórdia e a fidelidade. Vocês devem praticar estas coisas, sem omitir aquelas. 24Guias cegos! Vocês coam um mosquito e engolem um camelo.

25“Ai de vocês, mestres da lei e fariseus, hipócritas! Vocês limpam o exterior do copo e do prato, mas por dentro eles estão cheios de ganância e cobiça. 26Fariseu cego! Limpe primeiro o interior do copo e do prato, para que o exterior também fique limpo.

27“Ai de vocês, mestres da lei e fariseus, hipócritas! Vocês são como sepulcros caiados: bonitos por fora, mas por dentro estão cheios de ossos e de todo tipo de imundície. 28Assim são vocês: por fora parecem justos ao povo, mas por dentro estão cheios de hipocrisia e maldade.

29“Ai de vocês, mestres da lei e fariseus, hipócritas! Vocês edificam os túmulos dos profetas e adornam os monumentos dos justos. 30E dizem: ‘Se tivéssemos vivido no tempo dos nossos antepassados, não teríamos tomado parte com eles no derramamento do sangue dos profetas’. 31Assim, testemunham contra vocês mesmos que são descendentes dos que assassinaram os profetas. 32Acabem, pois, de encher a medida do pecado dos seus antepassados!

33“Serpentes! Raça de víboras! Como vocês escaparão da condenação ao inferno? 34Por isso, eu estou enviando profetas, sábios e mestres. A uns vocês matarão e crucificarão; a outros açoitarão nas sinagogas de vocês e perseguirão de cidade em cidade. 35E, assim, sobre vocês recairá todo o sangue justo derramado na terra, desde o sangue do justo Abel, até o sangue de Zacarias, filho de Baraquias, a quem vocês assassinaram entre o santuário e o altar. 36Eu asseguro que tudo isso sobrevirá a esta geração.

37“Jerusalém, Jerusalém, você, que mata os profetas e apedreja os que são enviados a vocês! Quantas vezes eu quis reunir os seus filhos, como a galinha reúne os seus pintinhos debaixo das suas asas, mas vocês não quiseram. 38Eis que a casa de vocês ficará deserta. 39Pois eu digo que vocês não me verão mais, até que digam: ‘Bendito é o que vem em nome do Senhor’23.39 Sl 118.26”.