Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 8:1-38

1יום אחד כשהתאסף קהל גדול סביב ישוע, שוב לא היה להם מה לאכול. ישוע כינס את תלמידיו כדי לדון במצב.

2”אני מרחם על האנשים האלה“, אמר. ”הם נמצאים כאן כבר שלושה ימים, ונגמר להם האוכל. 3אם אשלח אותם הביתה רעבים, הם יתעלפו בדרך, מפני שחלקם באו ממקומות רחוקים.“

4”מאין נמצא להם אוכל במקום השומם הזה?“ שאלו התלמידים בפליאה.

5”כמה ככרות לחם יש לכם?“ שאל אותם ישוע. ”שבע“, השיבו. 6ישוע ביקש מהקהל לשבת על הארץ. הוא לקח את שבע ככרות הלחם, הודה לאלוהים עליהן, פרס את הלחם לפרוסות ונתן לתלמידיו כדי שיגישו לקהל. 7הם מצאו גם כמה דגים קטנים. ישוע ברך עליהם וביקש מתלמידיו להגישם לקהל. 8‏-9למרבית הפלא אכלו כולם עד ששבעו, ולאחר מכן שלח אותם ישוע הביתה. כארבעת־אלפים איש השתתפו בארוחה באותו יום, וכשאספו את השאריות והפירורים הם מילאו שבעה סלים גדולים!

10מיד לאחר מכן עלו ישוע ותלמידיו לסירה ושטו לאזור דלמנותא. 11הפרושים בדלמנותא שמעו על בואו, ובאו להתווכח איתו ולנסותו. אמרו לישוע: ”הראה לנו אות מהשמים, ואז נאמין בך.“

12ישוע נאנח אנחה עמוקה והשיב: ”לא אחולל למענכם כל פלא ולא אראה לכם כל אות מהשמים. כמה הוכחות דרושות לכם כדי שתאמינו?“

13ישוע עזב אותם, חזר לסירה ושט לגדה השנייה של הכינרת. 14התלמידים שכחו לקחת איתם מספיק אוכל, ונותרה להם בסירה רק כיכר לחם אחת.

15בהיותם בסירה הזהיר ישוע את תלמידיו בתקיפות: ”היזהרו מהשאור של המלך הורדוס ושל הפרושים!“

16”למה הוא מתכוון?“ שאלו התלמידים זה את זה. לבסוף הגיעו למסקנה שהוא ודאי מדבר על כך ששכחו לקחת איתם מספיק לחם.

17ישוע הקשיב לשיחתם והגיב: ”אתם טועים לגמרי. איני מדבר כלל על הלחם שבסירה. האם קשה לכם כל־כך להבין זאת? 18למה אתם לא רואים, למה אתם לא שומעים? למה אתם לא קולטים דבר?

19”האם שכחתם את חמשת־אלפים האנשים שהאכלתי בחמש כיכרות לחם? אמרו לי, כמה לחם נותר לאחר הארוחה?“

”שנים־עשר סלים מלאים“, ענו התלמידים במבוכה.

20”וכאשר האכלתי את ארבעת־אלפים האנשים בשבע ככרות לחם, כמה נותר בסוף?“

”שבעה סלים מלאים“, השיבו התלמידים.

21”ואתם עוד מעזים לחשוב שאני דואג משום שיש לנו רק כיכר לחם אחת?“

22בהגיעם לבית־צידה הביאו אליו מספר אנשים אדם עיוור, והתחננו לפניו שיגע בו וישיב לו את ראייתו. 23ישוע אחז ביד העיוור והוציאו אל מחוץ לכפר, שם ירק בעיניו והניח עליהן את ידיו.

”האם אתה רואה עכשיו?“ שאל ישוע.

24האיש הביט סביבו והשיב: ”כן! אני רואה אנשים; אבל הם נראים מטושטשים – כמו עצים מהלכים!“

25ישוע הניח שוב את ידיו על עיני האיש, והן נרפאו כליל. עתה יכול היה האיש לראות למרחוק בבירור.

26ישוע שלח אותו הביתה אל משפחתו ואמר: ”אל תלך לספר את הדבר לאנשי הכפר; לך ישר הביתה.“

27ישוע ותלמידיו עזבו את הגליל והלכו לכפרי קיסריה של פיליפוס. בדרך שאל ישוע את תלמידיו: ”מה אומרים עלי אנשים? למי הם חושבים אותי?“

28”יש אנשים שחושבים שאתה יוחנן המטביל,“ ענו התלמידים, ”ואחרים חושבים שאתה אליהו הנביא או נביא אחר.“

29”ומי אתם חושבים שאני?“ המשיך ישוע לשאול.

”אתה המשיח!“ קרא פטרוס. 30אולם ישוע הזהיר אותם שלא יגלו זאת לאיש.

