Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 12:1-50

1לאחר מכן, בשבת אחת, עברו ישוע ותלמידיו דרך שדה תבואה. מאחר שהתלמידים היו רעבים הם קטפו שיבולים ואכלו את הגרעינים. 2פרושים אחדים ראו את הדבר ומחו לפני ישוע: ”תלמידיך עוברים על התורה! הם מחללים את השבת!“

3אולם ישוע השיב להם: ”האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך כשהוא ואנשיו היו רעבים? 4דוד נכנס לאוהל מועד, ויחד עם אנשיו אכל את לחם הפנים שהיה מיועד לכוהנים בלבד. גם מעשה זה היה עבירה על התורה! 5והאם מעולם לא קראתם בתורה שמותר לכוהנים התורנים לעבוד בשבת בבית־המקדש? 6אני אומר לכם: יש כאן אחד שהוא גדול מן המקדש! 7אילו הבינותם את הפסוק:12‏.7 יב 7 הושע ו 6 ’חסד חפצתי ולא‎ זֶבַח‘, לא הייתם מרשיעים חפים מפשע! 8כי בן האדם הוא אדון השבת.“

9ישוע המשיך בדרכו ונכנס אל בית־הכנסת המקומי. 10באותה שעה היה בבית־הכנסת איש שידו משותקת. שאלו הפרושים את ישוע: ”האם מותר לרפא בשבת?“ (הם קיוו שישוע יאמר ”כן“, כדי שיוכלו להרשיע ולאסור אותו).

11אולם ישוע השיב להם: ”אילו הייתה לכם כבשה אחת בלבד, והיא הייתה נופלת בשבת לתוך הבאר, האם לא הייתם עובדים באותו יום וטורחים להציל אותה? 12וכמה יקר האדם מן הכבשה! כן, מותר לעשות טוב בשבת.“ 13ישוע פנה אל האיש ואמר: ”הושט את ידך.“ וכאשר זה הושיט את ידו היא נרפאה כליל ונראתה כמו היד השנייה.

14כשראו הפרושים את המעשה של ישוע, כינסו אספה כדי לתכנן את מאסרו והוצאתו להורג.

15אולם ישוע ידע את מזימתם, ולכן הלך משם. אנשים רבים הלכו בעקבותיו, וישוע ריפא את החולים שביניהם, 16אולם ישוע ציווה עליהם לשתוק ולא לגלות את זהותו. 17כך התקיימה נבואת ישעיהו:12‏.17 יב 17 ישעיהו מב 1‏-4

18”הן עבדי, בחירי רצתה נפשי.

נתתי רוחי עליו, משפט לגויים יוציא.

19לא יצעק ולא יישא ולא ישמיע בחוץ קולו;

20קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה

עד יוציא לנצח משפט,

21ולשמו גוים ייחלו.“

22לאחר מכן הובא אל ישוע אדם אחוז שד, שהיה עיוור ואילם. ישוע ריפא את האיש והשיב לו את ראייתו ואת כושר הדיבור. 23הקהל, שהופתע מאוד, קרא: ”אולי ישוע הוא המשיח בן־דוד!“

24אולם כששמעו זאת הפרושים, אמרו: ”אין פלא שהוא יכול לגרש שדים; הרי הוא מקבל את כוחו מבעל־זבוב שר השדים!“

25ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן ענה: ”ממלכה מפולגת בתוך עצמה תתפרק. בית מפולג או עיר מפולגת לא יחזיקו מעמד ויקרסו גם הם. 26אם השטן מגרש את השטן, הרי שהוא נלחם בעצמו והורס את ממלכתו. 27ואם, לפי טענתכם, אני מגרש את השדים בכוחו של בעל־זבוב – אז בכוחו של מי מגרשים בניכם את השדים? לכן הם יהיו לאמות מידה. 28אולם אם אני מגרש את השדים בכוחו של אלוהים וברוחו, אז עובדה שמלכות האלוהים הגיעה אליכם. 29איש אינו יכול לשדוד את מלכות השטן לפני שיכבול אותו תחילה. לאחר שיכבול את השטן, יוכל לשדוד את רכושו. 30מי שאינו אתי נגדי הוא, ומי שאינו אוסף אתי – מפזר.

31‏-32”כל חטאיכם יכולים להיסלח, גם אם אתם מקללים אותי, רק חטא אחד לא ייסלח לכם לעולם: גידוף רוח הקודש.“ 33”את העץ מכירים על־פי הפרי שהוא נותן. עץ משובח נותן פרי טוב, ועץ רקוב נותן פרי רקוב. 34ילדי נחשים שכמוכם! כיצד יכולים אנשים רשעים כמוכם לומר דבר טוב? הרי אדם מדבר מתוך הממלא את לבו! 35אדם טוב מפיק מעשים טובים מהטוב שבלבו, בעוד שאדם רע מפיק מעשים רעים מהרוע שבלבו. 36ואני אומר לכם: ביום־הדין יהיה עליכם לתת דין וחשבון על כל מילה בטלה שיצאה מפיכם! 37הדברים שאתם אומרים כאן עכשיו יקבעו את גורלכם: או שהם יזכו אתכם, או שהם יחייבו אתכם בדין.“

38יום אחד באו אל ישוע סופרים ופרושים אחדים וביקשו שיחולל לפניהם נס (כדי להוכיח שהוא המשיח). 39‏-40אולם ישוע השיב: ”רק דור רע וכופר יכול לדרוש נסים נוספים! אבל האות היחיד שתקבלו יהיה אות יונה הנביא. כשם שיונה הנביא היה בבטנו של הדג שלושה ימים ושלושה לילות, כך גם בן־האדם יהיה בבטן האדמה שלושה ימים ושלושה לילות. 41ביום־הדין יקומו אנשי נינווה וירשיעו אתכם. כי לאחר שיונה דיבר אליהם, הם חזרו בתשובה, חדלו ממעשיהם הרעים ופנו לה׳, ואילו לפניכם עומד אדם גדול מיונה, ואתם מסרבים לשמוע לו. 42גם מלכת שבא תרשיע את העם הזה ביום־הדין. שהרי היא באה מארץ רחוקה כדי להקשיב לחכמת שלמה, ואילו לפניכם עומד אדם גדול משלמה.“

43‏-45”דור רשע זה דומה לאדם אחוז שד. כאשר יוצא השד מן האדם, הוא הולך למדבר לזמן מה ומחפש לו מנוחה. משאינו מוצא את המנוחה שחיפש, הוא אומר לעצמו: ’אשוב לאדם שמתוכו יצאתי‘. בשובו מוצא השד את לבו של אותו אדם מטואטא, מסודר ומטופח, ואז מוצא השד שבעה שדים אחרים ורעים ממנו, וכולם יחד נכנסים לתוך אותו אדם וחיים בו. וכך מצבו של אדם זה גרוע משהיה.“

46בשעה שישוע דיבר בתוך בית מלא אנשים, עמדו אמו ואחיו בחוץ וביקשו לראות אותו. 47מישהו בא אל ישוע והודיע לו שאמו ואֶחָיו עומדים בחוץ ורוצים לדבר אתו.

48”מי היא אמי?“ קרא ישוע. ”מי הם אחי?“ 49הוא הצביע על תלמידיו והכריז: ”אלה הם אמי ואחי! 50כל מי שמציית לאבי שבשמים הוא אמי, אחי ואחותי!“