Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 9:1-50

1ישוע המשיך לדבר אל תלמידיו: ”אני אומר לכם, שאחדים מכם העומדים כאן היום יזכו לחיות ולראות את מלכות אלוהים באה בגבורה!“

2כעבור שישה ימים לקח ישוע את פטרוס, יעקב ויוחנן ועלה איתם על פסגת הר גבוה. רק ארבעתם היו שם.

לפתע זרחו פניו של ישוע בזוהר נפלא; 3בגדיו הבריקו והלבינו עד מאוד. 4והנה הופיעו אליהו הנביא ומשה רבנו והחלו לדבר עם ישוע.

5”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן!“ קרא פטרוס. ”אנחנו ניבנה כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו!“

6פטרוס לא התכוון למעשה למה שאמר; הוא פשוט הרגיש צורך לומר משהו, כי התלמידים היו מבוהלים וחסרי מילים.

7בעודו מדבר סכך עליהם ענן, ומתוכו קרא קול: ”זהו בני האהוב, שמעו בקולו!“

8התלמידים הביטו סביבם וגילו שאליהו ומשה נעלמו, וישוע לבדו נותר עמם.

9כאשר ירדו מההר ישוע ציווה עליהם שלא יספרו לאיש את מה שראו, עד לאחר שיקום מן המתים. 10השלושה לא גילו את הדבר לאיש, אולם שוחחו על כך בינם לבין עצמם, ולעיתים קרובות תהו למה התכוון ישוע כשאמר שיקום מן המתים.

11התלמידים שאלו את ישוע מדוע הסופרים אומרים שאליהו הנביא צריך לבוא תחילה (לפני המשיח). 12‏-13ישוע השיב שאליהו באמת צריך לבוא קודם וישליט סדר בכל, ושלמעשה אליהו כבר בא ואותם האנשים נהגו בו באופן מחפיר – בדיוק כפי שניבאו הנביאים. ”למה אתם חושבים שהתכוונו הנביאים כשניבאו שהמשיח יסבול עינויים וחרפה?“ שאל.

14למרגלות ההר הם פגשו את תשעת התלמידים האחרים, מוקפים בקהל רב ומתווכחים עם כמה סופרים. 15הקהל הביט בישוע בכבוד ובהערצה, וכולם רצו לקבל את פניו.

16”על מה אתם מתווכחים?“ שאל ישוע.

17איש מהקהל השיב: ”רבי, הבאתי אליך את בני שתרפא אותו; נכנס בו שד המונע ממנו לדבר. 18בכל פעם שהשד תוקף את הילד הוא משליך אותו על הרצפה, והילד האומלל מזיל ריר מפיו, שיניו נוקשות וכוחותיו עוזבים אותו. ביקשתי מתלמידיך לגרש את השד, אך הם לא יכלו לעשות זאת.“

19”הו, דור חסר־אמונה,“ אמר ישוע, ”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד.“

20הם הביאו אליו את הילד, אך ברגע שראה השד את ישוע הוא תקף את הילד, הפיל אותו על הרצפה וריר נזל מפיו. 21”מתי החלו ההתקפות האלה?“ שאל ישוע.

”בהיותו ילד קטן“, השיב האב.

22”לעיתים קרובות מנסה השד לדחוף את הילד לתוך אש או לתוך מים, כדי להרוג אותו. אנא, רחם עלינו ועזור לנו, אם אתה יכול.“

23”אם אני יכול?“ אמר ישוע. ”אם אתה מאמין, הכול אפשרי ובר ביצוע!“

24”אני מאמין! אנא עזור לי וחזק את אמונתי!“ התחנן האב בבכי.

25כשראה ישוע שהקהל הולך ורב, נזף בשד ופקד: ”שד חרש ואילם, אני מצווה עליך לעזוב את הילד הזה ולא לשוב אליו לעולם!“ 26השד פרץ בצעקה מפחידה ושוב השליך את הילד על הרצפה. הילד התפתל על הרצפה עד שאפסו כוחותיו והשד יצא ממנו. הוא שכב ללא תנועה ונראה חיוור. ”הילד מת.“ עבר לחש בקהל. 27אולם ישוע אחז בידו ועזר לו לעמוד על רגליו, והילד הזדקף – בריא לגמרי. 28כאשר נשאר ישוע בבית עם תלמידיו לבדם, הם שאלו אותו: ”מדוע לא יכולנו אנחנו לגרש את השד?“

29”זהו מקרה מיוחד שדורש תפילה וצום“, השיב ישוע. 30‏-31הם עזבו את האזור ההוא ועברו דרך הגליל. ישוע לא סיפר לאיש על בואם, כי רצה לבלות זמן מה עם תלמידיו ולהכינם לקראת מה שעומד לקרות לו. ”בן־האדם עומד להימסר לידי אויביו“, פתח ישוע. ”הם יהרגו אותו, אולם לאחר שלושה ימים יקום לתחייה.“

32התלמידים לא הבינו למה התכוון, אך חששו לשאול אותו.