31רק מאז החל ישוע לספר להם על הייסורים המצפים לו, והוא עוד סיפר שראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים יגרמו למותו, אך יקום לתחייה לאחר שלושה ימים. 32ישוע דיבר אתם בגלוי לב, אולם פטרוס לקח אותו הצידה והוכיח אותו: ”אל תדבר כך!“

33ישוע הביט בפטרוס ואמר לו בחומרה: ”סור ממני, שטן שכמוך! אתה מסתכל על הדברים מנקודת ראות אנושית, ולא מנקודת ראותו של אלוהים.“

34ישוע ביקש מתלמידיו להתקרב אליו ולהקשיב. ”מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו להתכחש לעצמו, לשאת את צלבו וללכת אחרי. 35מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני ולמען הבשורה – יציל אותם.

36”איזה רווח יש לאדם שיכול להשיג את כל העולם אבל מפסיד חיי־נצח? 37מה כבר יכול בן־אדם לתת בתמורה לחייו? 38דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי בדור החוטא וחסר האמונה הזה, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו עם המלאכים הקדושים.“

New International Reader’s Version

Mark 8:1-38

Jesus Feeds the Four Thousand

1During those days another large crowd gathered. They had nothing to eat. So Jesus called for his disciples to come to him. He said, 2“I feel deep concern for these people. They have already been with me three days. They don’t have anything to eat. 3If I send them away hungry, they will become too weak on their way home. Some of them have come from far away.”

4His disciples answered him. “There is nothing here,” they said. “Where can anyone get enough bread to feed them?”

5“How many loaves do you have?” Jesus asked.

“Seven,” they replied.

6He told the crowd to sit down on the ground. He took the seven loaves and gave thanks to God. Then he broke them and gave them to his disciples. They passed the pieces of bread around to the people. 7The disciples also had a few small fish. Jesus gave thanks for them too. He told the disciples to pass them around. 8The people ate and were satisfied. After that, the disciples picked up seven baskets of leftover pieces. 9About 4,000 people were there. After Jesus sent them away, 10he got into a boat with his disciples. He went to the area of Dalmanutha.

11The Pharisees came and began to ask Jesus questions. They wanted to test him. So they asked him for a sign from heaven. 12He sighed deeply. He said, “Why do you people ask for a sign? What I’m about to tell you is true. No sign will be given to you.” 13Then he left them. He got back into the boat and crossed to the other side of the lake.

The Yeast of the Pharisees and Herod

14The disciples had forgotten to bring bread. They had only one loaf with them in the boat. 15“Be careful,” Jesus warned them. “Watch out for the yeast of the Pharisees. And watch out for the yeast of Herod.”

16They talked about this with each other. They said, “He must be saying this because we don’t have any bread.”

17Jesus knew what they were saying. So he asked them, “Why are you talking about having no bread? Why can’t you see or understand? Are you stubborn? 18Do you have eyes and still don’t see? Do you have ears and still don’t hear? And don’t you remember? 19Earlier I broke five loaves for the 5,000. How many baskets of pieces did you pick up?”

“Twelve,” they replied.

20“Later I broke seven loaves for the 4,000. How many baskets of pieces did you pick up?”

“Seven,” they answered.

21He said to them, “Can’t you understand yet?”

Jesus Heals a Blind Man at Bethsaida

22Jesus and his disciples came to Bethsaida. Some people brought a blind man to him. They begged Jesus to touch him. 23He took the blind man by the hand. Then he led him outside the village. He spit on the man’s eyes and placed his hands on him. “Do you see anything?” Jesus asked.

24The man looked up. He said, “I see people. They look like trees walking around.”

25Once more Jesus put his hands on the man’s eyes. Then his eyes were opened so that he could see again. He saw everything clearly. 26Jesus sent him home. He told him, “Don’t even go into the village.”

Peter Says That Jesus Is the Messiah

27Jesus and his disciples went on to the villages around Caesarea Philippi. On the way he asked them, “Who do people say I am?”

28They replied, “Some say John the Baptist. Others say Elijah. Still others say one of the prophets.”

29“But what about you?” he asked. “Who do you say I am?”

Peter answered, “You are the Messiah.”

30Jesus warned them not to tell anyone about him.

Jesus Tells About His Coming Death

31Jesus then began to teach his disciples. He taught them that the Son of Man must suffer many things. He taught them that the elders would not accept him. The chief priests and the teachers of the law would not accept him either. He must be killed and after three days rise again. 32He spoke clearly about this. Peter took Jesus to one side and began to scold him.

33Jesus turned and looked at his disciples. He scolded Peter. “Get behind me, Satan!” he said. “You are not thinking about the things God cares about. Instead, you are thinking only about the things humans care about.”

You Must Pick Up Your Cross

34Jesus called the crowd to him along with his disciples. He said, “Whoever wants to be my disciple must say no to themselves. They must pick up their cross and follow me. 35Whoever wants to save their life will lose it. But whoever loses their life for me and for the good news will save it. 36What good is it if someone gains the whole world but loses their soul? 37Or what can anyone trade for their soul? 38Suppose anyone is ashamed of me and my words among these adulterous and sinful people. Then the Son of Man will be ashamed of them when he comes in his Father’s glory with the holy angels.”