33כשהגיעו לכפר־נחום ונכנסו לבית מארחיהם שאל ישוע את תלמידיו: ”על מה התווכחתם בדרך?“

34הם התביישו לספר לו, משום שהתווכחו מי החשוב ביניהם. 35ישוע התיישב, קרא אליו את התלמידים ואמר: ”מי שרוצה להיות הראשון צריך להיות האחרון – עליו לשרת את כולם!“

36ישוע קרא אליו ילד קטן והציג אותו לפניהם. הוא חיבק את הילד והכריז: 37”כל המקבל ילד קטן כזה בשמי – כאילו מקבל אותי; וכל המקבל אותי – מקבל את אבי אשר שלח אותי.“

38יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר: ”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“

39”אל תמנעו ממנו,“ אמר להם ישוע, ”כי מי שעושה דברים כאלה בשמי לא ידבר עלי רעות. 40כל מי שאינו נגדנו הוא לצידנו. 41מי שייתן לכם אפילו כוס מים בלבד, משום שאתם שלי, אני מבטיח לכם שיקבל את שכרו. 42אבל אוי למי שיגרום לילד המאמין בי לאבד את אמונתו! לאדם כזה מוטב שיקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים.

43‏-44”אם ידך גורמת לך לחטוא – קצץ אותה! מוטב לחיות עם יד אחת בלבד ולחיות חיי נצח, מאשר ללכת לגיהינום, אל האש שלא תכבה, עם שתי ידיים. 45אם רגלך גורמת לך לחטוא – כרות אותה! מוטב להיות קיטע ולחיות חיי נצח, מאשר להיות בעל שתי רגליים שמוליכות אותך לגיהינום. 46שם לא תמות התולעת (שתכרסם בהם), והאש לא תכבה לעולם.

47”אם עינך גורמת לך לחטוא – עקור אותה! מוטב להיכנס למלכות אלוהים עיוור למחצה, מאשר להישאר בעל שתי עיניים בגיהינום, 48מקום שבו התולעת לא תמות לעולם, והאש לא תכבה לעולם. 49‏-50כל אדם יומלח באש. המלח הוא טוב, אך אם הוא מאבד את מליחותו הוא חסר תועלת; כיצד תוכלו להשיב לו את הטעם? על כן שימרו על המלח הנמצא בקרבכם וחיו בשלום איש עם רעהו.“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 9:1-50

1Cashnapishmi nirca:

—Caipi cajcunamanta maijancunaca, Taita Dios Pai tucuita rurai tucushcahuan mandaj shamungacama manaraj huañungacunachu. Paicunami quiquin ñahuihuan ricungacuna, chaica chashnatajmi— nircapishmi.

2Chaimanta sujta punlla qʼuipami Jesusca, Pedrota, Jacobota, Juantapish paicunallata chʼicanchishpa, shuj jatun urcuman pushashpa rirca. Chaipica, paicunapaj ñaupajpimi shujtajyarishpa ricurirca. 3Pai churashcacunapish, rasu shina yurajlla lamyacujmi tucurca. Chashnataj yurajllataca, cai pachapi pi tajshajpish, manataj yurajyachi tucunchu. 4Chaita ricucujpica, ñapish Eliaspish, Moisespish Jesus-huan parlanacucuj ricurircallami. 5Chaimantami Pedroca, Jesustaca:

—¡Yachachij, allitaj caipi canchij! Cambaj shuj, Moisespaj shuj, Eliaspaj shuj, quimsa chugllacunata rurashunllamari— nircami.

6Caishujcunandijllataj manchaihuan huañucushcamanta, imata rimacushcatapish mana yuyashpami, Pedroca chashna nirca. 7Chaimantaca, shuj pʼuyu shamushpami llandurca. Chai pʼuyumantaca: «Caica, Ñuca cʼuyashca Churimi, Paillata uyaichij» nishpa rimashcami uyarirca. 8Chaita paicuna ricucujllapitaj, ñapish caishujcunaca mana ricurircachu. Jesusllatami, Pailla chaipi cajta ricurcacuna.

9Jesús chai urcumanta ña uriyamucushpaca, paicuna ricushcataca, huañushcacunapaj chaupimanta Runa Aichayuj causaringacama, amaraj piman huillachunmi mandarca. 10Chashna mandashcataca, paicunapurallami yacharcacuna. Shina cashpapish, «Huañushcacunapaj chaupimanta causaringacama» nishcatami, paicunapuralla parlanacurcacuna. 11Paicunami Jesustaca:

—¿Ima nishpataj Mandashcata yachachijcunaca, ‘Eliasrajmi puntaca shamuna can’ nincuna?— nishpami tapurcacuna.

12Jesusca, cashna nishpami cutichirca:

—Eliastajmari puntaca shamunga. Paimi, tucui imatapish allichinga. ¿Manachu Quillcashcapica, ‘Runa Aichayujca achca llaquita apangami, mana ricunachingacunachu’ nishca tiyacun? 13Chashnatajmari, Eliasca, ñamari shamurca. Paitaca, Dios Quillcachishcapi nishca shinallatajmi, tucui paicuna munashcata rurarcacuna— nircami.

Supai japishca huambratami Jesús alliyachishca

(Mat 17:14-23; Luc 9:37-45)

14Jesusca, caishuj yachacujcuna shuyacushcaman chayamushpaca, paicunapaj muyundijpi, achca gentecunatapish, mandashcacunata yachachijcuna paicunahuan rimanacucujtapishmi ricurca. 15Pai ricurijpica, gentecunaca mancharishpami, tucuicuna Paipajman callpashpa, ‘¿Allillachu cangui?’ nircacuna. 16Jesusca:

—¿Imatataj paicunahuanca rimanacucunguichij?— nishpami tapurca.

17Chai tucuicunapaj chaupimantami, ñapish shuj runaca, cashna nishpa cutichirca:

—Yachachij, ñuca churitamari upayachij supai japishca. Paitamari Quiquinpajman apamurcani. 18Chai espirituca, maipipish japishcahuan, ñapish manchanayajta chaspinllamari. Shimiman puscuta shitashpa, quirucunapish canirishpa singurinllamari. Chashna jatunta llaquichijpimari, huambraca tucui chaquirishpa catimun. Ñamari Quiquinpaj yachacujcunataca, supaita llujshichishpa cachachun ricuchircani. Paicunaca manamari imata rurai tucunchu— nircami.

19Shina nijpi Jesusca:

—¡Ai, mana crij runacuna! ¿Maicamataj cancunahuan puricuchunlla ninguichij? ¿Maicamataj chashnalla catishpa, Ñucata llaquichinguichij? Chai huambrata caiman pushamuichij— nishpami rimarca.

20Jesuspajman chai huambrata cʼuchuyachijpi Paita ricujpimi, chai espirituca huambrata chaspishpa pambaman shitarca. Shimimanpish puscuta shitachishpami singuchirca.

21—¿Cashna tucushcaca ñachu unai?— nishpa, huambrapaj yayata Jesús tapujpica, cashnami nirca:

—Huahuamantapachami cashna tucun. 22Achca cutinmi huañuchisha nishpa ninapi, yacupi shitanlla. Cunan quiquin imallatapish rurai tucushpaca, ñucanchijta llaquishpa alliyachipaiari— nircami.

23Shina nijpimi Jesusca:

—¿Maitataj, rurai tucushpaca ninguiari? Pipish crijpajca, tucui imapish rurarinallamari— nircami.

24Chashna nincami, huambrapaj yayaca:

—Ari crinimari, ashtahuan alli crina yuyaita cuhuai— nishpa caparirca.

25Gentecuna yallitaj jundarimujta ricushpami, Jesusca chai mapa espiritutaca:

—Ñucami mandani: Upayachij, mana uyajta ruraj espíritu, paimanta llujshi, pajta cutin paipi yaicunguiman— nircami.

26Chaimantami espirituca caparichishpa, mana jahuallata chaspishpa pambapi shitashpa llujshirca. Huambraca huañushca shina saquirijpimi, achcacuna: «Huañunmari» nircacuna.

27Ashtahuanpish Jesús maquimanta japishpa jatarichijpica, huambraca shayarircallami. 28Jesús huasiman yaicujpimi, yachacujcunaca paillata chʼican:

—¿Ima nishpataj ñucanchijca mana llujshichishpa cachai tucurcanchij?— nishpa tapurcacuna.

29Jesusca:

—Cashna supaica imahuan mana llujshinchu, ashtahuanpish ayunashpa Diosta mañajllapimi llujshin— nircami.

30Chaimanta llujshishpaca, Galileatami ricurcacuna. Jesusca, Pai chaita ricujtaca, ama pi yachashca canman yuyarcami. 31Paipaj yachacujcunaman:

«Runa Aichayuj Ñucataca runacunapaj maquipi japichijpi, huañuchingacunami. Huañuchijpipish, quimsa punllapica causarishallami» nishpa yachachicushcamantami, paicunallahuan casha nirca.

32Ashtahuanpish paicunaca imata nisha nishpa chashna nicushcataca, mana yuyaita japircacunachu, tapunatapish mancharcacunami.

Ima shina cashpa ashtahuan jatun canatami Jesús huillashca

(Mat 18:1-5; Luc 9:46-48)

33Capernaumman chayamushpa, ña huasipi cashpami Jesusca:

—¿Imatataj ñanpica, cancunapuralla rimanacumunguichij?— nishpa tapurca.

34Ñanpica paicunapuralla, ‘¿Maijanshi jatun canchij?’ ninacushcamantami, upalla saquirircacuna. 35Chaimantami Jesusca tiyarishpa, chunga ishqui yachacujcunata cayashpaca:

—Maijanpish puntapi casha nishpaca, tucuicunapaj qʼuipalla tucuchun, tucuicunata servijpish cachun— nircami.

36Chaimantaca, shuj huahuata japishpami, paicunapaj chaupipi churarca. Chai huahuata marcashpami, cashna nirca:

37—Maijanpish Ñuca shutipi cai huahua shinata chasquijca, Ñucatami chasquin. Ñucata chasquijca, mana Ñucallatachu chasquin, Ñucata Cachajtapishmari chasquin— nircami.

Pipish ñucanchijpurallataj cashpallami ñucanchijtaca mana pʼiñanga

(Mat 10:42; Luc 9:49-50)

38Chashna nijpi Juanca:

—Yachachij, shuj runatami Cambaj shutipi supaicunata llujshichicujta ricurcanchij. Paica, manamari ñucanchijpura carcachu. Chaimantami paitaca jarcarcanchij— nishpami huillarca.

39Ashtahuanpish Jesusca, cashnami nirca:

—Ama jarcaichijchu. Pipish Ñuca shutipi ima milagrota rurashca jahuaca, mana Ñucataca mana alli nishpa rimangachu. 40Ñucanchijpurallataj cashpallami, ñucanchijtaca mana pʼiñanga. 41Cancuna Cristopaj cashcamanta, pipish Ñuca shutipi pilchi yacullatapish cancunaman cujca, chasquina cashcataca japingatajmi, chaica chashnatajmi.

Juchapi urmachijpajca jatun llaquimi shamunga

(Mat 18:6-9; Luc 17:1-2)

42Ashtahuanpish Ñucata crij cai uchillacunata urmachijtaca, pi cajpipish cutana jatun rumita cungapi huatashpa, mama cuchapi shitanami alli canman. 43Cambaj maqui ima shinapish urmachisha nijpica, pʼitishpa shitai. Ishqui maquindij cashpa, ucu pacha manataj huañuj ninaman rinapaj randica, shuj maquiyujllapish huiñai causaiman yaicunamari alli. 44Ucu pachapica, chaipi tiyaj cʼurucunapish manataj huañunchu, ninapish rupacunllami. 45Shinallataj cambaj chaqui canta ima shinapish urmachisha nijpica, pʼitishpa shitai. Ishqui chaquindij cashpa, ucu pacha manataj huañuj ninapi shitashca canapaj randica, shuj chaquiyujllapish huiñaita causanaman yaicunamari alli. 46Ucu pachapica, paicunapaj cʼurucunapish manataj huañunchu, ninapish rupacunllami. 47Shinallataj cambaj ñahui canta ima shinapish urmachisha nijpica, surcuilla. Ishqui ñahuindij cashpa, ucu pachapi shitashca canapaj randica, shuj ñahuiyujllapish Dios mandacunman yaicunamari alli. 48Ucu pachapica, paicunapaj cʼurucunapish manataj huañunchu, ninapish rupacunllami. 49Ninami tucuicunata cachi shina jañujyachinga. 50Cachitajmari alli. Shina cashpapish cachi jamllayajpica, ¿imahuantaj cutin cachiman tigrachinguichigari? Cancunallataj cachiyuj shina caichij, caishuj chaishujhuan sumajta cushilla causaichij— nircami.